| נשלח ב-21/3/2013 09:31 |
 |
| |
קריאת שמע בזמנה- חיוב מדאורייתא?
נראה לי שכן... ולכן שימו לב ניתן להירשם לקבלת התראת SMS יומי לפני סוף זמן קריאת שמע. ללא עלות. . להרשמה שילחו בקשה ב SMS למספר 0558837708 נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
גלקסי מסונן לציבור העסקים החרדי
http://www.galaxykosher.com/
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2013 13:26 |
|
| |
למרות שהאשכול הזה נפתח ללא אישור והוא במידה רבה נגד חוקת הפורום, סבורני שיש כאן כמה ענינים שעבורם כדאי לשמרו.
ראשית, השאלה. מהי ק"ש, איזה חלק שלה הוא מן התורה, וכיו"ב. שאלות שכבר עלו בגמרא.
שנית, האופן שבו מוצע כאן להקפיד על ק"ש. דרך הטכנולוגיה.
יש כאן דוגמא של שילוב טכנולוגיה והלכה באופן מחודש שיש ליתן עליו את הדעת.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2013 23:44 |
|
| |
ושאלה נוספת שמשום מה השמיטה הרב מיימוני. אני פשוט מעתיק את הכותרת:
"קריאת שמע בזמנה- חיוב מדאורייתא?"
זכורני שבלמדי את הסוגיא נתקלתי בד'ברי הכ"מ או אחד מנו"כ הרמב"ם ששאל שאלה פשוטה. למה "בשכבך" זה כל הלילה. ו"ובקומך" זה דווקא בזמן פעולת הקימה? משום מה השאלה זכורה לי יותר מהתשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2013 01:35 |
|
| |
אין הכי נמי, אולי חכמים אמרו את הזמן הזה להרחיק את האדם מהעבירה אבל כל היום כשר לקבלת עול מלכות שמים. (וכי האלוהים של אחה"צ הוא לא האלוהים של הבוקר? או שהוא לא נמצא עד עלות המנחה?)
ואולי אפשר להתחיל את החקירה מהשורש - מה בדיוק מקור החיוב לקרוא ק"ש והאם הוא מדאורייתא באמת...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2013 02:12 |
|
| |
| דה_וינצי2 כתב: |  | ושאלה נוספת שמשום מה השמיטה הרב מיימוני. אני פשוט מעתיק את הכותרת:
"קריאת שמע בזמנה- חיוב מדאורייתא?"
זכורני שבלמדי את הסוגיא נתקלתי בד'ברי הכ"מ או אחד מנו"כ הרמב"ם ששאל שאלה פשוטה. למה "בשכבך" זה כל הלילה. ו"ובקומך" זה דווקא בזמן פעולת הקימה? משום מה השאלה זכורה לי יותר מהתשובה. |
|
התשובה שלו היא בדיוק מה שהערת, שזה מדרבנן.
המג"א אומר שהוא לא מבין כלל את שאלתו, לשכב זה כל זמן ששוכבים, אבל לקום זה רק ברגע שקמים ולא כל היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2013 02:24 |
|
| |
כתוב גם ובלכתך בדרך.. :)
אגב, זה לא מדויק שמרן מדייק מזה שזה מדרבנן, הנה דבריו בצד ימין של העמוד למעלה:
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2013 03:00 |
|
| |
קריאת שמע חיובה מדאורייתא, לגבי זמנה, יש דעות שמדאוריתא זמנה כל היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2013 11:26 |
|
| |
החיוב של זמנה המדויק , היא מדרבנן. התורה מצווה על האדם בשכבך ובקומך.
מתי שאתה קם. ומתי שאתה שוכב.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2013 12:37 |
|
| |
ליתר דיוק התורה כותבת 4 זמנים:
1. בשבתך בביתך
2. ובלכתך בדרך
3. ובשכבך
4. ובקומך
וצריך לדעת גם מה נכלל ב"והיו הדברים האלה"...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2013 12:55 |
|
| |
אדם
הערה מענינת- מתי אם כן זמן הליכה וזמן ישיבה? לפי חז"ל, למה דרשו רק 2?
הדברים האלה- הדברים שנאמרו לפני כן.
אהבת ה'
יראת ה' יראת הרוממות ולא יראה פחד
להבין את מצוות ה'
לשמור על מצוותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2013 13:25 |
|
| |
הפרק לפני כן מדבר בעשרת הדברות (ומתמקד בעיקר ביחוד וקבלת עול מלכות ה') וכן הפרק של שמע ישראל וזאת מצווה תמידית (ביום, בלילה, בבית, בדרך) אבל חכמים לא מסתפקים בזה וגם קבעו לנו לומר ממש בפה (ע"ע פרשת זכור) את קבלת עול מלכות שמים שלא יעבור יום שלא נשכח את זה מרוב הטרדות וסמכוהו אקרא ולענ"ד זה מסביר גם למה אפשר לקרותה בכל לשון כי זה העיקר של המצווה - לזכור את ה' (שהיא כמובן דאורייתא - על הזמן אפשר להתווכח אם זה דאורייתא או דרבנן)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2013 13:32 |
|
| |
דברים פרק ו
(א) וְזֹאת הַמִּצְוָה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
(ב) לְמַעַן תִּירָא אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ:
(ג) וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: פ
(ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ יְקֹוָק אֶחָד:
(ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
(ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:
הצדוקים והקראים באמת אומרים כמוך שהדברים זה על עשרת הדברות,
הדברים זה מה שכתוב- על כל מצוות ה'
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2013 12:38 |
|
| |
קיבלתי בפרטי: השירות השתדרג ניתן להירשם לקבלת התראת SMS יומי תזכורת לספירת העומר. ללא עלות. להרשמה שילחו בקשה ב SMS למספר 0558837708 נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2013 14:11 |
|
| |
| דה_וינצי2 כתב: |  | ושאלה נוספת שמשום מה השמיטה הרב מיימוני. אני פשוט מעתיק את הכותרת:
"קריאת שמע בזמנה- חיוב מדאורייתא?"
זכורני שבלמדי את הסוגיא נתקלתי בד'ברי הכ"מ או אחד מנו"כ הרמב"ם ששאל שאלה פשוטה. למה "בשכבך" זה כל הלילה. ו"ובקומך" זה דווקא בזמן פעולת הקימה? משום מה השאלה זכורה לי יותר מהתשובה. |
|
התשובה שלו היא בדיוק מה שהערת, שזה מדרבנן.
המג"א אומר שהוא לא מבין כלל את שאלתו, לשכב זה כל זמן ששוכבים, אבל לקום זה רק ברגע שקמים ולא כל היום.
זהו בדיוק. שאני ממש לא מבין את דברי המג"א. למה שכיבה זה מצב של שינה. ולעמו"ז קימה זה פעולה של קימה?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2013 16:07 |
|
| |
היכן נמצאים דברי המג"א (סימן, סעיף)?
בלי לראות בפנים, וזו עלולה להיות טעות, יתכן שלפנינו תופעה של פרשנות לפי התוצאה. כלומר, אחרי שהמג"א ראה את הדין וראה את הקושיה, הוא ביאר, בפשטות, שיש הבדל בשפה בין הפעולה החד פעמית לבין המעשה הנמשך. קימה נקרא המעבר, שכיבה נקרא המצב.
אולי יש כאן השפעה של שפות אחרות. באנגלית למשל יש הבדל בין STAND לבין STAND UP. האחרון מבטא פעולה חד פעמית. המעבר ממצב ישיבה (או שכיבה) למצב של עמידה. וכך אכן מתרגמים את המילה, "לקום". לעומת זה, המילה הראשונה מתורגמת באופן טבעי כ"עמידה".
לעומת זאת, אין לנו אבחנה בעברית בין LIE (במובן של לשכב ולא לשקר) לבין LIE DOWN. הראשון הוא המצב והשני הוא פעולת המעבר. עד כמה שאני מכיר, בעברית שלנו היום שניהם מתורגמים בתור "שכיבה".
ואם הגענו לידי כך, אפשר שהמג"א פשוט צודק. כפי שהראה הניתוח ההשוואתי הקצר שלי. "קימה", בלשוננו היום, היא אך ורק הפעולה של המעבר. "שכיבה" יכולה להיום גם מעבר רגעי ממצב למצב וגם המצב הקבוע של שכיבה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2013 19:53 |
|
| |
יש 2 סוגייות שונות:
- האם מצוות קריאת שמע היא דאורייתא או דרבנן.
מחלוקת בבבלי ברכות(כא.):- רב יהודה: דרבנן, ולכן אם מסתפק האם קרא אינו חוזר וקורא.
- ר' אלעזר (אמורא): דאורייתא, ולכן אם מסתפק האם קרא חוזר וקורא.
- האם זמן קריאת שמע (של הבוקר) דאורייתא או דרבנן.
מחלוקת הכסף-משנה(=דרבנן) והמגן-אברהם(=דאורייתא).
|
|
|
|
|
