| נשלח ב-8/4/2013 01:16 |
|
| |
התמודדות תיאולגית לאירועי השואה
לאחרונה קראתי את ספרו של הרב יונתן זקס (רבה של בריטניה): "משבר וברית - מחשבה יהודית מודרנית ופוסט מודרנית", עמודים 41-28; שם הוא דוחה כמעט לאלתר את העניין שהשואה באה כעונש על נגע הכפירה שפשה בכל רחבי אירופה בתקופה שקדמה למלחמה (=גישתו של הרב אלחנן וסרמן זצ"ל ), ועובר לחקור גישות אחרות: את גישתו של הרב יואל טייטלבוים (=האדמו"ר מסטאמר זצ"ל), על כך שהשואה באה בעקבות הפעילות הציונית שניסתה לדחוק את הקץ, לעלות בחומה (=לארץ ישראל), ולמרוד באומות (וכמובן שהאדמו"ר לא מקבל את הסכמת האו"ם ב-48, כי כתוב לא למרוד באומות, ולא כתוב לא למרוד ברוב האומות); גישה אחרת (כמדומני של הרב ישכר טייכטל) גורסת בדיוק הפוך, שהעונש בא בגלל שלא מיהרנו לענות לרעיון הציוני בבחינת "קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעייתי", אלא העדפנו את סיר הבשר הגלותי מאשר את העלייה לארץ ; גישה אחרת גורסת שמדובר בבחירה חופשית: הקב"ה נתן לאדם בחירה חופשית (כולל לגרמנים), והם ניצלו זאת להרע לבני-אדם, בדיוק כמו שכל הרשעים לאורך ההיסטוריה ניצלו את בחירת החופשית, כך גם עשו הנאצים, ואם היו עוצרים אותם משמים, הרי שאין כאן בחירה חופשית, ומה גם שיש מן התיאולוגים שגורסים שתקופת השואה מוגדרת כתקופה של "הסתר פנים"; ויש את הגישה האחרונה הגורסת שאין האדם בדרגה מספקת בשביל לשפוט את מעשי האלוקים, אף אחד מאיתנו לא טוען שהוא יודע דעת עליון, ולכן, התגובה צריכה להיות כמו זאת של איוב (א, כא): ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 01:18 |
|
| |
אגב, טענתו של הרב ישכר טייכטל שגויה לחלוטין בעיני, קודם כל מהסיבה ששערי ארץ-ישראל היו סגורים תחת שלטון בריטי ולא כל מי שרצה להיכנס, באמת יכול היה להיכנס. כמו"כ פשוט וברור שיהודים מכל רחבי אירופה לא יכולים היו פשוט "לקום וללכת", אחרי הכל, הם ניהלו שם חיים לכל דבר ועניין. והדבר החשוב ביותר הוא, שהרבנים דווקא תמכו בעליה לארץ-ישראל, וכמו שכתב ד"ר יוסף פונד, בספרו "תנועה בחרבות – מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה", חקר בצורה נרחבת (ודי חלוצית) את פועלם של הרבנים לפני [ונוכח] השואה, וכך הוא כותב (בעמ' 4-3): "עם סיום מלחמת העולם הראשונה... בעקבות המשבר הכלכלי הבין-לאומי והתגברות האנטישמיות בסוף שנות העשרים, הורע מצבם הכלכלי של יהודי אירופה עוד יותר ונולד הצורך למצוא מקלט ליהודים שהיו במצוקה. המצב הזה חיזק את שיתוף הפעולה של אגודת ישראל עם התנועה הציונית, ומנהיגיה החליטו ללחום נגד סגירת שערי ארץ ישראל בפני עולים ולרכז את פעילותם בעבודה הארץ ישראלית. אגודת ישראל בפולין, שהוקמה עם סיום מלחמת העולם הראשונה, עודדה את חבריה לעלות לארץ-ישראל, ועם ייסודה, פרסמו שני-עשר מאדמו"רי פולין, ובראשם האדמו"ר מגור, כרוז, ובו נקראה האגודה להפיץ את רעיון יישוב ארץ ישראל בין חבריה. עמדה זו אפיינה אותה בכל שנות פעילה... ב-30 בינואר 1933 מונה היטלר לקאנצר... באותה העת כבר הייתה אגודת ישראל תנועה פוליטית שפעלה בשיתוף עם התנועה הציונית בנושאי המדיניות הארץ-יישראלית. אגודת ישראל ראתה בארץ-ישראל מקום מקלט ליהודי העולם, ולפיכך התמסדו הקשרים עם התנועה הציונית: אגודת ישראל הסכימה שלא לנקוט צעדים פוליטיים אלא בתיאום עם הסוכנות היהודית, והסוכנת הסכימה להקציב לאגודת ישראל 6% ממכסת רישיונות העלייה לארץ-ישראל – אותם קיבלה הסוכנות מכח תקנות ממשלת המנדט".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 10:37 |
|
| |
שליש ממשפחתי נספתה ןנשרפה כי רבם אסר עליהם לעלות לישראל, אלו שלא שמעו בקולו נצלו. לפני הספר הלבן- העליה לישראל לא היתה כל בעיה. רבו של הרב טייטל הרבי ממונקש אסר בחרם גמור את העליה לא"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 11:12 |
|
| |
ירוחםשמ, ראה מאמר: "בענין הטענה האפיקורסית כי בגלל הוראותיהם של גדולי ישראל שלא לעלות לארץ בימי מלחה"ע השניה נהרגו כה רבים מיהודי אירופה":
http://www.yoel-ab.com/katava.asp?id=117
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 11:52 |
|
| |
אני לא צריך מאמרים מגויסים. במשפחתי הגדולה- 14 ילדים, היתה עובדה. משפחתי השתיכה לחסידות סאטמאר, ושמעתי באוזני- מדודיי שעלו לארץ, כי הרבי ציווה עליהם לא לעלות- והם פשוט צפצפו עליו.ונצלו! דודי וסבי וסבתתי, כן שמעו בקול הרבי, נשרפו בקרמטוריום באושויץ. אבי ומשפחתו נצלו, כי עברו קודם לעיר אחרת לתוך רומניה, שמשם לא נלקחו להשמדה רק לגטאות, וכך ניצלנו, אבל אבי כאמור היה חסיד סאטמאר ולא עלה בזמנו בגלל איסורו המפורש של הרבי. אז לי אי אפשר לספר סיפורים, כי אני מכיר הרבה משפחות וילדים אחרים שעברו גם את ההיסטוריה שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 12:22 |
|
| |
.
פוגמישוו,
סיפרתי זאת כמה פעמים - זה לא סוד.
סבי האחד, מהצד החסידי של המשפחה, המרה את הוראתו המפורשת של האדמו"ר מבוהוש, תוך שהוא מטיח בו האשמות על כך שאינו רוצה לפחות לנסות לעלות ארצה. סבי זצ"ל עלה כנגד דברי רבו - וזכה לראות נינים בארץ ישראל. האדמו"ר מבוהוש עם כל אנשיו, עלו בסערה.
סבי השני, הליטוואק, נטש "את הגולה ואת גילוליה" - כפי שנהג לומר על ביאליסטוק, ועלה ארצה. הוא עלה כנגד דעת הוריו ורבותיו - כולם ניסו לשכנעו כי אסור לעשות כן, וכי רבותיו אוסרים זאת.
סבי זה, זצ"ל, במשך שנים נהג לשבת בכל יום צמוד לרדיו, לתוכנית לחיפוש קרובים, משום שאחד מעשרת אחיו - גורלו לא היה ידוע, והוא קיווה שאולי ניצל. שני אחים הם נותרו, השניים שהיו ציונים ועלו ארצה. השאר נבלעו כולם בקלחת הגרמנית.
לא צריך מחקרים, אנחנו עדיין כאן, וזוכרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 12:35 |
|
| |
פוגומישו! במחילת כת"ר, מתי יהיה לך האומץ להודות כי חלק מגדולי ישראל טעו באותו הזמן?!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 12:41 |
|
| |
מזל שיש עדיין עדים שיכולים לסתור את מכחישי המציאות. ובנוגע לשאלה על מה העניש אלוהים את עמו-השאלה מיותרת ,שהרי כבר קבעו חכמינו שההר נקרא סיני כי יחד עם התורה ירדה שנאה לעם ישראל .בגלל התורה בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה ,אחרי מספר מסוים של אבדות,מצילנו מידם. אמנם בשואה הממדים היו גדולים יותר- זה רק בגלל שבתקופה המודרנית האמצעים של אויבינו השתכללו יותר מאשר בזמן פרעה וגזרות תתנ"ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 13:22 |
|
| |
פוגמי אם המשפחה של מואדיב אולי מיזרוחניקעס ופסולים לעדות - קח את משפחת אימי שנשארו בחו"ל בהוראת אדמור מסויים (כאשר השואה כבר השתוללה. היתה להם אפשרות לנסוע לאוסטרליה) ונשארה בגלל הוראתו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 13:33 |
|
| |
לכל "החכמים בדיעבד": מי אמר לכם שהיו מכניסים לארץ, שכחתם שבריטניה הטילה עוצר? ומלבד זאת, נא ללמוד את סיפור אוניית סנט לואיס. וחוץ מזה, מי אמר לכם שהיטלר לא היה מצליח לכבוש את הארץ (כידוע הוא רצה לכבוש גם מאיזור מצרים וגם מאיזור דמשק), ואמנם הוא נעצר לא רחוק מהארץ, אך את זה אפשר לדעת רק בדיעבד, שכן, אם הוא היה מצליח לכבוש את הארץ, הוא והמופתי היה עושים שפטים בעם ישראל רח"ל... כמו"כ – מאיפה הביטחון שהאו"ם היה מאשר את הקמת המדינה, ושהיינו מנצחים בכל המלחמות? בקיצור, הכל חכמה בדיעבד... גם אני בדיעבד, יכולתי להיות מיליונר – אם רק הייתי משקיע ב"אפריקה ישראל" ב-97 ומממש את המניות ב-2007 לפני ההתרסקות... בדיעבד כולם חכמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 14:22 |
|
| |
כבר בעשרות השנים שלפני מלחמת העולם הראשונה היחס ליהודים באירופה הורע. כל בר דעת, הבין כבר אז, או קודם לכן, שאין ליהודים מקום באירופה ברברית ואנטישמית. אפשרויות ההצלה היו בעיקרן או לעלות לא"י או להגר לארה"ב. ואמנם באותה תקופה עשרות אלפי יהודים עלו לא"י והתחילו את יישוב הארץ באופן נרחב וכשני מליון יהודים מאירופה היגרו לארה"ב. במלחמת העולם הראשונה נחרב הן עולם הישיבות והעיירות היהודיות העתיקות שבאירופה והן רוב התרבות האירופאית שדגלה בחירות ובערכים הומאנים. בין שתי מלחמות העולם, אפשרויות ההצלה נתמעטו. בא"י היתה עניות רבה ומבחינה כלכלית אפשר היה לקלוט רק מעט עולים באופן יחסי, מה עוד שלמרות התחייבות המעצמות בועידת סן-רמו שא"י תהיה בית ללאום היהודי, האנגלים קבעו מכסות והיה קשה להשיג סרטיפיקט. גם ארה"ב צימצמה מאד את ההגירה אליה.
מכל מקום, הלאומים הכי אנטישמים בתקופה המודרנית היו הגרמנים-אוסטרים, הרוסים והפולנים. אולי כדאי לשאול מדוע יהודים התיישבו בארצות ברבריות מלכתחלה, או מה היתה הסיבה להעדפת רבים את השטייטל המזרח אירופאי על פני המודרנה המערבית על יתרונותיה וחסרונותיה.
תוקן על ידי מ80 ב- 08/04/2013 14:22:51
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 14:37 |
|
| |
"בכל התצלומים הידועים יש לרבי אהרן רוקח זקן מפואר, כזה המגדיר כמעט את האישיות, אבל במהלך הבריחה מפולין וההסתתרות בהונגריה היה צורך לגלח את הזקן ולהתאים את מראהו לתעודות המזויפות שסודרו לו תחת השם אהרן זינגר. במשך חודשים המתין הרבי מבעלז בדירה קטנה עד שיצמח זקנו, שרוי בדכדוך עמוק, אבֵל על משפחתו שנספתה. אחיו של הרבי היה מנסה לארגן לו מפגשים שיעודדו את רוחו.
אחד מהמפגשים האלו היה עם סבי, רבי אברהם אלבוים ז"ל, שהיה חבר קרוב שלו מתקופת הנעורים. השניים נפגשו בבעלז כאשר סבא ניסה לחמוק משירות צבאי בפולין ונרקם ביניהם קשר מיוחד. לאהרן רוקח הצעיר היתום מאמו הייתה נפש סוערת והוא היה מתקשה לישון בלילה. סיוטים איומים היו מעירים אותו שוב ושוב. סבי, אברהם, התבקש לישון בחדרו של האדמו"ר לעתיד ולשמור את שנתו. בקיצור, השניים חלקו יחד סיוטים רבים.
הרבי מבעלז: למה לא באתם להיפרד ממני לשלום כשעליתם לארץ ישראל לפני המלחמה?
סבא: ידענו שלא תתנו לנו את ברכתכם לנסיעה. ידענו שתגידו לנו להישאר בפולין.
הרבי מבעלז: אז אם ידעתם שכך אומר, למה בכל זאת נסעתם?
סבא: אשתי לאה-רחל חלמה על סבא שלה הגדול, רבי יהושע מטומשוב. הוא התנדנד כמו בתפילה, והשטריימל שעל ראשו היה בוער באש. הוא נפנף לעברה באצבע מאיימת כמזהיר מפני אימה קרובה.
הרבי מבעלז: טוב עשיתם. טוב עשיתם"
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/458/463.html?hp=1&cat=353&loc=15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 15:54 |
|
| |
פוגי רק המיזרוחניקעס חייבים להיות יודעי דעת עליון?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 16:07 |
|
| |
| פוגמישו כתב: |  | | לכל "החכמים בדיעבד": מי אמר לכם שהיו מכניסים לארץ, שכחתם שבריטניה הטילה עוצר? ומלבד זאת, נא ללמוד את סיפור אוניית סנט לואיס. וחוץ מזה, מי אמר לכם שהיטלר לא היה מצליח לכבוש את הארץ (כידוע הוא רצה לכבוש גם מאיזור מצרים וגם מאיזור דמשק), ואמנם הוא נעצר לא רחוק מהארץ, אך את זה אפשר לדעת רק בדיעבד, שכן, אם הוא היה מצליח לכבוש את הארץ, הוא והמופתי היה עושים שפטים בעם ישראל רח"ל... כמו"כ – מאיפה הביטחון שהאו"ם היה מאשר את הקמת המדינה, ושהיינו מנצחים בכל המלחמות? בקיצור, הכל חכמה בדיעבד... גם אני בדיעבד, יכולתי להיות מיליונר – אם רק הייתי משקיע ב"אפריקה ישראל" ב-97 ומממש את המניות ב-2007 לפני ההתרסקות... בדיעבד כולם חכמים. |
|
אין כאן רבים שרוצים לחזור בתשובה, ולכן רצוי להמנע מהתאמת העובדות למטרה. ולא להשתמש בטיעונים דמגוגים.
אף אחד לא חכם בדיעבד- כיליד להורים יקים- כך אני מבין- אתה ודאי יודע כי העליה הגדולה ובריחה מגרמניה היתה בתחילת שנות השלושים.
הסכנה היתה ברורה ומידית בכל ארופה. עיוורים מרצון או מתוך אידיאולוגיה חשוכה לא ראו ולא הרגישו.
בסוף שנות השלושים צעק ז'בוטינסקי. חסלו את הגולה לפני שהגולה תחסל אותכם.
הרבנים אסרו את העליה ארצה כבר בתחילת שנות השלושים, למרות שהבריטים השאירו את שערי הארץ פתוחים. לפי מדיניות הספר הלבן הראשון של ו. צרציל.
רק בתחילת שנות ה40 עם פרסום ספר הלבן של מקמילן נסגרו השערים.
אולי היטלר היה כובש את א"י. אולי האוניה היתה טובעת. אולי. אבל מה שבטוח כי הרצח של היהודים היה בטוח.
האם הרבנים חשבו לדבריך- הרי לא משנה איפה ירצחו את היהודים. בפולין או בא"י. ולכן הם אסרו את העליה ארצה?
יש גם גבול להשואה הדמגוגית- אם הרבי שלי היה אוסר עלי לקנות מניות אפריקה ישראל ב97 ואוסר עלי למוכרם ב2007 הוא היה ממשיך להיות הרבי שלך.
אם הרבנים גרמו בעקיפין ובמיישרים לריחתם של יהודים בהונגריה הרבי מסאטמר והרבי מבעלז בבודפסט, באיסור לעליתם ארצה. וכך הם גרמו במיישרים לרציחתם של אותם מאות אלפים.
כקוריוז עצוב הרבי מסאטמר ברח מהונגריה בעזרת הציונים. והרבי מבעלז ברח במוצש"ק. 3 שעות לאחר הדרשה שנתן לקהל החסידם בבודפשט, והרגיע אותם כי הכל יהיה בסדר וישבו בשקט ובשלוה. ברח ברכבת מהמקום הבטוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2013 16:33 |
|
| |
מתוך עדותו של אזרח גרמני בשנת 1933, מיד אחרי עליית הנאצים לשלטון: "אנחנו אוכלים ארוחת צהרים עם פרופסור למשפטים ואשתו, שניהם יהודים. הדבר המדהים הוא שהאשה החכמה והמקסימה שלו, בכלל לא מתנגדת לנאצים. להפך, היא מרצה לנו על תכונותיו הראויות לשבח של אדולף היטלר, ובגדולתו של העידן שאותו אנו זוכים לראות, ועל הלידה המחודשת של הלאומיות, והיא משוכנעת לחלוטין ששום דבר רע יקרה ליהודים משכילים בגרמניה". [מתוך סרט דוקומנטארי של "ערוץ ההיסטוריה" The History Channel: "Third Reich: The Rise", שוחרר לאקרנים ב-2011].
תוקן על ידי פוגמישו ב- 08/04/2013 16:34:00
|
|
|
|
|