| נשלח ב-5/5/2013 09:13 |
 |
| |
שלמות המערכת ההלכתית
העקבות הדיון שהתפתח ב אני פותח את האשכול הנוכחי. אני לא בטוח שהכותרת האשכול היא ההולמת ביותר, אם לאחד מחכמי הפורום יש הצעה טובה יותר, אדרבא.
אצטט את הודעתו האחרונה של יהיאור.
מיכי
כבר דובר על כך שראיית היהדות כמערכת משפטית הוא עצמו המצאה מאוחרת. זה תפיסה ש'מולבשת' על התורה אך כלל לא עולה ממנה ישירות בהכרחיות.
אכן גם החוק הישראלי אם נפעיל עליו בקורות לא נישאר עם כלום, ואכן מבקרים אותו כל הזמן ומשנים אותו. והעיקר- הוא לא טוען לסמכות אלוהית מוחלטת. משא"כ היהדות.
לענ"ד, מערכת שאין בה רשות מחוקקת פעילה ומגיבה למציאות, אינה ראויה ליקרא מערכת משפטית. וממילא שאין לה רשות שתתבע את הרשות לא להיות שלם שרשאי לה מערכת פעילה שמתתקנת כל הזמן (או לפחות אמור להתתקן). ובוודאי שמגוחך ומוגזם לבסס חשיבה כזאת על מערכת שפחות או יותר נסגרה לפני אלפיים שנה. זה שזה מוסכם בתלמוד ובגאונים וברמב"ם לא הופך את זה ליותר מובן.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 10:05 |
|
| |
(אולי נפתח את הדיון שהציע זאב על היהדות הפרסיקואית, ואגבה נדון בכל הנושאים האלה).
(לעצכח יש תכונה -אקדמית- לבודד נושאים מהקשרם הכללי יותר ולנסות לדון בכל פרט בפני עצמו, תכונה שמקשה על דיון אמיתי על תמונת עולם שלימה).
תוקן על ידי יהיאור ב- 05/05/2013 10:10:24
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 10:12 |
|
| |
(יהי, פרסיקו צריך להציג משנה סדורה יותר, כדי שיהיה ראוי להקדיש לו דיון מיוחד. דווקא טענתך שראיית ההלכה כמערכת משפטית על כל המשתמע מכך, היא בכלל מאוחרת, נראית לי מעניינת וראויה לבדיקה)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 10:14 |
|
| |
ספרן
אם נניח כדעת הכוזרי שלנבואה יש מבוא בהלכה (כלשון הרב קוק, אאל"ט), אזי המשפטיות היא לכאורה רק אחר הפסקת הנבואה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 10:30 |
|
| |
ספרן
אפשר שנסדר לו אנחנו את משנתו, ונקרא לו על שמו. אפשר לתת לזה אפילו שם יותר אקדמי: יהדות פרוטסטנטית.
הדיון לא צריך להתקיים על האיש אלא על הגישה בכללי, של 'התחדשות יהודית' שציינתי אליו, היהדות הפרסיקואית-קלדרונית-וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 10:53 |
|
| |
בע"ב, לפום ריהטא, נראה שנוצרה בעיקר ע"י הרמב"ם, מתוך אחריות ציבורית-חברתית. ממנו ואילך, אומצה ע"י כל הרואים עצמם כפופים להלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 10:56 |
|
| |
ספרן ,האם הרמבם לא ראה בימיו איש הראוי אשר יצא או יבוא לפניהם ואיש על העדה?
הרי לא חידש מאשר לא חידשו קודמיו ,
מיום חתימת התלמוד עד לדורו של הרממבם אכן לא הרהרו אחר התלמוד,
דוקא הרמבם סולל הלכה ברורה להקמת סנהדרין ,
תוקן על ידי ביליצר ב- 05/05/2013 11:04:44
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 11:02 |
|
| |
בילי, פשוט שראה את עצמו ככזה. אבל סבר שצריך להמשיך ברמה הציבורית דוקא בגישה השמרנית.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 11:05 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | ספרן ,האם הרמבם לא ראה בימיו איש הראוי אשר יצא או יבוא לפניהם ואיש על העדה?
הרי לא חידש מאשר לא חידשו קודמיו ,
מיום חתימת התלמוד עד לדורו של הרממבם אכן לא הרהרו אחר התלמוד,
דוקא הרמבם סולל הלכה ברורה להקמת סנהדרין ,
תוקן על ידי ביליצר ב- 05/05/2013 11:04:44
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 11:13 |
|
| |
מדברי הרב מיכי באשכול סמוך:
"שאלת הסמכות האלוקית של התורה אינה קשורה לכאן. אין שום סמכות לכלום. כמעט הכל מעשה ידי אדם. ועדיין יש סמכות משפטית למקורות קנוניים ולסמכויות משפטיות, כמו בכל מערכת אחרת. אכן נכנסנו לתוך פתולוגיה היסטורית שבה יש מערכת מחייבת ואין מוסד שבסמכותו לעדכן אותה. אבל זו אשמתנו בלבד, וחבל. שלא יישמע מדבריי שאני בעד לייצר סנהדרין היום ח"ו. בהרכב שהיה נוצר שם היום זו היתה שואה שנייה ליהדות. לא פחות. הפתולוגיה ההיסטורית היא שאין לנו אפשרות להקים מוסד כזה היום (בגלל המבנה החברתי ובגלל האישים שמוליכים את הציבורים התורניים היום). ואכן אין."
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 11:33 |
|
| |
ספרן
וגישה שפותחה מסבות של אחריות חברתית הופכת לעקרון שכפירה בו שוללת את העולם הבא?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 11:42 |
|
| |
ספרן,
האם לדעתך הרמב"ם התחיל את ראיית ההלכה כמערכת משפטית? אתמהה. התלמוד מלא מזה. וכי החובה להקים בתי דין וסמכויות תורניות וקביעות נורמטיביות מחייבות, ודיונים הלכתיים פרטניים, כל זה המציא הרמב"ם? אמנם הוא כתב את הקודקס המלא הראשון (והיחיד, למעט אולי ערוה"ש) של ההלכה. אבל בהחלט לא הוא שיצר ממנה מערכת משפטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 12:11 |
|
| |
הרב מיכי
האם התלמוד התיחס להלכה כמערכת משפטית סגורה, בניתוק מוחלט מהנבואה, כפי שעשה הרמב"ם? הרי כמו שמצאנו "לא בשמים היא", מצאנו שיצאה בת קול והכריעה כבית הלל
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 12:22 |
|
| |
מהן ההנחות של המערכת המשפטית הזאת, זה דיון אחר. וכידוע שאלה זו נשאלה כבר בראשונים (תוס' בעירובין ועוד מציע יישובים שונים).
|
|
|
|
|
