הא-ל כפוף למוסר ?

אני מתחבט רבות בשאלה הזו.

מצד אחד, רואים הרבה צדקנות בקרב האלוקים, מה הוא חנון וכו', א-ל רחום וחנון, לא אעשה בשביל העשרה, ואני לא אחוס עיר וכו' וכן הלאה.

מצד שני, שרירותו של הא-ל, ברוך הוא אלוקינו שבראנו "לכבודו", אני לא נבראתי אלא לשמש אל קוני. על כרחך אתה חי, 
התאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים וכן הלאה לרוב.

השאלה כאן, האם משמעות ה"בראנו לכבודו", ודירה בתחתונים, היא רצון להעתקת תכונות. 
או שמא זה במובן הפשוט של "בא לי גודדי עבדים".

בקרב האנושות, העובדה שהבאתי ילדים לעולם, איננה מתירה לי לרצוח אותם, או לשעבד אותם אלי, למרות שאני במובן מסוים "בראתי אותם". 

יש לכם הפניות מן המקורות ?

ע"פ מה שאני מבין אין שום משמעות לאל ולתורה מלבד המוסר.
המוסר הוא זה שדורש הכרה באל אחד,
המוסר הוא זה שעומד בבסיס המצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו.

ניתן לשאול על הוראות או מעשים מסוימים של האל, איך הם מתיישבים עם המוסר.
חלק מהשאלות זה ענין של פרשנות [לדוגמא, הבנת עונש המוות שבתורה כהוראה לא מעשית פותר חלק מהשאלות. הבנת המשמעות של ע"ז כצורת חיים אנטי מוסרית פותר חלק נוסף של השאלות].
חלק מהשאלות זה ענין של ערכים שאנחנו יכולים להבין שהגישה של התורה היא גישה מוסרית, אבל זה לא בדיוק תואם את הערכים שאנו רגילים אליהם.
ואולי חלק מהשאלות המענה עליהן הוא בגישה של הרב מיכי, שיש גם ערכים מעל המוסר [למרות שאינני מכיר ערך כזה].