אלו ספרים חובה לקרא

במידה מסויימת אני מקבל את דברי קודמי, כדאי שיהיה לאדם גם יידע בסיסי ב Liberal Arts וגם במדעים. המדעיות היא חלק מהתרבותיות היום. כמבון, שלא ניתן לדעת את הכל לעומק.

וכל האמור לעיל הוא תחת אזהרה של יוסיף דעת.

אולי לא צריך לשים את הכול על ההשכלה היסודית והתיכונית.

אני בכלל לא מזלזל בה ומצטער מאד על שלא קיבלתי את מה שצריך ועדיין.

אני חושב שבכל תחום יש לפחות ספר אחד טוב שיכול לתת את המינימום ההכרחי כדי להיות בעניין.

אני מדבר על השכלה חופשית. לא אקדמית.

אדם הרי יכול להיות מספר אחד בתחומו, מורכב ומתוחכם ככל שיהיה (התחום והאדם) ושוטה גמור.

לצד זה, אפשר לעסוק ביום יום במסחר, או בכל עיסוק אחר ולהית משכיל ואינטלקטואל.

גם מי שלא מחבב ספרי פילוסופיה, אמור להתעניין ולהיות בעל מושג מינימלי בתיאוריות ובאישים הנחשבים ל"מוכרחים".

בתחום הרומנים, ההשפעה "הפוליטית", במובן שלאו דווקא האיכות האובייקטיבית (אם יש בכלל קנה מידה) קובעת, גדולה ביותר. יש ספרים וסופרים ש"תפסו" והפכו לקלאסיקות.

חשבתי מראש שמדובר בלפחות מאה ספרים.

אפשר לעסוק בשאלה "מהו חכם". זה דיון נושק, אך נפרד.

[ייתכן,

אני חושבת שהשאלה שלך טובה ממהותה, אבל יש בה משהו שגוי באופן מובנה (כן, זה קצת פרדוקס, ובכ"ז). 
אני מעריכה ומוקירה אנשים שרוצים ללמוד ולדעת, ותמיד מחפשים לקרוא עוד משהו חדש, ללמוד דבר נוסף שטרם ידעו. בעיניי, זה מרגש, וככל שאנשים מתבגרים - זה יצר שהולך ודועך (בד"כ). לכן אני אוהבת את השאלה.
ומה שגוי? אני חושבת ששיבוליהו נגע במשהו חשוב - לפעמים, הכמות לא פחות חשובה מהאיכות. יש משהו במצבור של ידע (גם ידע סותר) שהוא הוא העניין.
איני מבינה דבר במדע, אבל בוא נדבר על ספרות (גם בזה איני מבינה, אבל זה לפחות משהו שאני אוהבת...). אין דומה אדם שקורא ספרות טובה (לאו דוקא "קלאסיקות", אלא פשוט ספרות טובה ומגוונת) מגיל 7 ואילך, לבן גילו (נגיד בן 35) שלא פתח מעולם ספר "ספרות". גם אם החבר יקרא עכשיו, תוך יומיים, את האודיסיאה יחד עם "תולדות הזמן האבוד" ו"החטא ועונשו" - הוא לא ישיג את מה שהשיג חברו בכמעט שלושים שנה. המוח (ולא פחות חשוב - הלב) מתפתח ומתרחב בהתאם למה שמאמנים אותו לעשות. זה לא אומר שאי אפשר "לתקן" (אני אופטימית ומאמינה שכמעט תמיד אפשר לתקן, לפחות קצת), אבל זה לא תהליך מהיר או "אינסטנט". חשוב על מי שמתחיל ללמוד גמרא בגיל מבוגר - האם ישיג מתישהו את כל מצבור הידע, הכמעט אינסטינקטיבי, שיש למי שלומד גמרא מגיל צעיר? מניסיון - לעולם לא. זה לא אומר שאין לעשות זאת, רק שאולי המטרות צריכות להיות שונות. 
נקודה נוספת, שקשורה גם בענייני מדע, היא הקונספציה של "מבוא". אני מלמדת כבר הרבה שנים, ותמיד מסרבת להתחיל ב"מבוא". מבוא מיועד למי שיודעים כבר משהו, ואין לו שום סיכוי להיקלט במוח ולאפשר הבנה, אצל מי שאין להם אפילו לא פיסת ידע מקרית אחת בתחום הנדון. לכן, אני תמיד מתחילה בדבר עצמו - הטקסט הנלמד, הנושא עצמו וכו' - ורק אח"כ, כשהלומדים כבר פגשו פנים אל פנים את ה"דבר" עצמו, יוכל ה"מבוא" לעזור להם (פיסות המידע שבו יתיישבו במוחם על קטעי המבנים  - לפעמים בלתי מובנים או מוּדעים - שכבר נמצאים שם). לכן, אני לא ממליצה על ספרי "מבוא" למי שאין להם מושג בנושא כלשהו, אלא רק לכאלה שכבר יש להן ידע, וה"מבוא" יוכל לסכם אותו בעבורם, לעזור להם לארגן אותו וכו'.]

תוקן על ידי אמשלום ב- 13/06/2013 13:44:01

אנסח את השאלה קצת אחרת.

יש רצוי ויש מצוי.

הרצוי הוא כמובן לעבור את כל המסלול. בית ספר איכותי. הורים משכילים. ספריה עשירה ונגישה. סקרנות אינטלקטואלית. אופי משכיל. לימודים אקדמאיים. קריירה אקדמית. רצוי גם ירושה טובה.

המציאות לעתים וורודה פחות.

נניח אדם בן 35 (אני בטוח שאינך אומרת כי אם לא קרא ולא שנה מאומה ישחק בשש בש עד מאה ועשרים) בוגר חינוך חרדי (או אפילו חילוני, אך מסיבות שונות לא התקדם מספיק) קרא ושנה לא מעט, אך לא מספיק.

עוסק לפרנסתו ורוצה לנצל את שעות הפנאי להעשיר את עצמו בפילוסופיה, היסטוריה, מדע, עיון, מחשבות על החיים, הדרכה, פנאי וספרות יפה.

יש מלאי של מאות אלפי ספרים. אלפים מהם, בעיקר בתחום הספרות, משובחים.

הוא רוצה לבנות תכנית מסודרת יחסית, בגמישות המתבקשת, להעשיר את ידיעותיו באופן שיטתי.

לזה כיוונתי בשאלתי.

ברור לי שאין תשובה חד משמעית וכן כי כמות הספרים לא קטנה. בכל זאת.

אגב בתחום הספרות, גם מי שהתחיל בגיל אפס וקרא לא מעט, לא כיסה בדרך כלל אפילו את כל הקלאקיסות. מה גם שקצב הוצאת הספרים המשובחים, גדול יותר מקצב הספק הקריאה של אדם מהישוב. בתחום זה דירוג מסוים יכול לסייע לכל אחד, למעט אולי תולעות ספרים מושבעים מלידה, שהיו להם כל ההזדמנויות האפשריות.

ושאלה נוספת באותו ענין.

לאיזה תחום כדאי לתת יותר משקל, בהתחשב כמובן בנטיות הלב.

בהתחשב בנטיות הלב

סופר צעיר בא לסופר גדול, וכדי למצוא חן בעיניו אמר לו: כדי להיות כיום בן-תרבות נדרש לדעת את מה שנעשה בעולם כולו ולהכיר את ספרות העמים ואת כל החכמות והמדעים. אחרי שהסופר הגדול הקשיב להגיגיו של הסופר הצעיר, אמר לו: איך אפשר להיות בן-תרבות בלי להיות אדם? השתומם הסופר הצעיר. אמר לו הסופר הגדול: האדם מדבר וכדי לדבר עליו ללמוד את מקורותיו ולשונו ולדעת מה נעשה בעירו ובמולדתו הקטנה.

אתה מחפש רשימת ספרים מומלצים?

אני חושב שזה עובד בשיטה של חבר מביא חבר, אתה נפגש עם ספר שמעניין אותך, אם בנושאים שהוא מדבר עליהם, אם במחבר שהוא כזה שראוי להקשיב לו, אם בנקודות אחרות, וזה מביא אותך לעוד ספר באותו נושא, או לעוד ספרים של אותו מחבר, וכן הלאה. 

מ
מדוע כדי להיות אדם, אדם צריך להכיר את מקורו ואת לשונו?

בעלבעמיו,

תוקן על ידי xibolaiyu ב- 13/06/2013 19:15:57