מלחמה לצרכים פנימיים

דרישות שוק העבודה המודרני לתקופת הכשרה ארוכה, כאשר שנות ההכשרה של החרדים בדרך כלל מוקדשות ללימודים שאין כמעט צורך בהם בשוק העבודה מחוץ למגזר החרדי.
הערכים הליברליים של העולם המערבי, המעדיפים את "זכויות הפרט" על "זכויות הציבור" ופוגעים בלכידות החברתית של החברה, בעוד שציבור דתי חשובה לו לכידות חברתית ומשפחתיות יציבה.
הציבוריות המלאה בגירויים הפוגעים ביכולת להמשיך ולהחזיק בערכים החרדים (כגון פריצות המצויה בכלי התקשורת בכלל ובאינטרנט בפרט, כפירה וכד').

קיימות שתי דרכים לקרב זה.

דרך אחת היא הסתגרות ותוספת אור מול החושך.
דרך זו מאמינה שככל שיוסיפו בחינוך הפנימי לערכים וללימוד תורה, כך יגדל כח העמידה במלחמה.

דרך שניה היא דרך המאבק ככלי לגיבוש חברתי והחדרת ערכים.
דרך זו מאמינה כי השתתפות הציבור במאבקים כנגד "אוייבי" אורח החיים החרדי, תסייע לשמירת חברי הציבור בו, כי בתקופת מלחמה הרגשות הפטריוטיים עולים.

המערכות האחרונות בציבור החרדי, אשר רבים אינם מבינים את מה שעומד מאחריהן, כגון המאבק באבטק, קמפיין החרד"קים, ההפגנה מול לשכת הגיוס וכד', נראים ממבט ראשון כבזבוז זמן ופגיעה דווקא בתוך הקהילה.

לדעתי מטרת המחאות הללו שונה.
1. כאשר הרעב יציק - כל מה שלמדו לא יעזור. אבל כשיש מלחמה, הנכונות לסבול עולה. 
2. מה שהוטבע במלחמה, קשה לו להישכח יותר ממה שהוטבע בשכל.
3. מלחמה מאפשרת גם למי שפחות אינטליגנטים להשתתף במאמץ החברתי.
4 המלחמה מאפשרת לאליטה יותר שליטה ומעניקה יותר אפשרות למשרות וטובות הנאה.

הכוונה היא שברגיל תהא יציאה משמעותית של בני הדור הבא, מכיון שחוסר ההתאמה בין החיים בעולם לבין אורח החיים החרדי, הופך את אורח החיים החרדי לפחות אטרקטיבי.

מי שמנחה את דרך המלחמה סבור כי הוא יצליח להותיר נתח גבוה יותר מהציבור כחרדים.