חג ט''ו באב !

"בחור, שא עינך וראה מה אתה בורר לך; אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה"

המשמעות היא שכרגע הוא בוחן את היופי... כמו כל גבר טיפוסי שיוצא לדייט עם אשה טיפוסית שמגיעה לדייט עם מחשוף עמוק (שאחר כך מתלוננת תלונות דרל"צ סטייל "למה הוא לא רוצה אותי לזוגיות ארוכת טווח? הרי השקעתי כל כך בזוגיות הזו, נתתי את עצמי: באתי עם מחשוף, לא מספיק???") ובוהה במהלך הדייט בשני העופרים, עד שהיא מסיבה את תשומת ליבו שירים את עיניו כי העיניים שלה נמצאות יותר למעלה.

כמה שאלות לי אליך, אייזין-קאפ* - 

1. אם כל מה שהיה ל'מכוערות שבהן' לומר הוא "נכון, אני לא יפה, אבל אבא לי ר"מ בישיבה חשובה, כדאי לך", מדוע בכלל הלכו לחולל? מה מוסיף הריקוד על השיטה החרדית הרגילה של בירורים אינטנסיביים בשלט רחוק על הפרמטרים החשובים (כסף, מוצא, ייחוס) שלאחריה פגישה מובנית בפינתו של לובי של בית מלון? הרי הן מכוערות, הריקוד לא אמור להגדיל את הסיכוי שהבחור יתעניין בהן, עובדה שהן אכן אומרות לו להתעלם מהמראה שלהן?


2. לשם מה הריקוד בכלל? ממה נפשך:אם כל הפרמטרים מתאימים, גם פגישה בבית מלון אמורה להביא להסכמה הדדית; ואם הפרמטרים לא מתאימים, וכי תעלה על דעתך שהעובדה שריקודה מצא חן בעיניו והוא בעיניה ויש ביניהם 'אהבה' (=כרת) היא סיבה שינשאו? הרי כפי שכתבת, כפי שמוכיחים הדברים במגזר הכללי, סופה של אהבה ממבט ראשון, בגירושין במבט שני.


*'ראש-ברזל', יידיש.

תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 09/07/2013 17:20:30

[להתחיל לנוע, לחוג מלכות ולרצות - ט"ו באב, חגן של בנות צלפחד

לא קראתי עדיין את הכתבה שציינה אמשלום, אבל בפשטות החג אינו של בנות צלפחד, שנאסרו לבוא בשבט אחר [מסיבות נוספות, של "לא תיסוב נחלה ממטה אל מטה אחר"]. החג הוא של שבט בנימין, או יותר מדוייק חג נפלא של אחדות השבטים+ קבלת תשובה וחרטה מאנשי בליעל ואמפתיה אליהם למרות מעשה חמור ונבזה במיוחד, קיום כל השבטים, שזה נושא חשוב והכרחי לעם ישראל ('גמירי דלא כלה שבטא' לכאורה אומר רעיון דומה למה שהובא במדרשים שקבלה היתה ביד יעקב שאם ימות אחד מבניו בחייו לא יזכה לעוה"ב; לדעת התוס' במסכת גיטין לחיוב מצוות יובל צריך שיהיה נציג מכל שבת בארץ ישראל), דאגה ואכפתיות של עם ישראל לקיום שבט [במושגים של ימינו, בני מנשה? אתיופים?].
בכל מקרה אני תמיד הבנתי בפשטות המשנה והגמרא שבגלל שבאותו יום היו בנות ישראל יוצאות יכלו שבט אפרים לקחת להם נשים כידוע.
ומ"מ אינני יודע למה נושא החתונות בעצמו אינו חשוב מספיק לאייזין, ובפרט שהמשנה עצמה משווה את יום החתונות הזה ליום חתונתו של הקב"ה - מתן תורה, וליום שמחת ליבו - בנין ביהמ"ק*.

* [המפרש שם מסביר שביוה"כ ניתנה התורה, ולא הבנתי לפ"ז מה עניין יום שמחת ליבו, ועוד, מה עם ט"ו באב. ונלע"ד שעניין החתונה דומה לבניין בית המקדש, וכמ"ש: "כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך, כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך". וזה מתאים לט"ו באב בפרט, שכן ביום זה כלו מתי מדבר, וא"כ יש בו תיקון לגזירת חרבן ביהמ"ק (שנגזרה בט"ב עקב חטא המרגלים כמבואר בגמ'), ועי"ז יתבטל "היתה ירושלים כנדה בעיניהם", שדרשו חז"ל שיהיה לה היתר כנידה. ואולי י"ל לפי זה מה הטעם שקבעו בכלל את יום החתונות ליום זה. אמנם בפשטות י"ל שגם יוה"כ הוא יום בניין בית המקדש הראשון, שבו חגגו את חנוכת המקדש וביטלו את הצום כידוע].