האם יש להתענות בדורנו ב תשעה באב?

כמה דעות בחז"ל

 ראש השנה דף יח

דאמר רב חנא בר ביזנא אמר רב שמעון חסידא: מאי דכתיב +זכריה ח+ כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה. קרי להו צום, וקרי להו ששון ושמחה, בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, אין שלום - צום. אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש שמד - צום, אין שמד ואין שלום, רצו - מתענין, רצו - אין מתענין. אי הכי, תשעה באב נמי!

תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד דף סט טור ג /ה"ו

רבי בא בר זבדא בשם רבי חנינה ביקש רבי לעקור תשעה באב ולא הניחו לו
רבי  מסדר המשנה נשיא סנהדרין ונשיא האוטונומיה הזעירה היהודית הבין  שבגלל שיש שלטון יהודי אפילו זעיר יש גאולה.

ובצורה הפגנתית בי"ז בתמוז רחץ במרחץ ציבורי בטבורה של ציפורי -מגילה ה. כמובן שהתנגדו אפילו לו.

היום עם העצמאות שיש לנו , קיבוץ הגלויות, השפה העברית המדוברת, מצב שמעולם מעולם לא היה לעם ישראל טוב ממנו, בשום זמן ושלטון ,חומרית רוחנית וצבאית.  הסימן הגדול לגאולה הגדולה הכתבה ביחזקאל והמפורשת בסנהדרין

 סנהדרין דף צח.

ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר +יחזקאל ל"ו+ ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'.

רש"י  - מגולה מזה - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר.


מספיק לצאת לשוק מחנה יהודה שוק הכרמל ושווקים אחרים להכנס לכל חנות המוכרת ירקות ולראות, את קץ הגלות.

האם לא מהגיון ומשכל הישר לבטל את הצומות!

מואד
מן הסתם אחרון מאחרון חביב

.

ירוחם,
מה לך נגדי, ראה את דברי רבי משה שמביא הראב"ע במקום. "על תנאי" - אם יהיו צדיקים - יהיה אחרון. הרי שלדבריו "אחרון" - ממש. וראה גם התרגום שם, "בתראה".