גרסאות רבות לנוסח המקרא

אשכולות קשורים:

אבחן שאל מבחינת ההלכה, ואכן כבר הרמ"א כתב שאיננו בקיאין בחסרות ויתרות, ולכן אין להוציא ספר תורה אחר אם נמצא שיש טעות בחסרות ויתרות. והלינקים של השכן קשורים יותר לביקורת המקרא "הגבוהה" ולא לשאלה של חסרות ויתרות

אבחן

ברוך השב לפורום!

העלית נושא חשוב, אך נראה שדי קל לענות עליו.

אני מסתמך על ספרו של כיטוב בסדרת האנציקלופדיה המקראית, ואני כותב מהזכרון.

יש כמה סוגים של נוסחאות.

נוסח המסורה (ידוע בראשי התיבות נה"מ): אין לנו כתב יד של התנ"ך, או התורה, אלא מאחרי המאה העשירית כמדומה לי.

מאז אין שום שינוי אלא מספר קטן מאד של הבדלים כמו אלו שציינת. יש הבדלים רבים קצת יותר בניקוד.

נוסחאות בידים אחרות: יש את נוסח השבעים, הנוסח השומרוני, נוסחים שאפשר לשחזר מתירגומים ועוד. בכל אלו יש שאלה אם נה"מ הוא העיקר והם שינו, או הפוך. נראה לי שבחירת התשובה בידי החוקרים תלויה בסברות קודמות.

מתודולוגית בלבד, אי אפשר להכריע שהיו נוסחאות אחרות ושונו.

עדויות מהתלמוד: רואים משם שהיו גרסאות שונות, אם כי בחלקן לא ברור אם זו גרסה אחרת או שהמימרה טעונה ביאור אחר.

כאשר אמרו שבספר תורה של רבי מאיר היה כתוב "טוב מאד זה המוות" האם הכוונה שבמקום התיבות "טוב מאד" היה כתוב "מוות" או לצידן? או שזו פרשנות שלו?

וכן במקומות אחרים.

תיקונים בספר עצמו: יש תיבות מנוקדות. יש תיבות שעליהן העידו שיש תיקון סופרים. הפשטות היא שחכמים שינו ולגבי הניקוד יש סבורים שזה מעיד על ספק בתיבות שהיה לחכמים.

יש ירושלמי שבו מסופר שבעזרה היו שלושה ספרים עם שלושה שינויים וחכמים סיכמו על הנוסח שבידנו לפי הרוב, למרות שהתוצאה הסופית לא היתה זהה לשום ספר מקורי.

השערות: ניתן לשער שהיו ספרים שונים, אולי אפילו ספרים שונים לממלכות שונות של יהודה וישראל. אפשר לשער שפעם הקפידו פחות על כתיב, כי מוצאים שבבית שני יש כתיב מלא מה שלא היה קודם. לא במקרא אלא בכתובות שונות. יתכן שרק הטקסט של המקרא היה זהה ואילו הכתיב עדיין היה פחות מוקפד. אולי זה נכון גם לגבי מילים אלו ואחרות, כפי שמצאנו שני נוסחאות בעשרת הדברות, עם "זכור" לעומת "שמור" וכדברי האבן עזרא שלא הקפידה תורה על המילה אלא על המוצבע, התוכן, מה שהמילה באה לסמן.

יתכן אם כן שהיו גרסאות שונות ורק במועד מאוחר יותר התפתחה אחידות גם במילים וגם באותיות הניקוד.

כמובן אלו רק השערות, והשאלה היא אם להעדיפן בגלל הדגם ההתפתחותי (יש כללי התפתחות במסורת) או להעדיף את האמון בנוסח המסורת הזהה מתחילתו. למי שמאמין, כמו הרמב"ן, בכך שכל האותיות מסמנות מציאויות, או כמו רבי עקיבא, שכל אות ניתנת להידרש, בוודאי שגילוי שהיו שינויים בגרסאות שלא נחשבו לפסולים זו קושיה עצומה.

אני מסכם:

נוסח המסורה שלנו מגלה אחידות מפתיעה מאד מאז כתב היד הראשון המאוחר שיש לנו.

יש נוסחאות אחרות אבל הן אינן נחשבות לחלק מהמסורת. יש חוקרים שמעדיפים אותן, אבל יש להקשות על כך מבחינה מתודולוגית.

יש עדויות בתלמוד על שינוי נוסחאות. יש עדות בתלמוד על טעויות שנפלו בשלושת הספרים שעל פיהם נוצקה ואושרה נוסחת המסורה.

יש מתודולוגית מקום לשער שלא תמיד היתה הקפדה על אותיות ניקוד או אפילו על מילים. השערה כזו פוגעת באמונות הקבלה (בעיני זו כמובן בעיה שלהם, לא שלי), בדרשות ההלכה נוסח ר"ע (וזו כבר בעיה חמורה בהרבה) ובמקובל בינינו.

אך האם זה באמת אמור להפריע לנו? האם לא יתכן שה' אמר למשה מה לכתוב אבל היו טעויות או שינויים מינימליים בהעתקה, גם בגלל שפעם לא ראו חשיבות במילה אלא ברעיון, ובוודאי שלא בכתיב שהשתנה לפי הדורות, כמו הכתב?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

חבל שאיני יכול להביא את המקור, אפילו את הלינק איני מצליח להביא, מישהו יודע מה הסיבה לכך ואיך כן אפשרר לעשות זאת?

בכל אופן הוא מביא מאות דוגמאות שספרי התורה בידינו על כל שלוש הגרסאות הוצאת קורן, לינגרד ובואייר הם שונים מהתלמוד, הזוהר והראשונים. 

ואפילו מס' המילים והאותיות שונה.

http://www.daatemet.org.il/articles/article.cfm?article_id=114

השכן

אתה כמובן צודק. שכחתי את קומראן.

האם יתכן שספרו של כיטוב לא כולל את קומראן, או שלא דייקתי בדבריו, או שקומראן הם כמו השבעים והשומרונים, כלומר דרך אחרת?

ואי בעית אימא, הכל נכון. (= אם תרצה אמור, כלומר גם זו אפשרות).

***
אדם הראשון

זכיתי לכוון לחלק מדבריך, אלא שלא כתבתי בהחלטיות כמותך.

לא ידוע לי שלמשה לא היה כתב יד מלא של התורה. לדעת חלק מהתנאים, וכך כותב הרמב"ם (אלא שיכולים להיות לו נימוקים אחרים...), משה כתב הכל. וכן דעתי נוטה.

דבריך נוטים לכיוון של תפיסת התורה כתוצאה של דגם התפתחותי, וכן כתבתי לעיל.

זה כמובן מצריך אותנו להתמודד עם שאלות לא פשוטות, כמו מה המשמעות - והתוקף - של דרשות.

האם יש מקום לחדש שר' ישמעאל לא הלך בדרך הדרשות של רבי עקיבא אלא סבר שדיברה תורה בלשון בני אדם כי היה יותר מודע לשינויי נוסחאות?

דווקא עליו כמדומה יש מעשה שהזהיר את רבי מאיר הסופר לא לטעות אפילו באות אחת. אבל אולי זה לא בגלל שהיא עומדת לדרשה. (עירובין יג ועוד).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");