שאלתי היא, האם האדם הנאור\המשכיל - בלי הבדל גזע או צבע וכדומה - יכול היום לומר "שמע, הומו סאפיינס, הסמל של כולנו, שמו "אחד" ?
בכדי להבין את השאלה, אנו חייבים קודם להבין מה פירוש של המשפט "שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד"
ובכן, בניגוד מה שמקובל בהמון בשטחיות שהכוונה היא כלפי הא-ל הפילוסופי ה'אחד – עם ה' הידיעה - מדובר דווקא באחד בלי ה' הידיעה. תתברר בהמשך מה ההבדל.
הא-ל הפילוסופי ה'אחד הפילוסופי היית ידוע גם לעובדי האלילים. הרי אי אפשר להפוך לחקלאים מלקטים\ציידים, בלי שהנחנו קודם את אחדות היקום. אי אפשר להמציא שפות – שהיית מחייבת המציאות לפני המצאת החקלאות - בלי שהנחנו קודם אחדות היקום. אי אפשר להמציא לוח שנה – שהיית מחייבת המציאות לפני המצאת החקלאות – בלי שהנחנו קודם אחדות היקום. אי אפשר חוקי המשפחה וחוקי החברה בלי שהנחנו קודם אחדות היקום.
ולכן מוכרח שעובדי אלילים הכירו מאז ומקדם בא-ל האחד הפילוסופי, כי היא הנחה קודמת להנחת אחדות היקום. אל כורחנו שכל אלוהי שבט או אומה כלשהי, לעולם לא ניסה לכוון לא-ל הפילוסופי. וכי מה הטעם לכוון לא-ל הפילוסופי שכולם מכירים ? מוכרח להיות שכל שבט או אומה, בהגדרתם את אלוהיהם כ'שלהם, כיוונו למשהו אחר לגמרי. למשל, דגל חברתי או אידיאולוגיה חברתית הם בעצם אלוהי המודרני של החברה. ועל פי שמם של אלוהי של כל חברה או אומה, אפשר היה, להבין אולי, את הדגל החברתית שלהם. כלומר, אפשר היה להבין את האידאולוגיה של אותו שבט או אומה.
שאלוהי ישראל נקרא "אחד", זה מסמל משהו בסיסי בחשיבה של השבט\האומה. אז מה מסמל השם הזה ?
ובכן, מי שמבין לעומק את ספר בראשית וכן כל חמש הספרים שהם הספר תורה ומבין מה ההבדל המחשבתית הבסיסית שלנו לבין שאר התורות של אומות זמנם. מבין ששם "אחד" מסמל את האדם כאחד. (למשל, צורת המשכן סמלה את גוף האדם. הכרובים על ארון הברית בקודש הקודשים, היו תינוק ותינוקת חבוקים יחד, לומר שנצחיות - שרידות אבולוציונית נצחית אישית - הפרט מובטחת. גם מצוות "ברית מילה" שחותכים דווקא במקום ההולדה, מסמלת את אותו עניין עמוק. כלומר נצחיות אישית של הפרט.)
כלומר, בניגוד בכל חברה ושבט טבעי שהכלל עיקר לפרט, שהוא - הפרט - טפל לכלל. הסמל שלנו טוען הפוך, שהפרט עיקר לחברה והיא - החברה - טפילה לפרט.
לשם המחשת החשיבה הבסיסית שלנו בזמנים מודרניים, אני אתן דוגמא אחת או שניים.
1, יש ויכוח בין משפטנים (בעיקר מנחם אלון מול אהרן ברק) בשאלה האם כל זכות שיש לאדם (כמו לנשום) היא זכות מוקנה או שהוא נושם רק כי מערכת המשפט מסכימה לכך.
מה תשובת אלוהי ישראל לוויכוח הנ"ל ? ובכן, ברור שבחברה אלילית – בניגוד לאלוהי ישראל - שהחברה עיקר והפרט טפל לה, אז בוודאי שהשופט ברק צודק שכל פרט נושם כי הוא השופט - כמייצג את כלל החברה - מסכים לכך. ברגע שהרוב מחליט שהפרט מפסיק לנשום ?! אז יש להם את הזכות להפסיק לו את הנשימה.
לא כן יהיה על פי החשיבה הבסיסית שלנו. בחשיבה שלנו כנראה השופט מנחם אלון יהיה צודק שאין זכות לחברה לקחת מהפרט את נשימתו.
2, סוקרטס הפילוסוף הנודע, לא רצה לברוח מהכלא ומגזר דין מוות. ולמה ? לכאורה מדובר על אותו וויכוח בין השופט ברק לבין השופט מנחם אלון לעיל !! כלומר, אם סוקרטס היה יהודי שדוגל בסמל שלנו "אחד" אז בוודאי שהיה קופץ על ההזדמנות לברוח.
3, עוד דוגמא: בחוק זכויות החולה ישנו סעיף הקובע כי הורי הילד נחשבים לאפוטרופסים הטבעיים. לדברי גיל סיגל, פרופ' למשפטים בקרייה האקדמית אונו וחבר המועצה הלאומית לביואתיקה,
"להורים אין בעצם זכות על הילד. הילד אינו קניין שלהם"
הם קיבלו מהמדינה (????????????????) את הזכות למלא חובות כלפיו בשל החיבור הביולוגי.
לכאורה הדוגמא האחרונה היא דוגמא מטריפה מאוד להבין את ההבדל המטריף בין אלוהי ישראל שהסמל שלה היא "אחד" לבין הסעיף המטופש הזה ששייך לחברה אלילת לכאורה שמקדשת את הכלל מול הפרט ושרידותו האישית והנצחית.
וכאן אני מגיע לשאלה הראשונה שלי.
בניגוד למלומדים כמו השופט ברק וכמותו, הציבור הכללי והנאור בכל העמים דווקא חושב היום אחרת. כלומר, ההרגשה בהמון היא ש"חירות האדם" כפרט, היא היא היום האידיאל של כל הציבור בכל חברה מודרנית. אפי המלומדים האלה גם חושבים כך, הרי הניסיון לשלול את הילדים כקניין טבעי של ההורים, בא הרי מאותו עומק מחשבתי פשוטה של "חירות האדם" שכאן מדובר על חירות הילד. כלומר גם הם לכאורה חושבים כמו ההמון העם שחירות הפרט קודמת לטובת הכלל. רק הבלבול בהבנת "חירות הפרט" המקורית שלנו לבין חירות הפרט של ההמון העם המודרני, היא הסיבה לטירוף הנ"ל.
חירות הפרט שלנו היא חירות הפרט יותר עמוק משטחיות חירות הפרט של ההמון המודרני. חירות הפרט שלנו דוגלת בעיקר לחירות הפרט ושרידות אבולוציונית אישית נצחית.
חירות הפרט, בלי שרידות אבולוציונית אישית נצחית ? לא מצריך את הפרט בחברה כלל וכלל. בשביל מה נהפך לחקלאי ? בכדי לגמור את השבעים שנה שלו, הוא לא צריך לכל עמלו, במיוחד העול החברתי שזה לכאורה לגמרי מיותר. לכאורה גם לא מצריך שפה, בעצם שום דבר מהמצאות האנושיות מאז האדם התבוני, מיותרת לגמרי.
ולכן לעומק, כל אדם נאור חושב היום באותו חשיבה המקורית שלנו. ואם נכון המהלך המחשבתי שלי ? אז התשובה לשאלתי המקורי לעיל היא, שכל אדם נאור ומשכיל יאמר היום
"שמע, הומו סאפיינס, הסמל של כולנו, שמו "אחד"
בבכרה
Max maxmen
