הרבה ויכוחי סרק היו במשך כל הדורות על פיענוח הסוד של האבן עזרא, בזמן שהסוד גלוי לכל לומד אבן עזרא ומבין דבר מתוך דבר שזה – המבין דבר מתוך דבר - יסוד לימוד ראשוני בלימוד תנ"ך וחז"ל ושאר ספרי מחשבת ישראל, עד כדי כך שאפי' השולחן ערוך שאמור להיות שולחן ערוך כמשמעו ממש, גם נפסק שאין פוסק יכול לפסוק אך ורק שהוא בעל מבין דבר מתוך דבר.
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו סעיף ד
חייב אדם לשלש למודו, שליש בתורה שבכתב, דהיינו הארבעה ועשרים; שליש במשנה, דהיינו תורה שבעל פה, ופירושי תורה שבכתב בכלל זה; שליש בתלמוד, דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מתוך דבר, וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה, דברים שלמד מפי השמועה. כיצד, היה בעל אומנות ועוסק במלאכתו ג' שעות ביום וט' בתורה, קורא ג' מהם בתורה שבכתב, ובג' תורה שבעל פה, ובג' יבין דבר מתוך דבר. ע"כ.
מתשע שעות לימוד ביום, הוא צריך לעסוק שליש שעות בהבנת דבר מתוך דבר.
לומר שהשפה, המילים, והפשט, משקרות. התוכן המחשבתית הבסיסית של התורה שזה מושגת אך ורק על ידיי הבנת דבר מתוך דבר ?! היא היא האמת היחידי שהלומד חייב להגיע אליהם.
האבן עזרא מלמד אותנו שוב ושוב שהטעמים\התוכן עיקר והשפה היא רק אמצעי (אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק כג) ודעת הלשון איננה דעת בעצמה, כי אם כנגד אחר שיבין. אם בשפה כך, ק"ו בסיפור התנכי ואפי' המצוות עצמן אין בהם דעת בעצמם רק ניתנו לצורך הזמן המקום של רמת ההמוני. כי.. "אם בארץ הודו, אין צורך למשפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר" כלשונו הטהור.
ההמונים ובעלי כת ההשקפה (= בעלי הזרוע כלשונו של הספורנו הידוע) היו צריכים לשרוף את האבן עזרא לא מפני הסודות, הרמזים, החידות שלו. רק על דברים הברורים שכתב. כל העוסק באבן עזרא מקבל חינוך טוב אייך לומדים תורה ונ"ך וחז"ל ואת זה האבן עזרא הצליח לעשות כמו משה רבינו עצמו וכמו עזרא הסופר.
חז"ל והאבן עזרא הרמב"ם והרמב"ן ידעו לתת לנו את כללי היסודיים והבסיסיים ביותר.
ששכל האדם הוא כבוד השם (רמב"ם בחגיגה).
שהבינה\התבונה לפני התורה (חז"ל, אותיות דרבי עקיבא).
שמבחינת הבינה\השכל ?! הקדמונים ואנו שווים.
1, "רוח אל עשתנו כלנו ומחומר קורצו הקדמונים כמונו" (אבן עזרא).
2, "כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה" בחדוש דת לכבוד קדמונים אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ" (ספורנו).
ושדבר השם (= נבואה) ?! גזרותיו ומחשבותיו וענין דרכיו, והדבור יאמר בכל אלה. (רמב"ן)
אז אם לשרוף את האבן עזרא אז קודם צריך לשרוף את תורת משה עצמו וספרות חז"ל ורק אחר כך את הראשונים. כי בכל אלה יש את הסגולות שאתם – כת ההשקפה וכת עובדי האלילים המודרניים כמו אתאיזם ודת הקפיטליזם – לא תכלו לחיות עמם.
אחרי ההקדמה אפשר להתחיל בנושא האשכול.
ובכן מהי סוד השנים עשר ?
האבן עזרא אומר (בדברים א' ב') ואם תבין סוד (השרים) [צ"ל: השנים] עשר, גם ויכתוב משה (דברים לא, כב), והכנעני אז בארץ (ברא' יב, ו), בהר ד' יראה (שם כב, יד), והנה ערשו ערש ברזל, (דברים ג, יא) תכיר האמת.
ולפיענוח הסוד הזה נכתבו כאלה שטויות שמיד מרגישים שכל אלה לא למדו אבן עזרא מימיהם או למדו כמו תרנגול בבני אדם. או כמובן אלה שרצו כביכול להיות נאמנים לאבן עזרא ולהמשיך לשמור את הסוד כסוד.
לטורח מיותר תהיה לי ולכם להביא את כל סוגי הפיענוחים, מי שרוצה יכול לעיין בספרו הנפלא של אוריאל סימון "אזן מלין תבחן" כל פרק י"ג בספרו (למה לא אקדיש את פרק י"ב ? 
) מוקדשת לסוד הנ"ל.
אבל בכל זאת אני הביא שני הפיענוחים העיקרים. (בלשון פשוטה שלי.)
1, האבן עזרא מרמז כביכול שהוסיפו לתורה 12 פסוקים. כלומר לא משה כתב אותם, רק נביאים מאוחרים הוסיפו לתורה. כי בפסוקים האלה אנו רואים אנכרוניזם. כלומר משה לא יכול לכתוב והכנעני אז בארץ, משה לא היה יכול לכתוב את מתו וכדומה.
את הדעה הזאת אי אפשר לקבל כי האבן עזרא עצמו מונה יותר משנים עשר. להפך הוא אומר סוד שנים עשר ומוסיף לראיה את פסוקים אנכרוניזמים. כלומר סוד השנים עשר לא אנכרוניזם והפסוקים האנכרוניזמים הם ראיה שהסוד השנים עשר נכון.
לסיכום: האבן עזרא לא דיבר על שנים עשר פסוקים אנכרוניזמים כי הוא בעצמו מוסיף עוד כמה כאלה באותו משפט לעיל. אז מה הטעם לספור שנים עשר ולהוסיף עוד כמה ?
אם השנים עשר היו שנים עשר פסוקים אנכרוניזמים ברצף ? אז אפשר היה להבין שהוא מצביע עליהם ומוסיף עוד כמה כאלה. אבל אין שנים עשר פסוקים כאלה ברצף, הרי מדובר על השמונה פסוקים אחרונים בדברים וכמה בתחילתו. (ואם התכוון לכל הפרק האחרון (שפינוזה) שהם שנים עשר פסוקים ? אז באותו היגיון תאמר על כל ספר דברים שלא כתב משה, הרי בתחילתו ובסופו נשמע שלא משה כתב את ספר דברים והספר רק מצטט נאומו לבני ישראל. המצטט אפי לא שמר על המילים ועל המשפטים של משה רק את תכונו התבוני של הנאום. או שהמצטט כן שמר אימונים למילים ומשה עצמו לא שמר על המילים והמשפטים (למשל, מעל עשרים הבדלים בין עשרת הדיברות של שמות ודברים) שהאלוהים אמר בסיני.)
2, הפיענוח הכמעט נכון, שעלה עליו ברוך שפינוזה באחד מכמה תזות מוזרות שלו (הקללות או הפרק האחרון בדברים), היא, שמדובר על שנים עשר אבנים שכתבו עליו את התורה שלבסוף בנוי עמם את המזבח.
שפינוזה באופן מוזר מאוד, חושב שהאבן עזרא מרמז על כך שאי אפשר שכל הספר ייכתב על אבנים בגודל המזבח. כלומר שספרו של משה המקורי היית קטן יותר בהרבה ממה שיש לנו היום. הרי האבן עזרא אומר במפורש והקמת לך אבנים גדולות (דברים כז ב') להכיל התורה (= האבנים צריכות להיות מספיק גדולות להכיל את כל התורה.)
הרס"ג עוד לפני האבן עזרא חשב לומר שאם האבנים לא היו גדולים מספיק אז נכתב עליו רק המצוות. והאבן עזרא מצטט את הרס"ג ומסכים ואומר "יפה אמר".
כלומר האבן עזרא לא חשב שעל האבנים נכתב כל התורה או שהיו מספיק גדולות להכיל את כל התורה.
אם האבן עזרא עצמו לא ראה בעיה עם קושיית שפינוזה אייך נכנס כל התורה באבנים קטנים כביכול. אז אייך אפשר לומר שאת זה האבן עזרא רוצה לרמז ?
אחרי ששללנו את שני הפיענוחים העיקרים. אפשר לבוא לפשט הפשוט שהאבן עזרא רמז עליו (?!). הוא לא רומז הוא פשוט אומר ברחל בתך הקטנה שכל לומד תורה, שמבין דבר מתוך דבר, רואה מיד בלעדיו. (ועיקר ההסבר כבר נתתי הרבה פעמים בפורום כאן.)
ובכן משה מצווה את זקני ישראל ואת העם. דברים פרק כז (א) וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: (ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: (ג) וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: (ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: (ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: (ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ: (ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ: (ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב:
האבן עזרא אומר מה שכל לומד תורה יודע, שעוד לא היו בזמנם כלי כתב. לא מוזכר שום כתב ומכתב בתורה בכל אורך סיפור התורה. היה חריטה על אבנים כמו לוחות הברית וכמו צווי משה לבני ישראל לעיל. ומה שכן היה כנראה זה מגילות קטנות שלא מחזיקות הרבה זמן. ולכן חז"ל הבינו שמגילות מגילות קיבלו בני ישראל. (תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ס עמוד א) א"ר יוחנן משום רבי בנאה: תורה - מגילה מגילה ניתנה, ראו אצל חידושי הגרי"ז סימן קנה: והנה בוילך (ל"א, י"ט) ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם וגו'. ונראה דהנה תורה חתומה ניתנה, ועד שנאמר זה היו דברי תורה מגילות ונלמדו בע"פ,
בכל אופן על פי פשט התורה לא חתומה ניתנה הרי זקני ישראל צריכים לחרוט אותה באבן בארץ ישראל. כלומר לפני כן לא היית שום ספר תורה. (כל פעם שמוזכר כתיבת "ספר" בתורה (כמו וכתב לה "ספר" כריתות, ויקח "ספר" הברית, על "ספר" עד תמם. ועוד ועוד) הכוונה למגילה ולא לספר. ספר = מכתב\מגילה ולא ספר שלם.)
גם בארץ ישראל יהושע לא כתב רק את משנה תורת משה על אבני המזבח. שלפי הפשט כתב אך ורק את הברכות והקללות.
יהושע פרק ח (ל) אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: (לא) כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְקֹוָק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַיקֹוָק וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים: (לב) וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (לג) וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְקֹוָק לְבָרֵךְ אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה:(לד) וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה:
בכל אופן ברור לכל לומד תורה שהספר התורה שיש לנו היום לא נכתב על ידי משה ולא על ידי יהושע, רק אחרי הרבה מאוד שנים.
אילו משה היה כותב אותה והיו כבר כלי כתב לכתוב ספרים שלמים וחוקי\כללי כתיב וכתב ? אז מה הטעם במצווה הנ"ל שהוא מצווה את זקני ישראל לחרוט את דבריו על אבנים ? ועוד, משה לא היה מצטט את דבר האלוהים מהר סיני בדברים עם מעל עשרים הבדלים מעשרת הדברות מחומש שמות.
הטענה (הכלל) של האבן עזרא שאין שמורים על הכתיב רק על התוכן\טעמים ("על כן משפט כל החכמים בכל לשון שישמרו הטעמים, ואינם חוששים משנוי המלות, אחר שהם שוות בטעמן") רלוונטי בעיקר בזמנים שעוד לא היו חוקי כתיב וכתב. כלומר הכל נלמד בע"פ.
ולכן שמשה חוזר אחרי ארבעים שנה לספר מה האלוהים אמר בהר סיני ?! הוא לא שומר על מילים ולא על משפטים שלימים, ואפי על סיבות המצוות כמו מצוות שבת למה ? בגלל ששת ימי בראשית בשמות. ובגלל יציאת מצריים בדברים.
כל זה אפשרי אך ורק שעוד לא היו המושג ספרים וכללי כתיב, לא רק אצלינו רק בשום אומה ואומה בעולם.
היום כבר דיי ברור מההיסטוריה של כל האומות שבאמת המושג חיבור ספרים שלמים היית מאוחרת מאוד. כלומר המצאת כלי הכתיבה וכללי כתיב שתהיה כבר ממש המוני שתאפשר לכל דורש שיחזיק אצלו ספר שלם ? זאת תקופה מאוחרת מאוד.
שעזרא הסופר אחליף את כתב העברי לאשורית, כנראה כבר היו ספרים או חלקי ספרים. בכל אופן כל מעתיקי המגילות בכל הדורות שמרו בקנאות על המגילות ומחבר המקרא (שכנראה היה עזרא הסופר הרי חז"ל אומרים שאילולי משה נתן את התורה אז עזרה היה נותן תורה) שהאבן עזרא קורא לו "מסדר הפרשיות" אעתיק את המגילות כמו שהיו. כי אם רצה לזייף ולטעון שמשה כתב אותו ? אז אין סיבה למה עשה הכל שכל מבין יראה מיד שזה מזוייף ח"ו. מה ? לא ידע מה כתוב בשמות עד כדי כך שבדברים שינה את כל הצורה של עשרת הדיברות ? הוא לא ידע למה צריכים אנו לשמור שבת שהמציא לו מהבטן חידוש חדש על יציאת מצריים ?
ואם משה עצמו שמצטט את האלוהים בנאומו לאומה לפני מותו לא שומר על מילים ועל משפטים שלמים וגם על סיבות המצוות כנ"ל ?! כך גם מעתיקי המגילות בכל הדורות עד חיבור המקרא, לא שמרו על מילים ועל משפטים רק על התוכן התבוני שבמגילות.
חז"ל וכל חכמי ולומדי הדורות הבינו כפשוטו שקדושת התורה היא לא בטקסט רק בתוכן התבוני שעבר מאז האדם התבוני הראשון עד הכניסה לארץ ישראל.
כלומר גאולת עם ישראל וכל העמים תהיה אך ורק אם כל בני אנוש יאמצו את החשיבה הבסיסית של תורת משה שהוא היה אחרון הפילוסופים האמיתיים מאז אדם התבוני הראשון. ומהי החשיבה הבסיסית של התורה כבר כתבתי הרבה פעמים בכל הזדמנות שהיית לי.
לסיכום:
האבן עזרא מצביע על מצוות כתיבת התורה על אבנים (= סוד שנים עשר אבנים) שלא היית עוד כללי כתיב וכתב וכלי כתיב, והתפתחות כלי הכתב וכללי כתיב היא מאוחרת מאוד.
לראיה שמחבר המקרא לא שיקר ולא רצה להסתיר את עצם חיבור הספר בזמן מאוחרת, הוא – האבן עזרא - מביא חלק מפסוקי אנכרוניזמים הרבים שיש בתורה ובנ"ך.
שוב: עצם צווי משה לזקני ישראל לכתוב את התורה או חלק המצוות על אבנים ?! מספיק לכל בר דעת להבין שזאת היית המציאות ההיסטורית אז. שלמדו בע"פ ונכתבו על מגילות בלי שמירה על מילים ומשפטים כנ"ל העיקר התוכן התבוני.
משה לעולם לא כתב את התורה כמו שהיא אצלינו כי פשוט זה לא היית אפשרי טכנית. אבל דברו ובעיקר תוכנו, נשמר בכל הדורות על ידי המעתיקים עד חיבור המקרא כמו שיש לנו מאז עזרא הסופר. מחבר המקרא גם לא הסתיר זאת ולכן מתחילת בראשית עד סוף דברים הוא בתמימות כותב הכל בטבעיות. (אם זה חלוקת הבריאה לשש ימים בכדי לשמור על שבת (הרשב"ם). בזמן שחז"ל חלוקים על כמה ימים ברא את העולם ביום אחד או שש ימים. ואם זה שהוא מזכיר כבר את נחלת דן במלחמת אברהם עם ארבע המלכים וכן מאות פסוקים לכל אורך התורה והנ"ך כמו המילה נביא עוד לא היית בשימוש אפי' בזמן שמואל (שמואל א פרק ט (ט) לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה:) ויש עוד הרבה מילים זרות, לא עבריות בתורה.
אבל תוכן התורה, החשיבה הבסיסית של האומה ?! נשמרת בקנאות עד ימינו אנו, שאנו יכולים היום כמו אדם חנוך נח אברהם ומשה בזמנם, להבין את החשיבה הבסיסית של תורתינו. הכל בזכות כל חכמי הדורות שהשכילו להעביר לנו בגלוי ובסתר את תכונו הטהור של התורה וחז"ל. כמו שהאבן עזרא עצמו משבח את קנאי המסורה שבזכותם קיבלנו את התורה עם תוכנו הבסיסית. כך אני משבח את כל חכמי הדורות שהעבירו לי את התורה כמו שהיא. אילולי הם ? היינו נכחדים כמו שאר העמים וחיים למען החברה הדמיונית.
את זה לא הבינו כל הכתות בהיסטוריה של האומה שלנו. הצדוקים ושאר כתות בית שני כשלו בכך שקידשו את הטקסט וכמובן הנוצרים כשלו, באותו טעות טועים מבקרי המקרא מצד ההפוך. והיום ומאז חז"ל אנו עוד בגלות כי אנו מקדשים את הקדמונים כפי זעקת הספורנו הידוע "כי בזה האפן אין לך ללכת אחרי אלהים אחרים גדול מזה" בחדוש דת לכבוד קדמונים אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ"
אם חז"ל הבינו לומר לנו "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמורו" כלומר שאפשר לוותר על עבדות הא-ל העיקר התורה = החשיבה הבסיסית של האומה. כך אנו מבינים לומר שאין שום צורך לקדש את התורה כטקסט קדוש שנכתב על ידי משה עצמו, העיקר להבין את תוכנו והחשיבה הבסיסית של התורה.
גאולת האומה וגאולת בני אנוש כולה, תלויה באימוץ החשיבה הבסיסית של התורה ולא על קידוש התורה\הטקסט ולא על עבדות הא-ל. וזה עומק דברי חז"ל שבעתיד יבוטל רוב המצוות, ויישאר רק להודות לאלוהים.
בברכה ומועדים לשמחה
Max maxmen
מה דעתכם חברי וחכמי הפורום היקרים ?
תוקן על ידי maxmen ב- 22/09/2013 23:40:32
