| נשלח ב-24/9/2013 19:46 |
|
| |
עינינו של צל הושענה רבה
במדבר פרק יד פסוק ט
אַךְ בַּיקֹוָק אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיקֹוָק אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם:
רמב"ן במדבר פרק יד פסוק ט
אבל יתכן שירמוז הכתוב, למה שנודע כי בליל החותם לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בשנה ההיא, לכך יאמר כבר סר צלם מעליהם שנגזר עליהם מיתה, וה' אתנו - כי הוא השוכן בקרבנו ועושה לנו נסים ונפלאות לעיני כל רואה,
שולחן ערוך אורח חיים הלכות לולב סימן תרסד רמ"א
כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה; ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה, כדי שלא ליתרע מזליה, גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו; ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור
מטה משה סימן תתקנ"ד
שמעתי מחסידים ואנשי מעשה שראו באדם אחד של היה לו צל ובאותו לילה עצמה עשה תשובה וינחם ה' ובאותו לילה ראה צילו להציל מרעתו
כפי הנראה כולם נימשכו אחרי הרמב"ן שכתב "למה שנודע" ומאיפה נודע
גמח"ט
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2013 20:44 |
|
| |
מניין שהרמב"ן מתכוון לליל הושענא רבא? אולי כוונתו לליל יום הכיפורים?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2013 20:56 |
|
| |
בעל , ליל החותם יום כיפור?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2013 20:57 |
|
| |
העניין כבר כתוב ברוקח סי' רכא "מה שגוזר בר"ה וחותם ביוה"כ, מראה בצל בהו"ר".
מעניין שהפרופ. ר' אברהם ברלינר מביא שכשם שהעדר הצל בליל הו"ר, הראה על עתיד האיש בישראל - כך האמינו בזו האמונה גם הנוצרים על הלילה של חגת "יוחנן הקדוש" שלהם . ומביא לכך מקור מהספר Aberglaube מאת Grimm
תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 24/09/2013 21:28:26
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2013 21:01 |
|
| |
מה עם תמים תהיה,,,?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2013 21:04 |
|
| |
ר' במאמרו המקיף של ר' ישראל וינשטוק על המנהג ומקורותיו, בספרו 'במעגלי הנגלה והנסתר' מוה"ק, תש"ל.
תוקן על ידי ספרן ב- 24/09/2013 21:31:34
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2013 21:38 |
|
| |
אם אינני טועה, מאמרו של ויינשטוק (כנראה גירסה ראשונה) הופיע באחד מכרכי 'שנה בשנה', וישנו באוצר החכמה.
כמובן שהוא כתוב בסגנונו המסויים של בעליו, ואינך יודע אם תמים הוא אם מיתמם הוא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2013 22:33 |
|
| |
הו"ר וכל יתר המנהגים הקשורים במים הם מנהגים פגאניים שנכנסו ליהדות שהיו מקובלים בעת העתיקה :
http://archive.is/Tm2CT
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 02:41 |
|
| |
שטויות
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 13:09 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | בעל ,
ליל החותם יום כיפור? |
|
למה לא? מאיפה הגרילו את הושענא רבא כליל חותם? על יום כיפור אומרים חז"ל וביום כיפור יחתם. אבל על הושענא רבא.
לתשומת לב- יום כיפור ה' גילה לנו, הושענא רבא חז"ל קבעו, כיום חג, ואנחנו קיבלנו אתו כחג. אבל השאלה היא. אם ה' קיבל את יום החותם על עצמו? האם הוא התבטא בנידון?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 15:09 |
|
| |
רב ירוחם
א גוט קויטל,
יום כיפור מכונה יומי דכיפורא ויום קדוש ,
עניין הצל כבר מבואר בקדמונים לפני הרמבן ,ויום החותם ביטויו מדגיש את גמר החתימה[חותמת] כפי שמתבטא המשנה ברורה בהושענה רבה,,יום כיפור הוא יום החתימה,
את ביטויו של הקב,ה גם לא מצאת ביום הדין דראש השנה ולא בעשרת ימי תשובה ואפילו לא את יום כיפור כיום תשובה ותפילה אלא כיום עינוי וכפרה גרידה,הכול מביטוייו דרך המסורה והנבואה =חזל ראשונים,
תוקן על ידי ביליצר ב- 25/09/2013 15:20:39
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 16:38 |
|
| |
בליצר תודה על האיחול -וכן למר. הושענא רבה והחותם הם באמת מסורה של הראשונים- וזה החל רק לפני כ1000 שנה, לא נבואה לא קדמון לא בגמרא ולא ברמב"ם., ההמצאה. חיובית רק בזה שעושה טוב לבני אדם, המאמינים כי גזר הדין נדחה. זה עושה להם טוב? אז זה טוב. איני מאמין כי בני אדם יכולים לדעת מה הולך שם בבית דין של מעלה, בהתכתבות באישי עם הרב מימוני, דנו בנושא- הוא רצה לפרסם- הרשות נתונה. ככלל- איני מאמין בבני אדם - אני מאמין רק בהקב"ה, רק בלעם ידע מה פעל ה',
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 16:46 |
|
| |
חודש תשרי הוא מזל מאזניים. זה לא מתאים אם כל עניין המשפט הוא רק ב-10 ימים הראשונים. לענ"ד
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 16:54 |
|
| |
המקור כנראה קדום קצת יותר מהראשונים. ההושענות של התימנים הם מסידור רס"ג, וההושענות של האשכנזים הם כנראה מהקליר (סביר להניח שהיה באמצע תקופת הגאונים). בשני סדרים אלה יש יותר הושענות/תפילות ביום האחרון.
לכאורה אין לדחות שזה איננו המשך של ימים-נוראים אלא עניין בפנ"ע של "נידונים על המים", כי הבקשות אינם רק על מים. (בשונה מפסח ושמיני עצרת בהם התפילות המיוחדות הם רק על גשם וטל)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 21:07 |
|
| |
פינגוין
הראיה מהתימנים אינה ראיה. סידורים השתנו במרוצת השנים,
אבל הצדק איתך- רבי עמרם גאון היה מסדר הסידור הראשון והוא קדם לסעדיה גאון, ובסידורו מוזכר הושענא רבה.
הדיון היה על החותם של הושענא רבא- והושענא רבא כיום דין- וזה החל מהראשונים,
ואוסיף ימי הדין זו גם המצאה מאוחרת. לא ראש השנה וגם לא יום כיפורים לא מוזכרים רק כ1000 שנה, כימים הנוראים וכהכל מסביב, הוא תוצאה של ימי הגלות. ונדמה לי כי אין לו זכר לא בתנ"ך לא במשנה ולא בגמרות, כימי דין.
הראיון שלך על חודש תשרי כמזל מאזניים ולכן מתבקש שכולו יעסוק בדין.
לכן יש להקפיד שבחודש אלול שהמזל שלו בתולה, בתולה -אסור לה להתחתן בחודש הזה,
אגב מאזניים יש גם באיטליז.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 26/09/2013 21:11:10
|
|
|
|
|