איך מצדיקים עריכת ברית מילה בקטינים בפני המערב?

.


לא מנסים לשכנע את הגוים.

עולים לארץ ישראל, כאן לא צריך לשכנע בית משפט שמזוזה על המפתן היא צורך, ששחיטה כשרה לגיטימית, ושמותר לבני אדם למול את בניהם בגיל שמונה ימים.

בגולה הדוויה - שום נימוק לא יועיל.


הרי נזקים שאדם עושה לבנו, רבים הם, ובשם אידאולוגיות או אף נוחות. איך אפשר לטעון שמילת הזכר נזק היא לו, אך לשתוק כלפי מי שמלמד את בנו לדבר צרפתית כשפת אם? אין לי ספק שהאחרונים מזיקים להתפתחותם התקינה של ילדיהם יותר - אך מי יהין להתערב במנהגם של תושבי גאליה?

תוקן על ידי מואדיב ב- 06/10/2013 07:32:34

מיימוני
אף פעם לא הבנתי את הצורך להתמודד עם טיעון הפחתת הנאה. מי שכותב זאת, עושה זאת כרופא. אני כאדם מודרני לא מקבל את עמדותיו ברפואה ללא בדיקה. למה דווקא כאן אני צריך לקבל עמדה כזו? התשובה היא שכנראה שלא. תשובה זו מחזירה אותנו לשאלה המדעית האם מילה מועילה או לא. אם ימצא במחקר מדעי שהיא פוגמת בהנאה המינית אז צריך להתייחס לטענה הזו ואם ימצא שלא, לא. אין קונסצנזוס מדעי בנוגע להשפעות של מילה, לא לחיוב ולא לשלילה. יש מחקרים לכאן ולכאן.

על אף שטענת החורים באוזן רלבנטית חשוב לשים לב להבדלים - חורים באוזן הם הפיכים. מילה לא.

מואדיב
נשמה שהנסיון לקשור זאת לגולה קושר זאת לעמדות אנטישמיות. אבל אין במהלך הזה קשר לאנטישמיות. יהודים מלו את בניהם כאזרחי מדינות אירופה כבר מאתים שנה, חוץ ממקרים יוצאי דופן, לא חשבו לאסור זאת עליהם. למעשה לא חושבים לאסור זאת גם היום. היהודים מיעוט זעיר באירופה. המוסלמים מיעוט מאוד גדול.

.


דה וינצ'י:

כוונתי היתה להסביר כי אין שום אפשרות להצדיק, מבחינת המוסר המערבי המוכר לנו, את ברית המילה. כאשר ההלניסטים חשו שהגוף הוא אלוהי, וכי המילה דומה לסירוס - באו האוחזים בשיטתם וניסו לאסור את המילה. למה אנטישמיות? הדריאנוס ניסה להגן על תינוקות תמימים מפני סירוס חלקי על ידי הוריהם הפרימיטיביים.
כאשר התפיסה השלטת - ורובינו חיים בתרבות בה זו התפיסה השלטת - כי אין להורים זכות להטיל מום בילדיהם, הרי שכל פגיעה בלתי הפיכה - אינה לגיטימית. יכולים אלף אפולוגטיקנים מומחים להסביר את ההבדל בין מילת נשים מסיבה תרבותית לבין מילת גברים מסיבה דתית - וכולנו נריע להם הידד - אבל מי שרואה בהגנה על זכות הילד כערך עליון - יראה הבדל כמותי, לא איכותי.

אין שום סיבה לכך שאנו מלים את בנינו פרט לציווי ההלכתי. אילולא ציווי זה, לא הייתי לוקח תינוק בן שמונה ימים, ומתיר לבצע בו פרוצדורה כירורגית. אילולא הציווי הדתי המושרש, אף אחד מאיתנו לא היה מתייחס בכזו הבנה למעשה הזה. אם היינו שומעים על שבט באפריקה שמבצע כריתה של זרת כף הרגל הימנית בכל תינוק - היינו נדים בראשנו על הפרימיטיביות שלהם, ואפילו לא מבחינים בכך שאנו גמלים נושאי דבשת בעצמנו.

אי אפשר להסביר את זה, ולכן אין טעם לנסות.



כמובן, לו היו מחקרים רפואיים המסבירים כמה זה יותר טוב וכו' - להגיון המערבי היה עוגן להיאחז בו - אבל את האמת אנחנו הלוא יודעים - מיליארדי גויים בעולם אינם נימולים, ובריאותם לא שונה משל שכניהם שנימולו.

הרשו לי להוסיף אבן בוחן לדיון:

מה דעתנו שלנו על מילת נשים, או איך נגיב אם האיחוד האירופי יאסור על מילת נשים?

האם גם אליה נתייחס באותו אופן כמו אל המילה הנהוגה אצלנו?

בישראל אסורה מילת נשים (האיסור לא נאכף - בדומה לפוליגמיה - על הבדואים בנגב) ומותר מילת גברים.