| נשלח ב-23/10/2013 22:43 |
 |
| |
נישואי תערובת
בחרתי בכוונה בכותרת הפרובוקטיבית (והוצאתי ממנה את המרכאות הכפולות ששמתי בתחילה) כדי לעורר מחשבה.
מטרידה אותי הגישה הרווחת בציבור החרדי שלא לבוא בקשרי חיתון עם מי שאינו אשכנזי (ספרדי, מזרחי וכדו')
יכולתי להבין אם יש הימנעות מקשרי חיתון עם מי שחינוכו אינו תואם את החינוך החרדי.
יכולתי להבין אם נניח יש בעברו של המועמד לנישואין פגם (גם זאת רק בקושי)
אבל לנהוג בגישה של פסילה מלכתחילית לנישואין עם יהודים כשרים רק בגלל שאינם מהמוצא "הנכון"?
אתמהה!!
האר"י הקדוש היה בן לאבא אשכנזי ולאם ספרדיה.
אמנם
לא בדקתי איך נהגו בעבר, טרום גיבושם של תפיסות חרדיות, אבל גם אם נישואים
כאלה לא היו בנמצא, זה רק מכורח הנסיבות, כי באירופה כמעט ולא היו יהודים
שאינם אשכנזים, ובארצות ערב ובארצות בהם היו קהילות ספרדיות, כמעט ולא היו
יהודים אשכנזים.
במצרים היתה קהילה של אשכנזים, מעניין לדעת האם היו שם "נישואי תערובת".
סיפור אמיתי שידוע לי: לאחת הקהילות בארץ ערבית הגיע מהגר יהודי מתימן.
היהודים
באותה קהילה סירבו לתת ליהודי זה את הבת שלהם לאשה כי היו להם חששות
שונים: האם הוא בכלל יהודי? ואולי הוא בכלל נשוי? ועוד חששות מחששות שונים
(בעבר לא היתה תקשורת כמו היום, ולא הכירו יהודים שנראו "מוזרים") וגם
כנראה העגה התימנית היתה זרה
להם מאוד.
אבל, תלמיד חכם באותה קהילה שהיהודי התימני הרשים אותו לטובה, אחרי שעמד על טיבו ולאחר שעשה איתו הכירות, עמד על יראת השמים שבו ועל היותו יודע ספר, נתן לו את בתו לאשה.
הגישה שלו היתה עניינית ולא פסילה בשל ארץ מוצא או "מוזרות".
ההמון לא ידע לעשות את המבחן הזה, אבל תלמיד חכם ידע ועשה ופעל בהתאם.
מה
בעצם סיבת ההימנעות הגורפת (כמעט, ככל שידוע ומפורסם ברבים) להימנעותם של
יהודים חרדים אשכנזים להתחתן עם יהודים שאינם אשכנזים (גם אם הם מנהלים אורח
חיים חרדי?)
אמנם ישנו חריג (אבל זהו חריג שלילי) של כן לאפשר חיתון כזה עם מי שאינם אשכנזים, אם לאשכנזי יש איזה בעיה (נכות, גירושין וכו'.
על איזו סברה (אם בכלל ישנה סברה) זה מסתמך?
תוקן על ידי שמניךטובים ב- 23/10/2013 22:52:10
תוקן על ידי שמניךטובים ב- 23/10/2013 23:11:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2013 09:31 |
|
| |
שמניך אני חושב שאתה נכנס לנושא שהוא יותר סוציולוגי מאשר הלכתי ובעצם אתה שואל על החשיבות הגבוהה שיש לשידוך נאות על היבטים רבים של המשפחה החרדית. זה כמובן גם כסף אבל גם כבוד וגם מוסדות חנוך וגם פוטנציאל שידוך של אחים ואחיות ועוד ועוד.
ככל שהמשפחה החרדית מזהה חיסרון כלשהו בשידוך היא תעדיף התקשרות אחרת. מחלה במשפחה או יציאה לת"ר ר"ל או חוזרים בתשובה או מתנגדים או חצר חסידית שהיא לא אי אי אי כל הדברים הללו משפיעים על דירוג הבחירה.
כמובן שאתה צודק שגם עדה נכנסת לזה אבל מדובר בתופעה רחבה בהרבה
תוקן על ידי yerubaal ב- 24/10/2013 09:32:12
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2013 11:44 |
|
| |
נישואי תערובת כהגדרתך, קשים לאדם, לכל אדם. ההתאמה של בני הזוג לחיים משותפים, כשכל אחד מבני הזוג סוחב אחריו את הרגליו, בתבנית נוף מולדתו ובית אביו
החרדים עיקר חייהם מבוססים על מנהגים, כל חסידות ומנהגיו כל ליטאי והנהגותיו, המנהגים הם עיקר חייהם, ולכן כמעט בלתי אפשרי לחרדי להתאים את עצמו למנהגים אחרים, לתפילות אחרות וכד.
זה קשה מאד בין החצרות, חסידות חב"ד למשל אינה מתבוללת באחרות בצורה קיצונית,
עכשיו צא ולמד את הקושי לחרדי או לחרדית,להתאים את עצמו למנהגים של עדה אחרת. החיים שלהם יהפכו לגהנום ממש.
זוג מבני אותו מין- הלכו ברחוב וראו זוג רגיל, רבים בקולי קולות, אמר אחד לשני- אתה רואה מה קורה בנישואי תערובת.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2013 17:26 |
|
| |
שמניך,
אכן בעבר היה פחות מגע בין יהודים מעדות שונות ושאלת נישואי התערובת כמעט ולא עלתה. עם זאת הנה לך דוגמה ממקום שכן היתה שאלה כזאת.
ראשוני היהודים שהתיישבו בעיר המבורג היו יהודים פורטוגזים שבאו דרך הולנד בסוף המאה השש עשרה (חלקם הגיעו כנוצרים אנוסים וחזרו רק בהמבורג לחיים יהודיים בגלוי). יהודים אשכנזים הגיעו לעיר עשרות שנים מאוחר יותר (בעקבות מלחמת שלושים השנה), כאשר היתה כבר קהילה ספרדית מבוססת, ובתחילה חיו לצד הקהילה הקיימת בלי מוסדות קהילתיים משלהם.
היהודים הספרדים, שהיו גאים בקהילתם המבוססת ובמורשתם העשירה, לא ממש החשיבו את היהודים האשכנזים, גם כשכבר היתה קהילה אשכנזית רשמית, ונישואי תערובת התקבלו בה בעין מאוד לא יפה.
ידוע על מקרה של צעיר ספרדי שנישא לבת אשכנזים ובבית הכנסת הספרדי המשיכו לקרוא לו כשעלה לתורה "הבחור" פלוני, כיון שלא החשיבו את הנישואין הללו.
תוקן על ידי אח_של_השכן ב- 24/10/2013 17:29:14
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2013 04:29 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2013 14:01 |
|
| |
ירוחם
התנסח יפה ועדין וכבוד גדול להיתממות,והנאה צרופה על שורת האחרונה ,
הגענו אבל לעידן חדש בעייתי, "שידוכי כלאיים בעץ"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2013 23:56 |
|
| |
הנושא של נישואי תערובת היה בעבר מצד אחד גם אצל אשכנזים בין מדינות שונות והתבטל. יש הבדלים בין בחור חסידי שלמד בישיבה חסידית שאיתו בת ליטאית לא תתחתן למי שלמד בישיבה ליטאית שאיתו בת ליטאית תתחתן. הסיבה היא השונות בחינוך.
מצד שני דווקא נישואין של ספרדים ואשכנזים שהתחנכו באותם מוסדות מצטמצמת כחלק מהמגמה החרדים של אובדן ערכי צלם האנוש כך שאדם כבר לא נמדד במה שהוא יכול להגיע אליו, כי זה נושא שמזולזל אצלהם, אלא בדרך כלל לפי השיוך שלו. ממילא שידוך עם ספרדי פוגע בשיוך, מכיוון שהוא אינו משתייך לשיכבה האליטיסטית במדינה.
התוצאה היא שבחור ספרדי מצטיין שעדיו לגאון (או למקבל פרס נובל) אינו מתאים לרמה של בוגרת בית יעקב סתומה (לא מפגרת - כי אז זה ספרדי הוא בהחלט פתרון) ומשפחתה תעלב אם יציעו לה ספרדי (אולי בגיל 39 בשביל להספיק את השעון הביולוגי?).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2013 13:57 |
|
| |
<במצרים היתה קהילה של אשכנזים, מעניין לדעת האם היו שם "נישואי תערובת>
בכל מקום שאנשים חיים זה לצד זה ישנם "נישואי תערובת".
במצרים גם היתה קהילה גדולה של קראים, והיו שם "נישואי תערובת". ראה:
מעמ' 104
בין החלוקה לקהילות לפי המוצא שהיתה בעבר, והחלוקה בין אשכנזים לספרדים של היום, ישנו מרחק של אלפי שנות אור. אם בעבר היה ביניהם הבדל במנהגים, לבוש ותרבות, הרי שהיום אין כל הבדל ביניהם-הבחור האשכנזי מנגב צלחת חומוס, והספרדי עושה שטייגען.
|
|
|
|
|
