| נשלח ב-19/12/2013 06:47 |
 |
| |
שפת התנ"ך לעומת שפת הפילוסופיה
הייתי צריך לחזור כיון שנמנע ממני להכנס בניק חדש
מהי השפה הנאותה לדבר?
הייתי שמח אם אראל סגל,שהוא די מומחה בתנ"ך,לנסות להבין מהי באמת הבעיה והמחלוקת אם קיימת בין השפה התנכית לבין שפת הפילסופיה.
מהי הדרך הנאותה להיות אמין יותר בשפה.
למשל בפילוסופיה אנחנו פוגשים את המילים:
1:טרנצנדנטית(מעבר לעולם),שהיא איננה מתאפשרת מבחינה לוגית רעיונית
2 : כנ"ל מטאפיזיקה:והנלווים למושגים אלו.
לעומת זאת בתנ"ך יש שמיים, ראש ,והדמיה של העולם החיצוני אל העולם הפנימי.
כלומר ישנה חפיפה בין העולם החיצוני לעולם הפנימי במתן משמעות לחוויה הפנימית.
הייתי שמח אם היה מתפתח דיון לגבי השפות הללו,ולבדוק מהי השפה הנאותה,והאמינה יותר לאדם.
תודה מראש.
תוקן על ידי איש_הזיפים ב- 19/12/2013 06:51:38
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2013 07:28 |
|
| |
הערה:ניתן לייחס לשפה הפילסופית קטגרויות בתכנות מובנה,אם אנו רוצים לעסוק בעולם וירטואלי.
בשפה התנכית אנחנו מתחברים למשאבי הטבע ויוצרים הדמיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2013 16:45 |
|
| |
הערה נוספת:
כיון שלמדתי מעט על ההלכה(קמצוץ),בין התורה הנכתבת החדשה -the new written bible
שעוסקת במדרשי והאגדה של חז"ל,וכפי שאולי אני מבין נוצרים מסיבות אלו הלכות,
לכן אני לא מדבר על פילוסופיה הלכתית של חז"ל,כי אינני מכיר את הנושא,אלה רק באופן עממי מסורתי,
,אני מקבל מדרש,כי זה דבר טבעי לחלוטין,אך אינני מבין כיצד מדרש מתקשר לפלוסופיה הלכתית.
ולכן למעשה אין זה משנה באם זה מדרש או תנ"ך,השפה היא אותה שפה.(או שלא?)
שאלתי עומדת עדיין.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2013 20:22 |
|
| |
השאלה לא מופנת לאראל ספציפית(זו הייתה טעות בבדיקה מסויימת),עם אראל הסליחה.
בכל אופן,כולם מוזמנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2013 21:39 |
|
| |
נראה, איש_הזיפים, כי העניין עמום אצלך, כי קלטת שני מושגים שאינך יודע בדיוק מה לעשות איתם.
פילוסופיה היא תחום של מחקר עיוני בתחום רחב של נושאים. כל מקצוע זקוק לשפה שבה נתן יהיה לחשוב ולהתבטא. למתמטיקה וללוגיקה שפות משלהן, כך גם למוסיקה. התנ'ך מבטא מכלול ענינים משלו, ודרך הבטוי שלו היא ספרותית, בה הגיע לביטוי מופתי. בחיי יום יום לא נשתמש בסגנון תנכי משום שהוא גבוה מדי, נשגב מדי ויעורר גיחוך בשימוש יום יומי פשוט. כל תחום עוסק בעניניו ומשתמש בלשון המתאימה לו.
עודד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2013 23:12 |
|
| |
זיפים, את מה שקראת שפת התנ"ך אפשר אולי לתאר כך: זו שפה שמתארת ישירות מאורעות (לדוגמא, מלחמת גדעון במדיין) בזמן, ועצמים חומריים (לדוגמא, המשכן וכליו) במרחב. אבל בעת שהכתוב מתייחס לדברים רוחניים, לא חומריים, הוא משתמש בסמלים ובדימויים ולא בשפה "ישירה".ואת מה שקראת שפת הפילוסופיה אפשר אולי לתאר כך: זו שפה שמנסה תמיד להיות "ישירה", ללא סמלים או דימויים. וזאת גם כאשר הדברים המדוברים אינם חומריים, אינם במרחב, או אף אינם על ציר הזמן. אני מסכים עם עודד כי לכל שפה יש את המקום שלה ואת השימושים היותר מתאימים לה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2013 05:15 |
|
| |
בוא ננסה להבין מהו אידיאל מהי אלגוריה מהי פילוסופיה מהי תודעה מהי השגחה וומהי מהות האשליה.
ננסה להבין כיצד כל הפרטים הופכים למרקם אחד אם בכלל.
מדוע פסקה הנבואה מדוע היה צורך חדש לשכתב את התנך,ומהי להחזיר עטרה ליושנה.(אינני יודע מה זה)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2013 23:08 |
|
| |
אני סתם זורק משהו:
כבר מזמן אמרתי שבריאת העולם המתוארת בספר בראשית - העולם הנברא שם הוא כמו ה'עולמות' של האריז"ל - היינו עולמות התלויים כולם במחשבת האדם ושם, ושם בלבד - מקומם. האדם איננו יכול לראות את העולם מחוץ לתבנית עצמו, וממילא גם העולם שנברא, לכאורה מחוץ לאדם הראשון, ולמעשה בראשו של אדם הראשון - שכולל בסופו של דבר גם אותו עצמו - איננו אלא שיקוף של מחשבותיו הוא. כלומר בעצם הקב"ה, כלומר הכח המניע את העולם והיקום כולו (לא רק עולמו של אדם הראשון), והוא בשפת המקובלים האין סוף - הוא יצר וממנו נוצר בראשו של אדם הראשון תפישת העולם, רצוני לומר דרך ההתייחסות לעולם, שהיא כולה תלויית חושים וחשיבת שכלו של האדם. ולכן המקובלים הנהיגו גם חשיבה של עשר ספירות שמקבילות כביכול לאבריו של האדם, והם כביכול הנהגותיו של ה' - כי התפישה המקסימלית של האדם את ה' היא, כמו ולא כמו שאמר מי שאמר, "בראשית ברא האדם את אלוקים": כמו - כי האדם מוגבל להבין את אלוקים דרך שכלו שלו. ולא כמו - כי האדם איננו אלא מכונה בידי האלוקים הבורא אותו, "כחומר ביד היוצר". לכן אפשר להבין שגם בתנ"ך הדימוי הוא כמו האדם, ולא בצורה טרצנדנטית שאיננו יכולים לרדת לעומקה.
לכן גם כל התפיסה של מעשי ה' היא בדימוי אל האדם. וממילא ניתן להבין כיצד נוצר הקשר בין האלוקים לאדם - נשמת האדם היא חלק אלוק ממעל - וזהו "בצלם אלוקים ברא את האדם", האלוקים ה"שלם" רצוני לומר שאיננו רק "חלק אלוק" הוא במקביל כמו שהאדם הוא חלק מהטבע והטבע עצמו הוא השלם, כך האדם הוא חלק אלוק ממעל, והאלוקים הוא המניע השלם של העולם. כמובן, רוב האנשים מאמינים באלוקים סוציולוגי בצורה כלשהיא. אנשים רבים מאמינים גם באלוקים המשדד מערכות הטבע בצורה כלשהיא. השאלה הקשה היא, שעד היום לא מצאתי מי שיודע לה תשובה מלבד ציטוטים מוהיה אם שמוע וכד' - האם שני האלוקים האלה הם בעצם אחד.
התנ"ך מדבר על האלוקים ששולט בשני הדברים גם יחד. הפילוסופיא מדברת אך ורק על האלוקים הסוציולוגי. ובנפרד גם על שידוד מערכות הטבע. לחפש קישור בין שניהם - דומני שאין בידי מישהו יכולת, אך צריך לעיין היטב בספרים כגון איוב או סיפור יציאת מצרים כדי להסיק מסקנות בעלות ערך.
הפילוסופיא גם לוקחת את המציאות הגשמית כנקודת מוצא כלשהיא, ומשעבדת לו את מושג האלוקים, בעוד אצל התנ"ך נקודת המוצא היא האלוקים בעצמו, וממנו נוצר העולם כמו שכתבתי.
הנבואה פסקה - כך ע"פ הנביא הושע בפרק ג' בהמשילו את ה' לבעל ואת ישראל עובדי הע"ז לאשה זונה - "ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך" "כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים - אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים".
כשסיימתי ראיתי שהארכתי הרבה יותר משתכננתי - אני ירא שזה לא יגרור הסטת האשכול. אך כמדומני שההקדמה הזאת נצרכת לנושא, מה גם שלא נכתב הרבה לפני.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2013 01:50 |
|
| |
| איש_הזיפים כתב: |  |
1:טרנצנדנטית(מעבר לעולם),שהיא איננה מתאפשרת מבחינה לוגית רעיונית
|
|
אם איננה מתאפשרת, אז אין להיאחז בה כנראה.
***מהי באמת הבעיה והמחלוקת אם קיימת בין השפה התנכית לבין שפת הפילסופיה.***
השפה התנכית היא בעיקר לשון מושאלת. מחנכים בעיקר במשלים.
אבל חינוך בלי ההשתלמות במדעים המוכחים הוא נחות.
התנ"ך מקיף לא רק את הפילסופיה אלא גם היסטוריה, מדעי טבע, לכן כדאי להשבות, אם כבר, בין השפה התנכית לבין שפה מדעית בכלל.
השפה המדעית מבוססת על מונחים והגדרות המוכחים בכלי המדע. נכון כי המדע לא עומד על מקום אלא מתפתח בהתמדה, ברם משל חכם לא דורש שינויים.
אבל הבנת המשל דורש עדכון עם התפתחות המדע.
לפיכך המחלוקת איננה, אבל יש צורך בשילוב.
תודה על הנושא החשוב.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
|
