| נשלח ב-21/2/2014 14:32 |
 |
| |
למה היהדות נכונה
ההוכחה העיקרת שעליה נשענת היהדות היא, כמובן, מעמד הר סיני.
הנוסח המסורתי של הטיעון הזה [מכונה טיעון העד] הוא: 600,000 איש לא משקרים. אבא לא משקר לבנו. אי אפשר להמציא סיפור על מעמד לאומי ומי שהיה מנסה זאת היה מוקע כשקרן.
טיעון זה נפרך ע''י אתאיסטים בטענה שאכן ניתן להמציא סיפורים, בקצרה אתאר זאת: מספרת הסיפורים הזקנה עתניאל יושבת ליד המדורה וטווה סיפור מרתק על נדודי ישראל במדבר בהנהגת משה, מכיון שצאצאיה עומדים להירדם היא מחליטה להוסיף מוטיב חדש לסיפור וכך מפציע לו תיאור אודות העם הרואה התגלות א-לוהית בוערת באש על הר סיני.
כאשר נכדיה מתעוררים למחרת הם מכירים אגדה חדשה ומספרים אותה לצאצאיהם. ההדרגתיות [הקריטית לפירכה הזאת] מונעת מהסיפור להפוך לגורם מאיים שיגרור את כל מי שלא שמע עליו מהוריו להילחם נגדו. עם הזמן נוספים קישוטים לסיפור, מספר הצופים עולה ל600,000, הא-ל מעביר מסר כלשהו באותה התגלות, וכו'.
עד המאה ה7, כשהתורה נכתבת, כבר קיים הסיפור בצורה בה אנו מכירים אותו.
ניסיון נוסף לפרוך את הטיעון היה ניסיון לטעון שהוא היה טבעי. לפי טענה זו ראו בני ישראל התפרצות וולקנית. טענה זו הינה חלשה למדי. א] אין הרי געש בכל רחבי חצי האי סיני [לפיכך הרחיקו בעלי הטיעון את המעמד לשטחי ערב הסעודית] ב] התיאור אינו חופף לחלוטין התפרצות הר געש. לפיכך לא אתייחס לפירכה זו.
אני מעונין לטעון שלמרות הפירכה הראשונה עלינו להתייחס למעמד הר סיני כסיבה להאמין בה'.
א] המסורת על מעמד הר סיני מופיעה בתנ''ך עשרות פעמים. בתורה עצמה מתואר המעמד עצמו בפרוטרוט פעמים. פרט לכך יש תיאור קצר בפרוזה בדברים ד לד ובנוסח שירי בראשית וזאת הברכה [ה' מסיני בא - וזרח משעיר למו. הופיע מהר פארן - ואתה מרבבות קודש. מימינו אש-דת למו. אף חובב עמים -כל קדושיו בידך. והם תוכו לרגליך - ישא מדברותיך. תורה צוה לנו משה - מורשה קהילת יעקב.] מעבר לזאת קיימים המוני אזכורים אגביים לכך.
בנ''ך מוזכר המעמד פעמים רבות בדרך אגב. אליהו יוצא למסע מיוחד [40 יום ו40 לילה בלי לאכול] כדי לזכות להתגלות בהר חורב. נחמיה מזכיר את המעמד. והוא מוזכר גם בשירת דבורה.
המשך יבוא...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2014 14:44 |
|
| |
לפני שאתה ממשיך הבעיה הראשונה היא בכותרת. הכותרת צריכה להיות "האם היהדות נכונה" ולא "למה היהדות נכונה". זהו סימפטום המראה כי הגישה כולה היא של הנחת המבוקש. קודם אתה מניח מהי תוצאת הבדיקה ורק אח"כ אתה בודק וחוקר. בדרך זו אפשר להגיע למה שרוצים. אין לזה שום שווי אמיתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2014 14:51 |
|
| |
יהושע כד:
כד,א ויאסף יהושע את-כל-שבטי ישראל, שכמה; ויקרא לזקני ישראל ולראשיו, ולשפטיו ולשטריו, ויתיצבו, לפני האלהים. כד,ב ויאמר יהושע אל-כל-העם, כה-אמר י-הוה אלהי ישראל, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תרח אבי אברהם ואבי נחור; ויעבדו, אלהים אחרים. כד,ג ואקח את-אביכם את-אברהם, מעבר הנהר, ואולך אתו, בכל-ארץ כנען; וארב (וארבה), את-זרעו, ואתן-לו, את-יצחק. כד,ד ואתן ליצחק, את-יעקב ואת-עשו; ואתן לעשו את-הר שעיר, לרשת אותו, ויעקב ובניו, ירדו מצרים. כד,ה ואשלח את-משה ואת-אהרן, ואגף את-מצרים, כאשר עשיתי, בקרבו; ואחר, הוצאתי אתכם. כד,ו ואוציא את-אבותיכם ממצרים, ותבאו הימה; וירדפו מצרים אחרי אבותיכם, ברכב ובפרשיםים-סוף. כד,ז ויצעקו אל-י-הוה, וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את-הים ויכסהו, ותראינה עיניכם, את אשר-עשיתי במצרים; ותשבו במדבר, ימים רבים. כד,ח ואבאה (ואבא) אתכם, אל-ארץ האמרי היושב בעבר הירדן, וילחמו, אתכם; ואתן אותם בידכם ותירשו את-ארצם, ואשמידם מפניכם. כד,ט ויקם בלק בן-צפור מלך מואב, וילחם בישראל; וישלח, ויקרא לבלעם בן-בעורלקלל אתכם. כד,י ולא אביתי, לשמע לבלעם; ויברך ברוך אתכם, ואצל אתכם מידו.
מה חסר כאן?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2014 14:53 |
|
| |
חשבתי על זה אבל מרגע שאני הגעתי למסקנה שהיההדות נכונה [אחרי שחשבתי על כל המאממר הזה ,לא לפני כן] זכותי לכתוב גם כך כיון שמטרתי להסביר איך הגעתי לדעתי
לא היתה מפריעה לך כותרת מאמר 'למה לא צריכים לפחד מרופאי שיניים' או שאני טועה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2014 14:55 |
|
| |
בעל, תן לי לגמור את המאמר לפני שאתה תוקף
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2014 15:26 |
|
| |
זה נטחן כל כך הרבה פעמים שאני לא מאמין שזה עולה שוב
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2014 15:32 |
|
| |
מה שחסר פה חסר בכל הנ"ך
תהלים פרק קלה
(ט) שָׁלַח אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו:
(י) שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים:
(יא) לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן:
(יב) וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:
(יג) יְקֹוָק שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְקֹוָק זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר:
(יד) כִּי יָדִין יְקֹוָק עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם
תהלים פרק קו
(ט) וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר:
(י) וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב:
(יא) וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר:
(יב) וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ:
(יג) מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ:
(יד) וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן:
(טו) וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם:
(טז) וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְקֹוָק:
(יז) תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם:
(יח) וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים:
(יט) יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה:
(כ) וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב:
(כא) שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם:
(כב) נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף:
(כג) וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית:
(כד) וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ:
(כה) וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְקֹוָק:
(כו) וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר:
(כז) וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת:
(כח) וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:
(כט) וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה:
(ל) וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:
(לא) וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם:
(לב) וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם:
(לג) כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו:
(לד) לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְקֹוָק לָהֶם:
(לה) וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם:
(לו) וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ:
(לז) וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים:
(לח) וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:
(לט) וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם:
(מ) וַיִּחַר אַף יְקֹוָק בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ:
(מא) וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם:
(מב) וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם:
(מג) פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם:
(מד) וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם:
(מה) וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חסדו חֲסָדָיו:
(מו) וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם:
מה חסר בסקירות ההיסטוריות?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2014 23:31 |
|
| |
אריאל
יפה כתבת.
ההוכחה הזו מופיעה בצורה ברורה מאד אצל ריה"ל בספרו "הכוזרי" למרות שיתכן שרמזים לאפשרות השימוש בה מופיעים קודם, ולמעשה זו כמסתבר כוונת מצוות רבות בתורה, למען נזכור ונספר לצאצאינו.
כפי שעוד כתבת, השאלה היא אם ניתן ליצור מסורת שאמורה לעבור אצל עשרות או מאות אלפי בתי אב בלי שהיא תסתמך על עובדות.
ואם אני מסכם את שנאמר ואת שהבאת בעצמך, יש כאן שני ערעורים, שכל אחד צריך להיבדק לגופו.
א. האם יתכן ליצור מסורת חדשה על ידי שינויים הדרגתיים?
זו שאלה לא על היהדות אלא על הנושא של "העברת מסורת" ואולי "העברת מסורת על פה". זו שאלה אם כן בהיסטוריה, בסוציולוגיה, ואולי במדעים אחרים.
שאלה זו יכולה גם להיות מתורגמת לשאלה הבאה: האם אפשר להמציא מצב תיאורטי שבו חל שינוי אחר שינוי עד שנוצרת מסורת חדשה לגמרי. זה אתגר למי שרוצה לחלוק על ריה"ל. עליו להמציא סיפור היסטורי רב שלבים, כפי שניסית אתה.
אם אנו רוצים לאתגר את עצמנו בשאלה על המסורת היהודית, השאלה תהפוך להיות:
לאחר שנקבע מה תוכן המסורת שאנו מכירים בה (למשל, מתן תורה למאות אלפים בהר סיני, אבל עדיין לא התבאר מה היה במתן תורה, מה שמעו ומה ראו, וגו' ואיך ידעו שזה דבר אלוקים ולא איזה צירוף מפחיד של רעשים ומראות). אז נשאל אם יתכן שהיה אירוע כלשהו, קטן ממדים, שהלך וצבר תאוצה וצבר שם של אירוע העובר במסורת.
שוב, שאלה זו אינה קשורה לנכונות התורה, למרות שהתשובה עליה יכולה לערער על ההוכחה ההיסטורית המופלאה של ריה"ל. השאלה היא אם ניתן להמציא דגם כזה תיאורטית. (ואם אפשר, זה לא אומר שהיה כזה שינוי, אלא רק שהראיה של ריה"ל נחלשת).
נושא שני שהועלה כאן הוא מה האופן שבו מעמד הר סיני נתפס במקרא לפי מה שאנו מוצאים התייחסויות אליו. ירוחם, למשל, הביא כמה דוגמאות של איזכורים חלקיים. ממצאים כאלו יכולים לשמש כקושיות נגד המסורת. אם היה מתן תורה בסיני, למה לא מזכירים אותו?
שאלה זו קיימת גם לגבי מסורות אחרות שמובאות במקרא אבל הן מדולגות במקומות אחרים שאמורים להביא את ההיסטוריה של התקופה.
אמנם, מנסיוני, השאלה היא שאלה אבל יש לה תשובות טובות. כאשר יש איזכורים, חלקיים, צריך תמיד לשאול מהי כוונת המספר. יתכן שלפי המסר שהוא ביקש להעביר, איזכור מלא של כל האירועים לא היה נחוץ לו.
כך למשל, אם אביא דוגמא אחת, מי שמספר על המכות במצרים, יתכן שדי לו להזכיר אחת או שתים כי הן הבולטות או כי הן מה שהוא מאחל לאויביו וכיו"ב.
כלומר, עיון ספרותי מבטל את הקושיה הביקורתית.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 00:50 |
|
| |
הרב מימוני
אולי תסביר איך עיון ספרותי מערר את הביקורת?
נטען כי היתה מסירה של מעמד הר סיני במשך הדורות ברצף מאב לבן,
למרבה הפלא יהושוע -שהיה במעמד הר סיני כשהוא משחזר את ההיסטוריה של עם ישראל מימי תרח- את מעמד הר סיני הזה הוא לא מזכיר אפילו לא ברמז, למרות שהוא מזכיר לכאורה דברים פחות חשובים.
דוד בתהילים לא מזכיר באמור. אף אחד מהנבאים במשך כל בית שני לא מזכיר את המעמד. בקיצור אף אחד לא מזכיר.
איך אפשר עם כן להגיד שהיתה מסורה מאב לבן ברצף
אדם לא מקנה שקרים לבנו? אתה חותם על זה? אפילו לא שקרים קדושים? מקנה מקנה ועוד איך מקנה, אפילו היום. בסיטנאות. אדם מקנה שקרים לבנו לתלמידו ובעיקר לעצמו. חז"ל מספרים כי האמת התנגד שיבראו את האדם, כי שקרן.
האמת ידע מה שהוא דבר, גם אנחנו צריכים להודות בזה, כן אנחנו שקרנים
למען הסר כל ספק אני מאמין בתורה משמיים, אני מתקומם נגד נסיונות נועלים ושקריים להוכיח את אמונתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 08:14 |
|
| |
ירוחם
יש את ההסבר העקרוני אבל הכי טוב להביא דוגמאות. רק שאין בידי כרגע ואין לי זמן לחפש.
העקרון הוא שאם יהושע, כדבריך, לא הזכיר את מתן תורה בסיני, זה יכול לנבוע משתי סיבות (או יותר):
א. יהושע לא הכיר את מתן תורה.
אז איך זה כתוב? ובכן, היו גרסאות שלפי אחת מהן היה מתן תורה ולפי השניה זה לא היה ידוע, ומאחדי התורה שחיברו את הטקסט לאחדות אחת הדביקו יחד.
ב. יהושע הכיר את מתן תורה אבל לא מצא לנכון להזכירו באותן נסיבות.
ואז צריך להסביר מדוע היה לו להזכיר ומדוע בכל זאת לא.
אין לנו מידע מלא על האירוע, אבל אם מתבוננים, ומיישמים כלי ניתוח טקסטואליים, לפעמים אפשר להגיע להשערות. האם תוכל לציין את מראי המקומות כדי שיהיה לי קל למצוא ולעיין?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 08:34 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מה שחסר פה חסר בכל הנ"ך תהלים פרק קלה (ט) שָׁלַח אֹתוֹת וּמֹפְתִים בְּתוֹכֵכִי מִצְרָיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו:
(י) שֶׁהִכָּה גּוֹיִם רַבִּים וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים:
(יא) לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן:
(יב) וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:
(יג) יְקֹוָק שִׁמְךָ לְעוֹלָם יְקֹוָק זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר:
(יד) כִּי יָדִין יְקֹוָק עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם תהלים פרק קו (ט) וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר:
(י) וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב:
(יא) וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר:
(יב) וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ:
(יג) מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ:
(יד) וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן:
(טו) וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם:
(טז) וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְקֹוָק:
(יז) תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם:
(יח) וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים:
(יט) יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה:
(כ) וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב:
(כא) שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם:
(כב) נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף:
(כג) וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית:
(כד) וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ:
(כה) וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְקֹוָק:
(כו) וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר:
(כז) וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת:
(כח) וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:
(כט) וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה:
(ל) וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:
(לא) וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם:
(לב) וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם:
(לג) כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו:
(לד) לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְקֹוָק לָהֶם:
(לה) וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם:
(לו) וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ:
(לז) וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים:
(לח) וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:
(לט) וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם:
(מ) וַיִּחַר אַף יְקֹוָק בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ:
(מא) וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם:
(מב) וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם:
(מג) פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם:
(מד) וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם:
(מה) וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חסדו חֲסָדָיו:
(מו) וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם:
מה חסר בסקירות ההיסטוריות?
|
|
מה הקושיה?
מדובר פה בחטאים של בני ישראל למה שיזכיר את מעמד הר סיני?
ולגבי המזמור הראשון המטרה לסקור את מלחמות ה' ומתן ארץ ישראל לעם ישראל
מה הקשר למעמד הר סיני?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 08:40 |
|
| |
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/02/2014 08:40:44
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 09:56 |
|
| |
למה היהדות נכונה?
אם כבר מסורת מהווה הוכחה, אז כל הדתות נכונות.
המסורת הנוצרית, המוסלמית וההינדית עברו מאב לבן באותה צורה.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 10:05 |
|
| |
דייר
תודה.
אילו כל המקומות היו פשוטים להסבר כפי שכתבת... ואולי כן?
השכן
הרי זה כל הענין, מריה"ל ועד היום, להבדיל בין סוגי מסורות, רמותיהן וניתוח הקריטריונים להבדלה ביניהן.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 10:23 |
|
| |
מיימוני איזה עוד מקומות?
אני מתרשם דווקא מהמזמורים האלה שהם הכירו מצויין את סיפורי התורה אפילו משתמשים באותן מילים
ראה לדוגמא " יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה"
כמו לשון התורה "עגל מסכה" וגם המקום מתאים הר חורב.
אז במקום להסיק שהתורה הייתה ידועה ומפורסמת בזמנם כמו בזמנינו מסיקים אחרת
שהאירועים הסטוריים לא היו ידועים נראה לי מוזר מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 10:58 |
|
| |
מיימוני,
אין לי דעת, הבדלה מנין?
היואיל כבודו לעשות הבדלה כזו עבורי?
(עדיין יום א', ניתן לעשות הבדלה...)
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
