| נשלח ב-4/3/2014 23:17 |
|
| |
שאלה לוגית
הנחה בשלילה: x לא מוגבל על ידי כלום.
מסקנת ביניים; 1. x יכול לעשות הכל 2. ל x לא חסר כלום.
הנחות: 1. ישות אינה יכולה לפעול בצורה מודעת מבלי לרצות לפעול. 2. ישות אינה יכולה לרצות משהו מבלי שהוא חסר לה.
מסקנות: 1. x לא יכול לרצות כלום. 2. x לא יכול לעשות כלום 3. x יכול לעשות הכל ולא יכול לעשות כלום. (נשאלתי ע"י חבר)
תוקן על ידי Zeev_w ב- 04/03/2014 23:19:11
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 00:53 |
|
| |
1. יתכן שאיני מוגבל, אבל עדיין איני יכול לייצר ריבוע משולש. 2. אפשר לרצות משהו מבלי שחסר, הרצון להשפיע אינו נובע מחסר כל שהוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 10:06 |
|
| |
| קרדיולוג כתב: |  | 1. יתכן שאיני מוגבל, אבל עדיין איני יכול לייצר ריבוע משולש. 2. אפשר לרצות משהו מבלי שחסר, הרצון להשפיע אינו נובע מחסר כל שהוא. |
| עם 1 אני מסכים. אבל לא מבין מה זה פותר. (2) מה זה לרצות מבלי שחסר? הלא עצם ההגדרה 'רוצה' היא הבקשה להשלים את הדבר אותו אני רוצה 'ואין לי'. והרצון להשפיע (כהכרעה ערכית?) גם היא לא מובנת לי. כי מה שייך לרצות להייטיב לפני שיש 'מישהו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 11:44 |
|
| |
ייתכן לרצות מבלי שחסר - למשל אם יש גרוי:
ייתכן שאני רוצה לשתות מיץ תפוזים מכיוון שאני צמא וייתכן שאני רוצה לשתות מיץ תפוזים בגלל שראיתי פרסומת למיץ תפוזים=גרוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 11:47 |
|
| |
ההנחות בעייתיות אז אין שאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 18:25 |
|
| |
אליקים, אם יש גרוי יש רצון. גרוי הוא למה שאין לך, לא למה שיש לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 19:23 |
|
| |
אם יורשה לי כתלמיד שלא מן המניין, להציע פתרון.
ההנחות 1 ו2 נובעות אחת מחברתה, ז"א שישות לא יכולה לפעול בצורה מודעת ללא הרצון לפעול בגלל שישות מודעת לא יכולה לרצות משהו לולי שהוא חסר לה. לכך החסר יוצר רצון והרצון מביא לפעולה, ולהיפך.
לפיכך, ניתן לומר שתתכן ישות שפועלת ללא רצון (לכל הפחות לא רצון במובן התבוני-אנושי) לפעולה בגלל שאינה צריכה להתפעל ע"י חסר המביא לרצון לפעול.
ההסבר לזה הוא שהמצטייר בתפיסתנו כפעולה נפרדת של הישות אינה אלה חלק מהגדרתו ושבעצם הישות מחוייבת לפעולות אלו מתוקף מציאותה. ולא כבחירה שלה לפעול.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 19:39 |
|
| |
אם הישות מתוקף מציאותה מחוייבת למשהו, היא לא כל יכולה...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 20:09 |
|
| |
המילה מחויבת היא באמת לא מדוייקת, הכוונה היא שזה חלק ממהותה או אם תרצה הגדרתה אצלינו. (זה בעצם הפשט בחוק הטוב להיטיב, לדעתי.)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 22:06 |
|
| |
| חשיבהעצמית כתב: |  | אם יורשה לי כתלמיד שלא מן המניין, להציע פתרון.
ההנחות 1 ו2 נובעות אחת מחברתה, ז"א שישות לא יכולה לפעול בצורה מודעת ללא הרצון לפעול בגלל שישות מודעת לא יכולה לרצות משהו לולי שהוא חסר לה. לכך החסר יוצר רצון והרצון מביא לפעולה, ולהיפך.
לפיכך, ניתן לומר שתתכן ישות שפועלת ללא רצון (לכל הפחות לא רצון במובן התבוני-אנושי) לפעולה בגלל שאינה צריכה להתפעל ע"י חסר המביא לרצון לפעול.
ההסבר לזה הוא שהמצטייר בתפיסתנו כפעולה נפרדת של הישות אינה אלה חלק מהגדרתו ושבעצם הישות מחוייבת לפעולות אלו מתוקף מציאותה. ולא כבחירה שלה לפעול. |
| לא הבנתי את תשובתך. אני ינסח את 2 ההנחות אחרת. הנחה 1 -כל פעולה מודעת היא פעולה להשגת תכלית מבוקשת(=רצון). הנחה 2 - ההגדרה 'רוצה' אומרת שיש משהו שאין לי (-לישות) ואני פועל ע"מ להשיגו. וזה סותר את מסקנת הביניים "2. ל x לא חסר כלום."
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 22:59 |
|
| |
אנסה להסביר את עצמי. שתי ההנחות מבוססות על ההבנה האינטואיטיבית שלנו על מושג פעולה, שהיא התחדשות אקטיבית של גוף פועל הנפרד מהפעולה כתוצאה מרצון להשלמת חסר. ובמסגרת זו אכן שתי ההנחות מחויבות וסותרות את המסקנה של x לא חסר כלום.
אני מציע, שכאשר אנו מניחים את ההנחה שבשלילה ש x לא מוגבל בכלום ומכך נובעות שתי מסקנות הביניים שלא חסר לו כלום והוא יכול לעשות הכל. עצם ההנחה ומסקנות הביניים האלו מגדיר לי באופן שונה את האקטיביות שאני מגלה מצד ישות זו. שאינה פעולה אקטיבית המצריכה חסר ורצון להשלים אותו שזה באמת לא יתכן כמו שכתבת. אלא שהאקטיביות שאני מזהה כפעולה אינה אלא חלק ממהותו של x הבלתי מוגבל הזה.
תוקן על ידי חשיבהעצמית ב- 05/03/2014 23:04:45
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 23:10 |
|
| |
זה פשוט, ההגדרה שלך ל"רוצה" מוטעית.
ואם תרצה, "רצון" שם משותף כלפי הבורא. (וע' מורה נבוכים)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 23:15 |
|
| |
חשיבה עצמית, תגדיר מהי פעולה אקטיבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 23:16 |
|
| |
איתי, אתה מוזמן להגדיר מחדש
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 23:27 |
|
| |
רצון - החוט המקשר בין המחשבה למעשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 23:42 |
|
| |
פעולה אקטיבית: מציאות המזוהה כנובעת מהגוף הפועל אך מופרדת ממציאותו העצמית של הגוף.
|
|
|
|
|