| נשלח ב-19/3/2014 14:35 |
 |
| |
אמונה וידיעה - דעת רבותינו
שלום לכולם,
רציתי לשתף אתכם בסוגיה שאני עוסק בה: אמונה.
עברתי את האשכולות השונים שמדברים על אמונה אמנם כולם נכתבו כתשובה של המשתמשים עצמם. הייתי רוצה כעת לברר מה דעת רבותינו בנושא ולא דעת המשתמשים כאן בפורום.
אומר תחילה כי לא אכנס לביאור המושג אמונה אלא אומר שאמונה הכוונה להכרה של האלוקים בצורה כלשהי ולא חשוב כרגע כיצד.
מה דעת רבותינו ראשונים בפרט, ואחרונים גם כן, האם האמונה צריכה להגיע מתוך קבלת אבותינו ו/או מצד חקירה שכלית?
מצד אחד ראיתי לחינוך שכותב במצווה כה, שמצוות אמונה נעשית בקבלת אבות אמנם המובחר יותר הוא גם שהאדם יחקור ויגיע לכך ע"י מופתים ויקיים בכך מצווה מן המובחר. לעומת זאת בהקדמה לספרו הוא כותב כי אין כלל לחקור ולהרהר אחר מה שקיבלנו מאבותינו שהציעו את השולחן כבר לפנינו וחקרו כבר בדבר. והחובת הלבבות עצמו כותב שיש מצווה לחקור, אבל יש לשאול האם הוא בעצם שולל את קבלת האבות ואמונה בצורה שכזאת?
השאלה, אני מקווה, מובנת, אשמח לקבל מקור מדברי רבותינו הראשונים בעניין ולדעת מה הנושא. האם יש מחלוקת או לא.
תודה לכולם
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 14:48 |
|
| |
קדיש
תרומה צנועה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 14:49 |
|
| |
ככל הזכור לי, החובת הלבבות לא שולל את האמונה בשל קבלת אבותינו אלא שמשוה אותה לשיירת עורים ההולכת אחר פיקח אחד. כל זמן שהפיקח הולך הכל מעולה. אם יפול הפיקח יפלו כל העורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 15:13 |
|
| |
תודה למשיבים,
בעלבעמיו, הקישור שלך לא עובד.
אריאל, אם תוכל לציין למקורות מדוייקים זה יעזור, הדברים שאתה אומר לא תורמים כלל כיוון שברצוני להגיע להבנה ברורה, ו"נראה לי" לא עוזר לי כ"כ...
מם80, לא מצאתי את שאהבה נפשי בדבריו של הרב קאלישר... הוא דן בכך אמנם לא מזכיר את דעת רבותינו וגם לא בדיוק הבנתי את מסקנתו... הקריאה במקור שציינת קשה ומסורבלת.
אבקש תשובות יותר רציניות עם מקורות מדברי רבותינו הראשונים, וכפי שהדגשתי בהתחלה... תודה לעוזרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 15:18 |
|
| |
תנסה שנית
ובמחילה, אף אחד לא חייב לך תשובות ואם התשובות אינן מספיק רציניות לטעמך, תחפש לך מקום רציני יותר.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 19/03/2014 15:18:53
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 15:39 |
|
| |
הקישור לא עובד עדיין אבל תודה בכל זאת, מצאתי את מה שהתכוונת: http://press.tau.ac.il/perpld/chapters/chap_1_50.htm
וודאי שאף אחד לא חייב לי תשובות רק שביקשתי שאלו שיודעים תשובות אבקש מהם לענות ואלו שלא יודעים באופן ברור ומדויק (כגון "נראה לי וכדו'") אין טעם שיענו כיוון שהדבר בין כה וכה לא עוזר. תודה כמובן אבל בכל מקרה גם לעונים אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 15:51 |
|
| |
איני בבית כרגע, ואין הספרים תח"י.
אך ברמה העקרונית ישנה מחלוקת משולשת בעניין.
במידת הצורך, אשמח לצרף מראי מקומות בלילה [אחרי 12].
שיטת הרמב"ם; עדיפה חקירה שכלית על פני אמונת אבות [משל הארמון].
שיטת רס"ג; אין הבדל, אלו שתי דרכים להגיע לאותו מקום. דומני כי הוא משווה זאת באיזשהו אופן למתמטיקה כאשר אפשר להגיע באמצעות דרכים שונות לאותו פיתרון.
שיטת הכוזרי; עדיפה אמונת אבות על אמונה שכלית. רק במקום שאין מנוס יש לעסוק בחקירה שכלית.
אם תציין כי חשובים לך מראי המקומות אשמח לטרוח ולעשות זאת בהמשך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 15:57 |
|
| |
שלום דה וינצי, תודה רבה. אשמח לקבל מראי מקומות.
החובת הלבבות כותב: (שער הייחוד, פ"ג) כותב: "כל מי שיוכל לחקור על העניין הזה (יחוד האלוקים), והדומה לו מן העניינים המושכלים, בדרך הסברה השכלית, חייב לחקור עליו כפי השגתו וכח הכרתו וכו', והמתעלם מחקור הרי זה מגונה, ונחשב מן המקצרים בחכמה ובמעשה כו', וכבר חייבתנו התורה בזה כו', וכבר התבאר מן השכל ומן השכתוב ומן הקבלה שאנו חייבים לעיין מה שנוכל להשיג בירורו בדעתנו", וכדבריו כותב השל"ה בתחילת עשרה מאמרות.
החינוך כותב גם בדומה לכך במצווה כה, שזו מצווה מן המובחר. בהקדמה הוא סותר את זה לכאורה וכותב: "חלילה לנו, חלילה לבוא אחרי המלך בגבהינו ולהרים יד ולחשוב מחשבות ממה שלמעלה ממחשבותינו ואין צורך אלינו, כי הנה אבותינו ז"ל, המה סדרו שולחן לפנינו, הם העמיקו שאלה ובאו אל תכלית הידיעה האמתית והשיגו לדעת כי ידבר אלוקים את האדם וחי, ומה לנו אחרי זאת לחקור ולחטט אחר דבריהם האמת איתם"
ידועים גם דברי החסיד יעב"ץ אודות אלו שהלכו באמונה אחר שכלם, ולבסוף המירו דתם...
אלו מעט מן המקורות, מעניין אם ניתן לעשות סדר בנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 16:12 |
|
| |
כתב רבי מנשה מאילייא:
אבאר מקודם לשון אמונה שהוא מעניין שיווי כמו מאמן את ידיו שהוא משוה ומרגיל את ידיו שילכו ביושר למלאכתם. וכן שורה הישרה או התיבה הישרה נקרא אומן כמאמרם ז"ל מכל אומן ואומן וגם נקרא אמה, וההיפוך מהאמונה הוא העקשות שהוא מלשון עקומות ועקושות. ואפרש שיחתי מה הוא דרך השיווי בענין האמונה שהוא היפוך העקש. שהוא מעמיד על דעתו ואינו רוצה להטות אזנו לשמוע כלל דעת שכנגדו וראיותיו וטענותיו אם יאמר נגד דעתו ורצונו ויחליט אותו לטועה או למשקר, ואם כל אישי מין המדבר יהיו מתנהגים כזה, אם-כן בטלה מעלת הדיבור שנתוסף במין האדם בכדי שכל אחד יוכל להודיע דעתו לאחרים, מאחר שידבר ואין שומע לדבריו, ועיקר תועלת הדיבור הוא בשיש שומע. אבל המאמין הישר יודע בטוב שכיון שיש דיעות שונות ומחולפות בעולם, ואם-כן בודאי יש דיעות מוטעות בעולם, ואי-אפשר שום דבר להתברר אלא אחר שיהיה כל אחד נוח לחבירו ומטה אזנו לשמוע דעתו וראיותיו ואחרי-זה אחר חילופי טענותיהם וראיותיהם והחיפוש בהם יבואו לדרך האמת. זהו דרך כלל ענין האמונה ופרטיה חלקיה יתהוו לסעיפים רבים שמי שהוא מוחזק למשקר או מוטעה וגם יאמר דבר זר תהיה האמונה אליו רפויה מאד עד שירבה ראיות ומופתים לדבריו. ומי שמוחזק לנאמן וחכם אזי נצרך להחליט בדעתו בתחלת העיון שדבריו כנים ואמתים ועל-כל-זה נצטרך לטרוח שיובנו דבריו ולא להמשך לגמרי אחר דעתו, אלא להטריח עצמו להבין דבריו. ואם אחד יודע בעצמו ששכלו קצר מלהבין דברי חכמים, זה הוא מוכרח מכל להאמין לדברי חכמים נאמנים ומוחזקים ולא להעלות שום פקפוק בלבו לטות מדבריהם. אבל לא ילמד לאחרים מביני מדע שיתנהגו כמותו ושיאמינו גם-כן כמותו ושלא יחקרו על זה כלל, אדרבה יחשוק מאד שיחקרו המבינים ועל-ידי-זה יתברר האמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 16:25 |
|
| |
מם80, השאלה היא לא מהו גדר אמונה, דווקא על זה כתבתי שאיני נכנס להגדרת המילה אלא למשמעותה - להגיע להכרה של הבורא ושאר יסודות האמונה.
השאלה היא מה דעת רבותינו - להיות באמונה ע"י קבלת אבות או חקירה, ואולי אף שניהם טובים... ציינתי לכמה מקורות...
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 20:01 |
|
| |
קדיש,
אמונה בלשון הקדש משמעותה אמת ונאמנות, כגון כי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה (תהלים לג, ד), או פירוש רש"י לפסוק ועד דור ודור אמונתו (תהלים קא, ה): קיימת אמונתו כל לשון אמת ואמונה אמונת הבטחה שמאמין ומבטיח הבטחתו, או דברי הגמרא (תמיד כח.) איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? יש אומרים יחזיק באמונה יתירה, פירש רש"י: ישא ויתן עם בני אדם באמונה ולא יאנה את הבריות.
בעניין הכרת הבורא, כמו גם באשר לתורה ומצוותיה, יש אמונה ויש חקירה. גדר האמונה להאמין במה שהשכל איננו יכול להשיג, כי שכלם של הברואים נברא מוגבל ביחס לבוראם, ועל-כן יסוד התורה קבלת השמועה. גדר החקירה לברר ולדעת מה שהשכל מסוגל להבין, ועל-כן לא ניתנה תורה אלא לברי דעת. לענ"ד דברים טובים ונכוחים על החקירה המותרת כתב רבינו בחיי בשער הייחוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 20:39 |
|
| |
הרשב"א כות בתשובה שחדחעת השם היא מצוה של וידעת היום והשבות אל לבביך כי הויה הוא האלוקים בשמים מעל ועל הארץ מתחת אין , כותב הרשב"א בתשובה שיש להבין בשכל את ענין אין עהפסוק הנ"ל.
אנני יכול לציין את התשובה בדיוק היכן היא , אני ראיתי את התשובה בחידוששי הרשב"א על ברכות של הוצאת מנחם גרליץ ושם הוא הביא את כל תשובות הרשב"א שקשורות לברכות , ושפ ראיתי את התשובה , אחר כך גם מצאתי את זה בספר תשובות להרשב"א אבל אני לא זוכר את החלק והתשובה , אבל אפשר למצוא דרך המפתחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 20:51 |
|
| |
שלום מם80, שמחתי לשמוע את ביאורך למלה אמונה. ארצה מעט לחלוק עליך: אמונה בתורה משמעותה ביטחון.
"הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא" (דברים לב,ד) - דהיינו שהוא אל שניתן לבטוח בו. וכן "צדיק באמונתו יחיה", וכן בתהלים (לג,ד): "כי ישר דבר ה', וכל מעשהו באמונה" - דהיינו בנאמנות, שניתן לבטוח במעשיו. וכן בתהלים (עח,כב): "כי לא האמינו באלוקים ולא בטחו בישועתו", ובשמות (יד,לא): "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", וכן "כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם" (ישעיהו) ועוד...
וגם בחז"ל כך: "ויהא משאו ומתנו באמונה" (יומא פו,א) - דהיינו ביושר ואמינות, שניתן יהיה לבטוח בו. וכן בשבת (לא,א): "נשאת ונתת באמונה" דהיינו, עשית מו"מ בצורה אמינה שניתן היה להאמין ולבטוח בך?
וכו'....
דהיינו אמונה הוא מלשון אמון וביטחון.
מה שאמרת בהמשך זה כבר הייתי רוצה לברר בדעת רבותינו, מה רבותינו סוברים לא מה אנו סוברים... החובת הלבבות מדבר על חקירה, החינוך מדבר על קבלה, האחרונים מדברים גם כן על קבלת אבות ולא חקירות.... אמנם יתכן ואין סתירה כי הם דיברו כל אחד על דבר אחר וכו'... את זה אני מנסה לברר. אתה מדבר על דברים אחרים לגמרי (בפרט שהקדמתי ואמרתי שאיני נכנס לגדר המילה של אמונה...).
אריאל73, דבריך לא נוגעים כלל לנושא הדיון או שיתכן ולא הבנתי אותך כראוי, באר את דבריך... מה דעת רבותינו בעניין ההגעה אל האמונה האם זו ע"י חקירה או קבלת אבות או שניהם גם יחד?
נמדשיר, לא הבנתי בדיוק את דבריך בגלל הכתיבה, אשמח אם תועיל לפרט ואם תוכל למצוא את המקור לרשב"א מה טוב ומה נעים...
תודה לכולם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2014 21:12 |
|
| |
קדיש
התאמצתי ומצאתי
ז"ל תשובות הרשב"א (ח"ה סימן נה): "צריכין אנו להתבונן, שאין אמונתנו ויחודו מצד אנשים מלומדה, שהלימוד שלימדוהו והרגילוהו עליו יביאנו להאמין ככה. שלו הונח על חקירת דעתו וחכמתו יחוייב בהיפך, כאשר יקרה לרוב האמונות. רק אנחנו חייבים לשמוע, ולחקור אחר השמיעה והחקירה, שהחקירה האמיתית תחייב ותכריע על ככה. והוא שאמרו שמע ישראל וכו', כולל ג' (מינים) (ענינים). שנצטוינו לשמוע וללמוד, כי לולא שנשמע ונלמד לא נתבונן אליו. ואחרי השמיעה והלימוד, החיקור היטב אם יש ראיה סותרת ח"ו. ואחרי שנבא מתוך השמיעה אל החקירה באמת, תביאנו החקירה ותכריחנו הכרח אמיתי לקבל ולהאמין וכו'. וכבר ביאר כל מה שאמרנו, באומרו וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'. וידעת היום כולל הלימוד והשמיעה. והשבות אל לבבך על החקירה. כי ה' הוא האלקים כולל האמונה והקבלה שהחקירה תביא לדעת שאין עוד זולתו אדון וכו'". אמנם הדבר יבואר עפ"ד מהרש"ל על הסמ"ג מצוה ב', וז"ל: "מ"ע להאמין וכו'. פירוש, צריך שניהם, אמונה וקבלה. כי אמונה על דרך התולדה שמגודל בה כל ימיו מנעוריו, ומ"מ אף שנשתקע באמונת שמים, אין יוצא בה ידי חובתו, אלא כששמע וקבל בלבו הקבלה שהיא המופת על הראיה. כמו שהביא אח"כ דברי רבינו סעדיה. וכן כתב בעל הנצחון, שאין אדם יוצא באמונה אא"כ למד ספר מדע. ומ"מ קשה לסמוך על המופת לבד, אם לא שיהא אמונה תקועה בלבו מן התולדה, אז מספיק הראיה, אף שיש ספרים הרבה. וסיוע לזה, שמע ישראל וגו' שאמרו בני יעקב לאביהם כדאיתא בגמ'. וגם לבני יעקב היה האמונה על דרך התולדה מנעוריהם, אלא שהיה מסופק בהם, שלא ידע אם היה מופת להם מספיק לפי דעתם, לכך אמרו לו שמע ישראל, כשם שאין בלבך וכו' וק"ל". י ה' הוא האלקים כולל האמונה והקבלה שהחקירה תביא לדעת שאין עוד זולתו אדון וכו'". וז"ל מהרש"א (ר"ה לה, ב): "שיש לאדם להאמין במציאות ה' בקבלה ע"פ התורה. ועוד נוסף, להשיג בשכלו מציאות ה' וחידוש העולם, כמפורש בפסוק הלא ידעת אם לא שמעת וגו'. כמו שכתבתי בפ"ק דתענית. על כן אני אקרא לכם בתורה מציאות ה' וחידוש העולם בראשית ברא אלקים וגו', דהיינו בקבלה אבל אתם תוסיפו בזה, והבו גודל לאלקינו, לידע זה במופת וידיעת השכל". ועיין עוד במהרש"א (ברכות יז, א ד"ה גמור). ובראשית חכמה סוף שער היראה, עה"פ שאמר ישעיהו (כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, כתב וז"ל: "נראה שצריך האדם לחקור ולידע באמיתות למי הוא עובד ולמי הוא ירא. כענין מה שציוה דהמע"ה לשלמה בנו ע"ה, דע את אלקי אביך ועבדהו. והטעם, כי העובד דרך מצות אנשים מלומדה וכו' אין לבו תקוע באמונה. ואם יבא נכרי או אחר כמוהו, ויסתור לו אמונתו מכח ראיות וקושיות, אפשר שינוצח. אמנם, העובד בידיעת לבו לא ינוצח בשום פנים". ובשלה"ק (מס' ר"ה פרק דרך חיים בהג"ה) הביאו, וכתב ע"ז, והנה אמת נכון הדבר. והנה הנך שתי דרכי אמונה, אמונה על פי חקירה, ואמונה על פי מסורת אבות, יש בכל אחת מהן מעליותא וגריעותא. המעליותא שבאמונה על פי חקירה היא, בהבנת ענין היחוד השלם. וכמו שהאריך בזה החסיד בחוה"ל בשער היחוד הבורא יתברך, אחר אשר יבין בדרכי הראיות בירור מציאותו ואמיתת אחדותו מדרך העיון. מפני שיחוד האלקים מתחלק במצבים כפי התחלקות הכרתם והבנתם. מהם – מי שמייחד אותו בלשונו בלבד. והוא, שישמע בני אדם אומרים דבר, והוא נמשך אחריהם מבלי דעת ענין מה שהוא אומר. ומהם – מי שמייחדהו בלבו ולשונו, ויבין ענין מה שהוא אומר מדרך הקבלה שקיבל מאבותיו, ואינו יודע ברור מה שקיבל מהענין ההוא. ומהם – מי שמייחדהו אחר שיבין מדרך הראיות אמיתת הענין, אך יחשבנו במחשבתו כשאר האחדים הנמצאים, ויבא להגשים הבורא ולהמשילהו בצורה ובדמות וכו', בעבור שאינם יודעים ענין האחד האמת וכו'. ואמת אמר הפילוסוף באמרו, לא יוכל לעבוד עילת העילות ותחילת ההתחלות, אלא נביא הדור בטבעו, או הפילוסוף המובהק במה שקנהו מן החכמה. אבל זולתם עובדים זולתו. מפני שאינם מבינים נמצא אלא מורכב וכו'. וע"ש שהאריך מאד בענין התארים המיוחסים לו ית'. והאריך בזה יותר הרמב"ם בספריו לבאר, שכל התארים, הם או תארי שלילה, או תארי פעולה וכו', אבל לתאר את הבוי"ת בתארים חיוביים ה"ז פוגם באמונת היחוד. והדברים עתיקים. אולם, החוקרים בהעמיקם בענין זה של שלילת התארים נפלו במהמורות הכפירה רח"ל, בשללם ממנו ית' גם את הידיעה וההשגחה. באמרם כי הם מעניני ההפעלות המושללים ממנו ית'. וזו מעלת האמונה ע"פ מסורת אבות, המעידה עדות נאמנה על הידיעה וההשגחה. וכדכתיב, פנים בפנים דבר ה' עמכם וגו'. וכתיב, אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים וגו'. וכתיב אתה הראית לדעת וגו', וכל התורה כולה מלאה מזה. נמצא, שהמעליותא שבאמונה על פי מסורת אבות היא, בירור ענין הידיעה וההשגחה.
תוקן על ידי נמדשיר ב- 19/03/2014 21:18:44
|
|
|
|
|
|
