משטר או טיפול אישי משפחתי\קהילתי ? (לכבוד אמשלום היקרה)

בעקבות דיון שלי עם אמשלום היקרה בנושא כאוב ביותר בכל חברה אחראית. אני רוצה לתתן כאן את החשיבה החרדית בעניין. ואולי יבינו שאין כאן ח"ו זילזול בנושא עצמו. (בכלל קשה להבין אייך אפשר לחשוד בכלל שהחרדיות מפקירה נושא כזה קריטי לחינוך בזמן שהחינוך בחרדיות היא עיקרון יסודי בסיסי שתלחם מול כל גורם שירצה לשנות את החינוך שלה.)

אנו מניחים - ואמשלום היקרה מסכימה עמי – שבני אדם בדרך כלל נורמטיביים כלומר האדם הוא לא אנס ח"ו. כלומר אונס ממש בכפיה עם הזיקים וכדומה, הוא לא איום ממשי באף חברה נורמטיבית. כמובן בכל חברה יש חולים כלומר חולי נפש שכלפיהם אין וויכוח שהטיפול היא טיפול מקצועי רפואי וכו' כלומר לא ניתן לאספסוף לבקש דם על חשבון החולים. לא נחזור לימי הביניים שהמשטר או הכנסייה דאגה לחנך את ההמונים על ידי ענישה פומבית לחולי נפש. זה לא צודק כלפי החולה ולא צודק כלפי משפחתו וגם לא מחנך את ההמונים רק להפך, מוציא אותם רע מאוד וגם מחנך אותם להיות צמאי דם.

אם כך על איזה סוג אונס אנו דנים ? אנו דנים על אדם נורמטיבי שיש בסביבתו ובסמכותו ילדונת או ילד מושכ\ת, ובהיות שאין לו יראת שמים והיות שהוא האדון שלו\ה אז הוא מרגיש יותר חופשי לנסות להתחיל איתם. והם מצדם אין להם את האומץ (או אולי דווקא יכול לקדם אותם עם הקריירה ?) להתנגד. האדון מצדו לכאורה לא רואה את זה כך הוא מדמיין כביכול שהם מסכימים. כמובן שמאוד רלוונטי מהו גילם של הילדים האם הם מתחת לגיל 18 או הם כבר מעל 20 כלומר אפשר לדרוש מהאדון היקר קצת אחריות ולהבין שילד לא יכול לא להסכים ולא יכול להתנגד.

אם מדובר על מתחת לגיל שאפשר לומר שהילד לא יכול להתנגד ואפשר לומר שהאדון חייב להבין זאת מראש. אז בוודאי צריך למנוע מקרים כאלה. השאלה כמובן אייך ?

דבר ראשון אסור שיהיה מצב של יחוד ילד\ה עם האדון. כלומר אי יחוד היא נשק חזק מאוד סביבתית וגם מונע מתחילה את הרגשות האלה. כלומר אדם נורמטיבי לא מתאחד יחד עם ילדה מסיבה שמה יחשדו בו. שהציבור או ההלכה אוסר איחוד ? אז כבר זה בעצמו מונע הרבה צרות. במיוחד שיש בחוץ אספסוף שמחפש דם.

(שמעתי ברדיו פמיניסטית יקרה מתלוננת שאי אפשר לנסוע עם מונית כי הנהגים מתחילים עם הבנות. ולך תסביר לה שזה אסור הלכתית משום יחוד, כלומר גם נהג חרדי וגם בת חרדית לעולם לא יהיו יחד לבד במונית))

והיה אם ח"ו כן קרה מקרה, והילד\ת שתק\ה ? אז חזקה שהחמור ינסה שוב עם עוד מישהו עד שיתגלה למישהו שהאדם הזה שרוף.

אם המישהו הזה הוא מהאספסוף ? אז לא רק הרשע מקבל את ענשו על ידי מחפשי וצמאי הדם, רק כל משפחתו סובלים מהאספסוף על לא עוול בכפם. כלומר אם יש לחמור הזה כמה בנות ובנים אז האספסוף מחסלים אותם חברתית שלדעתי זה לא פחות אכזרי מאונס.

אז אני לא ממליץ לגורל להפיל את הרשע בידי האספסוף. כלומר למען סביבתו של הרשע אני מעדיף שהמקרה יבוא לאדם אחראי. האדם האחראי מפעיל את העסקונה של הקהילה שהם בדרך כלל אנשים אחראים ותלמיד חכמים והם פונים לאנשי מקצוע, אם צריך ואפשר ? מטפלים בילד\ה וברשע כך שאף אחד מהסביבה לא יפגע, וגם לא נתנו לאספסוף את לחמם ואולי סוף סוף ימותו. כלומר לגדל אספסוף בחברה ? היא אסון בפני עצמו ! ואם ניתן להם לחם ? אז המפלצת שנקרא אספסוף יגדל למימדים זוועתיים.

אגב: אספסוף בקהילה היא אותו אספסוף התקשורתית בציבור הכללי. האמבוס שעושים התקשורת לכל חשוד לפני שעוד חקרו את הלשון הרע ? היא אותו מפלצת שאני מדבר כאן שגורם לכל החברה להיות חברה צמאי דם ולהיות כמו האספסוף של ימי הביניים שהכנסייה ניצלה לטובתה. ולכן בעיני השחתת החברה היא חמורה יותר מהצורך לתת למשטר לטפל בנושאים כאלה. אם כל הכבוד למשטר הקר והיבש מעצם טבעו, ממנה- מהמשטר - יוצאות הלחם לצמאי הדם בתקשורת ובציבור = האספסוף.

אז לטובת כולם היא שהטיפול תהיה פנים קהילתי משפחתי וגם מקצועי. מלתת למשטר לטפל בנושא.

החיסרונות של טיפול המשטר היא כדלקמן.

היא קר ויבש. מהסיבה הפשוטה שעובדי המשטר רוצים את המשכורת ולא את טובת המטופלים עצמם. נכון שזה מקצועי וכו' וכו' בכל זאת בכל מקרה כזה צריך חוץ ממקצוענות, צריך בעיקר לב ואחריות.

היא לעולם לא לקחת בחשבון את סביבת הרשע וגם את סביבת הקרבן (הרי הקרבן עצמו וסביבתו לא רוצים להיות מסכנים ומבקשי רחמים ועוד ועוד)

המשטר מעוניין בפומביות בכדי להרתיעה. באותו דרך נותנת את לחמם של צמאי הדם ומגדל חברה שכאלה. וכאמור פוגעת בסביבת הרשע והקרבן.

המשטר לא מוחלת ולא סולחת מעצם שהמשטר היא יבש, היא נתון במחשב שלעולם לא נמחקת. ומיהו האדם שיכול לקבוע שחטא שאדם עבר ברגע של חולשה חייב להיות חקוק עליו לעולמים ? ולמי זה טוב ? הרי אין שום ספק שנותנים לאדם לפתוח דף חדש אז קודם כל הצלנו את הקרבנות העתידיות וגם נצלנו את החלש שלא עמד בפיתוי.

יש עוד הרבה מה לומר על חסרונותיו של משטר מול המעלות של טיפול אחראי משפחתי קהילתי פנימי. אבל זה מספיק לדעתי במאמר הקצר הזה.

עכשיו ברשותך נעבור לשמוע מה דעת המשטר בעצמו בעניין. כלומר האנשים האחראיים מאחורי השולחן של המשטר. במשטרה או בסוציאלי וכדומה.

מניסיוני כל המערכת של המשטר משתפת פעולה עם הקהילה. כלומר הם מכירים טוב טוב במעלה של הטיפול האישי מול הטיפול היבש של המערכת. הם מודעים שיש לנו אחריות לסביבה כלומר לסביבה אסור להיות מעורב 1, מצד האספסוף כנ"ל 2, זה לא טוב לחינוך הסביבה כנ"ל כלומר אנו לא רוצים שהילדים ידעו בכלל שקיים כזה דבר. הרי סוף כל סוף מי שיודע מכזו תאווה אפי' באופן השלילה ?! הוא ירצה להתנסות בכך ח"ו, קודם רק כדמיון וחלום ואחר כך עם חבר או שכן ושכנה וכו' וכו'

לסיכום: הקהילה החרדית מהרבה סיבות טובות ואחראיות לא יכולה לשתף פעולה עם המשטר, ולכן גם המשטר משתפת פעולה יחד עם הקהילה ומגיע להם ברכות על האחריות האישית שהם מראים במקרים שלנו.

ולמחפשי וצמאי הדם ? אנו לא הכתובת. לא בגלל שאנו לא מפרגנים לכם את לחמכם. רק דווקא כי אם כבר לתת לחם לאספסוף ?! יש לנו אספסוף משלנו על דרך "עניי עירך קודמים" !!

בכוונה לא התייחסתי לנושא הלשנה למשטר במקרים הלכתיים אחרים כמו סיפור הולילנד, כי שם הסיבה היא אחרת לגמרי. את המאמר הזה כתבתי לאמשלום היקרה ואני מקווה שהצלחתי להסביר את הנושא לעומק.

בברכה

Max maxmen

תוקן על ידי maxmen ב- 04/04/2014 16:55:50

תוקן על ידי מם80 ב- 06/04/2014 23:50:11