"עלילות דם"

ברשותכם, מכובדיי, חברי הפורום. אשמח לשמוע מכם את דעתכם, על אי-אלו תהיות על עניין עלילות הדם.

1) איך וכיצד נוצרה האגדה? למה דווקא דם? ולמה דווקא פסח ומצות? מדוע לא מצאו המעלילים דברים שיהיה בהם כמה קורטובים של היגיון ואמת?

2) מי היו המעלילים? וכיצד התפתחה האגדה? זה היה רעיון פראי שהצליח או שהוא התפתח עם השנים? שהרי זה מאוד מוזר שלמרות איסורים חוזרים ונשנים של אפיפיורים ואנשי מלוכה באירופה האגדה הוסיפה וצצה.

3) מה זה אומר עלינו כבני אדם? אם אגדה שאין לה שום אחיזה במציאות יכולה לצוץ במשך מאות שנים שוב ושוב - האם זה סותר את ההנחה המפורסמת של "אין עשן בלי אש"?? וכי אם כן, מי אמר שאגדות רבות, שלא היה בצידן רוע, ולכן לא היה מי שנלחם בהן, שאנו מאמינים בהם - מי אמר שאין מקורן באגדות כמו עלילות הדם?

הקץ לזלזול החרדי פודמנטליסטי במדע!!

חוץ מסיסמאות יש לך תשובות ברורות לטענות החוקר? או שהפעם הזו אתה סומך על ההמון שבוודאי לא יוכל לקבל את הדעה הזו אפילו לא כאפשרות? עד כמה שזכורני מהספר, הוא מוכיח שדם ילדים היה מקובל בתקופה הקדומה הנידונת כרפואה "סגולית", וכי גם הגויים השתמשו בה, מה שנותן אפשרות להבין מדוע יכלו לחשוב דבר כזה גם על יהודים. הוא לא טוען שאין זו עלילה, אלא שהיו לה שורשים כלשהם שכמובן נופחו ונוצלו בממדים מזויעים.

לפחות עצכחי אחד שנותן כבוד למדע!! הידד

אינני מגדיר עצמי כעצכחי ולא בשום הגדרה אחרת ממין זה. אבל נחמד לראות אותך במיטבך משתמש בסיסמאות כמו גננת ילדים או בעצם מחב"ת.

אם אתה רוצה נתונים כדאי שתבדוק שוב מה אמר טואף במקום לדבר על סיסמאות

בא לידי ספר מאת ישראל יעקב יובל 'שני גויים בבטנך, יהודים ונוצרים – דימויים הדדיים'. הפרק הרביעי עוסק בפרעות תתנ'ו – 1096 שארעו באשכנז בעת מסע הצלב הראשון. יהודים רבים שחטו את ילדיהם ויתר בני משפחתם והתאבדו בעצמם. המעשה השאיר חותם רגשי חזק גם על הנוצרים. יש שראו את המעשה כביטוי להקרבה עילאית אחרים כמעשה שטני. בכל מקרה הן אצל היהודים הן אצל הנוצרים נתפסו השחיטה והדם כמעשה פולחני.
עלילת דם ראשונה ארעה בנוריץ' שבאנגליה סמוך לפסחא 1144 שניה בווירצבור שבגרמניה 1147. לדעתו של יובל ארועי תתנ'ו אינם גורם לעלילות הדם, אבל ההקשר של פולחן הדם היהודי סייע להתפשטות העלילות ולאמון בהן, הן היו סבירות בעיני המעלילים והציבור.
עודד

נו נו

בתתנ״ו לא היה שום פולחן דם. היה פולחן הקרבת נפשות, והקשר ביניהם כקשר בין שחיטת תרנגול לאכילתו ובין שחיטתו כדי לרחוץ בדמו.