| נשלח ב-26/5/2014 20:39 |
|
| |
הפרכה אמפיריציסטית לטיעון הקוסמולוגי
הטיעון: 1. מתרחשים שינויים ביקום. 2. לכל שינוי, יש סיבה/גורם. 3. רגרסיה של סיבות/גורמים לא תיתכן. 4. יש סיבה/גורם שלא זקוק לסיבה/גורם = אלוהים. פורכי הטיעון (מי שראיתי, ואף מגני הטיעון התמקדו בזה) תקפו את שלב 2, המחייב סיבה לכל דבר, אם מהטענה היומיאנית שאף פעם לא הוכח כזה דבר, ואם ע"י ראיה מתורת הקוונטים. כאן, אני מבקש לתקוף את שלב 3, המניח שלא תיתכן רגרסיה של סיבות. לצורך זה אקדים, שההיגיון כשלעצמו –הוא טאבולה ראסה, דף חלק ללא קווי יסוד הקובעים מה הגיוני ומה לא, ההיגיון סה"כ "כלי הקשה", בכוחו להקיש מן המציאות שהכיר לדברים חדשים, ולשפוט ע"פ המוכר את הלא מוכר –אם הגיוני/מציאותי הוא או לא. דהיינו, ההיגיון הוא ראי המציאות. אמור מעתה: מה שמציאותי –הגיוני. ולא: מה שהגיוני -מציאותי. כעת ניגש לשלב 2, "לכל שינוי, יש סיבה/גורם". -הנחה זו, מקורה מהניסיון התצפיתי על העולם. ובכן, מה רואים בעולם? –שאין דבר ללא גורם. ולגורם, יש גורם? –כן. א"כ, מעולם לא ראינו גורם ראשוני/סיבה ראשונית, או יותר מדויק: ההבנה של "סיבה" או "גורם", בתור סיבה אמיתית-ראשונית, שגויה. כל מה שאנו מכירים אלו גורמים ממצעים –נגרמים בעצמם. ממילא, ההנחה שלכל שינוי יש גורם, סה"כ אומרת שלכל שינוי –יש גורם ממצע. לא גורם בלתי-תלוי או "סיבה אמיתית". כעת ניגש לשלב 3, "רגרסיה של סיבות/גורמים לא תיתכן". מניין? למה לא? דווקא חייב להיות, כך זה בכל המציאות המוכרת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 20:52 |
|
| |
רגרסיה לא יתכן כי הסיבות מתכנסות. כל שאתה הולך אחורה בזמן הסיבות מתכנסות שזה אומר פחות סיבות עד שאתה מגיע לסיבה האחד. ונווו ואז אתה מבקש רגרסיה של מה ?
אי אפשר לתקוף את המציאות שלכל דבר יש סיבה מהסיבה הפשוטה שאז אתה כביכול חייב לקבל שיש יש מאין, במקום של יש מאין אין יקום רק תהו ובוהו (שהמילה "תהו ובוהו" היא רק מילה בלי משמעות כי הרי תהו ובוהו היא גם משהו ושיש יש מאין ? אפי' תהו ובוהו אין)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 22:28 |
|
| |
ב"ל
ברוך השב!
סיכמת את הטיעון הקוסמולוגי שנועד להוכיח קיומו של אלוקים (=בורא). ויפה כתבת.
והקשית על השלב האחרון. ויפה הקשית.
אמנם אני רוצה להיות בטוח שהבנתי.
סעיף 3 בהוכחה שולל לדבריך "רגרסיה" ואני משער שהכוונה היא ל"חזרה אינסופית" בשרשרת הסיבות.
כלומר, היקום שלנו מורכב מאוסף של פרטים, סופי או אינסופי, ויש בו אירועים פיזיקליים, ולכל אירוע יש סיבות קודמות. האם ניתן לחזור אחורה בשרשרת הסיבות עד אינסוף, כך שמעולם לא היתה נקודת התחלה?
זו אכן הנקודה שבה אנו חלוקים על הראשונים. רב סעדיה גאון והבאים אחריו (וכן בין הפילוסופים של הכנסיה) אימצו את הטיעון הקוסמולוגי. הם סברו לא רק שהוא תקף (המסקנה נובעת מן ההנחות) - וזה באמת תקף. אלא שהוא גם אמיתי. כי ההנחות אמיתיות.
ובשעה שהקנטיאנים יתקפו את הסעיף השני, האם יש סיבתיות, המחיר של התקפה כזו הוא ויתור על האינטואיציה שלנו שמצדיקה את עצמה בקביעות. האם באמת נרצה לומר שעקרון הסיבתיות (=לכל דבר יש סיבה) אינו נכון?
לעומת זאת, הסעיף השלישי מזמין ביקורת. באמת מדוע שלא יהיה יקום אינסופי בזמן?
כאן המקום להסביר את ההבדל בין הראשונים לבינינו. הראשונים קיבלו הנחת יסוד השאובה מאריסטו. לא יתכן אינסוף בפועל. ושרשרת סיבות אינסופית היא אינסוף בפועל.
כלומר, הביקורת שלך מוצדקת, מזמינה את עצמה, ויפה כתבת.
*** ועכשו שיעורי בית למצטיינים, סמיילי.
רס"ג העלה ביקורת נוספת נגד הטענה שיתכן אינסוף בזמן. אם הזמן הוא אינסופי, איך הגיע הזמן שאנו חיים וקיימים, כאן ועכשו, אני יכול לכתוב את המשפט הזה, אתה יכול לקרוא אותו. איך הספיק לעבור הזמן האינסופי עד עתה?
*** אפשר לטעון, כפי שטענו, שהעולם לא אינסופי בזמן אלא סופי, והכל התחיל עם הפיצוץ הגדול. אפשרות נוספת היא לטעון שהקיום מחזורי, ואולי חוזר על עצמו. נדמה לי שמי שהעלה את הטענה הזו, המנוגדת לאינטואיציה, היה ניטשה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 23:56 |
|
| |
מקס, מה כוונתך "הסיבות מתכנסות"?
הרב מיימוני, יש"כ על הפידבק, אשמח יותר בתיובתא מבמיימוני מסייע לך,
את טענת רס"ג מעולם לא הבנתי, כלו' מתמטית היא ברורה, [לזכרוני זה גם מופיע בחוה"ל] אך האם לא תיתכן מערכת אינסופית עם עבר ועתיד?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 00:07 |
|
| |
חברים, במחילה יש כאן המון טעויות במו"מ ביניכם. אף אחד לא דיבר כאן על זמן אינסופי. הרי יכולה להיות שרשרת של אינסוף סיבות בזמן סופי (אכילס והצב). לכן דל זמן מהכא. גם השאלה כיצד הגענו עד הלום אם הזמן הוא חצי אינסופי לא נכונה. הגענו עד הנה כי עבר אינסוף זמן (אם באמת מקבלים את אפשרות קיומו של דבר כזה). הטיעונים על מחזוריות או מפצים וכו' עוסקים בשאלת משך הזמן שהיקום קיים, ולכן גם הם אינם נוגעים לנדון דידן. השאלה הרלוונטית לא עוסקת בזמן אלא במספר הסיבות בשרשרת. השאלה היא האם תיתכן שרשרת אינסופית של סיבות (רגרסיה אינסופית של הסברים). כאן לדעתי התשובה היא לא, ובפילוסופיה מקובל שרגרסיה אינסופית היא כשל. בעצם מדובר בבריחה מהסבר ולא בהסבר. במקום להסביר אתה אומר שיש הסבר (ועוד אחד ועוד אחד) בלי להביא אותו (וגם לא את האחרים). בעומק העניין דומני שרגרסיה אינסופית היא כשל מפני שאינסוף קונקרטי אינו באמת מושג קיים (גם בתפיסות המקובלות כיום, ולא רק לפי אריסטו) אלא הפשטה של תהליך גבול. כדי להבין את הבעייתיות של אינסוף קונקרטי, ראו בויקיפדיה את פרדוקסי המלון של הילברט ועוד הרבה. אכן קנטור כן מדבר על אינסוף קונקרטי, וזאת בניגוד להנחות המקובלות במתמטיקה, ואכ"מ. באשר לטיעון, גם כאן אני חושב שהניסוח לא מדויק. ראשית, על אף שזה לא ממש חשוב לעצם הדיון, הטיעון הקוסמולוגי אינו מדבר על שינויים אלא על עצם קיומו של היקום (או של המציאות). ההנחה היא שלכל דבר מהסוג שאנחנו מכירים יש סיבה (לקיומו). כעת יש לדון מה טיבה של אותה סיבה: אם היא מסוג הדברים המוכר לנו אז גם לה יש סיבה. אם לא - אז אין הכרח שיש לה סיבה. וכן הלאה אחורה במורד שרשרת הסיבות. כעת יש שתי אפשרויות: יש חוליה בשרשרת שאינה מסוג הדברים שאנחנו מכירים, ואז סביר שהיא סיבת עצמה (אין סיבה להניח שיש גם לה סיבה ולהסתבך ברגרסיה אינסופית כשיש אופציה פשוטה). או שאין חוליה כזאת, ואז בהכרח מגיעים לרגרסיה אינסופית. כעת צא ובחר לך את האופציה הסבירה מבין השתיים. זה אם רגרסיה אינסופית מקובלת עליך (כמו קנטור). כמובן שאם אתה מקבל שרגרסיה אינסופית היא לא אופציה (ודלא כקנטור), אז נותרת רק אופציה אחת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 00:27 |
|
| |
שאלה לי, רבינו מיכי, בסיס הטענה היא הפרכה של הדרישה לסיבה ראשונית, כיון שמעולם לא ראינו שיש כזה דבר, ולכן השאר לא כ"כ משנה העיקר שהנימוק ליצירת סיבת כל הסיבות -בעינים אמפיריציסטיות אינו קיים.
ובאשר לקנטור, לא שהבנתי משו מדבריו כך שזה מגוחך שאני שואל, אך מה זה ועל מה זה הוא כלל לא שווה להתייחסות -אם לפי משנתו ההוכחה נפרכת?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 00:27 |
|
| |
את כל זה למדת מצפייה במלון של פולטי?
_________________
טוב שכן טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 00:37 |
|
| |
שכן, מעודי תהיתי מה עמוק יותר: המלון של פולטי או זה של הילברט? אני נוטה לפולטי (בעיקר הפרק על הנאצים).
ביוטי, אני לא מבין את דבריך. מה בכך שלא ראינו סיבה ראשונית? אנחנו מסיקים הגיונית שיש כזו. גם לא ראינו את כוח הגרביטציה, אבל אנחנו מסיקים על קיומו מתוך השלכותיו. אם אתה אמפיריציסט מושבע (שלא מקבל שום דבר שלא ראית בעיניים), אז אין צורך בכל הדיון. לא ראית את אלוקים ולכן הוא לא קיים. למה להתפלסף בכלל? אגב, גם סיבה לא ראשונית לא ראית מעולם בעיניך (כפי שכבר כתב דייויד יום). אז למה אותה אתה מקבל?
מי אמר שהוא לא שווה התייחסות? חס ליה אבא בר אבא לכפור בטובתו של האי גברא רבה. להיפך, העלית שתי אפשרויות ואמרתי שכל אחד יבחר את הסבירה יותר בעיניו. למיטב הבנתי אין אינסוף קונקרטי, אבל קטונתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 00:43 |
|
| |
אהה...
בכל שיטוטי בפורום, לא ראיתי אשכול שנגמר בהסכמה, לעולם כל צד התבצר בעמדתו, עד דעיכת האשכול.
אך לא כאן.
וכשם שקיבלתי (קיבלתי?) שכר על הדרישה...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 00:59 |
|
| |
ביוטי, אני דווקא לא חושב שאתה מסכים לדבריי... 
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 03:04 |
|
| |
| biutiLife כתב: |  | מקס, מה כוונתך "הסיבות מתכנסות"?
|
|
ברשותך אני התחיל מהתחלה בלי שפת החרטומים של המלומדים ובעיקר הדוגמטיים.
יש סדר כלשהו ביקום. מנין זה נובע ? מהחוקים ! מהי חוק ? סיבה ותוצאה ! למה לא נחשוב שיש "יש מאין" כך שכל מה שרואים מגיע מאין ואין לו סיבה ? התשובה שאז לא היינו רואים סדר\חוקיות. כי כל "אין" לא מוגבל לחוקיות היש ולכן אין כלום רק תהו ובוהו. תחשבו על "אין" שלא מציית לחוק המשיכה אז בטלו חוק המשיכה וכן על זו הדרך בכל סדר יקומי. ולכן אנו שוללים מראש את האפשרות של "אין" כלומר עצם החוקיות מוכרחת שאין "אין" ביקום רק לכל תוצאה יש סיבה.
אם כל תוצאה יש סיבה, אז אפשר לחזור אחורה בזמן ולראות מי האבא של הסיבה. השאלה מה נמצא שם, האם נמצא שם מיליוני אבות שנוצרו מ"אין" ?! אי אפשר הרי כל אבא כזה לא מוגבל ולא מציית לאבא השני ושוב לא היית לנו סדר רק תוהו ובוהו. כלומר להסכים להרבה אבות היא אותו דבר להסכים שיש "אין" ואמרנו לעיל שזה בלתי אפשרי.
כאן אנו מוכרחים להתכנס. כלומר לכל הסיבות יש אבא אחד. שאנו חוזרים בזמן אחורה ? נגיע לסיבת כל הסיבות !! כל בני אנוש הם תוצאה של ההורים, בדור הקודם זה מתכנס ושוב מתכנס עד שאנו מגיעים לאב של כל בני אנוש. ועוד אחורה בזמן לאב תא האורגני הראשון.
אחרי שהגענו לסיבת הסיבות. נשאל עליו האם הוא מאין ? הרי שללנו את האפשרות של "אין" אם תאמר שהוא לא מאין רק יש לו סיבה. אז מהי סיבתו ? כלומר. שיש סיבה שיש לה רק תוצאה אחת והתוצאה היא סיבת התוצאה וחוזר חלילה ? אז אתה מקבל מעגל. ק"ו שאתה לא מקבל כמה תוצאות מהסיבה הראשונה, כלומר כמו שהלכנו מריבוי התוצאות והגענו לסיבה האחד להם, אתה חייב להבין שכבר מהסיבה הראשונה יצא כמה תוצאות. אחרת היינו במעגל נצחי. ולכן אתה לא יכול לתת לסיבה הראשונה מעגליות נצחית, הרי מתי נוצר היקום ? היקום נוצר דווקא בגלל שלא היה מעגליות (אותו סיבה אותו תוצאה וחוזר חלילה וחלילה עד אין סוף) ובגלל עצם הקיום אנו הגענו עליו, לסיבה הראשונה.
ולכן אי אפשר שיש לו סיבה ואי אפשר שהוא מאין, אז מה כן ? יש אלוהים !! הוא יכול ליצור מאין את הסיבה הראשונה. ואי אפשר לשאול מה סיבתו. הרי הוא יוצר מאין והיכול ליצור מאין לא צריך סיבה בדיוק כמו האין לא צריך סיבה. אנו לא רואים "אין" בלי סיבה מהסיבה שלא היית יקום. אבל זה אפשרי, עובדה שהסיבה הראשונה קיימת.
ואם סיבה מאין אפשרי ? אז אייך יש לנו יקום מסודר כמו ששאלנו לעיל ? התשובה היא שוב "האלוהים", הוא שומר שזה לא יקרה.
לסיום: הוא יכול ליצור מאין ולכן מ"אין" אפשרי. אבל הוא מוכרח (כביכול כמובן) שלא תהיה אפשרי מאין, אחרת הלך היקום כי כל אין לא מציית לחוקים של היש. ולכן יש לנו חוקיות ביקום.
מכאן נשים לב לנקודה חשובה והיא, שכבר הסיבה הראשונה נותנת יותר מתוצאה אחת כאפשרית. ואם כך המצב שכל סיבה יש לו יותר מתוצאה אחת אפשרית. אז כל תוצאה שנבחרה היית אקראית לגמרי מכל התוצאות האפשריות מאותו סיבה. אז שוב יש לנו תהו ובוהו = אקראיות. בעצם אין חוקי טבע יש רק סטטיסטיקה. כי כל תוצאה היא אקראית מול סיבתה. ולכן אומרת התורה בראשית היה תוהו ובוהו, כלומר הכל אקראי לגמרי, רק עם התבונה ועם שפה שהיא אמצעי של התבונה אפשר לעשות סדר, ולכן התורה אומרת "ויאמר יהי אור ויהי אור" כלומר להילחם באקראיות של היקום אפשר רק עם התבונה ועל ידי האמצעי שהיא השפה.
בעצם התורה מחשבתית רוצה לשכנע אותנו שכדאי ללמוד שפה, כי עם השפה אפשר לעשות סדר ביקום ולנצח את הברירה הטבעית ואפי' את המוות. ולכן התורה במטפורה שלה מאשימה את האדם בכל קללות היקום האקראית. על דרך התרופה לסרטן שתימצא מחר ?! יכולנו למצוא כבר אתמול כבר לפני אלפי שנים, לו רק היינו לומדים שפה ומדע וחקר המדע.
יכולנו לשאול מתי האלוהים כביכול מהעניש לנצח לדורי דורות כמו המוות ומתי רק לשילשים ורבעים ומתי לטוב לאלף\אלפים דור ?
התשובה היא כפי שאמרתי. אם עוד לו ניצחנו את המוות ? אז זה לדורי דורות עד שננצח אותו. אם ניצחנו משהו כמו שרידותינו האישית על ידי המצאת חוקי המשפחה. (הרי אין למין האדם משיכה דטרמיניסטית לשרידותו האישית הוא יכול להיות הומו או לסבית או יכול להתחתן עם עז) אז העונש היא לשלוש דורות ונכחד לגמרי או חוזרים בתשובה ומאמצים את חוקי המשפחה. לטוב לאלף דור ?! פשוט מי שמאמץ את חוקי המשפחה ומחנך את ילדיו לדרך הזה. הוא זוכה לאלפיים דור
אותו דבר לגבי מחלות תורשתיות בדיוק כמו המוות עצמו. אם לא ניצחנו מחלה תורשתית אז העונש היא לדורי דורות.
ולכן מתחיל התורה עם שפה כביכול הסדר ביקום האקראית מתקיימת על ידי שפה ולכן כדאי ללמוד את השפה של היקום וגם לנצח אותו עם התפתחות התבונה עד ניצחון המוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 07:29 |
|
| |
רבינו מיכי,
דווקא כן. נכון לאתמול...
כעת, כשקמתי הבוקר, עלוי בי שוב הרהורי כפירה...
כוונתי שלא הכל 'שחור-לבן' כפי שמשתמע מדבריך, אינני אמפיריציסט מושבע, ומאידך גם אינני מקבל שיש הגיון אבסלוטי, - כמו זה שהביא אותך לחפש אחר סיבה ראשונית.
ראה בהודעת הפתיחה את הגדרתי למוצאו של ההגיון -הן לחיוב דברים והן לשלילתם, וממילא לא תהיה לי בעיה להניח דבר ללא סיבה ראשונית
- כי אין שום הגיון ( - ע"פ הגדרתו האמורה שם) שמחייב סיבה ראשונית. זו רק האשליה שחשבנו על כל סיבה ממצעת כביכול היא עצמאית.
אתן לך דוגמה: בביליארד הכדור האדום נכנס לחור, נשאל מהי הסיבה שהוא נכנס לשם? אם התשובה תהיה "כי הכדור הירוק פגע בו" –זו לא הסיבה! זה נכון שרצף הדברים היה שהמקל פגע בלבן והלבן בירוק והוא באדום, אבל הסיבה שהאדום בחור, היא בחירת המכה [יש דבר כזה?] להכות בלבן בזווית הזו. ואם אין סיבה התחלתית-ראשונית, והכדורים ב א מ ת לא נגמרים, אז באמת אין סיבה מדוע האדום בחור –האדום בחור ס ת ם! [או בגלל כיוונון 4 חוקי הפיסיקה].
בקיצור, להבנתי, כל מה שראית סביבך, טרם באת לחקור, היו אינסוף כדורי ביליארד, אך מעולם לא ראית שיש לפניהם איזשהו 'מכה', ואם המציאות המוכרת קובעת את ההגיון, הרי שזה ודאי הגיוני. והדרישה לחפש את 'המכה' היא דרישה לא הגיונית -אלא אשלייתית.
וזה [כאן העיקר כעת] כלל לא אמיפיריציסטיות מושבעת, אדרבה אני מוכן לקבל דברים לא מוכרים, בתנאי שהם עומדים בקריטריונים של המציאות המוכרת, [שתי עגלות וכדור פורח...] הגרביטציה, היא בהחלט כזו, אני מכיר תפוחים נופלים, וההשלכה של ההבנה הזו לדברים אחרם כסיבובי גלקסיות -מתאימה לי מאד.
אולי אין אסכולה מדעית כזו, אך ההנחה של טאבולה ראסה גם בהגיון -נשמעת לי טריוויאלית -ודאי לכל מטריאליסט -כפי שאדם לא נולד עם ידע היסטורי הוא לא נולד עם קווים מנחים מה הגיוני ומה לא.
ולכן רק מכח אשליה של הסתכלות על העולם אתה יכול לבא ולדרוש סיבה ראשונית.
ובאשר לדייויד יום -שוב, עם זה אינני חייב להסכים כפי שאתה לא מסכים איתו [-יותר מדויק: עם השלכותיו], שהרי אתה מחזיק בטיעון הקוסמולוגי (אלוהים משחק בקוביות/מאמרים בYNETׂ) וגם אם נסכים איתו, אמור כך: כל מה שראינו הוא, שלכל דבר יש דבר שקדם לו, מעודנו לא חזינו במשהו שאין משו שקדם לו -ולכן אין לנו טעם (כי איננו מוצאים חוסר הגיון במציאות מעצם היותה מ צ י א ו ת) לדרוש משו כזה. -אין שום הגיון ולא חסר כלום במבנה העולם כפי שאני מכירים.
מקווה שהובנתי.
ומקוה מאד שעד הערב זה יתהפך שוב..
תוקן על ידי biutiLife ב- 27/05/2014 08:07:41
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2014 08:46 |
|
| |
מקס,
סליחה שהתפנתי רק כעת לקרוא את הודעתך הארוכה.
ברשותך אתייחס לגוף הנימוק שלך למה שאתה מכנה "התכנסות הסיבות". אינני מבין מה מונע ממך לומר שלכל 'אבא' יש 'אבא' אחד, וכ"א מוגבל לאביו, ואין כאן הרבה אבות שיצאו מה'אין' -כלום לא יצא משם, ובכלל -למה שיצאו כ"כ הרבה? -לא ברור לי איך הגעת לזה.
ולכן אין כל צידוק לומר שהסיבות-אבות מתכנסות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 00:45 |
|
| |
| biutiLife כתב: |  | מקס,
סליחה שהתפנתי רק כעת לקרוא את הודעתך הארוכה.
ברשותך אתייחס לגוף הנימוק שלך למה שאתה מכנה "התכנסות הסיבות". אינני מבין מה מונע ממך לומר שלכל 'אבא' יש 'אבא' אחד, וכ"א מוגבל לאביו, ואין כאן הרבה אבות שיצאו מה'אין' -כלום לא יצא משם, ובכלל -למה שיצאו כ"כ הרבה? -לא ברור לי איך הגעת לזה.
ולכן אין כל צידוק לומר שהסיבות-אבות מתכנסות. |
|
אני לגמרי לא מבין מה אתה שואל. כל אדם יש לו אבא מאימא. כל מיליארדי בני אנוש בדור הקודם מתכנסת. למשל היום יש מיליארד, אתמול יש בפחות אבות ואימהות. ככה תלך אחורה בזמן עד האב והאימה הקדמון. ועכשיו תלך עוד אחורה ותגיע לאב התא הקדמון של כל האורגניזמים. וכן תלך אחורה בזמן ותגיע למפץ. כלומר אם יש תוצאות מסיבה, אז בדור הקודם היא מתכנסת לפחות תוצאות מפחות סיבות עד שאתה מגיע לסיבה האחת היחידה שהיא אב כל הסיבות.
הסיבה הראשונה היא רק סיבה אחת ואם סיבה אחת יוצר תוצאה אחת ? יש מעגליות נצחית !! שיש נקודה על המסך שנע ויש סיבה שמסובב אותו כל שניה ימינה ? אז נוצר מעגל נצחי !! שום דבר לא יוצא משם.
כבר דמוקריטוס רבו של אפיקורוס הבין שהסיבה הראשונה חייבת לתת תוצאה אקראית ליצור תוצאה אקראית הלא דומה לסיבה שיוצר מעגליות. מכאן תיאורית אטומים. בכדי שייווצר יקום התפתחותית דינמית מתפשטת ? צריך אקראיות כבר מהרגע הראשונה. שזה אומר הסיבה לא מכריחה את התוצאה מכל התוצאות האפשריות. ואז נוצר היקום שלנו לאורך הזמן שהזמן עצמו היא תוצאה של האקראיות. לו הסיבה הראשונה היית נותנת תוצאה אחת דומה שמביא לעוד תוצאה דומה ?! יש מעגליות ששום דבר לא יוצא משם שזה אומר, שאין זמן ואין התפתחות ודינמיות והתפשטות. הכל עומד.
עכשיו, אי אפשר לומר שהסיבה הראשונה יש לו סיבה. הרי הם אותו דבר לנצח כי שום דבר לא יוצא משם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 17:10 |
|
| |
תוקן על ידי biutiLife ב- 28/05/2014 17:12:46
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2014 17:11 |
|
| |
מקס,
1. גם אם הסיבות מתכנסות לבסוף לסיבה אחת, אין בעיה להניח אחריה (=לפניה) אינסוף סיבות שלכל אחת אב אחד.
2. כאן, הבעיה שמפריעה לך היא, שאתה לא רואה טעם (-סיבה) -שסיבה תשתנה מאבותיה (-הזהים/ות לדעתך), ותפיק יותר מתוצאה אחת, מה שלא קרה באינסוף סיבות שעד עתה. ולכן אתה אומר שזהו מעגל אינסופי.
3. אך זו הטעות שלך: אתה מבין שכשמגיעים להתכנסות -כלשונך- הסיבות זהות לתוצאות, כי שתיהן הפיקו תוצאה אחת. -א"א לומר כך, כי א"כ זה לא רצף-אינסופי-מעגלי של סיבה-תוצאה שכולן בודדות, אלא הכל זה תוצאה אחת שלא מולידה כלום וגם לא משתנה.
4. ההכרח להסיק, שבדיוק כמו בביליארד, כל כדור, הגם שהוא תוצאה בודדת של הכדור הקודם לו -הוא שונה בתכלית, ועושה דברים שונים מאביו -ולכן אתה מגדירו כתוצאה חדשה ולא המשך של הקודמת.
5. עכשיו ניתן לומר שסיבה אחת מרצף הסיבות האינסופי, השונה בתכלית מאבותיה [כפי שכולן שונות מאבותיהם] - הולידה במקום תוצאה אחת -יותר מאחת -תוכל לקרוא לה המפץ הגדול.
6. למה הסיבה הזו הגיעה רק כעת? -אין לדעת, -בדיוק כפי שלא תדע מדוע אלוהים החליט באיזה שלב לברוא מה שברא [-הפילוסופים היוונים].
באופן כללי, א"א לדבר על שלבים מוקדמים או מאוחרים טרם יצירת הזמן, אך כל תיאוריה תסתבך ברגע יצירת הזמן -האם הוא קרה בזמן או לפניו -כמו "גיטה וידה באין כאחד"
 |
|
|
|
|
|