שוב אנו רואים כמה חברה בלי חוקה היא חברה מופקרת עד כדי להיות חברה של רוצחים בשם הנאורות. (אני צריך באמת להקדיש פוסט מיוחד בנושא החוקה) הפכנו להיות חברה רצחנית מעצם שאנו נותנים לביריוני השכונה - שנבחרו בכנסת בבחירות האחרונות – לרצוח ילדים נשים וזקנים בשם הנאורות. ושוב בריוני השכונה הרצחניים והדמגוגים ובעיקר הבורים, מגייסים את היהדות למלחמה, כאילו מדובר במלחמת דת, כאילו מדובר במלחמת אור בחושך.
שאין חוקה לחברה, פשוט אין מוסר ואין ערכים, כי הכול תלוי באיזה בריון שכונתי שנבחר בטעות לכנסת והוא יכול היום להחליט לתת לרופאים להיות שופטים ששופטים בדיני נפשות ודיני מוסר. כלומר אפי' תאר אקדמי הבריון מהכנסת יכול לתת למי שלא למד משפטים ומוסר בסיסי וערכים בסיסיים.
עוד יותר מיזה, אפי' מערכת משפט עצמה לא יכולה להתקיים בלי חוקה, כך שאפי' שופט מודרני לא יכול באמת לדון בדיני נפשות ולרצוח ילדים נשים וזקנים. ק"ו לתת לרופא לפסוק בדיני נפשות ?! זה כבר חברה מופקרת שהאנושות לא ידע מעולם.
כאומר הפוסט הזה לא יעסוק בחוקה, אבל ברצוני שתבינו שבלי חוקה אין מערכת משפט באמת ואין מוסר בסיסי לחברה כזו ולכן חברה כזו מאפשר לבריוני השכונה לתת לרופא להגדיר מחדש מהי רצח, בזמן שהשופט עצמו ומערכת המשפטית עצמה אין לה כלים להגדיר מהי רצח.
מה שכואב היא שעוד לפני שהנאור קבע חוקה וקבע מהי רצח, הוא דבר ראשון עם דמגוגיה של רוצחים אומר לא לחוקה היהודית, בלי שבדק מהי ובלי שיבין מתוך בורות וטמטום ובעיקר שנאה עיוורת, אייך ועל פי מה מוגדרים מוסר בכלל ומוסר יהודית בפרט. הרוצחים האלה הרי יודעים שבני אנוש כבר בימי קדם ידעו להגדיר מהי רצח, אבל לא חשבו בכלל לבדוק מהי ואייך היא, רק פשוט עם דמגוגיה של רוצח קובע הבריון השפל שהוא הנאור שמביא את האור והם החושך. ולכן אני רוצה בפוסט הזה להסביר את החשיבה הבסיסית של היהדות בפרט והמוסר בכלל.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא כותב את הפוסט לשפלים הבריונים הרוצחי ילדים וזקנים האלה מהכנסת. אני כותב את הפוסט לנו, לנו אנשי ההמונים הטובים והרחמנים ובעיקר המביני עניין. כבר מזמן אני רואה שרק להמונים יש את השכל הישר את השכל הטוב ובעיקר הלב הרחמן. אין לי שום מחשבה שאלה עם הלב האבן של הרוצחים, אלה המרעיבי ילדים ועקרות בית וזקנים וניצולי שואה, יכולים להבין את הפוסט הזה. הרי ידוע לכל שרוצח ובריון, חוץ ממה שהוא רוצח ובריון הוא בדרך כלל בעיקר בור ועםארץ בכל תחום שתעלו על מחשבתכם. ולכן אין סיכוי שיבינו וכמובן אין סיכוי שיתקנו את דרכיהם, יש רק דרך אחת, והיא להיפתר מהם מה שיותר מהר. ולכן כאמור הפוסט הזה היא בשבילנו אנשי ההמונים היקרים, אנחנו אלה שיכולים לשלוח אותם חזרה למקומם הטבעי לשכונה של הבריונים.
ונתחיל לחפור לעומק (לא להיבהל זה ממש פשוט), ואנא מכם, תחזיקו לי אצבעות.
עוד משהוא נקודתית, אני רוצה שתפנימו שלא מדובר על חושך ודת, מדובר על תבונה טהורה של ההמונים בכל ימי ההיסטוריה של ההמונים (הרי לעומק ההמונים חוקקו את חוקי המוסר האנושי ולא בריוני הדורות).
ביהדות יש משפט שחקוקה באבן שאומרת ש "ייסורים מכפרים". רוב הדמגוגים לעולם לא הבינו את המשפט הזה, וכמובן מתוך בורות ועםארציות לשמה אמרו אין אלוהים ולכן אין משמעות למשפט הזה ש "ייסורים מכפרים". לא רק שלא מבינים כלום מיהו ומהו אלוהי ישראל כך שבאומרם אין אלוהים, הם מיד מראים את בורם (ראו בפוסט "אלוהות כפשוטו"), הם אפי' לא יודעים מה משמעות המילה "מכפר". אבל כאומר אנו לא מתחשבים בבורים האלה כלל וכלל.
ובכן, כולנו מכירים את המשפט "מה שמכשל אותך מחזק אותך". המשפט הזה הוא המציאות הקיומית של כל האורגניזמים, מציאות הבסיסית של התפתחות היקום והאבולוציה והמציאות הבסיסית של התפתחות התבונה האנושית. כלומר בלעדיהם אין אפשרות לחשוב ולהבין אייך האבולוציה פועלת ואייך בעיקר התפתחנו להיות ההומו סאפיינס התבוני ובעיקר המוסרי.
אנחנו יודעים שזה כך בכל תחום וכלפי כל פרט ובכל גיל, אנחנו יודעים שתינוק לא יגדל להיות איש בלי הדבר הפשוט הזה, מי מדבר כבר על חברה ועל כלל בני אנוש על מדע והתפתחות מדעי הרפואה.
ההמצאה האנושי לזכור כאב היסטורי פרטי וחברתי, באים מאותו רעיון שתכאב לנו על מה שהיה בכדי שהם יכפרו עלינו. כלומר כל סבל היסטורי היה כפרה עלינו בהווה. כלומר לא רק סבל אישי מחזק אותנו כפרטים וכחברה רק גם הסבל של המתים של לפני אלפי דורות שנחקקו בנו בזיכרון, מכפרת עלינו היום.
אז מהי לעזאזל כפרה ? מהי ייסורים מכפרים ?
ובכן, נעשה תרגיל פשוט: אייך ידענו שרעל ממית ? פשוט מישהו אכל רעל ומת !! האדם המת הזה כיפר על כל בני אנוש לדורי דורות עם המוות שלו. כלומר התובנה\הידיעה ש X ממית, מצילה אותנו ואת כל הדורות הבאים. זה המשמעות הפשוטה של "ייסורים מכפרים"
לא רק מהי רעל הביא לנו המתים המסכנים, רק כל סבל שאדם עובר ?! בעצם מכפר על כולנו כי כולנו מתוך רחמים מבקשים מזור לאיש הסובל ומכאן מתפתחת התבונה האנושית ובעיקר מדעי הרפואה. השכר התבוני על רחמים וכיבוד הורים וזקנים, היא שפשוט פיתחנו את הידע האנושית וכך זכינו לאיכות חיים יותר טובה ובריאה ובעיקר האריכות הימים הבריאים שלנו ושל כל צאצאינו לדורי דורות. ולכן כמה חשוב היא הרחמים והכיבוד של הורים וזקנים לעצם עתידינו שלנו ושל צאצאינו לדורי דורות.
תשימו לב שהתורה מבטיחה אריכות ימים דווקא לשתי המצוות האלה 1, כיבוד הורים וזקנים 2, רחמים אפי' על בעלי חיים, כי הייסורים מכפרים על כולנו, כי מה שמכשל אותך מחזק אותך. מי שרק התחיל ללמוד תורה יודע למה ייסורים מכפרים ויודע למה דווקא משתי המצוות האלה מובטחת לנו אריכות ימים. אלישע (אחר) התלמודי כשל בהבנת העניין הפשוט הזה כי היה בחשיבה היוונית הדטרמיניסטית ולא היה בחשיבה התנכית והמודרנית, החשיבה האבולוציונית. רק בחשיבה האבולוציונית אנו מבינים לעומק למה דווקא שתי המצוות האלה מאריכה לנו את החיים ולמה ייסורים מכפרים, בהווה ולנצח לדורות הבאים.
אם כך, כל סבל אנושי בפרט וסבל בכלל, רק מכפרים עלינו. והסובל בעצם זכה להיות זה שהציל את כל בני אנוש בהווה ובעתיד לבוא.
אני מריח את הכעס שלכם (וגם אני כעוס מאותו סיבה), מה פתאום שהאדם יקריב את עצמו לסבול בשביל שאחרים ינצלו ? מילא אם היה נכון שכל סבל מעורר את בני אנוש לחפש מזור, אבל הרי כמה אנשים טובים יש בעולם שמחפשים מזור לסובלים ? ולכן מה התועלת בלסבול סתם ? ואדרבה שהלא מחפשים ימשיכו לסבול כמותו כלומר גם אותם נמית במתת חסד, גם הם יסבלו מסרטן ומכל החולים כי לא חיפשו מזור לסובלים שהם היו בריאים, כך כל צאצאיהם לדורי דורות יסבלו ובצדק.
אבל כאן אנו חייבים להבין שאם ניקח בחשבון את הרשעים ? אז גם הסובל הראשון לא היה מכפר על הרשעים ואז לא היינו מגיעים לכאן כלומר לא היינו משיגים מה שכן הישגנו. כלומר אם הכעס היה פועל לפני מילוני שנים אז לא היינו מגיעים לאן שהגענו, רק הצדיקים ההמונים שהם לא מתחשבנים ברשעים וכן רוצים להביא מזור לסובלים בהווה ולדורי דורות, רק אלה הצליחו לקדם את בני אנוש לאן שהתקדמנו. כידוע יהודי בית שני המציאו את הבתי חולים והנוצרים אימצו את העניין בחום וכך בני אנוש קיבלו את מדעי הרפואה והתפתחותה וכל המשתמע מכך. אגב זה נבין מהו צדיק ומהו רשע. הרשע לעולם לא תורם בהווה ולא לעתיד, הצדיק תורם בהווה ולעתיד, הצדיק זוכה ל"נוצר חסד לאלפיים" כלומר שכל צאצאיו לאלפי דור זכו להינצל מרעל, והרשע בדרך כלל לא זוכה בכלל לצאצאים רק לשלוש או ארבע דורות וזה לעומק המושג "על שילשים ועל רבעים, אבל הרשע עצמו ניצל בעקבות סבל הצדיקים.
נכון שעוד אנו כועסים ושואלים את עצמינו למה שהחולה יסבול עכשיו על הסיכוי שנרחם ונחפש מזור לסבלו. הרי כמה סיכוים יש שבדיוק מהסבל שלו עכשיו תעורר מישהו לחפש ? כלומר אפי' אם רצינו להיות צדיקים ולסבול, אבל אין כמעט סיכוי. נכון בכללי ברור שכן כנ"ל אבל בפרטי, הסבל הפרטי של איש זה עכשיו, האם יש אפשרות שסבלו תעורר משהו או מישהו ?
ובכן, נצטרך לשאול אותו בעצמו, האם הוא רוצה לסבול ? ואייך בדיוק נשאל אותו ? התשובה היא לדעתי פשוטה. האיש הסובל, סבל כל חייו, הרי אמרנו כל מה שמכשל אותך מחזק אותך וזה המציאות הקיומית של כל אדם. ועל סמך החשיבה הזה יש לו בכלל זכות להוליד ילדים. הרי למה הביא ילדים לעולם של סבל ? הרי נמנו וגומרו שלא טוב לו שנברא (תרגום: החכמים קבעו שלא טוב לאדם להיברא), אז אייך הביא חיים לעולם ? אייך הוליד ילדים לעולם ? התשובה היחידה האפשרית שתהיה לנו סמכות מוסרית להוליד ילדים היא אך ורק על פי החשיבה לעיל שאנו מביאים את הילד לעולם טוב יותר כלומר אנו עם הסבל שלנו מכפרים על הילדים שלנו. אנו סבלנו הרבה מעצם גידולם הכל להביא אותם לעולם יותר טוב. זה החשיבה התבונית הטהורה של האדם למה ובאיזה זכות הוא מביא ילד לעולם. הרי סתם להביא ילד לשרידותו האישית אין לו זכות מסורית ותבונית, אם אפשר לחשוב על זכות להביא ילד לעולם אפי' שברור שהוא יסבול כמותו עכשיו, היא אך ורק שהוא מוכן עכשיו לכפר על בנו שלא יסבול בהגיע זמנו ח"ו.
אנו רואים שהאדם הסובל עכשיו כצמח או כמוות קליני, הוא בעצמו לא התאבד שכאב לו השניים, הרי הלך לבקש את הידע הרפואי והמקצועי שהגיע לאנושות מהסובלים הקודמים לו שלא התאבדו בגלל הכאב שניים וכיפרו עליו שעכשיו יש לו מזור לכאב שניים שלו, אז אייך אנו חושבים לומר שהאדם הזה רוצה המתת חסד ? הרי לא ביקש אף פעם המתת חסד בשום סבל שסבל בימי חייו, ודווקא כן הלך לחפש ולקבל את הכפרה של הסובלים הקודמים לו מדורי דורות אחורה בזמן.
גם עצם התובנה שהוא מבין שכל סבל מכפר לצאצאיו הוא לדורי דורות, כל סבל שלו בהווה, עתיד להביא מזור לצאצאיו הוא שמתחילה חיי וסבל בשבילם ?! אז בוודאי הוא מוכן לסבול עכשיו !! הרי אי אפשר לחשוב שהוא כזה רשע מרושע שניצל את כל הידע האנושי מהסובלים הקודמים לטובתו והוא בעצמו לא רוצה לכפר על אחרים ובעיקר על צאצאיו הוא לדורי דורות.
אם יש לנו שאלה כזו, מהו ומיהו האדם הסובל הזה ? צדיק או רשע מרושע ?! אז יש לנו כלל ביהדות שכל אדם הוא בחזקת כשר = צדיק. ולכן ההיגיון הפשוט אומר שהוא רוצה לסבול אפי' שאין כמעט סיכוי שדווקא הוא יביא עם סבלו את המזור לדורות הבאים.
עוד משהו מאוד חשוב שאנו צריכים לדעת, כל אדם לא רוצה לחיות את השבעים שנה לריק ולמות, הוא רוצה שרידות אישית שזה צאצאיו כמובן, רוצה לתרום לצאצאיו ולכלל האנושות. כל העמל האנושי התבוני היא על היסוד הפשוט הזה. ולכן אייך אפשר למנוע מהסובל את הזכות הזה שאולי הוא זה שיביא לבני אנוש את הגילוי ש X הוא רעל ? וכך לכפר על כל בני אנוש לנצח.
אייך שנהפוך בה ונהפוך בה, אנו מגיעים לתובנה הפשוטה שהאדם הזה רוצה לסבול אפי' שאמר לפני כן מתוך צער וכעס או מתוך בורות, שאיני מעוניין לסבול ותמיתו אותי המתת חסד. אסור לנו לקבל עכשיו את דרישתו המקדמת שהגיע מתוך צער וכעס או מבורות. הרי האדם הזה בוודאי תרם את גופו למדע אחרי המוות כלומר הוא מודע מה גופו יכולה לתרום, אז הנה לנו שבמהות הוא צדיק וכן רוצה לתרום רק פשוט לא שם לב שהסבל עצמו גם תורמת\מכפרת, היא מעוררת רחמים על בני המשפחה ובני המשפחה דורשים רופאים יותר טובים והרופאים עצמם כושלים ומתחזקים וחלילה וחלילה וכך בעצם כל חולה תורם להתפתחות מדעי הרפואה שהאיש הסובל רוצה בכך בשביל צאצאיו הוא בשביל אשתו ובשביל כל בני אנוש.
לאור כל זה, אפשר להתחיל לחשוב ולהגדיר מהי רצח ומהי חסד. כלומר אנו רואים שסבל היא לא היתר לרצח. למעשה אין שום היתר לרצח בשום מקרה. אבל אם חשבנו בשטחיות שאנו עושים חסד עם האיש הסובל ?! אז אנו לא עושים עמו חסד רק פשוט אנו רוצחים שפלים. הוא היה יכול לתרום עכשיו מה שלא הצליח לתרום כל חייו, והיא לעורר רחמים וכך לפתח את התבונה ובעיקר את מדעי הרפואה, וכך כיפר על כל בני אנוש בהווה ולכל צאצאיו בעתיד לדורי דורות.
כאמור לעיל, אפשר להפוך בה ולהפוך בה ולראות דבר פשוט. שמכל כיווני החשיבה לעיל - ומה שלא הצלחתי לכתוב שהפוסט לא תהיה ארוך מידי, שהאדם רוצה לסבול בהווה בכדי לתרום לעצמו בעתיד ולצאצאיו בעתיד ולכל בני אנוש. זה כל משמעות החיים של האדם התבוני הטוב והצדיק.
הרשעים ?! הם ייהנו מכל הסבל שסבלו כל הקדמונים לפניו כלומר הם מכפרים עליו, והוא הרשע לא יתרום כלום כמובן. כמובן גם ירוצו לכנסת שתאפשר להם להרוג ולרצוח סובלים, ולהרעיב ילדים ועקרות בית וזקנים וניצולי שואה.
זה היה כך בכל הדורות, אבל ההמונים והטובים ידעו שברגע שניקח את הרשעים בחשבון ?! אז אין סיכוי שנתפתח כך שגם הצדיקים לא יזכו לטוב, אז עדיף לצדיק והטוב ההמוני לחפש מזור לטובים אפי' שהרשעים נהנים מהטוב, אפי שהרשעים גם מונעים מהצדיקים לתרום לטוב ולהתפתחות מדעי הרפואה ורוצחים אותם בתירוץ הדמגוגי הזול שנקרא "המתת חסד"
לסיום:
אנחנו, אנשי ההמונים היקרים, נמשיך בשלנו, נסבול למען עתיד יותר טוב לנו ולצאצאינו לדורי דורות. ולא נראה יותר ממטר את הרשעים האלה, רק ביתר שאת וביתר עז נילחם למען הסובלים בשתי המישורים 1, לחפש להם מזור על ידי שנהיה רחמנים לסבלם 2, שהם יצליחו לתרום על ידי סבלם לצאצאיהם בעתיד ולאנושות לעתיד כפי שרצו בחייהם הבריאים.
ובעיקר חייבים להפנים. "הסבל מכפרת עלינו ועל צאצאינו לנצח" זאת הסיבה הפשוטה שאנו מכונים לסבול.
ונבין מכל האמור לעיל, שכל רצח הוא רצח, ועונשו של הרשעים היא שהם לא יקבלו את התפתחות התבונה והתפתחות מדעי הרפואה, לא הם ולא צאצאיהם עד שלוש דורות שבמילא לא זוכים ליותר מיזה. הרי כידוע הרשעים מתים ולא זוכים לזרע של קיימא יותר משלוש או ארבע דורות והסיבה ידועה לכל ילד. כי הרשע לא רוצה לסבול את העול להקים משפחה את העול לגדל ילדים, הוא רק נהנה מסבלם של הצדיקים שכאמור כל הטוב באנושות התפתח בזכות סבלם של הצדיקים.
נזכור שוב ושב שייסורים מכפרים עלינו ועל צאצאינו לעולם, ונזכור שזה כל משמעות חיינו, והרשעים לעולם לא יבינו ולא ימצאו משמעות חיים כי אין לרשעים משמעות חיים ולכן הם הרי רשעים.
בברכה
Max maxmen
