1984 הנה זה בא

ממתי חופש הפרט הוא ערך?  ובעצם מדוע לא להציב טלסקרין בבתים?

[סליחה על השאלה השולית והמשעממת (לא קראתי את הכתבה עצמה, ואולי זה מוסבר שם) - 
האם זה חוקי?

ועוד הערה (שאולי נושאת בחובה גם סוג של תשובה לשאלה הקודמת) - דרכם של מהלכים כאלה שכל זכות קיומם נשענת על "רייטינג". קרי: אם אנשים בוחרים לשתף פעולה הם מתקיימים, ואם לא - אז לא. מעל אחוז מסוים של "סרבנות" זה פשוט לא שווה כלכלית למממנים (וזה דורש לא מעט מימון עם כל החוקרים הפרטיים וכו'), וכידוע - מה שלא שווה כלכלית, לא שורד...]

מדוע זה אמור להיות חוקי?

למעשה ראוי לכתוב על הנושא יותר בהרחבה.

לדעתי אין מניעה שהסיפור יתפוס, ואכן מדובר בבעיה מוסרית-ערכית-השקפתית קשה במיוחד כדלהלן. נדמה לי שמדובר בפשע נגד האנושות לא פחות מסטלין וחבריו.

והנה כמה הרהורים:

א.      היזמים מדברים על "הסוף לבעיית האינטרנט". בואו לא נהיה תמימים, באינטרנט יש בעיה, בודאי לאנשים מסויימים [וניתן גם לחלק לגילאים, אזורי מיגורים, השקפת עולם ואופי החיים]. האמת שהבעיה האמיתית של האינטרנט היא שקשה מאוד לפתור אותו כמו כל בעיה.

הרי לכאורה, לא אמורה להיות כל בעיה פשוט להתנתק ממנו לחלוטין. אלא שישנם שצריכים אותו לעבודה/לימודים, אך גם את זה אפשר למנוע ע"י הכנסת אינטרנט למגרת חברתית מסויימת ומסוייגת. והבעיה העקרונית תחזור לשורשה, שבמציאות אנשים מעדיפים את מנעמי הנוחות האינטרנט על פני הבעייתיות שבו, שמשמעותית הרבה יותר ממעט נוחות של אימייל בבית וכדו'.

התופעה השניה, שהיא אולי גרורה של הראשונה אבל בודאי הרבה יותר משמעותית כעת [בפרט לאור האינטרנטים המסוננים למיניהם], היא אלו שפשוט בא להם להשתמש באינטרנט לצרכים לא קריתיים וסתם להנאות כמו סרטים, פייסבוק או חדשות. שוב אני מדבר ברמה הכי כנה, שלדעתי כמעט כולנו כלולים בה, ואי"צ לציין שמבחינתי זה ליגיטימי לחלוטין.

לסיכום ניתן לומר שהציבור בוחר באינטרנט על פני כל מיני אידיאלים נשגבים, ולמעשה לא ניתן להפקיע את הבעייתיות הכלולה במציאות האינטרנט בדרך ליגיטימית, אם לא בדרכים שאינן מוסריות ברמה השפלה ביותר. ולכן כנראה כדאי לשאול שאלה פתוחה יותר ולבדוק האם תשובת רבני בית שמש היא הנכונה: א. מדוע אנשים מחוברים כ"כ לאינטרנט? ב. כיצד לפי השקפת התורה יש לראות בעיה שהפתרון שלה אינו בכליה?

וככל הנראה התשובה נחרצת, שישנם אנשים שטעו במאות השנים האחרונות, ופתרון בעיות אינו בהכרח כליה, אלא התמודדות, או בדיקה האם דרך חינוך נכון תתבטל הבעיה. אולי, אבל די ברור מה לא!

ב.      בזמנו נפתח אשכול בושא ההשקפה הרציונליסטית על צפיה בסרטים שאינם צנועים, ולדעתי הוא חשוב מאוד כנושא כללי. האם נכון למנוע מאנשים את החירות לבחור לעצמם מה לראות ואיך? האם במידה וימצא אדם שצפיה כל שהיא, או קריאת חומרי דעות שאינם מתאימים להשקפה, יעזרו לו להחלץ מבעיה נפשית קשה; לא נודה שלפחות במידה כל שהיא האינטרנט הוא ברכה בשבילו? במידה ויש לי ילד שבוחר מרצונו לצפות או להכיר תחומים שלא תואמים את מה שאני מגיש בבית, הוא בהרח שלילי במהותו?

האינטרנט הפך לנושא שכולו איסור וטומאה, ויתכן מאוד שהוא אפילו רחוק מזה, והשאלה היא כמובן המקום והאדם, וכמובן לפעמים רמת הסינון יכולה להשפיע מתכלית הרע (נניח) לתכלית הטוב.

יתרה מזו, בעת שיהיה ציבור שיבחר להתנתק באופן מוחלט ממרכיב שהפך בדורינו לבסיסי כ"כ, הוא דוחה אוטומטית כל אדם שבוחר בשילוב הנמוך ביותר של החיים עם האידיאולוגיה. אז מדוע המלחמה היא תמיד לשפוך את התינוק ולהשאיר את המים?

ג.       בואו נסכים שהפעלת משטר משמעתי שיכנס לבתי וכיסי אנשים הוא מוגזם בכל מובן. וכעת השאלה: בעת שעומדות לפנינו האופציות, האם להתנתק ממצב בסיסי מאוד בחיים נכון למאה העשרים ואחד, או להתקשר יותר עם האידיאל האלוהי, לא משאיר מעט את אלוהים מאחור?

ד.      הבעיה האמיתית כשמדובר בהפעלת סוכנות ידיעות, היא המציאות, שיהיה משטר בדיוק כמו ברוסיה. התהליך יהיה תהליך של אידיאולוגיה, וכל באיו לא ישובון – כי כבר יצאו עליהם ש"ר שימסר לכאורה מגורמים מוסמכים ומקצועיים. ומאידך, והמציק יותר, שכמובן תמיד יהיו אלו החסינים, אלה שאנחנו מכירים מצויין, שהכל מותר להם...

כמובן שגם זה לא נורא, אם לא מדובר במשטר מאיים כ"כ, אבל במצב משטר שכזה אין מנוס...

בכל מקרה, תחי החרדיות!!!

אח
בקיצור - אתה בעד או נגד? ומשטרת המחשבות כבר בעקבותיך.