"האדמו"ר" מסאטמר

ישנן בדברי האדמו"ר הנ"ל כמה נקודות

א.         הוא מתיימר לדעת חשבונות שמיים. בהנחה שהוא לא מקבל טלפון ישיר (נבואה) מבורא עולם, הרי הוא מאחז את עיני מאמיניו, שהוא 'מבין' את אלוקים. 

לגבי חשבונות שמיים יש לקחת בחשבון עוד פרמטרים, כגון פעמים שמלאך המוות אינו מבדיל בין צדיק לרשע, (דבר שלכשעצמו טעון ביאור רב, השופט כל הארץ לא יעשה משפט?) א"כ עונש מסוג זה אינו מגיע לאדם הנענש אלא איזה חשבון סבוך שקשה להסביר ולא אפשרי להבין בשכלנו, כי נוכל למצוא פרכות פשוטות על כל הסבר שכזה.

ב.         בהתייחסות לא אמונית אלא ארצית טבעית לכאורה יש צדק גדול בדבריו, אילו הורי החטופים היו גרים בשוויץ הסיכוי שדבר זה היה קורה להם הוא אפסי, וכן אילו הם היו בחורי ישיבת פונביז' שלא מסתובבים באזורים אלו, סיכויים לחטיפה מסוג זה, ושלהם ספציפית, היו נמוכים ביותר.

בנוגע לחלק השני יש לדון במה שכתבו הרמב"ם ועוד ראשונים (חסר מקור) בהסבר תופעת הרע הנורא בעולמנו, האם הוא מעשה ידי האלוקים או מעשה ידי אדם. האם כל רע שבא לאדם הוא עונש אלוקי או תוצאה של חיות אדם, שעדיין לא הגיעו לשלמות האדם הרצויה. ייתכן שזו כוונת המאמר של 'אין מבדיל בין צדיק לרשע' 

ג.       דבר נוסף ו'חמור' בדבריו שלטענתו אלוקים מעניש אדם על חטא או טיפשות (בהנחה שלגור או ללמוד בשטחי זו טיפשות) שאחרים עשו. דהיינו ההורים שלהם. גם לשיטתו היה צריך להאשים את התלמידים עצמם מדוע הסכימו והמשיכו ללמוד במקום סכנה. אפשר שזו כוונתו רק שלא רצה ללכת רחוק יותר. 

ד.         באופן כללי יותר רוב אלו שתולים אסונות בעבירות מסוימות לדעתי הם טועים. כי גם אם חז"ל עשו קשר בין עבירה מסויימת לעונש כגון 'אין בחורי ישראל מתי אלא בעוון ניבול פה', זה לא אומר בהכרח שתמיד זה יהיה כך שכל בחור שנפטר זה בגלל זה, הרי יש עוד עבירות. ולכן גם אם יבוא רב ויואמר טע לעונש  שכתוב בחז"ל (שתופעה זו קורת הרבה אצל רבני ליטאיים כגון הרב חיים קנייבסקי) אנו  נאמר לו שהוא צודק באופן כללי שיש קשר, אבל לתלות באופן חד משמעי ו'לדעת' שזו הסיבה אין זה אלא מאחז עניים, והדבר גובל גם בכפירה של היתימרות להבין את הבורא, 'ואילו ידעתיו הייתיו'''

ה.         בהנחה שהוא צודק ראוי לדון מתי הזמן הנכון לומר זאת

ו.          בנוגע לחסידו, לא נראה לי שיש סיכוי לשינוי כללי תמיד ההמון היה נוהה אחרי מנהיגי דת בלא הבחנה שכלית עצמית. וזה קרה בכל התקופות בעם ישראל ובכל העמים. אם כי המודרניזציה מפחיתה מדור לדור את התופעה וחשיבה עצמית מקובלת ונפוצה יותר (גם אצל החסידים כפי ששמעתי מחבר, רק שזה לא רווח מאד שם ועדיין יש תלות מיסטית באדמו"ר)

תשמעו סיפור מעניין על רבי אהרן טייטלבוים, אדמו"ר מסאטמאר,

בדידי הוה עובדא:

נקלעתי לבית מדרשו בהרי הנופש בארה"ב. (הוא נופש עם מניין מצומצם מחסידיו המובחרים) ובתוך דרשתו בסעודה שלישית - הזכיר בהבלעה את העובדה שהיום הוא יום מיוחד, ט"ו באב שבו בנות ישראל יוצאות וכו' והוסיף דרך אגב שבוודאי אין זה כפשוטו, (דהיינו העובדה המצויינת בסוף מסכת תענית שפעמיים בשנה היו בנות ישראל יוצאות ורוקדות בכרמים למול הבחורים למטרת נישואין - לא התרחשה באמת במציאות!!!)

ניגשתי איליו ביום ראשון אחר התפילה, שאלתי אותו הייתכן? לומר על משנה שלא כפשוטו? וכי היכן מצאנו דבר כזה? בתחילה הוא ניסה לנפנף אותי בתמיהה רבתי עלי אישית: "מה? אתה לא מבין לבד? אתה לא קולט למה אי אפשר לומר שזה כפשוטו?" כאילו חסר לי ביראת שמים בעצם השאלה המטונפת הזאת. אך אני לא ויתרתי: "מילא אגדות רבה בר בר חנה במסכת בבא בתרא - הייתי מבין אם היית אומר שזה שלא כפשוטו, אך כאן מדובר במשנה! וכן במקרא מפורש בסוף שופטים! "הנה חג לה' מימים ימימה" וגו' שבני בנימין חטפו להם נשים מהמחולות הללו, האם גם מקרא זה יוצא מידי פשוטו???

הוא שב וקבע בנחרצות: "עם ישראל - היה תמיד עם קדוש, ומוכרח הדבר שלא היה יכול להיות כפשוטו, ואם אין את מבין לבד - אין אני יכול להסביר לך!" כאן כבר לא יכלתי להתאפק מלהתחצף קצת, עניתי: "אם ההתייחסות למשנה היא כזו - אז אולי נפרש המימרא 'שלש שבועות השביע' (-הבסיס של התזה האנטי ציונית בספר ויואל משה) גם שלא כפשוטו! מיד ברחתי משם.

אגב: בעלון השבועי שחסידי סאטמאר מדפיסים (את דברי התורה בסעודה שלישית) - הושמט המשפט הזה.

התאמת המציאות ל'שיטה' - היא דרך ישנה של סאטמאר, עוד מימי רבינו יואל. שימו לב למשפט הבא (תרגום יבוא מיד): "איך גלייב, אזוי ויא איך גלייב באמונה שלימה, אזוי ויא דער אייברשטער האט געגעבען די תורה פאר די אידישע קינדער - אז ס'וועט קיין אידישע מדינה נישט זיין!"

(תרגום: "אני מאמין, כמו שאני מאמין באמונה שלימנ בנתינת התורה מאלקים לבני ישראל - שמדינה יהודית לא תקום!") דברים שאמר הרבי יואליש מסאטמאר לפני קום המדינה. (דרשות ברך משה, פרשת לך לך תשמ"ח בשם דודו, עיין שם איך אמר זאת בסערת רגשות וכו')

פתאימי
התאמת המציאות לשיטה אינה אופיינית רק לסטמר. זו תופעה מאוד כללית

פתי

הנושא שהעלית הוא נושא כאוב. 

דומני שתופעה זו של עיוות פסוקים, פרשיות התנ"ך, משניות, גמרות אגדות, רווח בכל המגזרים הדתיים.
הרי כל מגזר יש לו את התזה האמונית שלו, את האדיאולוגיה אותה הוא רוצה להנחיל, וגם להאמין בעצמו שזו היא האמת.  הכרח ההשקפתי העולה מכל המקורות היהודיים אינו שווה, ולכן לא ימלט שכל חוג חייב לעוות חלק מהכתובים או החזל"ם.
שום מגזר יהודי אינו בורח מהתופעה. אפשר לראות זאת אצל הד"ל, הליטאים, ועל אחת כמה וכמה אצל החסידים. דומני שתופעה זו קיימת פחות בציבור התורני ספרדי, הסבר לכך לענ"ד ארוך ויוצא מגדר פולמוסנו

האמת צריכה להאמר גם אם היא עולה בסטייה מ'האמונה' ='הדעה' המוקדמת שלנו. 
לדעתי ולדעת רבים כמוני הציבור היהודי בזמן קדום (ההלכה הישראלית, בית המקדש, זמן התלמוד, וימי הביינים) שונה מאד בהרבה תחומים מתפיסות היהדות בת זמננו. אבל אוסיף משפט חשוב שהשוני הרב לא בהכרח סותר  את התפיסות הקיימות ביימנו מבחינת הדת.   

הצגת את הדברים בתור תופעה סטמארית, אבל האמת שזו בעיית הכלל. אם כי שם זה בא לידי ביטוי באופן מוקצן. כמו בכל כת קיצונית שאינה נתונה לפתיחות דעות חיצוניות. מה שמוביל בהכרח לדבקות בעמדה עצמית בלי פשרות 

תוקן על ידי גברארבה ב- 04/07/2014 11:27:19

אני לא מבין מה יש לדון בדברים שמפריח לאוויר כל אידיוט. באמת לא מבין. כמו שכבר אמר הרב שטרנבוך ביחס לגט הצפתי, יש דברים שהתייחסות אליהם מבטאת יחס כלשהו. ממש אין טעם בכך. גם החתול בחצר שלי הודיע ששר החוץ של גאנה אשם ברצח ארלוזורוב. האם נפתח אשכול לדון בדבריו?
אגב, התפרסם כאן למעלה שחסידי אחיו (?) כבר מחו נגד הדברים.
בדור הבא כבר יהיו ארבעה (אידיוטים?) שמתבטאים בנושאים שונים ויצטרכו למחות אחד כנגד השני. וכן על זו הדרך. כעת אתם מבינים מדוע בחסידות כל בן חייב להיות רבי.

ר' מיכי

באופן כללי אתה צודק.

דא עקא שתופעה נבואית זו רווחת בכלל שכבות האוכלוסיה המאמינה. כל רב בעל שיעור קומה ומנהיג קהילה בדורנו זה לוקח לפעמים לעצמו את הזכות לפרש אסונות, ולתת טעם למהלכיו של אלוהים
ביטויו של אותו אדמו"ר חריגות בשל אי רגישותן. אבל התופעה קיימת.
ולתופעה צריך להתייחס ולבחון בעניים ביקורתיות תורניות ושכליות. 

נכון הדבר שבעתיים לתופעה ספציפית זו שכן ראינו שחז"ל תלו כמה פעמים הסבר לעונש מסוים בעבירה מסוימת.
כגון אין בחורי ישראל מתים אלא בעוון ניבול פה (מקווה לציטוט נכון, ומילה 'אלא' צריכה פירוש ודוק)
שריפה באה בעיר בעוון חילול שבת (מסכת שבת. דרוש מקור?) ועוד
א"כ איך נסביר את גישת חז"ל לעניין (אמרתי את דעתי קודם לכן)
האם נכון שגם אנו נאמץ את אותה גישה? 

תוקן על ידי גברארבה ב- 04/07/2014 13:08:46

ראשית, אני מוחה על ניסוח כותרת האשכול.
בעוד שתוכן האשכול הוא חשוב מאד, אין כל סיבה להכניס לכאן זלזול באיש עצמו. (התבהרות, אני מקוה שאת לא כועסת עלי)

לעצם הדברים, אין ספק שמנהיג בישראל אמור לגלות טיפת רגישות, רק טיפה.
כותרת עתידית בספר קנאות אברהם, ניו יורק התשצ"ט:
לא תגורו מפני איש

מה נורא היה רבינו בקנאו קנאת השם.
פעם אחת נהרגו שלושה ציוינים רשעים וכל המחניפים שר"י מיהרו להתרפס בפני הציוינים עד שכמעט כבתה גחלת ישראל. אז קם רבינו וללא מורא הבהיר את דעת התורה הצרופה. רבינו הסביר כי השי"ת העניש את הציוינים כראוי להם. הדברים עוררו התמרמרות רבה אצל המרשיעים למיניהם, שלא יכלו להתעלם מקול האמת המהדהד. מששאל אחד החסידים את רבינו כיצד אינו ירא נענה רבינו בלהבת אש קודש "ער וואס קנאות איז שפראך נישט יראה" (קנאי אמיתי אינו ירא לעולם)

אבל האם בדרך הטבע, יש מעט אמת בדברים?

עולם של טוקבקיסטים מרושעים ,,,
האדמור דוקא דיבר נורא יפה ,והנה תוכן הדרשהhttp://bshch.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_316.html
הוא רק לא לקח בחשבון את העולם הצהוב והולכת הקול הפרובוקטי,

נדמה שביחס לפרשנויות התאולוגיות שזכינו לשמוע לחטיפה בשבועות האחרונים (חוק הגיור, הפונקאות וכו'), זו של האדמו"ר הנ"ל היא ההגיונית מביניהם.
ולרב מיכי
הגם שאין בליבי הערכה לאדם זה, בודאי שיש טעם להתייחס לדבריו, הוא אחד מהאנשים המשפיעים על היהדות כיום, הוא עומד בראש החסידות הגדולה בעולם, לא חושב שיש מקום להשוואה עם החתול בחצרך (ובלי לזלזל חלילה) מבחינת עוצמת השפעתו.

לדעתי הוא טעה בגדול ועליו להתנצל .

ירוחם 

פרופורציות .........................