צלמונע והיהודים האכזריים

בדרך למחנה ישראל זאב אמר לי שאמא תצטרך להיות אשה של ישראלי ואנחנו נהיה עבדים. פחדתי נורא ורציתי להתפלל לפעור אבל נזכרתי ששברו אותו.
בסוף הגענו למחנה ואז ראיתי כמה אנשים שיצאו לקראתנו. בראש שלהם היה איש עם מסכה. זאב אמר לי שזה המלך של הישראלים ושהוא יכול לדבר עם האלים שלהם. הוא אמר שהוא איש צדיק. שמחתי שהוא יצא אלינו כי בטח הוא יגיד להם לשחרר אותנו. ובאמת הוא כעס עליהם מאד. בטח זה היה בלי רשות, גם כשאני רב עם זאב בלי רשות אמא כועסת ובסוף היא אומרת לי להחזיר לו את החגב שלו.
ואז הוא אמר משפט עם כמה מלים משונות כמו 'טף' או 'יודעת איש'. פתאום אמא נהיתה לבנה. היא חיבקה אותי חזק כשחייל ניגש אלי עם חרב, זה היה החייל מהכפר. כשהוא הרים את החרב הוא זמזם שיר והבנתי את המלים. הם היו "אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע".

אריאל

אם כאלו חרדים מי צריך חילונים...............

אריאל

איקון ירוק על הכתיבה.

(זה לא היה "מוישי ובעל פעור"?)

נדמה לי ששכחת כמה דברים קטנים.

למשל, איך מדיניוישי הקטן רקד על הגג של הבקתה שלו בשעה שנסיכת השבט הצליחה לפתות את אחד ממנהיגי הישראלים, ואז נודע שהאלוקים של היהודים כעס עליהם ושלח מגפה.

אמנם - עלינו להודות שהיהדות אינה סובלנית, וכפי שמביאים בשם חוקרים במדעי הדתות (ורבלובסקי למשל), היהדות היא כמדומה הדת הראשונה בהיסטוריה שאינה סובלנית.

לגבי המדינים, כמו שאומר מוישי (של התבהרות, כשהיה קטן בגן): הגננת, הם התחילו! הם ירו עלינו ראשונים רקטות.

ואותה תורה שקבעה חוסר סובלנות כלפי עבודה זרה ומינות ומאמיניהן, היא היא שחינכה את העולם, במישרין ובעקיפין, לסובלנות, לאהבת אדם, לראות בכל אדם צלם אלוקים. עד שהיום קשה לנו לתפוס איך אפשר לנהל מלחמה נגד עם כאשר מי שאשמים הם רק כמה טרוריסטים שהם תינוקות שנשבו באמונתם שגזלו להם הכל. כוונתי לא להיכנס לפוליטיקה ימין/שמאל אלא להציג משל.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני 

אתה בעצם מכריז בריש גלי ,שלא הקב"ה אמר למשה צרור את המדינים ,
אבל כן ,אתה חרדי ואפילו קנאי למינות של הזוהר,

בתקופת המקרא זו היתה היהדות, בימי הבינים הנצרות, וכעת האסלם.
מה שאומר שאולי אנחנו לקראת הסוף!?

ירוחם לא הבנתי את התירוץ שלך על צרור את המדיינים ,ונקום את נקמת ה מהמדינים,

לגבי אי קנאות והרג בדתות פגאניות ,אתה כנראה בור לא קטן בעניין,

לפני הכל קרדיט להתבהרות שהביאה לפורום את הרעיון לבחון נושא מנקודת מבטו של ילד, בסדרת סיפורי מוישי המעולים שלה.
לא קראתי לילד מוישי כדי לא לפגוע בזכותה על השם. מה גם שזה לא ממש קשור כאן..


תודה לכולם על הפרגון

לעצם הנידון:
יש כאן שני נושאים: 1) טבח גברים חפים מפשע בכל מלחמות ישראל ע"פ הפסוק והרגת את כל זכורה לפי חרב (במלחמת רשות) בזמנו היו קריאות להחרים את ספר תורת המלך המסכם את הדינים הללו. אותן קריאות היו אמורות להיות מופנות כלפי התורה. ההבדל היחיד ביניהם הוא שם המו"ל ותאריך ההוצאה.
2) טבח תינוקות במלחמות נקם לאומיות. זה לא נשמע מוצדק גם אם אותם תינוקות רקדו כשאנחנו מתנו.
יש מה להסביר ואולי מחר אכתוב על זה.

חסדא

כתבת

מיימוני כתב 
אמנם - עלינו להודות שהיהדות אינה סובלנית, וכפי שמביאים בשם חוקרים במדעי הדתות (ורבלובסקי למשל), היהדות היא כמדומה הדת הראשונה בהיסטוריה שאינה סובלנית.

הרי אלוקים צוה אותם ?
מה יענה כאן מיימוני ,אלוקים פשוט זרם איתם כי זה מה שהתאים לאותו דור ,
אבל לא ,היהודים לא ביקשו כאן שום נקמה לפני שלא נצטוו ואף לא רצו בה משום הדיבור דאסיפת משה אל עמיו,


ירוחם 
מה רצית להגיד בזה ,היהודים צוררים גם היום לדעתך?

אתה יכול להסתפק במה שאתה כן יודע בלי לחפור ,כמה אנשים  נהרגו או עמדו להיהרג במשך הדורות בגלל שלא השתחוו לצלם כזה או אחר?כמה נהרגו כי לא הסכימו להתכחש לזה שיש להם חלק באלוקי ישראל,