| נשלח ב-28/7/2014 16:02 |
 |
| |
מה זה מחשבה? חלק ב
בחלקו הראשון שלאשכול חיברנו מבוא להוראת המלה מחשבה בלשון הקדש תוך לימוד מקורות מהמקרא, המשנה התוספתא ומדרשי ההלכה, התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי. לכל מי שאין לו פנאי ללמוד בעיון את המקורות, הנה רשימת מילונים טובים של לשון הקדש:
א. מחברת מנחם / רבי מנחם בן סרוק
ב. ספר השרשים / רבי יונה אבן ג'נאח
ג. מחברת הערוך / רבי שלמה אבן פרחון
ד. ספר השרשים / רבי דוד קמחי
ה. אוצר לשון המקרא והמשנה / רבי שמואל יוסף פין
ו. מילון התנ"ך / יהושע שטיינברג
ז. ספר ערוך השלם / רבי נתן בן יחיאל, רבי בנימין מוספיא, הרב חנוך יהודה קאהוט
ח. אוצר המלים והניבים / צבי שרפשטין
ט. היכל רש"י, כרך שני - מלון פירושי רש"י / יצחק אבינרי
י. קונקורדנציה חדשה לתנ"ך / אברהם אבן שושן
בחלקו השני של האשכול, נעסוק במשמעויות המלה מחשבה בלשון הצרפתית, ערש התרבות המודרנית בשלוש-מאות השנים האחרונות, באמצעות לקט הגדרות ופירושים ממילונים ואנציקלופדיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2014 16:24 |
|
| |
מחשבה. הכושר להשוות, לחבר רעיונות: כבוד האדם במחשבה. פעולה ייחודית של הרוח: מחשבה מקורית. רוח: עלה במחשבה. דעה, אמונה: לומר את מחשבתו. רעיון, כוונה: לתפוס את מחשבתו של יוצר. חזון, מדיטציה: לשגות במחשבותיו. עקרון מוסרי, פסוק: "המחשבות" של פסקל.
(מילון לארוס חדש קטן, 1969)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2014 17:42 |
|
| |
בלשונו של דקארט, המלה מחשבה מציינת באופן כללי את החיים הפסיכולוגים, ובאופן ייחודי, כיום, את ההכרה; להכיר, זה להיות בעל מצבי תודעה מסודרים ביחס למה שהוא. המחשבה נפרדת מהתחושה, אלא שנתוני החושים רבים, מבולבלים, משתנים, חסרי פשר. באמצעות הפשטה, המחשבה משחררת את היסודות הפשוטים מהמוחשי ומהמבולבל; באמצעות הכללה, היא מרחיבה את הייצוג הברור הזה לקבוצות בלתי מוגבלות של עצמים פרטיים. יש לה לפיכך ייצוג ברור של כל מה שמהותי במספר לא מוגדר של בריות ועצמים. כך המחשבה מרוויחה לרוחב ולעומק. באמצעות שיפוט הגיוני, היא מחליפה את האבחנה הפשוטה של עובדות עוקבות בהכרה השקפתית של יחסים יציבים המנהלים אותן. היא עוברת מעובדות לחוקים. המחשבה לפיכך מאמינה במדע, המאפשר לאדם להסתגל לטבע ולפעול עליו. במאמץ אחרון לעבר הכרה אחת נבונה של המציאות, המחשבה מחפשת עקרון מספיק לכשעצמו שיסביר את חוקי היקום. כל השיטות המטאפיסיות אינן אלא גילוי-דעת גדול של המאמץ העליון הזה.
(אנציקלופדית לארוס, 1932)
.
תוקן על ידי מם80 ב- 28/07/2014 17:44:14
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2014 02:36 |
|
| |
מחשבה.
I. מה שחושב. 1. מושג רוחני. המחשבות הגדולות באות מהלב (וואונארגו, השקפות). לסדר את מחשבותי בלהתחיל בעצמים הכי פשוטים (דקארט, מאמר על המתודה). הסגנון איננו אלא הסדר והתנועה ששמים במחשבות (בופון, מאמר על הסגנון). בחירות המחשבה הן המצאה (לה ברוייר). המחשבות הן ציורי הדברים, כמו שהמלים ציורי המחשבות (שארל רולן, קורס בלימודים). נדרשת מחשבה אחת אחרונה, ולשפוט הכל על פיה (פסקל, מחשבות). || במיוחד. מחשבה פחות או יותר מדהימה. מדוע לבטל את המחשבה הזו? היא חדשה, היא יפה, ובנייניה נפלאים (לה ברוייר). דבר איננו מתנגד לרהיטות כמו שימוש במחשבות אלה המובחרות (בופון, מאמר על הסגנון). 2. שיפוט, דעה. אתם מדברים כנגד מחשבותיכם (ראסין, בריטניקוס). ילד פחות מסוגל לבגוד במחשבתו (ראסין, עתליה). האם הנני כה אומללה, גברת, עד שאת חושבת זאת עלי? (מולייר, ביקורת בית-ספר לנשים). אמרתי במקום אחר את מחשבותי אודות הילד (קורניי, לה סיד). 3. תכנית. וכדי לפייס את אלהיהם הגיתי את המחשבה (ראסין, עתליה). אני כותב להם שאכילס שינה את מחשבתו (ראסין, איפיגניה). רוחו המתונה לא הולכת לאיבוד בתוך המחשבות העצומות האלה (בוסואה, לה טלייה). עזבו את התוחלת הממושכה ואת המחשבות הרחבות (לה פונטיין,משלים).
II פעולת החשיבה. 1. מעשה החשיבה על מישהו, על משהו. מי שאין לו אף מחשבה על א-להים, גם לא על חטאיו (פסקל, מכתבים פרובינציאלים). הוי מות, התרחק ממחשבותינו (בוסואה). מחשבתו, זכרו תמיד נוכח. מונים... עם כל פתויו חזר אל מחשבותי (ראסין, מיתרידטס). אולם לא יכל במהירה לגרש את המחשבה (על ושתי) (ראסין, אסתר). 2. אופן החשיבה. לנחש את מחשבתו של מישהו. לא שומה עליך לקרוא את מחשבותי העמוקות? (ראסין, אנדרומכה). 3. הכושר לחשוב. הכרת מחשבותנו קודמת להכרת גופנו (דקארט, עקרונות הפילוסופיה). באמצעות החלל העולם מבין אותי ובולעני כנקודה; באמצעות המחשבה אני מבין אותו (פסקל, מחשבות). המחשבה לכשעצמה הינה לפיכך מהות הרוח, כמו שההתפרשות לכשעצמה מהות החומר (מלבראנש, על חקר האמת). זו (חוסר האנושיות) ששופטיך מפעילים עלינו איננה נכנסת אלא בדוחק למחשבה (לה פונטיין, משלים). זה וזה אומר להתראות למחשבה (לה פונטיין,משלים). כזה חלום מפחיד הצטייר במחשבתי (ראסין, עתליה).
(מילון כללי של הלשון הצרפתית מתחילת המאה ה-17 עד לימינו, האצפלד דארמסטרר ותומאס, 1895-1900)
הערות:
רוב הציטוטים מהספרות הצרפתית של המאה ה-17. לה פונטיין - מגדולי המשוררים של צרפת. ראסין, מולייר, קורניי - גדולי המחזאים הצרפתים. דקארט, פסקל - מגדולי הפילוסופים והמדענים הצרפתים. מלבראנש - פילוסוף ותיאולוג. בופון - מדען ופילוסוף. וואונארגו - סופר ואיש מוסר. לה ברוייר - איש מוסר. בוסואה - איש דת וסופר. שארל רולן - היסטוריון ופרופסור לצרפתית.
תוקן על ידי מם80 ב- 29/07/2014 02:37:51
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2014 21:42 |
|
| |
מחשבה. פעולה או הכושר לחשוב, להשוות, לחבר, ללמוד רעיונות. המחשבה מנחמת את הכל ומרפאה הכל; ואם לעתים מכאיבה, בקש ממנה תרופה לעוול שנעשה לך, והיא תתן לך אותה (שאמפור). זו המחשבה העושה את האדם (שאטובריאן). הרצון הינו החלטיות המחשבה (דה בונל). המחשבה איננה אסורה בכבלים (רוייה-קולאר). למחשבה האנושית כח יצירה (באלאנש). המחשבה איננה אלא הבל, אולם כזה המניע את העולם (ויקטור הוגו). המחשבה תמיד מוכנה להתקומם נגד הכוחניות (לאמנה). יש במחשבה משהו כללי שאיננו שייך אלא לאנושות ולא-להים (אסקווירוס). המחשבה הינה יותר מזכות, זו גם נשימתו של האדם (ויקטור הוגו). אם המחשבה תאבד, אפשר לומר להתראות למין האנושי (סנט-בוו).
מחשבתי הינה עולם נודד בתוך האינסוף (ויקטור הוגו).
- פעולת הכושר לחשוב; רעיון המצויר ברוח ע"י השקפה: מחשבה חיונית, מקורית, רוחנית, נעלה, עדינה. להביע, לבטא, לפתח את מחשבותיו. להסביר את מחשבתו. להבין את מחשבתו של מישהו. הסגנון הינו הלבוש והקישוט של המחשבה (אקדמיה). על המחשבות להזין את המלים, על המלים להלביש את המחשבות (פתגם מזרחי). המחשבות ציורי הדברים, כמו שהמלים ציורי המחשבות (בואור). אין זו המצאה פחותה להשתמש כראוי במחשבה שמוצאים בספר מאשר להיות יוצר (בל). האדם שט מרגש לרגש, ממחשבה למחשבה (שאטובריאן). המחשבות המוסריות הן כמו יתדות המחזיקות את הנפש, ואי-אפשר לתולשן (דידרו). המחשבות הנעלות בדרך-כלל, תמיד בהירות ולפעמים חולמניות, מקנות לנשמה שמחה טהורה ואמתית (דרוז). אנו מגמגמים ארוכות במחשבותינו בטרם הימצא המלים המתאימות, כילדים המגמגמים ארוכות בדבריהם בטרם ליכול להגות את כל האותיות (ז'ובר). לדכא את המחשבה, זה לחלל את הזכויות הקדושות ביותר של האנושות, לרומסה ברגליים (טיסו). עיני האדם חלון דרכו רואים את המחשבות הבאות וחולפות בראש (ויקטור הוגו). כל עוד מונחת מחשבה בחיקו של האדם, רק ל-אלהים יש זכות לדרוש ממנו חשבון (אליה).
- דעה, אמונה, רעיון, שכנוע, הכרה: לדבר כנגד מחשבתו, לומר בחופשיות את מחשבתו. המחשבה שמהפיכה אפשרית תורמת לעשייתה (לה רושפוקו). מחשבת המאה זה האינדיבידואליזם (קאסטיי).
לא יראוני מסוה את מחשבותי (בואלו)
זה אושר כה חיוני לשמוע תשבחתו זה מי שנרצה לצמוח במחשבתו (פונסאר)
- רעיון כללי דומיננטי בכתב, ביצירה: להבין את מחשבתו של האמן. אוסף מחשבות חזקות המחוברות היטב: יש מחשבה ביצירה הזו.
- תכנית, פרויקט: היתה לי מחשבה לכתוב לך. שיניתי את מחשבתי.
- זכרון. בבקשה היזכר במחשבתך. זה מחוץ למחשבתי.
- לרדת לסוף מחשבתו של מישהו, להבין ולאשר את נימוקיו.
- לקרוא, לעמוד על מחשבתו של מישהו, לגלות מה חושב, מה רוצה, מה כוונתו לעשות.
, (מתוך המילון הגדול האוניברסלי של המאה ה-19, פייר לארוס, 1865-1876)
הערות:
המילון של פייר לארוס הינו מהיצירות המונומנטליות של הרומנטיקה הצרפתית. אם המילון של האצפלד ודארמסטטר נכתב ע"י בלשנים שהביאו בעיקר מקורות מהספרות של המאה ה-17 וייחודם היה בחלוקה למשמעויות, הרי שלארוס היה פדאגוג ומילונאי שאיחד ליצירה אחת מילון לשוני ואנציקלופדיה הכוללת את מה שנחשב בזמנו לכל הידע האנושי. לארוס הירבה להביא מקורות מכותבים בני המאה ה-19 תקופתו, בה הביטוי האינדיבידואלי נחשב מאד. ההבדל בין מילון לארוס הגדול של המאה ה-19 למילון לארוס האנציקלופדי של המאה ה-20, שהמילון של המאה ה-20 מצומצם יותר בהיקפו ובתכניו ובמקורותיו ובפרטים ומלווה בתמונות ואיורים וגם מודרני יותר; ואילו למילון של המאה ה-19 יש מימדים אנציקלופדים (17 כרכים עבים הכוללים 22,700 עמודים) והוא מצטיין בחותם סגנונו הייחודי של עורכו, בדיוק ובמורכבות כאחד. לאחר שויקטור הוגו שיבח את המילון, הוא היה לקלסיקה.
ויקטור הוגו - מגדולי המשוררים והסופרים הצרפתים.
לה רושפוקו - סופר ואיש מוסר. דידרו - סופר, פילוסוף, מחזאי, מבקר, והעורך הראשי של אנציקלופדיה מחשבת הנאורות של המאה ה-18. בואלו - משורר, סופר ומבקר. שאטובריאן - סופר ומדינאי. סנט-בוו - מבקר וסופר. שאמפור - משורר ואיש מוסר. דה בונל - מדינאי ופילוסוף. רוייה-קולאר - מדינאי ופילוסוף. באלאנש - סופר ופילוסוף. לאמנה - סופר ואיש דת. אסקווירוס - סופר ומדינאי. בואור - איש דת, מדקדק, היסטוריון וסופר. בל - היסטוריון ומבקר. דרוז - פילוסוף, איש מוסר והיסטוריון. ז'ובר - סופר. טיסו - סופר ופילוסוף. אליה - שופט ויועץ. פונסאר - משורר ומחזאי. קאסטיי - סופר. אקדמיה - האקדמיה ללשון הצרפתית.
תוקן על ידי מם80 ב- 29/07/2014 22:36:01
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2014 17:50 |
|
| |
מחשבה.
1. מה שהרוח מדמה או מחברת.
בשם מחשבה אני מבין כל מה שישנו כל כך בנו עד שאנו מבחינים בו בעצמנו מיד כהכרה פנימית; כן כל פעולות הרצון, ההבנה, הדמיון והטעם הן מחשבות (דקארט)
כאילו אותן מחשבות לא יצרו שיח אחר באמצעות עריכה שונה, כן אותן מלים נוצרו ממחשבות אחרות באמצעות שינוי סדרן (פסקל)
האמת כי הכל נהפך למרידות ולמחשבות מסיתות, כשסמכות הדת נחרבה (בוסואה)
מילותיו המדויקות של לואי ה-14 מציירות את הצדק ששלט במחשבותיו (בוסואה)
אומרים כי היתה אמנות תמימה של הפרדת מחשבות מעם המלים (פלשייה)
זה מזלן של מחשבות אדם גדול לעשות פירות לא רק אצלו אלא גם אצל אחרים (ד'אלמבר)
אני קורא מחשבה לכל מה שהנשמה בוחנת, אם באמצעות רשמים חיצוניים, ואם באמצעות שימוש שעושה בהשקפתה (קונדיאק)
2. מה שחושבים, פרי בצורה של לשון וסגנון
איזו מחשבה חדשה, מבריקה, יוצאת מן הכלל? זה לא שישתכנעו הבורים, מחשבה אשר אף אדם מעולם לא תפס וגם לא היה אמור לתפוס; להיפך, זו מחשבה שהיתה אמורה לעלות אצל כולם, ומישהו עלה על דעתו להביעה לראשונה (בואלו)
בחירת המחשבות הינה המצאה (לה ברוייר)
אפשר לומר שמחשבה עדינה הינה היצירה הנעלה ביותר, כמו פרח של הרוח (רולן)
ההיסטוריה של מחשבות האנשים, אמנם מחזה מסקרן שגווניו אינסופיים, לפעמים מאלפת (פונטנל)
מה שבד"כ עושה מחשבה לגדולה, זה כשאומרים דבר אחד המראה הרבה דברים אחרים (מונטסקייה)
3. טעמו של היוצר. המתרגם הזה לא ירד לעומק מחשבתו של היוצר.
4. אופן החשיבה, דעה.
האם זה אפשרי שהיתה לאריסטו את המחשבה הזו? (פסקל)
מחשבות הגונות, לא של הקלה ולא של חומרות שרירותיות (בוסואה)
5. כוונה, תכנית, מצויירים עדיין ברעיון.
בד"כ המחשבה הראשונה אצל השכלים הטובים ביותר איננה זו ההגיונית ביותר (טריסטן)
אינני יודע כיצד יכולת לחשוב להאשימני (פסקל)
אינני מתהלך כלל במחשבות רחבות (בוסואה)
תקוות.
מה נכבדים חייך לדאוג לעתיד שלא יהיה? חדל לחשוב רק על שגיאותיך החולפות, עזוב את התוחלת הממושכה ואת המחשבות הרחבות (לה פונטיין) אולם למה להחניף לי במחשבות ריקות? (ראסין)
6. בהשאלה, מעשה החשיבה, פעולת הבינה.
נשמתנו איננה אלא צורה מאד פשוטה, מאד כללית, מאד איתנה: צורה זו הינה המחשבה (בופון).
עשני אפוא שאמצא במחשבה מחסה מיסורי הלב (סטאל)
הלוואי שבמהירה יופיע ניוטון למדע המחשבה, שימצא אותו לגמרי מוכן לקבל מגאוניותו את ההתקדמות הכי מאושרת (דסטוט-טראסי)
הכושר לחשוב.
מלחשוב בלחשוב תועה מחשבתי (רנייה)
תכופות ביקשתי להשתוות לאחרים במחשבה זריזה, או בדמיון חד, או בזכרון נרחב ונגיש (דקארט)
הרוח בהיחשבה כמשכן מה שחושבים.
בשיחותיך החשאיות התעניינתי, אדוני? ההייתי לפחות נוכח במחשבתך? (ראסין)
7. מחשבה שחותמה העמקה-מה.
8. מדיטציה, חזון, השקפה.
נותרה שעה לחשוב... שעת חסד, בטרם... דמדומי-היום מאריכים את פרידתם מההרים (למרטין)
הוא שוגה במחשבותיו (מולייר)
9. זכרון.
10. מונח בספרות ובאמנויות. רעיון ראשון, רישום. הוא אפילו טרם רשם ברפרוף את המחשבה של יצירתו. המניע ליצירה.
הרמז ל-וולס יוצר את כל המחשבה של בית-השיר (אמילטון)
(מתוך מילון הלשון הצרפתית, ליטרה, 1863-1872)
הערות:
מילונו של ליטרה מצטיין בסידורו, בפשטותו, ובעושר דוגמאות, ממקורות קלסים ועד למקורות אזוטרים. זו יצירה חיונית וחיננית, עבודה לקסיקוגרפית עמוקה וסבלנית, המבוססת על ספרות המאה ה-17 וה-18, וכן על מלים חדשות, מונחים טכנים, ועל הלשון המדוברת. משמעויות כל מלה מסודרות בסדר הגיוני החל מהמשמעות הראשונית. המילון נחשב ל"אורים ותומים" של הלשון הצרפתית אצל הסופרים הצרפתים במשך עשרות שנים.
מונטסקייה - פילוסוף וסופר.
ד'אלמבר - מדען, פילוסוף, ומעורכי אנציקלופדיה מחשבת הנאורות של המאה ה-18. קונדיאק - פילוסוף, סופר וכלכלן. למרטין - משורר, מחזאי, סופר ומדינאי. סטאל - סופרת. טריסטן - משורר ומחזאי. פונטנל - סופר ומדען. פלשייה - איש דת ודרשן. דסטוט-טראסי - פילוסוף, מצביא ומדינאי. רנייה - משורר. אמילטון - סופר.
תוקן על ידי מם80 ב- 30/07/2014 17:56:08
|
|
|
|
|
|
