| נשלח ב-20/8/2014 14:04 |
 |
| |
שופר - זכר ליציאת מצרים?
שופר - זכר ליציאת מצרים?
דבר חידוש שמצאתי בחזקוני בפרשתנו, פרשת ראה:
"וזכרת כי עבד היית במצרים. בשאר חגים יש מצוות שיש להזכיר שבגינן יצאו ישראל ממצרים. כגון מצות בפסח, סוכה בחג האסיף, שופר בראש השנה, תענית ביום הכיפורים. אבל עצרת אין בו שום רמז, לפיכך כתוב בו וזכרת"
(למען הסר ספק, זהו הקטע המלא, ללא השמטה)
משמע מכאן שיש קשר בין שופר בראש השנה ליציאת מצרים. מהו טיב הקשר?
וכן התענית ביום הכיפורים היא מצווה שקשורה איך שהוא ליציאת מצרים, האמנם?
ואולי יש בריח תיכון המחבר את כל הסמלים שבחגים ליציאת מצרים?
היש כאן מחכמי הפורום שיוכל להאיר את עיני? *** עד כאן דברי הכותב. מכאן ואילך דברי המאשר. השאלה הזו פותחת שער בפני נושאים רבים הראויים לבירור. המידה שבה המצוות בתורה שומרות על זכר ליציאת מצרים. איך זה אמור לעבוד? פסיכולוגיה, חינוך, טכס? כיון שהאשכול נוגע לנושאים רבים אלו, מן הראוי לתת לו מקום למרות שהשאלה נראית מקומית. הק' מיימוני
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2014 20:07 |
|
| |
פתיאמי
משמע מכאן שיש קשר בין שופר בראש השנה ליציאת מצרים. מהו טיב הקשר?
אולי תאיר את עייני- איפה בתורה כתוב שבראש השנה תוקעים בשופר בכלל?
ואולי תגלה לי גם איפה בתורה מוזכר ראש השנה ? בראשון לחודש השבעי? ובכלל?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2014 20:36 |
|
| |
במתן תורה היה שופר, והשופר של ר"ה מזכיר אותו. גם יום כיפור הוא זכר ליציאת מצרים, עקב הסליחה על העגל. הכלל: זכר ליציאת מצרים אינו רק למכות וליציאה עצמה, אלא גם למה שהתרחש במדבר אחרי יציאת מצרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2014 21:10 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  |
איפה בתורה כתוב שבראש השנה תוקעים בשופר בכלל? |
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2014 21:49 |
|
| |
מסקנה
מתן תורה הוא לא המטרה של יציאת מצרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2014 21:49 |
|
| |
יום תרועה אבל לא כתוב שופר. אולי בחצוצרות?
במדבר פרק י
(ט) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם:
במדבר פרק י
(י) וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם: פ
מאיפה שופר? מזכיר את יציאת מצריים? מילא את מתן תורה. אבל במתן תורה לא עם ישראל תקע.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2014 21:55 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2014 21:57 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | |
מסקנה מתן תורה הוא לא המטרה של יציאת מצרים. |
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2014 22:56 |
|
| |
הגמרא בראש השנה לומדת שתרועה האמורה באחד לחודש השביעי היא בשופר ולא בחצוצרות.
לפי רמב"ם הדברים נמסרו למשה בסיני והגמרא רק מצאה להם רמז בתורה שבכתב.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 00:35 |
|
| |
מענין כי בכל תקופת בית ראשון והרבה אחריו. לא ידעו על קיומו של המסירה הזו.
ועוד יותר מענין איך אפשר ללמוד זאת מהמקרא, כשבתורה בפרוש כתוב תרועה- בחצוצרה!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 07:36 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | |
מענין כי בכל תקופת בית ראשון והרבה אחריו. לא ידעו על קיומו של המסירה הזו. |
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 09:05 |
|
| |
צבוני
איקון ירוק
פתיאמי
איקון ירוק, על האשכול ועל השאלות בחינת אין הביישן למד.
לגבי החידוש של תקיעה בראש השנה, זה חלק מן השאלה הגדולה על הופעת התורה שבעל פה. האם ההלכות שלה הן "המצאה" מחודשת, ואם כן מתי נתחדשו. כפי שנכתב, "תרועה" יכולה להיות גם בחצוצרות. החוקרים של מדעי היהדות חושדים שיש התפתחות, ואפילו מציעים לגביה תיאוריה. למשל, ששופר היה במקדש, אך בהדרגה, ובמיוחד עם החורבן, הוא עבר מבית המקדש אל בית הכנסת שהחליף אותו. כלומר, אנו עוסקים מימי רבן יוחנן בן זכאי והלאה.
זו השערה. יש בה מן המסתבר. במיוחד אם מסרבים לקבל את הסבר הרמב"ם שהכל היה בהלכה עתיקה, כלומר הלכה למשה מסיני. וביותר אם מביאים בחשבון שהרמב"ם עצמו יכול היה לכתוב כן גם כדי לשמור על המסורת וכויכוח עם הקראים.
***
זה מפתיע עבורנו לגלות שמתן תורה לא היה בתוכנית האלוקית של יציאת מצרים.
אם אין מקבלים את ביקורת המקרא, שחותכת את התורה שבכתב שלנו לקרעים קרעים, אזי יש לנו מסורת שנאמר למשה לפני יציאת מסורת שעם ישראל יתכנסו בהר סיני לעבוד שם את ה'.
האם זו נבואה על מתן תורה?
כך גם האמירה שה' יכול היה לקחת את עם ישראל דרך פלשתים, אבל זה לא היה רצוי מבחינה פסיכולוגית (פסוקים מפורשים) מהווה בעיה. היכן היה אם כן מתן תורה? (ויש ליישב בקלות שבמקום אחר).
***
האם יום הכיפורים נבחר כי בו ירד משה מן ההר? האם התיארוך הזה הוא באמת פשוטם של פסוקים?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 09:35 |
|
| |
פתיאמי
ההוכחה כי אבותנו השתמשו בטלפונים סולולארים- לא נמצאו בחפירות חוטי טלפון.
הקדמת הרמב"ם למשנה וכל ענין שאין לו רמז במקרא ולא אסמכתא ואי אפשר ללמדו באחת המדות, באלה בלבד אומרים הלכה למשה מסיני, ו
העובדה הפשוטה היא כי בכל תקופות הבתים אין כל זכר לראש השנה.ומימילא לא היו תקיעות בשופר בים הזה.
הנביא יחזקאל מזכיר את ראש השנה בהקשר- לעשירי- לחודש השבעי. כפי שהגיונית גם התורה מזכירה זאת. ביובל. לא בשם ר"ה
ר"ה לא יכולה להיות מסורת מסיני- כי יש מחלוקת תנאיים מתי היא.
לע"ד בחצוצרות תקעו במדבר. ותקעו במקדש. אבל היות וחצוצרה יחסית היא דבר יקר, ולא כל עיר כפר או עיירה , יכלה להרשות לעצמה, חצוצרה. תפס השופר- שהיה מקובל בשימוש במלחמה וכינוס,- את מקום החצוצרה.
אבל בין זה ולהפוך אותה לזכר יציאת מצריים, המרחק גדול.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 21/08/2014 09:37:55
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 12:16 |
|
| |
| פתיאמי כתב: | | | בעלבעמיו כתב: | |
מסקנה מתן תורה הוא לא המטרה של יציאת מצרים. |
|
_________________
|
|
כי אם תכלית היציאה ממצרים היא להגיע למתן תורה, מובן מדוע עצרת היא זכר ליציאת מצרים. וכפי שנוהגים לדרוש שהפסח היתה גאולה גופנית ובעצרת גאולה רוחנית.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 12:23 |
|
| |
בעל,
נראה שהחזקוני מתכוון שאין מעשה שהוא רומז על יצי"מ, בשונה מפסח, סוכות, ר"ה ויו"כ. עצם השביתה לבד אינה נחשבת לדעתו.
שמא תטען, הרי ביו"כ זה גם שביתה בלבד, מאכילה ושתיה, ואין בזה מעשה פעיל, וא"כ אולי גם שביתה ממלאכה מספיקה? אלא ששביתה ממלאכה מצינו בכל שבת ויו"ט, ואין כאן רמז על מתן תורה דווקא, משא"כ שביתת העשור מרמזת על תשובה ומחילה, ודו"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2014 13:33 |
|
| |
ירוחם
ולמה ביובל תוקעים בחודש השביעי אם זה רק אמצע השנה?
פתיאמי
במסכת ב"ק בתחילת פרק שני יש מחלוקת על הלכה למשה מסיני - האם היאקיימת או לא קיימת. מכאן, שהלכה למשה מסיני איננה בהכרח הלכה למשה מסיני.
בעבר כתבתי (בניק אחר) כי הלכה למשה מסיני ובכלל כל התושב"ע לא נמסרו מפה לאוזן כפשוטו. אלא כאשר יש סברא חזקה מאוד, עד שברור שמשה רבינו לא היה חולק עליה, אומרים שהיא הלכה למשה מסיני. אבל זה לא משנה אם זהנאמר ע"י משה או לא, בדיוק כמו שלגבי סיבוב כדור הארץ סביב השמש - לא אכפת לי אם זה הלכה מקופרניקוס או מגלילאו או מלא יודע מי. מה שחשוב זה שזה דבר מסתבר (לפי כללי ופרטי המדע הידועים לנו) בסברא כ"כ חזקה שאפשר לייחס אותה אחורנית לגדולי המדענים, ומצידי שגם מדען אחר ידע את זה. (וכך למשל היוונים ידעו שכדוה"א עגול, כי ראו שספינות רחוקות צצות מהאופק בפתאומיות. אבל רק היום זה הוכח בכלים חזקים, אבל אפשר עדיין להגיד שזה הלכה ליוונים מסיני)
גם שאר התושב"ע - בעיני זה בדיוק כמו דברי פרשת שבוע של היום - לוקחים סברא מוצאים לה רמז בפסוקים, והנה יש לך "דבר תורה" ובלשון חז"ל "מדרש הלכה", כאשר חז"ל הגדירו שלוש עשרה סברות בסיסיות שעל פיהם אפשר לקשר בין סברות לפסוקים.
|
|
|
|
|
|
