אחד הדברים שמייחדים את ר' צדוק הוא שהוא לא חושש להביט בכנות לחולשות של האדם, אבל מצד שני הוא לא מוכן להסתפק בקיום חלקי. בדרך כלל, אנחנו רגילים להכיר שתי גישות דתיות - אחת טוענת שאדם יכול להתעלות מעל כל חולשותיו ולכן לא צריך לעסוק כל כך הרבה בחולשות אלא רק להביט על החלקים הגבוהים שבנפש. הגישה השניה אומרת שאדם צריך להכיר במקומו ולנסות להתקדם לאט קדימה וזה לא כל כך נורא שהחיים הם לא מושלמים. ר' צדוק דורש מהאדם שלמות, אבל יודע שהאדם לא נמצא במקום הזה אלא הוא מלא חולשות. חלק גדול מתורתו עוסק במתח הזה ובשאלה מיהו באמת האדם. אפשר לקרוא ביותר הרחבה כאן: רבי צדוק הכהן מלובלין
נשלח ב-7/9/2014 10:50
אפשר לחיות עם תפיסה כזו? תכיר בחולשה, תלמד תורה, תגיע לגיהנום, והכל מתוך אהבה?
לענ"ד, לא, וטוב שיש לנו את החזון איש שלמדנו לא להבהל מהנגיעות.