דיוק עובדתי בתורה - במצוות ובסיפורים

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=2&topic_id=3061270&forum_id=1364

למינגית כתבה:

אשמח להבין, לפי שיטת האומרים שהייתה אבולוציה, והעולם התקדם מפיזיקה - לכימיה - לביולוגיה - לאורגניזמים מורכבים (ואגב, ישיבישער, אין שום סתירה בין האדם הקדמון לאבולוציה, האדם הקדמון היה לפני עשרות אלפי שנים, וההתפתחות שלו מקוף - לפי תאוריית האבולוציה, הייתה לפני מאות אלפי שנים ויותר),
לפי שיטה זו, הרי פרק א' בבראשית לא נכון. לא שאלוקים אמר 'ויהי אדם' ופתאום צץ אדם. הפרק אינו נכון לא מבחינת סדר הבריאה (שעצים היו לפני הכוכבים), ולא מבחינת אופן הבריאה. 
אז למה פרק ג' בויקרא, או פרק כ"ד בדברים, או כל פרק אחר בו מצווה הכהן להזהר מטומאה - למה הם כן נכונים, לשיטתם של מאמיני האבולוציה?

תלמיד (המכנה עצמו טועה) כתב:

למינג
אינך מבדילה בין סיפורים, היכולים להתפרש בצורות שונות, להוראות לעשיה?

אליקים7241 כתב:

תלמיד 

גם הוראות עשייה יכולות לנבוע מתפיסות עולם מסויימות (וגם להתפרש בצורות שונות), שאינן מתאימות בהכרח לאדם המודרני. וגם סיפורים עשויים להיות מסופרים על ידי האדם ה"פרימיטיבי" - בצורה פשטנית ולא מפורשנת, ולמה שהם יחשבו כלא קשורים לתפיסות העולם של האדם ההוא?

אריאל73 כתב:

אשר לנושא בראשית והאבולוציה: אם ה׳ צירף זאת לתורה סביר שזה אמור להיות אמת היסטורית. במידה ולא נוכל לומר גם שתיאור יצ״מ הוא אגדה שנכתבה בתורה בשל המסר שלה. וגם שהרעיון שה׳ נתן את התורה נכתב בשל המסר שלו.

תלמיד כתב:

אליקים

חושבני שמוסכם שהלוז של התורה הוא המצוות והחלק הסיפורי הינו מסגרת רעיונית (ולכן שאלו שהיה צריך להתחיל בהחודש הזה).

נניח כדבריך, והמצוות נובעות ממסגרת רעיונית (נניח - כי איני יכול לרדת ל"הלך הרוח" של כותב התורה, אם יש לו בכלל הלך רוח). המסגרת שלו מחייבת אותי (ולמה אני חייב זו שאלה נפרדת) ככתיבתה כהוראות לביצוע. המצוות נכתבו במוצהר כהוראות ולא כהמלצות [ויש חלון צר של טעמא דקרא לדעה אחת, אבל גם הוא במסגרת החקיקה)] ו(כמעט) ללא התבססות על מערכת ערכים ותפיסת עולם.  מערכת זו אינה  נדרש לעובדות בכלל (אלא רק כחומר גלם שעליו תחול).

לעומת זאת החלק הסיפורי גם נדרש לעובדות וגם אינו חייב להתפרש באופן דווקני. אין חולק שיש בו  ביטויים שהם משל (ערים בצורות בשמים) , וחושבני גם שיש בו חלקי תיאור שוליים שאינם מדוייקים (לדוגמה – האם הדו שיח בין עשיו ליעקב בפרשת הבכורה נמסר מילה במילה או עובד). משכך השאלה היכן העיבוד והיכן האמת נעשית שאלה שאינה עקרונית אלא שאלה של גבול. לכן ההתעלמות מעובדות ,כפי שהן מוערכות על ידינו כעת (למשל בפר' בריאת העולם), הינה תמוהה.

מדוע זה נכתב כך? מקובל להסביר שהתורה התאימה עצמה לתפיסת העולם שרווחה אז (וכדברי הר"מ אודות העדר עוה"ב בתורה). וכי תשאל- אז מדוע בכלל להכנס לפירוט, היה די לכתוב ככלל "בראשית ברא אלוקים שמים וארץ" ללא כל תיאור ולהמשיך את ההסטוריה אחר כך? חוץ מתשובה שאנשים אז נזקקו פסיכולוגית לתמונת עולם שתתיישב בדעתם אין לי הסבר טוב [ויש בו דוחק מסויים כי התורה שתקפה  לדורי דורות נדחקת לתיאור שמתאים לאחוז קטנטן מתקופת תחולתה ואח"כ ייראה מוזר" מאי חזית בדור זה מדורות אחרים, אם לא שכל ההתחלות קשות]

בעל בעמיו כתב:

ת"ט
ופרשו השמלה, משל, הרי הדברים מחוורים כשמלה.

הערת אגב, ר' אברהם בנו של הרמב"ם מחלק בין הדרך הכללית, שהיא המצוות השווים לכל אחד, ובין הדרך הפרטית של יחידי הסגולה, המכוונת לפי תכלית המצוות וסודותיהם, שנלמדת לדבריו בעיקר מאורחות החסידים והנביאים. ניתן כאן משקל עצום לחלק הספרו

תלמיד כתב:

כאשר מוכח מתוכו שיש לפרש הבטוי כמשל עושים כן. 

בעל בעמיו כתב:

ת"א
בפרשת נערה מאורסה מוכח מתוכו? אדרבא. חז"ל שהסבירו את הפרשה הנערה שזינתה בעדים הוציאו אותו מפשטה.

והא פשט מצוות תפילין הוא דלא כרשב"ם? ועין תחת עין אין משמעו בעיקר ממש? רק בשבוע שעבר קראנו "וקצותה את כפה" שחז"ל דרשו ממון, למרות שנאמר "לא תחוס עינך".

כאן

http://www.hidabroot.org/he/article/73765

וכאן

http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9C.html

נקודה נוספת: הרבנים הללו מתייחסים ל'תורת האבולוציה' ככפירה, עיקר טענתם: אין ראיות, אין ממצאי בינים וכו'.

לדעתי יש כאן עוד נקודה חשובה והיא: 'גיל העולם', אין ספק במדע שגיל העולם הוא מיליארדי שנים, יש עצמות אדם מתקופות קדומות ל 6000 שנה, עיון קל בספר בראשית מלמד שהאדם הראשון נברא לפני כ6000 שנה, [חשבון שנים פשוט שמתוארך לפני שנות החיים של האישים בתורה] מאין צצו עצמות אלו, תאוריית האבולוציה מסתדרת יפה עם גיל העולם, כך שיש איזהו קשר תודעתי [יתכן שאינו נכון] בין השניים.

לסיום

קשה לי להאמין שיש מישהו שמאמין בתאוריית האבולוציה ובגיל העולם המדעי, ועדיין שלם באמנתו הדתית כמקודם, אולי אני טועה. יתכן ואדם שנשאר מאמין זה כוח השכנוע הפנימי שלו שהוא רוצה להאמין במה שהוא האמין עד היום, הרי כולנו בסופו של דבר רוצים להאמין באמונה תמימה, כמו לפני שנחשפנו למה שנחשפנו, זה יותר נח ויותר 'מהנה' , כן הרבה יותר 'מהנה'. האם בסופו של דבר אנחנו המאמינים בשילוב תורה ומדע 'חיים בשקר פנימי'?  

הרבנים והמחב"תים יודעים 'שהמדע הזה' מערער הכול, גם אצל אלו שצועקים מאמינים אנו.