| נשלח ב-19/9/2014 17:09 |
 |
| |
היתר מכירה בשטחים כבושים
כמה הרהורים על ההיתר מכירה
בלי להתייחס לבעיית ה"הערמה" שלה כמו שפסק בית המשפט המחוזי ובעיית לא תחנם ועוד בעיות.
יש בעיה
1 האם אמנם יכולה המדינה הציונית למכור את השטחים הכבושים שהם לא בריבונותה וחלקם בבעלות יהודית.
2 ממ"י שמכר לגוי את הקרקע המוחכרת ליהודי הקרקע נחשבת של גוי ? לחילופין מי הבעלים המינהל או החוכר...
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2014 20:14 |
|
| |
בעיני שמיטה מעשר וחלה וכו' לקיים בלי התוכן האמיתי של התורה ?! זאת קישקוש ותו לא !!
זה סוג של הציבי לך ציונים ולכן כל הכרעה של גדולי הדור יכול להתקבל על הדעת.
ארץ ישראל בלי חלוקה לכל פרט, אין לו שוב ערך מול כל ארץ אחרת.
ולכן לקיים בו שמיטה היא קישקוש מוחלט. רק לשם הציבי לך ציונים ובשביל הציבי לך ציונים מספיק גם מכירה לגוי.
ותפסיקו לבלבל את המוח כל הזמן עם וויכוחי סרק.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 08:23 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: |  | | כמה הרהורים על ההיתר מכירהבלי להתייחס לבעיית ה"הערמה" שלה כמו שפסק בית המשפט המחוזי ובעיית לא תחנם ועוד בעיות.יש בעיה 1 האם אמנם יכולה המדינה הציונית למכור את השטחים הכבושים שהם לא בריבונותה וחלקם בבעלות יהודית.2 ממ"י שמכר לגוי את הקרקע המוחכרת ליהודי הקרקע נחשבת של גוי ? לחילופין מי הבעלים המינהל או החוכר... |
|
מדוע אתה מדלג מעל השאלות המעניינות ביותר? אדרבא! הסבר מדוע היתר המכירה הוא הערמה פסולה, בעוד שמכירת החמץ - מכירה אמיתית וראויה (ולעניין פסיקות של בימ"ש, ראה מה קרה כשהקיר"ה הכריז שזו לא מכירה אמיתית).
ולפני שאתה שואל על המדינה, אתמהה וכי המדינה מוכרת את האדמות, או שמא בעלי האדמות הם שמוכרים אותם? וכי בעלי השדה הוא המוכר או המדינה? ומכאן חזור למכירת חמץ; אתה מוכר חמצך בעצמך, או שאתה חושב שהמדינה יכולה למכור את החמץ שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 09:48 |
|
| |
מואדיב
1 התייסתי לדעת בית המשפט עפ"י דעת הגריש"א כידוע.
2 עניני ודיני הערמה נידונו בכמה מקומות ואין כלל אחד שמחייב תמיד...
לשעשוע: המקום הראשון המתייחס בביטול להערמה הוא בנדרים (במשנה) "מתנת בית חורון" ובמשנה הסמוכה יש הערמה מההערמות הגדולות "יכתבו חלקם לנשיא".
3 בקשר לטענות המציאותיות במעמד התר מכירה שנעשה לפני ימים מספר מכרה מדינת ישראל- מנהל מקרקעי ישראל וכן הממונמ על הרכוש הנטוש (יו"ש) את אדמותיה למר ג'ורג' הגוי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 09:51 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 10:10 |
|
| |
.
נו, אז מה?
המדינה מכרה את 'קרקעותיה' - מה שהוא שלה.
מה שאינו של המדינה, המדינה לא מכרה.
ממה נפשך, אם מדובר בקרקעות שהן של המדינה - המדינה מכרתן, ואם לאו - לאו.
בשולי הדברים אתמהה שוב, על החלוקה שאתה עושה בין כיבוש ראשון לשני, וכו'. שהרי בתיהם של גדולים וחשובים בירושלים בנויים על כיבוש משנת תש"ח. האם שכונת הר-נוף, או בית וגן, פחות 'כיבוש' מיהודה ושומרון? י"ט שנה הן שמכריעות?
ושוב אזכיר את שנכתב לעיל: כשאתה קונה מחקלאי שמכר את קרקעותיו, הוא שמכר, לא 'המדינה'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 10:21 |
|
| |
ההבדל הקטן האו ההגדרה שכיבוש תש"ח הוגדר כריבונות ישראל וכיבוש תשכ"ז לא
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 10:46 |
|
| |
מי בדיוק הגדיר? הרי אפילו שגרירויות של מדינות ידידותיות לא שוכנים בירשליים של תש"ח.
המכירה היא הילכתית ולא מדינית. מבחינה הלכתית כבר הגדירו רוב רבני א"י (חוץ מכמה משומדים להכעיס)כי הכיבוש בחזקת שחרור, כי אין עם כובש את מולדתו,
אם- הנס יורגן שלובך- משוודיה אינו מכיר בכיבוש. אין לזה כל נפקא מינה הלכתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 10:53 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: | | | ההבדל הקטן האו ההגדרה שכיבוש תש"ח הוגדר כריבונות ישראל וכיבוש תשכ"ז לא |
|
גוים קובעים מה מתקדש ומה לא?!
תמיהותי הולכות ונערמות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 13:27 |
|
| |
כמובן אין הכרח שדין מזרח ירושלים כדין יו"ש
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 13:54 |
|
| |
| בערולאאדע כתב: | | | כמובן אין הכרח שדין מזרח ירושלים כדין יו"ש |
|
עדיין לא ענית לי, על זהותם של הקובעים מה נתקדש ומה לא.
אבל הוספת שאלה: מה מבחינה הלכתית שונה בין סביבות הר הבית לבין שילה? כמובן, יש הפרשים רבים, אבל לא זכור לי שהם קשורים לדיני שמיטה...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:19 |
|
| |
בער,
אין קשר בין ריבונות ובעלות. מדינת ישראל הכריזה על שטחים רבים ביו"ש כאדמת מדינה, והיא רואה את עצמה כבעלים עליהם. זה שהיא לא החליטה להחיל את החוק שלה עליהם זה לא קשור. אכן, על שטחים שאינם אדמות מדינה, וגם אינם בריבונותה, ברור שהיא לא יכולה למכור, אבל שטחים כאלה אינם מעובדים. בכלל לא נראה לי שיש חקלאים חילוניים ביו"ש שלא דואגים לפתרון בעצמם
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:35 |
|
| |
יש
אכן אין קשר בין ריבונות לבעלות אבל החוק שנקבע על ידי הריבון המקומי הוא הקובע הילכתית (-דינא דמלכותא) ומעשית מי של מי הבעלות.
הסמכות לקבוע מי הריבון היא משותפת לזה שמתיימר להיקרא ריבון ולשאר העולם (השותפות לא אחידה).
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 21/09/2014 14:36:17
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 14:37 |
|
| |
יש3,
מה עוזר שמדינה הכריזה על ריבונות? אם מחר אכריז על אינדונזיה שהיא בבעלותי אוכל למכור אותה?
אני לא מספיק בקי בסוגיות האלו, אבל נראה לי שהחלת ריבונות היא סוג של קנין "חזקה".
הכרזה על בעלות ללא החלת ריבונות יש בה משמעות כלשהי?
אני רק שואל ומצפה לשמוע איך אתה מסביר את הנתק בין ריבונות לבעלות.
שו"ר שקדמני בער באופן קצת שונה.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 21/09/2014 14:38:23
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 15:01 |
|
| |
ההלכה היהוזית משונה מבחינה זו ,יש דברים שהם לא שלך ולא בבעלותך, ולמרות זאת הלכתית אתה נקרא בעלים שלהם
ויש בדיוק ההפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2014 17:11 |
|
| |
בעל וד"ו
אני קניתי שטח באינדונזיה. אני הבעלים שלו אבל לא הריבון המדיני.
מדינת ישראל קנתה שטח בזימבבואה - כנ"ל היא הבעלים אבל לא הריבון.
מדינת ישראל מחזיקה שטחים מסוימים ביו"ש כשלה, וזהו.
לצורך העניין, נניח שבדר' לבנון נוהגת שמיטה, וישראל קונה שם שטח. מכירת השטח לנוכרי בהיתר מכירה תועיל כמובן.
אגב, כאן היא לא רק הבעלים אלא גם הריבון דה פקטו (האם אתם מכירים ריבון אחר בשטחי C?). דה יורה המדינה החליטה שהיא לא מחילה שם את חוקיה, אלא ממשל צבאי. הריבון הוא מפקד פקמ"ז, שכפוף כמובן לממשלה.
|
|
|
|
|
