מה עומד בבסיס מחקר המקרא?

אמשלום כתבה:

 מה שמכונה בפיך "ביקורת המקרא", או "תורת התעודות" היא, בעיקרו, תיאוריה מחקרית שכמעט ואינה נמצאת "בשימוש" מחקר המקרא העדכני (בודאי לא בארצות העולם, וגם לא כ"כ בארץ, עד כמה שידיעתי מגעת). שאלות המחקר כבר עברו מזמן מ"מיון" מקטעים ופסוקים למחבר X או Y (וליתר דיוק: P או D), אל עניינים הנוגעים בעריכה או בסידור ה"טקסט" השלם, בהעברה שלו ובשימור שלו. עניינים אלה נוגעים לתוכן ולמשמעויותיו (האידיאולוגיות, ההיסטוריות, הפוליטיות וכו') לא פחות משאלת ה"חיבור", ובמובן מה הן ישרות יותר בהכרתן בכך שבלתי אפשרי לנו לזהות "מי" כתב מה במקרא. ישרה יותר היא חקירה של הטקסט כפי שהוא מונח לפנינו, בשלמותו - כיצד הגיע ל"שלמות" זו? מה האידיאולוגיה (וסביר יותר - האידיאולוגיות) שהניעו את האיסוף לכדי מקור אחד רציף? מה האידיאולוגיות שהניעו את האיסוף לכדי מקור אחד רציף כזה בדיוק (ולא אחר)? ולא פחות מכך - מה האידיאולוגיות/גישות פוליטיות/אמונות וכו' שעולות מן הטקסט הערוך-האחד המונח לפנינו (בין בכוונת העורכים לכתחילה ובין בלעדיה)? 

בקצרה, דומני שהמחלוקת, העולה בפורום הזה מדי זמן, כנגד "ביקורת המקרא" היא מלחמה בצבא שכבר מזמן נעלם משדה הקרב. אני בטוחה שה"צבא" שנמצא שם כעת אינו פחות מאתגר - למה לא להיאבק בו?] 

אריאל73 כתב:

אמשלום, אני חושב שיש להבדיל בין תיאוריות בה"מ - ארבעת המקורות וכדו', שאכן ננטשו מזמן, לבין יסודות בה"מ - ההנחה שמשה לא כתב את התורה. ההנחה שהתורה היא לקט של מספר מקורות קדומים (וכיו"ב בשאר נביאים) שעדיין עומדים במלוא עוזם. 

 ישיבשעאר כתב:

 ארבעת המקורות לא ננטשו מזמן, עדיין לא הגיע המשיח, ובקורסים מודרניים לומדים אותם. נכון שבאופן כללי לא בטוחים בשום תיאוריה, וכפי שאמרתי אין שום מסקנות. אבל דברי אמשלום מאד לא מייצגים את הכלל.

לגבי נושא פותח האשכול, הוא מציג גישה שירמיהו ספר שתוכנן וסודר כמות שהוא, לעומת הגישה שהוא נערך בתקופה מאוחרת מתוך קטעים שונים ומפוזרים בלי תכנון ראשוני. ואלו שתי גישות סותרות הנוגעות לכל ספר וספר בתנ"ך, כפי שכתב אריאל.

Maxmen כתב:

אמשלום היקרה:

אם זה המצב כפי שאת מתארת לנו, אז הגאולה קרובה יותר מתמיד. כי זה הדרך הנכונה ללכת בה ועל כך בדיוק אני עומד כל הזמן נגד ביקורות המקרא וזה באמת מה שעשו כל חכמי הדורות. כלומר מה החשיבה הבסיסית של האדם הראשון עד משה רבינו ועד ימינו אנו.

 אמשלום כתבה:

מקס,

לא. מה שאתה כותב הוא בדיוק לא מה שאמרתי. לחשוב שיש אמונה אחת, דרך חשיבה אחת או אידיאולוגיה אחת מראשית האנושות ועד ימינו, זה נוגד כל מחקר אקדמי באשר הוא. סוציולוגים, היסטוריונים ופסיכולוגים אכן יכולים לטעון - ואף עושים זאת - שמבנים של קבוצות אנושיות, יסודות של מערכות פוליטיות, רגשות ויחסים הם בבסיסם זהים בכל החברות ובכל הזמנים, אבל זה שונה לחלוטין מ"אמונה" או "אידיאולוגיה" ודוק. אפילו התנ"ך עצמו, ואפילו ספרים יחידים בתוך התנ"ך עצמו, אינם אחידים מבחינה אמונית או תיאולוגית, שלא לדבר על הספרות התנאית או התלמודית.
כאמור, אתה רשאי לדרוש דרשות ככל העולה על רוחך (גם אני עושה זאת, וכפי שכתבתי לעיל, אני חושבת שיש בכך חשיבות לא מעטה), אבל לצפות שכך ינהג מחקר אקדמי? למה?]

Maxmen כתב:

אמשלום היקרה.

ממחקר אסור לצפות לכלום, אחרת זה לא מחקר.
מחקר צריך להיות נקי מכל דעה קדומה ובעיקר עם חכמה בינה ודעת.
כך שלומר שאני מצפה או לומר כבר מראש מה ימצאו במחקר בוודאי לא מה שאני אומר ?! זה סוג נבואה עם רצון לראות תוצאה מחקרית על פי הזמנה.

מה שאני אומר זה אחרי המחקר שלי וזה מחקר לכל דבר וזה התוצאות שאני מגיע.

שאני אומר אדם ראשון אני מתכוון לאדם הראשון התבוני שהמציא את חוקי המשפחה. ואין לי שום סיבה טובה לפקפק שמדובר באדם הראשון התנכי שממנו יש אילן יחוסין עד ימינו אנו. או משת בן אדם הראשון, על פי ר' גדליה נדל.
אני לא מתכוון מבראשית האנושות האקראית האבולוציונית העיוור עם הברירה הטבעית של לפני עשר אלף או מאתים אלף שנה.

ועוד משהו חשוב, במחקר שלי אין אמונות ושטויות במחקר שלי יש אך ורק אנשים רציונליים ותבוניים.
ועוד משהו חשוב, במחקר שלי אין חבורה סוציולוגית כזו או אחרת שאפשר לעשות עליהם מחקרים כמו על רובוט במעבדה. במחקר שלי יש אך ורק פרטים תבוניים ובעלי בחירה כך שאי אפשר לחקור אותם במעבדה.
ועוד משהו חשוב, במחקר שלי אני חוקר רק אנשים תבוניים כנ"ל  כי כל השאר במילא לא שורדים דור או שנים כך שאין טעם לחקור אותם.
ועוד משהו חשוב, במחקר שלי לא חוקרים קבוצת אנשים שהם עבדי דגל דמיוני כנ"ל כי הם במילא לא שורדים.

בכל אופן אני ממש לא יודע מה קורה במחקר האקדמי מטעם.
אבל מה שאני כן יודע שמחקר רציני במקרא חייב להיות על החשיבה הבסיסית של היוצרים של המקרא והעם היהודי.
למשל כל חוקר רציני חייב לחקור מהי ברית מילה ? מה פתאום אברהם ולא נח או חנוך או אדם הראשון ?
כל חוקר המקרא חייב לחקור למה בני ישראל רוצים דווקא את ארץ ישראל, למה לא להיות גיס חמישי בתוך מצרים ולהשתלת על האימפריה המצרית ?
כל חוקר מקרא חייב לחקור כל מצווה ומצווה מה משמעותה ומה חלקה בכל התמונה הגדולה של החשיבה הבסיסית שממנו יצא המצווה הנ"ל. למשל שמיטה שמיטת כספים ויובלות או למשל מה פתאום ירושת הבת ועוד ועוד.

כל חוקר שלא נותן את דעתו על כל זה, פשוט לעולם לא יבין כלום. כי ברית מילה - הוא יטען, שיש הרבה חמורים שעושים ברית מילה בלי לחשוב לרגע למה הם עושים זאת. ולכן החמורים ימשיכו לעשות זאת.
אבל הוא לא מבין שהחמורים האלה לא שורדים ולכן אי אפשר שאלה ששרדו עשו את זה כחמורים בלי דעת.

כל זה לגבי מצוות המקרא. שאנו מגיעים לנבואות של המקרא, כל חוקר חייב לחקור למה דווקא הקללה הזה ולא קללה האחרת ולמה דווקא על עוון זה מגיע קללה זה או אחר.

אם יניח מראש שמשה או יחזקאל ושאר הנביאים אמרו מה שבא להם בלי רציונליות מכוננת ומדויקת ?! אז לעולם לא יגיע לחקר האמיתי. לא רק שלא יבין למה בעוון זה יש את הקללה ההיא וההיא. הוא גם לא יבין את התמונה הגדולה של החשיבה הבסיסית של הנביאים.

לסיום:

כמו בכל מחקר צריך תיאוריה בכדי להתחיל לחקור כך מאוד חשוב לחוקר שתהיה לו איזה תמונה\תיאוריה ואם זה יוצא לדרך לראות האם באמת כל הדברים מביאים את התמונה הגדולה.
ולכן מאוד חשוב עם איזה תיאוריה החוקר בא, אם הוא בא עם התיאוריה המערבית שרק אתמול ירדו מהעצים וחושב שאתמול כולם היו פנאטיים ?! אין באמת מה לצפות ממנו !!
ולכן אני ממליץ לכל חוקר לקחת את כל אדם - מהאדם הראשון שהמציא את חוקי המשפחה והחקלאות עד סוף המקרא -ברצינות באמת, להיכנס לנעליו ולהבין למשל למה אברהם המציא את ברית המילה. למה נח מחלק את האדמות בגורל אחרי המבול. מאיפה מגיע השבת ולמה ?
אם ילך בדרך הזה, הוא יתחיל להבין את התמונה הגדולה = החשיבה הבסיסית של כל גדולי הדורות במקרא מאז האדם הראשון התנכי עד אחרון האחרונים בימינו אנו כמו הרב קוק או הרב שטיינמן.

תוקן על ידי תלמידתלמיד ב- 19/10/2014 19:06:55