תפילות יום כיפור

כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים

הרי זה חייב.......

אותי העסיקה השאלה, האם יש יד בוררת ומכוונת, או שהפיוטים שאנו אומרים, פשוט שרדו - באיזה תהליך אבולוציוני משונה - את המחיקות הרבות של דורות המתפללים.

למשל בסליחות של נעילה (אצל האשכנזים - אין לי מושג מה אומרים אצל הספרדים, התימנים ושאר בני ישראל):
אנחנו אומרים שבע פעמים י"ג מידות, שזה עיקר הסליחות. בימי הסליחות יש פיוטים לכל יום, אבל ביום הכיפורים אומרים בעיקר שברי פזמונים מהסליחות של כל השבועיים האחרונים, או סתם שברי פיוטים:
מתחילים ב"ומי יעמוד": פיוט לפי תשר"ק, אנחנו אומרים רק שש שורות אחרונות;
את החתימה של הפיוט הזה, "שלמה הקטן", אנחנו אומרים בנפרד - "שילום פרים";
השלישי "מרובים צורכי עמך": המשך של סליחה שאומרים בערב ראש השנה. נכתב לפי א"ב. אז אמרנו עד האות ל', היום מ-מ' עד ת';
הרביעי "ידך פשוט" בן 4 שורות בלבד - זו החתימה של הסליחה הקודמת, ר"ת "יוסף".
אח"כ אומרים "זכור ברית", שזה רצף של קטעי סליחות ממחברים שונים, רובן אמרנו בימי הסליחות, חלקן אנחנו מכירים רק את השורות שנותרו כאן;
"רחם נא" - שלוש שורות מתוך הושענא שאומרים בהושענא רבא - מה הקשר לכאן?;

האם אמרו פעם פיוטים שלמים ואלה נשמטו? האם מראש ברר מישהו את חלקי הפיוטים הללו מסיבה כלשהי? האם לא כתב אף משורר קדום סדר סליחות לנעילה?

אפשר לציין כאן שבמחזורים ישנים יש סליחות גם לשחרית ולמנחה, אבל איני יודע על מקום שאומרים אותן.

גמר טוב, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, חג שמח ובתיאבון!

_________________

ירוחמ

אני מסכים בהחלט. התפילות ארוכות מאד וחלקן מהוות כתב חידה.

כמו כן, יש מקום לשאול האם תפילה ארוכה מדי אינה מחטיאה את המטרה.

כאן אני עושה מעשה ירוחמ ומביא מעשה, אם גם לא מדרויאנוב אלא מסיפורי מרק טוויין.

פעם אחת, סיפר, היה בכנסיה של פלוני הכומר, שהיה ידוע כאדם נדיב וישר ואיש חסד.

הכומר דיבר על היתומים האומללים שהוא דואג להם.

הוא עורר התלהבות עצומה בין השומעים. כולל מרק טוויין עצמו. אם אני זוכר את הסיפור, הוא מספר שראה דולרים ירוקים בעינים של אלו שמסביבו.

הוא עצמו התכונן לתת את כל הסכום שהיה לו בארנק וללוות כמה שיוכל כדי לתרום.

אבל

הכומר המשיך לדבר במקום להסתובב עם קופת הצדקה.

התלהבותו של מרק טוויין דעכה.

בסופו של דבר, כאשר הגיעה אליו קופת הצדקה, גנב ממנה איזה סכום...

***

מן הסתם צריך לתאר את המציאות. סמכתי על כך שכולנו, כל הקוראים, מכירים בתי כנסת ותפילות ארוכות, בין אם זה בעירי בני ברק במנין תורני וישיבתי, בין אם זה במנינו של ירוחמ (שאיני יודע היכן הוא. במאה שערים? ומה סוגו?) אבל כמדומה שרוב משתתפינו, כאינטלקטואלים אם גם בעלי אמונה וחויה, יחושו שתפילה של שעות היא קצת יותר מדי.

השאלה היא מה ראוי לעשות ומה אפשר לעשות.

הפתרון המומלץ הוא לעשות מה שעושים רבים, ולהביא ספר לבית הכנסת. (אבל עלול להיות מסוכן להדפיס אשכולות מעצור חושבים ולעיין בהם שם, כפי שמישהו סיפר לפני שנים שהוא עושה...).

אמנם, אם מישהו ירצה להקים מנין חדש, שבו יבוטלו הפיוטים, או יצומצמו למינימום, אני מוכן להצטרף.

אך אם הרעיון יהיה לצמצם, לא ברור שזה יהיה מעשי. כל אחד והפיוטים החביבים עליו.

אציין עוד כי כמדומה שאצל בני עדות תימן סדר העבודה של כהן גדול, לא רק שהוא בעברית (יש עדיפות עצומה לסדר העבודה של נוסח ספרד שהוא ברור, יחסית, לקריאה, בהשוואה לנוסח האשכנזי שרק מואדיב, כמדומה, מצליח לקראו ואף להתחבר אליו - או גאונים מסוג זה).

סדר העבודה בנוסח תימן כמדומה נאמר לאחר סיום מוסף. זה אומר שמי שאינו רוצה להישאר, יכול לצאת בלי לחוש שהוא מפסיד את חזרת הש"ץ של מוסף.

זה יכול להיות רעיון: לבנות תפילה מודולרית. כך שחלקי החובה יהיו באמצע, ומי שירצה יגיע אליהם, ויצא מייד לאחריהם.

אמנם יש להזכיר שיום הכיפורים הוא ארוך ומעייף, ואם לא מתפללים, אז מה יעשו? אני משער כי אחת הסיבות להופעת הפיוטים היא הרצון לתת תוכן לשהות בבית הכנסת. וככל ששוהים בבית הכנסת, כך שוהים פחות בחוץ ונמנעים מפגיעה בקדושת היום.

***

אייזין

הכלל שלא לשנות ממטבע שטבעו חכמים נאמר על התפילה שתיקנו חכמים. כלומר חז"ל. לא על מה שהופיע מאוחר יותר...

הכרת הסדר ההיסטורי של התפתחות חלקי התפילה (במובן הרחב ביותר של המילה) שנאמרת בבית הכנסת ביום כיפור ובכל זמן, הכרות כזו היא מומלצת ולפעמים כמעט תנאי שלא להיכשל בטעות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

בעניין השעות והשהות, אציין את מינהגי מזה שנים, להתפלל "ותיקין".
חוץ מההידור ההלכתי, שיש בו כדי לתרץ שנה של תפילת שבת הרבה אחרי סוף הזמן, יש יתרון מעשי, שהוא הגורם העיקרי - כנראה כך הוא לגבי רוב המתפללים אצלנו: מתחילים ב6, מסיימים ב11, וחוזרים לישון.

נסו ותהנו.

_________________

טוב שכן טוב!

ישו"ע שר הפנים. ויש"ו של אותו מומר שהכניס את זה למחזור.

ירוחמ

זו לא תגלית ממש חדשה.

היה מאמר של פרופסור ליבס על זה שניסה כמדומה להעלות טענות דומות ודחו את דבריו. בשעתו חברנו הותיק מאד שפרש לפני זמן רב, מסתברא הוא אתנחתא, כתב על זה. אבל איני זוכר את הדברים.

בכל אופן, בוודאי שיש פיוטים שבהם יש אמונות ודעות שנראות מוזרות או שגויות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני

<הכרת הסדר ההיסטורי של התפתחות חלקי התפילה (במובן הרחב ביותר של המילה) שנאמרת בבית הכנסת ביום כיפור ובכל זמן, הכרות כזו היא מומלצת ולפעמים כמעט תנאי שלא להיכשל בטעות>

מומלץ להתתחיל מכאן: 

http://hebrewbooks.org/22323

י ה ו ד ה ל י ב ס - Pluto Huji Ac Il

השכן
כדאי לראות את ההקדמה למחזור גולדשמידט.
ולגבי סליחות, יש קהילות שאומרות, ראה על כך גם במחזור שציינתי.

כבר קדמוני וכייון שעלה שוב לא יירד

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 05/10/2014 09:36:21

אגב שר הפנים בשווא (הפוך מחוץ) או בקמץ  בזוהר (חדש ?) ראיתי מארי דאפייא,יש מקור ? 

ירוחם ,
הפתרון המיידי הוא לחפש לך בית כנסת שמדלגים על הפיוטים במינימום,שלא מאריכים בו ויספקו לך בין אחד לארבע [עד מנחה ]
שנ"צ,

תוקן על ידי ביליצר ב- 05/10/2014 12:21:23

נישטאיך

תודה!

אין כמוך!

***
ביליצר

גם אני רוצה שתפנה אותי למנין כזה עם מינימום פיוטים. שהרי גם אני בעד הצמצום, רק שאיני מכיר כאלו.

תלמידי הגר"א, במיוחד מחוג הזילברמנים, נהגו להימנע מפיוטים, אבל הם יורדים (אם זו ירידה) ובמשך השנים הם מוסיפים פיוטים כמנהג הישיבות. נדמה לי שבתחילה היו אומרים אותם רק אחרי התפילה, ולבסוף במקומם הרגיל על ההמון. ועתה לא נשארה חלקה פנויה מפיוטים...

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");