מחקר חושף את הקשרים הסודיים שקיימים בארבעת המינים

האם ישנו קשר ייחודי בין המינים הניטלים על ידי עם ישראל בסוכות? פרופסור מרדכי כסליו מאוניברסיטת בר-אילן חושב שכן. לדבריו הקשר אפילו מגיע אחורה בהיסטוריה לחטא אדם הראשון

דליה מזורי | 7/10/2014 21:49 Share on facebook Share on twitter

תגיות:

*************** title="+1" data-gapiattached="true" src="https://apis.google.com/u/0/se/0/_/+1/fastbutton?usegapi=1&size=medium&origin=http%3A%2F%2Fwww.nrg.co.il&url=http%3A%2F%2Fwww.nrg.co.il%2Fonline%2F1%2FART2%2F631%2F009.html&gsrc=3p&jsh=m%3B%2F_%2Fscs%2Fapps-static%2F_%2Fjs%2Fk%3Doz.gapi.en.eZie-eg_6M4.O%2Fm%3D__features__%2Fam%3DAQ%2Frt%3Dj%2Fd%3D1%2Ft%3Dzcms%2Frs%3DAItRSTOh4SCUosWCqh1KPQ0Sr-K9eQ0Nsg#_methods=onPlusOne%2C_ready%2C_close%2C_%2C_resizeMe%2C_rerstart%2Concircled%2Cdrefresh%2Cerefresh&id=I0_1412769784549&parent=http%3A%2F%2Fwww.nrg.co.il&pfname=&rpctoken=34575937" name="I0_1412769784549" id="I0_1412769784549" vspace="0" tabindex="0" style="position: static; top: 0px; width: 90px; margin: 0px; border-style: none; left: 0px; visibility: visible; height: 20px;" scrolling="no" marginwidth="0" marginheight="0" hspace="0" width="100%" frameborder="0"><*

*************** src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/631/009.html&layout=button_count&show_faces=false&width=130&action=recomm&font=arial&colorscheme=light&height=21" scrolling="no" style="border:none; overflow:hidden; width:130px; height:24px;" allowtransparency="true" frameborder="0"><*

מחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן מראה, כי ארבעת המינים עליהם מברכים בחג הסוכות מייצגים באופן מופלא את המגוון העשיר של הצמחייה של ארץ ישראל. מרדכי כסלו, פרופסור אמריטוס מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה אומר, כי אחד מטעמי המצווה של ארבעת המינים בא לכפר על עוון אכילת פרי עץ הדעת. ואחת הדעות גורסת, שעץ הדעת הינו לא פחות מאשר האתרוג. "נעשתה מולו עבירה. כך שעלינו למצוא שלושה צמחים, באמצעותם נכפר על אותה עבירה. והנה מתברר, כי שלושת צמחים עמם מברכים באגד לצד האתרוג – הם שלושה מינים שמייצגים בצורה הטובה ביותר את המגוון של צמחיית ארץ ישראל".
 

שוק ארבעת המינים בירושלים צילום: יהונתן שאול

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו *************** src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fnrg.co.il&width=80&layout=button&action=like&show_faces=false&share=false&height=20" scrolling="no" style="border:none; overflow:hidden; width:80px; height:20px;display:inline-block;vertical-align:middle;margin-right:7px;" allowtransparency="true" frameborder="0"><*

התכונות המיוחדות של ארבעת המינים
גודל עלה ההדס הוא ס"מ אחד, של הערבה – 10 ס"מ, ושל התמר – מטר כלומר יש כאן יחס של פי 10 ממין למין. גודל הפרי בערבה – 1 מ"מ. בהדס – 1 ס"מ ובתמר – 10 ס"מ. בנוסף צורת העלה של הצמחים האלו כוללת בתוכה את כל סוגי העלים שקיימים בארץ: בהדס – עלה תמים. בערבה – עלה משונן ובתמר – עלה מנוצה. כמו כן סידור העלים על פני הגבעול: בהדס ישנה זווית בין שני עלים סמוכים. המרחק בין עלה לעלה – חצי מעגל או שליש מעגל. הערבה – שתי חמישיות ושלוש שמיניות. התמר – המרחק בין עלה לעלה הוא חמישה חלקי 13. חמש הזוויות הללו הן הזוויות היחידות שנמצאות בעולם הצמחים כולו.

שילוב נוסף שכולל את כל האפשרויות בטבע קיים גם בצורת האבקה של הצמחים הללו: בהדס – חרקים מאביקים את הפרחים והפירות נאכלים על ידי בעלי חיים. יש זנים שנאכלים גם על ידי בני אדם. בערבה – הפרחים מאובקי חרקים והפירות נפוצים על ידי הרוח. בתמר – להיפך: הפרחים מאובקי רוח והפירות נאכלים. תכונה כוללת נוספת נוספת: בית גידול: ההדס גדל על מי גשם בצפון הארץ. הערבה – בגדות הנחלים בכל מקום בארץ. והתמר – במים מליחים באזורים החמים של הארץ. התרבות בנוסף לזרעים:  הדס רק על ידי זרעים. הערבה – גם על ידי ענפים שנשברים בשיטפונות בוואדיות.. התמר – גם חוטרים שכורתים מצמח האם ושותלים אותם.

נשירת עלים: הערבה – משירה עלים. ההדס – ירוק עד (העלים מתייבשים ונושרים אחרי שנוצרים עלים חדשים). התמר – ירוק עד (והעלים מהשנה שעברה מתייבשים ולא נושרים). לדברי פרופ' כסלו, ספק אם אפשר למצוא בין עצי ארצנו הרכב מוצלח יותר לייצוג נאות של המגוון העשיר של הצמחייה המקומית. וייצוג זה הוא שאמור לכפר על "תקלת" האתרוג.

המחקר נערך בשיתוף ד"ר אורית שמחוני מהפקולטה למדעי החיים בבר אילן.

תודה לעצכח, סמיילי.

טרחתי לפתוח אשכול עצמאי כי הנושא לדעתי ראוי לעיון. דווקא מפני שאני חלוק על הנחת יסוד של המאמר.

אני מזהה כאן שני מוטיבים.

א. ארבעת המינים מייצגים את הצומח הארץ ישראלי.

זה בהחלט יתכן. הפירוט בכתבה. אם כי יש לשאול באיזו מידה מודע היהודי הנוטל ארבעה מינים לפירוט המדהים הזה. האם חשים אותו אינטואיטיבית?

ומדוע זה חשוב שיהיה פירוט כזה?

כמובן, אם צודקים החוקרים, ותחושת הלב של נוטלי ארבעת המינים היא שיש להם מייצגים עבור כל הפירות שהשתבחה בהם ארצנו, ושזכינו להנות מהם, אז זה באמת יכול להיות טעם של המצוה.

אבל

ג. במידה שקראתי, המחבר טוען שיש בזה תיקון חטא אדם הראשון.

זה אומר שמצוה נועדה להיות תיקון לאכילת פרי עץ הדעת.

האם באמת מצוות נועדו לתקן עבירות עתיקות, של יחידי סגולה כמו האבות או אדם הראשון, או חטאי העם?

יש ביטויים כאלו בגמרא, כגון לגבי פרה אדומה ש"תבוא האם ותנקה אחרי בנה".

אבל יש גם מקום לטענה הפוכה. כלומר, שכפרה היא צורך אנושי שהתורה כלל לא נתנה לו מקום אלא בדיעבד.

יש כאן הנחות יסוד לגבי תכלית התורה, חשיבותה של כפרה, ועוד.

כיון שאין בידי להקיף את הנושא, אך חשוב לא לוותר עליו, אני מציין את הדברים שצריך לבדוק. ונשלים יחד. הדברים ודאי ראויים להישאר בפורום.

הנה השאלות:

האם מצוות יכולות להתייחס לאירועים היסטוריים? של דמויות היסטוריות (או שאמורות להיות היסטוריות) ומכוננות?

האם מצוות באות לתקן? לכפר על מעשים היסטוריים ומכוננים?

מנלן? מה המקורות הקדומים לרעיונות אלו?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

זה היה יכול להיות אילו

ארבעת מינים אלו לאו דווקא אלא 

פרי עץ הדר כל פרי יפה

ענף עץ עבת  כל ענץ מרובה עלים

וכפות תמרים כמו כיפות תימורים (לשון כיפה יש על ראש הענף המיתמר ועולה לא רק בדקל כמו "ראש וזנב כיפה ואגמון" וכמו "כפתו לא רעננה" ועוד ולשון תימור על הרבה דברים שעולים יש הרבה בחז"ל וגם במקרא כנראה, [ואולי כולם כמשל על הדקל]) שהוא כל ענף גבוה שמיתמר ועולה

וערבי נחל שם כולל לכל צמחי המים כמו "לראות באבי הנחל" והמקום שאצל הנחל נקרא ערבה...

לשון אחרת כך דרשוהו

 כפת תמרים כמשמעו

פרי עץ הדר זה תמר

וענף עץ עבות זה ענפי הדקל (שהעץ עצמו נראה כ"עבות" ועוד...)

וערבי נחל זה התמר שכן בלשון ערב קורין לדקל נח'ל (ואולי זה פירוש "כנחלים נטיו..")