גושניק
מועדים לשמחה.
שאלה חשובה מאד. איקון ירוק.
אמנם, אני עדיין לא הבנתי.
מן הראוי היה לפרט קצת: מהי הנדסה גנטית.
ואולי אפילו להסביר קצת על גנטיקה....
אני יכול לנסות, אבל זה ממש בשטחיות:
לכל אדם יש תכונות. יש שחורי שיער, בהירי שיער, ג'ינג'ים. מתברר שהתכונות שלנו עוברות לנו ברובן או כולן בירושה מן ההורים. והן טבועות עמוק בתוך הגנים שלנו. הגנים הם חלבונים, מולקולות מסוג מסויים, שנמצאים בכל תא של הגוף (כי הגוף שלנו בנוי תאים תאים, שאותם אפשר אפילו לראות במיקרוסקופ).
במאמץ מופלא הצליחו חוקרים לבצע מיפוי של הגנים. עדיין לא ידוע מה בדיוק נושא כל גן ומהי כל תכונה שיש עליו. במיוחד לא ידוע אלו תכונות קשורות לאלו תכונות. (במחקר כלשהו של אנתרופולוג ראיתי שהתכונה של עור שחום המגינה מפני סרטן העור באה, אצל יוצאי אפריקה, ביחד עם רגישות - אלרגיה - לחלב, ולהפך, היכולת לספוג חלב באה יחד עם עור בהיר ורגיש לקרינת השמש).
אמנם ידוע מעט על תכונות מסויימות, מהן שמסייעות להתפתחותן של מחלות.
הגנים אינם קובעים הכל, אבל הם קובעים הרבה.
יש רפואה גנטית. כלומר השלמה של מה שהגנים לא העניקו לאדם על ידי תוספת מבחוץ.
יש ברירה גנטית. וזה שייך כבר בזמננו. ניתן לבצע בדיקות לעובר שיזהו אם הוא נושא חלילה בעיות לעתיד. זה חשוב במיוחד בעוברים שנוצרו במעבדה (וזה נעשה במקרים קיצוניים של חוסר יכולת של זוג להתעבר, כאשר הטכנולוגיה משלימה במאמצים רבים את מה שנעשה בפשטות בידי שני בני אדם בזוגיות שלהם). ואכן, יש שאלה אתית ברפואה מה לעשות כאשר מזהים בין העוברים שנוצרו בIVF (הדרך המלאכותית) מחלה גנטית. יש אפילו שאלה באתיקה של הרפואה אם לאשר בדיקות כאלו. כיון שאין מחזירים את כל העוברים, ניתן לברור ביניהם באופן כזה - אם מכריעים שזה מותר.
ויש הנדסה גנטית, שנועדה להרכיב תכונות מסויימות לפי הזמנה. זה נעשה כבר כעת למינים מן הצומח. ויש מחלוקת גדולה, שלא ידוע לי כמה היא רצינית, סביב השאלה אם זה כדאי ואם זה לא מסוכן. כי איננו יודעים מה ההשלכות של כל שינוי גנטי קטן או גדול.
עד כאן ההקדמות מהמעט הידוע לי.
מעתה השאלה של גושניק יכולה להיות מוצגת שוב, וזה מדהים עד כמה זה נראה כמו מדע בדיוני, אבל זה ממש לא רחוק מאיתנו.
עד כמה מותר להתערב ולבצע שינויים גנטיים באופן מלאכותי ומתוכנן.
נראה שניתן לסדר את השאלות באופן שיטתי.
1. על אלו מינים אנו מדברים? צומח (תירס), חי (בעלי חיים), בני אדם?
2. מה השינויים שאפשר לעשות? כרגע או לפי התקוות?
3. מה התועלת שבהם?
4. מה הסיכונים שבהם?
5. מה יכולה האתיקה והפילוסופיה לומר על כך?
6. מה ההלכה אומרת על כך?
סבורני שהדבר הראשון שאנו זקוקים לו הוא מידע מדעי. מה אפשר לעשות. מה ידוע ומה לא ידוע בנושאים אלו.
לגבי סעיף 5, השאלה האתית הופכת די מהר לשאלה על הגישות האתיות האפשריות והצדקתן הפילוסופית. כלומר, הפילוסופיה של האתיקה.
לגבי הסעיף האחרון, המעניין והרלוונטי במיוחד עבורנו, דומה שאין שום דבר ישיר במקורותינו לגבי נושאים כאלו. נאמר אמנם "רפא ירפא", מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא. אבל לגבי כל השאר לא נאמר מאומה במישרין מפני שהתופעות האלו הן כל כך חדשות ושונות עד שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה לא היו זקוקות להתייחס לזה. כל מה שאנו יכולים לקוות לו הוא למצוא קוים מנחים שנוכל ליישם במקרים כאלו. למשל, הרמב"ן כידוע מסביר את איסור כלאים והכלאת זנים בכך שהאדם כאילו מתיימר לברוא דברים חדשים שה' לא ברא. זה נוגע לענין שלנו (אם כי הרעיון הזה של הרמב"ן, כפי שהצגתיו כאן, מעורר תמיהה. וכי יש לאסור למשל טכנולוגיה מסיבה זו? מה ההבדל?)
***
קשה לי להתאפק אז אני מזכיר רעיון מתוך טרילוגיה של מד"ב (לא תורגם לעברית, וחבל, עד כמה שידוע לי) בשם NEVERNESS של מחבר בשם ZINDELL.
בימים בהם מתרחשת העלילה, בני האדם התפשטו על פני כוכבים בכל הגלקסיות, וחלקם עברו מוטציות (=שינויים גנטיים, מונח שחיוני להכיר בהקשר הנושא של האשכול). חלק ממוטציות אלו היו מכוונות. באחד הכוכבים השינויים האלו גרמו לכך שבני אדם השתנו כל כך עד שהם החלו להתחרט, אבל אז התברר שהם לא שמרו על הקוד הגנטי המקורי שלהם, ולכן לא יכלו לחזור אחורה אל מה שהיו קודם.
וכך נקבע כלל גדול - באותו עולם מד"בי - שאסור לשום פרט לשבש באופן בלתי הפיך את המערכת הגנטית שלו.
כאשר הרפואה הגנטית וההנדסה הגנטית נראות בהישג יד, הרעיון הזה שהוא כל כך מד"בי נראה חשוב מאד. אם כי בינתים מדובר עדיין במד"ב, אם כי מד"ב קרוב יותר להגשמה מאשר מסע לכוכבים אחרים...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
