האם אלוהים מחבל טירוריסט?

ממתי סימן זה פעולה ??
זה סימן שבני אנוש לא מספיק מוסריים ולכן צריך לחזור בתשובה.

ייתכן, בימים כאלו מתוחים אני מבקש מאוד שתיזהר בדבריך.
















מן הראוי היה לכתוב טירוריסט בלי ניסיון לרמוז האם הא-ל הוא שוינא או מחבל

אז מישהו אמר. האם כל דבר שמישהו אומר יש לו בסיס וטעם? נראה שעל פי הרוב התשובה שלילית. אמירות אלו משמשות להטלת מורא על ציבור תמים ונבער לצורך שליטה בו. זה עובד להפליא, עד שנעשה 'קנה מידה מקובל'. [הטריק ידוע. כל סוכן ביטוח מפחיד את הלקוח שלו ברשימת אסונות נוראיים שממתינים ממש מעבר לדלת אם לא יזדרז לחתום על הפוליסה]. לפעמים ציבור מתעורר לחשוב, מבין שהיה קורבן לשליטה ומתקומם. לפעמים הוא מתירא לחשוב ומוסר עצמו בידי אחרים שישעבדו אותו ויפחידו אותו כהוגן. הו, כמה נעים להצטופף בתוך עדר, המבוהל מפני הסכנות האורבות מעבר לכל פינה, ומאמין בביטחון שלם שהוא בידיהם הטובות של הרועים מקבלי ההודעות הישר מן האלהים.

אחד מעקרונות היסוד בתפיסת האדם, הוא שיש לו אוטונומיה, הוא פועל מדעתו שלו ואינו מופעל לצרכי איתות בידי אלהים. עקרון זה תקף, לדעתי, גם בתפיסה ההומניסטית וגם בתפיסה הדתית.

המתימרים לדעת אותות משמיים יש שהם מאחזי עיניי אחרים. יש שכוונתם להוכיח לעצמם ולאחרים כי מחשבותיהם, דרכיהם ומעשיהם מקבלים אישור מלמעלה. כך למשל אלו המוצאים סימנים לגאולה, למשיח וכיוצא באלו הזיות טרופות, לא חסרים מהם במקומותינו.

בעיני הצד האחד, המתנגד הפועל כנגדו הוא טרוריסט. כאשר משקיפים על המאורעות ההיסטוריים, לומדים כי עמים זוכים לשחרור רק על ידי מאבק. יוון נגד טורקיה, איטליה נגד אוסטריה, ספרד נגד צרפת, אלגיריה תוניסיה ומרוקו נגד צרפת, אירלנד נגד אנגליה, פולין נגד אוסטריה, פינלנד נגד רוסיה, ויטנאם נגד ארצות הברית, ארצות דרום ומרכז אמריקה נגד ספרד. הודו נגד בריטניה, ארצות אפריקה נגד בריטניה צרפת ופורטוגל. ועוד מעט חג החנוכה. שני יוצאי הדופן הם נורבגיה ושוודיה, סלובקיה וצ'כיה שנפרדו בשלום. דרך אגב, בכל הענינים האלו אלהים לא אותת.
עודד

אלוקים תכנן שהמחבל ילך לעבודה במכולת, המחבל אכן קם בבוקר בשביל ללכת לעבודה במכולת, ופתאום בדרך עלה לו דחף לרצוח יהודונים, הוא התלבט היה לי בחירה חופשית היצר הטוב שלו אמר לו לרצוח היצ"הר אמר לו מה פתאום לך לעבודה. אלוקים המתין והמתין והתפלל (לא יודעת למי) שהערבי יבחר להמשיך לעבודה, אבל מה לעשות שיש לאדם בחירה חופשית, וכך הוא שמע ליצר הטוב שלו שהבטיח לו גן עדן ו70 נשים והוא הלך על בטוח לטבוח ולשחוט יהודים. לנו כאב מאוד אבל לאלו שנטבחו יומם הפך ליום שמחה, אלוקים פיצה אותם יחד עם כל ההרוגים על קידוש השם בכל הדורות.

כותבת פיילין שרה: 'אלו שנטבחו יומם הפך ליום שמחה, אלוקים פיצה אותם יחד עם כל ההרוגים על קידוש השם בכל הדורות'. – סליחה, אבל אלו דברי הבל בלתי נסבלים. על פי הרעיון המעוות הזה פעלה האינקוויזיציה הקתולית, אשר מרקה את הקורבנות שלה בשרפה על המוקד, גאלה את נשמותיהם ושילחה אותם מעמק הבכא הזה הישר אל חיקו של האלהים. ואת מה? היית שם וחזרת לספר מה שראית? אולי את יום הזיכרון לשואה נחוג בריקודים וזיקוקים?
עודד

תוקן על ידי מלא_כבודו ב- 20/11/2014 02:38:40

תתפלא לשמוע שיש כאלו שהרעיון הבלתי נסבל הזה עושה להם טוב ונותן להם סיבה להמשיך במה שחינכו אותם. אני חושבת שזה מה שפותח האשכול מצפה להפנים. לגופו של עניין אין לי מושג ואני לא מצליחה לחשוב על בדל של רעיון למה הא-ל ברא את העולם ובעיקר את בני האדם בעולמנו כמות שהם. מה שבטוח שיש כאלו שמשאירים חותם בעולמנו ויש שלא, אני מקווה בשבילך שתשאיר חותם. אלו שנהרגו על קידוש השם ומסירות נפש משאירים חותם על הנשארים ועל היהדות על אחדות העם וחיזוק מוסדותיה וכו וכו איך שתרצה להגדיר ולנסח. . ואגב בהיות שאני מאמינה במיסטיקה אני בהחלט מוכנה לקבל שרוח האדם כפי שהיא יוצאת מהעולם הזה ממשיכה לה באיזה שהוא אופן להסתובב לפעול או לא יודעת מה איך למה וכמה באיזה שהוא מקום כאן או בשאר היקומ/ים

ייתכן

ברוך השב!

העלית שאלה חריפה וניסחת אותה בחריפות, ולדעתי בחריפות יתר.

יש להבדיל בין התוכן לבין הצורה שבה זה מנוסח. הצורה היא גם טעות לוגית (אם אלוקים אחראי למעשה הטרוריסט, זה לא הופך אותו לטרוריסט), גם טעות פילוסופית (אלוקים אינו עושה דברים במובן שאדם עושה דברים) וגם - ניסוח שלא בדרך ארץ. אבי אומתנו ששאל "שופט כל הארץ לא יעשה משפט" לימד אותנו להקשות ולמחות, אבל גם לזכור ש"אנכי עפר ואפר".

לאחר ביקורת זו אנסה לענות על השאלה.

הטרוריסט עושה מעשים רעים, לעתים מעשי זוועה, כדי להשיג מה שבעיניו הן מטרות טובות.

קל לחשוד שיש טרוריסטים שעושים מעשים מופרזים על הצורך להשגת המטרה וגם לא לשם המטרה הראויה (אם היא ראויה) לבדה אלא למען סיפוק יצר אכזריות ועוד הנאות פסולות.

אם אלוקים נותן לדברים רעים לקרות, אנו מוזמנים לראות בכך תזכורת. משל למה הדבר דומה, לאב שמעניש את בנו. וכי האב נהנה להעניש? אם הוא אב במובן החיובי, לא חולה נפש, אז ודאי שלא. אבל לעתים יש צורך להעניש כדי לעורר. זה מוכר לכל אב. וזה מתואר יפה ב"תומר דבורה" לרמ"ק, כיצד ה' מחפש את העונש המינימלי כדי לעורר.

האם ההסבר הזה אמיתי? האם אפשר להוכיחו? האם אי אפשר לדחוק את ההסבר ואת בעליו (אותי בין השאר) לפינה מבחינה פילוסופית?

אני מסתפק בטענה חלשה לוגית שלכן קל יותר להגן עליה והיא גם במקורות: התורה (לפי גרסת הרמב"ם, הגרי"ד סולוביצ'יק ואני מרשה לעצמי לצרף את עצמי לרשימה), מלמדת אותנו לחפש מה לתקן כאשר קורים דברים רעים.

אני משער שהמוכיח בציבור שהגיב על האסון הכואב התכוון לדברים אלו.

יתכן שהוא שילב בהם רעיונות נוספים שהפילוסוף יכול להקשות עליהם. אולי בצדק.

כשאני קורא כאלו דברים אני מתרגם אותם לשפה פילוסופית ומוצא שלוה לנפשי. אני גם ער לכך שרוב בני האדם אינם פילוסופים, לא זכו לחינוך פילוסופי, ויראתם קודמת לחכמתם לא רק במובן החיובי.

אולי הגישה הזו תמצא חן בעיניך.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");