| נשלח ב-27/11/2014 04:17 |
|
| |
יעקב הוה ליה צער גידול בנים
מצינו בחז''ל הגדרה על יעקב אבינו שהיה לו צער גידול בנים
ולכאורה לא הבנתי למה היה לו צער גדול יותר מאברהם ויצחק
האם זה בגלל כמות הילדים או שהצער שעבר איתם ?
כ לאברהם היה התמודדות קשה מול ישמעאל
ליצחק היתה התמודדות מול עשיו
וליעקב היו רק בנים כשרים אז כביכול היה לו יותר קל ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 07:59 |
|
| |
אייזין
היכן מצאת את האמירה הזו בחז"ל?
בלי מקור, בלי הציטוט, איך אפשר להתייחס?
בכל אופן, נסיון הניתוח שלך מה כלול בצער גידול הבנים שלו הוא חשוב.
ולא עוד, אלא שנדמה שאת העיקר החמצת.
אברהם ויצחק כשלו בחינוך הילדים. כשלו - במובן שלא כל ילדיהם הפכו לחלק מעם ישראל. לא זכו בברכת ה'. (אמנם קיבלו ברכה מאבא אבל לא את הברכה של ה', תהיה מה שתהיה).
לאברהם היה את ישמעאל שיצא לאן שיצא, גם אם שמר על מסורות מבית אבא (במיוחד לפי המדרש), וכן היו לו בני פילגשים שאיתם, לפי מעט הפסוקים שעוסקים בזה, אפילו לא ניסה לחנך כמו את יצחק.
ליצחק היה את עשו, שבו השקיע רבות, ואכן זכה עשו בהצלחה של העולם הזה. וגם בסוף השלימו יעקב ועשו. אבל עשו אינו חלק מעם ישראל. ואף הפך עשו לסמל של אויב שייענש לעתיד לבוא.
לעומת זאת, יעקב הצליח לשמר את כל הבנים בחוג המשפחה. זאת למרות המריבות והמעשים הנוראים.
השנאה בין האחים שהובילה למכירת יוסף. אמנם בסופו של דבר, אחרי יותר מעשרים שנה, הם התחרטו.
כעס ראובן על הזלזול באמו, שהביא לכך שהלך ושכב עם פילגש אביו (וחז"ל סינגרו והפכו את הסיפור למשהו אחר ואמרו "ראובן לא חטא" אבל הפשט הוא פשט).
ואילו דינה נאנסה ולא ידוע לנו לפי הפשט (להבדיל ממדרשים מהסוג שאינו נאחז בפשט) מה עלה בגורלה.
ועם כל זאת, יעקב השכיל לשמור על כולם כחלק מהמשפחה.
כאשר שמע על מעשה ראובן - שתק. שתיקה זו, שאפשר להבין אותה גם כהכלה במובן המודרני, השאירה את ראובן ב"פנים". הוא לא גורש, לא עזב את הבית, לא ברח לדוד עשו או לדוד רבא ישמעאל, לא בנה לעצמו חיים עצמאיים. הוא נשאר חלק מהבית עם העבירה שלו. ואף עשה תשובה על פחזותו ככל שיכל וניסה להציל את יוסף.
לאחר שראה יעקב שלוי ושמעון שפכו דם של עיר שלימה, ניסה להוכיחם. כשראה שלא הצליח, שתק.
הוא ניסה לחנך את יוסף לא להתנשא מעל האחים. גער בו כשסיפר על חלומו המתנשא. שלח אותו לבקרם ולא ידע שהוא פותח את הסיפור של מכירת יוסף.
לפני מותו ביקש מיוסף לקברו בארץ כדי לשמור קשר עם ארץ כנען ולשמר את ההבטחה ואת האמונה והציפיה להתגשמותה.
דומה בעיני שיעקב הוא הפחות מושלם שבאבות. בניגוד לאברהם, בניגוד אפילו ליצחק שכה מעט ידוע עליו ועל מעשיו. אבל למרות כשלונותיו (כניעתו לאמו ברמאות נגד אביו ונגד עשו. כניעותו לחמיו. בריחתו במקום להתמודד מחרן. הטעויות בחינוך יוסף ואחרים. היחס המפלה כלפי לאה. ועוד) נראות תכונותיו המופלאות: מסירותו לעבודה ביושר (כפי שאמר ללבן), יכולתו לשלוט בכעסו ורתיעתו מכל אלימות (כשהוא כועס, הוא אומר: מה פשעי ומה חטאתי. תולה בעצמו). יכולתו לשתוק ולהכיל את ראובן וממילא למדנו לגבי כל האחים.
יש לנו הרבה מאד ללמוד מאבינו יעקב.
אבל מה רצו חז"ל ללמד באמירה זו שציטטת? איני יודע - לפחות עד שתביא את המקור המדוייק מחז"ל ונוכל לבחון את לשונם ואת ההקשר.
(וראוי לשים לב: אין לפתוח אשכול בצורה כזו עם איזכור בלא ציטוט. אם ניסית לחפש את המקור ולא הצלחת, עדיין חובה היה עליך לציין זאת כדי לא להראות כמזלזל בחברי הפורום שמתייחסים לכל שאלה ברצינות).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 10:00 |
|
| |
שבת פט ע"ב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 10:54 |
|
| |
כפי שציין בעל מהגמרא, על פניו לבני יעקב היו יותר צער מאביהם מאשר ליעקב מבניו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 13:01 |
|
| |
אני, במחילה, לא מבין מה השאלה. אברהם ויצחק לא הצליחו בחינוך הילדים לדרכם - אבל זה לא צער גידול בנים. זה שיש דרך של "יהדות" שהיא טובה יותר, לא אומר שעשו וישמעאל הם אנשים לא טובים. וגם אם נניח שכן, לא בהכרח שהם התנהגו בצורה נוראה כ"כ. בני יעקב, אולי דווקא בגלל שנשארו בתוך מסגרת המשפחה - גרמו יותר צער לאביהם. בין אם זה ראובן או שמעון ולוי, ובין אם זה מכירת יוסף. אברהם ויצחק לא התאבלו עשרים ושתיים שנה על אחד מבניהם. יעקב כן, ועוד על הבן האהוב שלו. ואח"כ גם היה צריך לשלוח את בנימין למושל מצרים, באופן שנראה בעיניו מסוכן. ואע"פ ש"נפשו קשורה בנפשו". וכאמור, דווקא כאשר הבנים החוטאים נשארים במסגרת המשפחה, הרי שזה מצער יותר, להיות לידם ולחוות את החוויות הלא נעימות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 13:50 |
|
| |
יעקב סבל רוב ימיו צער גדול בעבור בניו, בעבודתו הקשה במשך עשרים שנה בבית לבן, ובגדלו את בניו לדרך ישרה, שתהא האחוה והרעות והשלום ביניהם. כה קשה היתה מחלוקת האחים ויוסף, עד שבמהלך הדורות מהדהד צער גידול בנים של יעקב בכל פעם אשר כל יהודי אומר שמע ישראל, קריאה שתהיה באמת שלמה רק כאשר כלל ישראל יעבדו את השם יתברך כאיש אחד בלב אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 14:53 |
|
| |
לאור דברי מיימוני מובנת הגמרא מאד. מדובר שהקב"ה פונה ליעקב בתקוה שילמד זכות על ישראל, מה שמובן על פי דברי מיימוני, אך למרבה ההפתעה תגובתו היא ימחו על קדושת שמך. אולי יעקב הכיל רק חטאים שבינם לבינו, אך לא חטאים שבינם למקום. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 15:23 |
|
| |
צא מזה- לא היו בזמנם חטאים בין אדם למקום, זו המצאה מאוחרת= חטאים בין אדם לחברו- היו גם חטאים בין אדם למקום. אגב גם היום. מ יעקב אבינו לא היה יוצא דופן- כל אדם עובד- מי שעובד- יעקב עבד בשביל נשותיו 14 שנה, ובשביל עצמו 6 שנים. כמובן שעבד בשביל משפחתו. כמו כל אדם נורמלי, יעקב אבינו הוא שגרם לשנאת האחים ולסכסוכים ביניהם, אתה ודאי מכיר את הגמרא בנושא. יעקב אבינו רגעים לפני מותו מקלל שלשה מבניו! וממשיך להפלות בין בניו אפילו ברגעיו האחרונים, את התואר אב השנה לא הייתי נותן לו. אגב -גם הגמרא לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 15:50 |
|
| |
לאברהם היה מלא צער מבנו ישמעאל עד שזה גרם למותו 5 שנים לפני הזמן
וגם מיצחק היה לו מלא צער עד שנולד
ואחר כך שנצטוה לעקוד אותו
וישמעאל ניסה לרצוח אותו על ידי רובה קשת
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 16:14 |
|
| |
מאיפה הסיפורים המשונים הללו מהרבי בחיידר? יש לו דמיון בלי עין הרע.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 16:24 |
|
| |
[quote]מאיפה הסיפורים המשונים הללו מהרבי בחיידר? יש לו דמיון בלי עין הרע. [/quo
פטירת אברהם אבינו"וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי, מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים. וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ, וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה..." (בראשית כה ז-ט)
חי אברהם אבינו 175 שנה, ואולם למעשה היה צריך לחיות 180 שנה. ירדו לו חמש שנים משנותיו, כדי שלא יראה את עשו נכדו יוצא לתרבות רעה. ואכן כבר באותו יום שנפטר אברהם, עבר עשו על חמש עבירות חמורות ביותר. אמר הקדוש ברוך הוא: אני כבר הבטחתי לאברהם אוהבי ואמרתי לו "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום", ועכשיו, אם יֵצֵא לחוץ ויראה את נכדו יוצא לתרבות רעה, וישמע בני אדם מדברים על נכדו שהוא מגלה עריות ושופך דמים - ודאי אין זו שיבה טובה! לכן, מה אני עושה לו? אוספו מן העולם! טוב להם לצדיקים להיאסף בשלום על משכבם. (תנחומא כי תצא ד)te]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 16:40 |
|
| |
איזן אתה קורא מה שאתה כותב? דברת על כך שישמעל רצה לרצוח את אברהם ובגלל הצער על ישמעאל הוא מת חמש שנים קודם. והסיפור שלך בכלל על עשיו. לא פלא שהישמעאלים שונאים אותנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 17:13 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | איזן אתה קורא מה שאתה כותב? דברת על כך שישמעל רצה לרצוח את אברהם ובגלל הצער על ישמעאל הוא מת חמש שנים קודם. והסיפור שלך בכלל על עשיו. לא פלא שהישמעאלים שונאים אותנו? |
|
הסיפור הוא אכן על עשיו
אך אותם הסיבות ציערו אותו אצל ישמעאל
כי גם ישמעאל היה רוצח ורצה לרצוח את יצחק והיה עובד ע''ז ומגלה עריות
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 17:29 |
|
| |
אייזין,
צער גידול בנים פירושו צער שיש לאב ביישרו את את בניו להיות אנשים גדולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 17:34 |
|
| |
לדעתי צער גידול בנים
זה צער והתמודדות שהוא עובר עם גידולם והתנהגותם אליו או ביניהם
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2014 17:57 |
|
| |
חז"ל פירשו ועצבונך זה צער גידול בנים, ופירש התורה תמימה: נראה דמפרש מלשון הכתוב ידיך עצבוני ועשוני, ובלשון חז"ל מעצבין את הקטן, דהפי' מיישרין אותו. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: נוח לו לאדם לגדל לגיון של זיתים בגליל ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל. ומפירושו מובן פירוש רש"י לדברי רב יהודה שיעקב פדאו לאברהם מצער גידול בנים (סנהדרין יט:): שהוטל עליו טורח שבטים שעל אברהם היה מוטל אותו טורח דכתיב והרביתי את זרעך והוא פדאו.
|
|
|
|
|