המוסיף - האם זו גריעותא או מעליותא ?
בדברי חז''ל מצינו סתירה לגבי הוספת חומרא או דברים שלא מצווים
במקום אחד כתוב לגבי הנחש -
המוסיף על הצריך גורם לחיסרון - סנהדרין כט, א
המוסיף יותר על מה שצריך - אין זו תוספת אלא חסרון.
המקור לכך הוא מעשה הנחש וחווה בגן עדן. בציווי של הקב"ה נאמר: "ויצו ה' אלהים על-האדם לאמר מכל עץ-הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב, טז-יז). אבל במהלך שיחת חווה עם הנחש, כשניסה לפתותה, אמרה לו, שהקדוש ברוך הוא ציווה אותה ואת אדם:
<* style="color: #000099; font-family: 'Arial (Hebrew)'; font-size: medium;">"ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו, ולא תגעו בו, פן תמותון" (בראשית ג, ג).
**>ניצל הנחש את העובדה שהוסיפה חווה גם את איסור הנגיעה, דחף אותה על האילן, ואמר לה:
<* style="color: #000099; font-family: 'Arial (Hebrew)'; font-size: medium;">"כשם שאין עונש מיתה על הנגיעה, כך אין עונש גם על האכילה".
**>סופה של חווה שאכלה מפרי עץ הגן. מתוך שהוסיפה חווה איסור שלא נאסר, באה לעבור על האיסור שנאסר.
ומצד שני אנו מוצאים בדבריהם ענין נגדי של כל המוסיף מוסיפין לו -
| ר' משה בן מכיר בספרו "סדר היום" מסביר מדוע צריך לאחוז בציצית לחבקה ולנשקה וכן מדוע לא צריך להתייחס למלעיגים: |
ויש שאוחזים הציצית ביד השמאלית ומניחן כנגד לבן כל זמן קריאת שמע, ויש לזה ראיה מהמדרש כל עצמותיי תאמרנה וכו' מי כמוך:
וראוי לעשות ולכוון בזה, כי הנה לבו וכל מאודו משועבד לעשיית המצות,
וצריך להביט בהם בפרשת "ויאמר" כשאומר "וראיתם אותו וזכרתם",
ולשום נגד פניו זכירת כל המצוות כשיבואו לידו לקיימן,
ואחר כך ינשק אותם וישים אותם על עיניו ויחבק אותם על לבו,
וכל העושה זה וכיוצא בזה להדר המצווה ולרוממה שכרו הרבה מאד.
ולא יחוש אם ילעיגו עליו. כי המלעיג ילעיג ממנו ואוי לו ולרוע מזלו, כי כל המוסיף ביראת שמים ובקיום המצוות מוסיפין לו חיים וטובה.
(סדר היום עמ' 16)
מה הכללים בזה והאם זה תלוי באיזו מצוה מדובר ? |
תוקן על ידי אייזין ב- 23/12/2014 16:47:46
 |
|
|
