שאלה על פרשת זכור

מה שעדיין לא הצלחתי להבין:

למה התורה מצווה "... והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויביך מסביב... תמחה את זכר עמלק..."

א. למה צריך לחכות שה' יניח לנו מכל האויבים מסביב?
ב. ואם כבר הניח לנו מכל האויבים - האם אין עמלק בכללם - ושוב למה צריך את מחיית עמלק?

ירוחם 

בספר שמואל מתואר עמלק כיושב במדבריות התוחמות את ארץ ישראל מדרומה וממזרחה, א טו,ז וַיַּךְ שָׁאוּל, אֶת-עֲמָלֵק, מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרָיִם. תיאור זה מתאים לשבטים נוודים, ולפיכך כאשר שאול בא, הוא מתואר כבא עד עיר עמלק, אבל לא היה שם לאותה עיר כי זו לא היתה עיר במובן הרגיל, אלא מחנה.א טו,ה וַיָּבֹא שָׁאוּל, עַד-עִיר עֲמָלֵק; 

כל מה שכתבנו הוא על פי פירוש דעת מקרא שם.

כיון שכן, ישראל לא תכננו לירש את אותן מדבריות, ומלחמת עמלק בישראל היתה בגלל רצחנותו ותוקפנותו, ולא מחמת שישראל באו לרשת את ארצו, ארץ נוודים מדברית.

ירוחם, הגבול המתואר בתורה הוא 'עמלק יושב בארץ הנגב' הגבול המתואר בשמואל הוא 'מחוילה עד שור אשר על פני מצרים', זה לא בדיוק אותו מקום. ארץ החוילה היא כנראה באזור תימן ואתיופיה. וי"א (גריניץ, מחקרים בקדמוניות המקרא) שהיא נמצאת בגבול אשור, בצפון מזרח סוריה. שור נמצאת איפשהו במדבר סיני ליד מצרים. עמלק חי בכל השטח הענק של מדבר סוריה - ערב שזה אומר בעברית נווד.

ירוחם

ארץ ישראל נקראת ארץ שבעה עממים, ועמלק אינו בכללם, מכאן שתחום נחלתו אינו מהארץ המובטחת, והמלחמה עמו היא על רקע אחר ולא על ירושת הארץ.

וכבר ביאר "אריאל" בטוב טעם ודעת.

ירוחם, היא הנותנת. עמלק לא 'גר' בכל השטח העצום הזה שהיה גדול בהרבה משטח מגורים של עם בתקופה ההיא אלא נדד בכולו. כך גם בני ישמעאל ששכנו 'מחוילה עד שור על פני מצרים בואכה אשורה'.