| נשלח ב-6/3/2015 12:20 |
 |
| |
הגיגי פורים
קורא המגילה בירך.... שעשה ניסים לאבותנו בימים ההם בזמן הזה.
מה הוא נס? לפי המילון ולפי ההגיון, זו התרחשות על טבעית,
אבל הרי אין במגילה כל התרחשות על טבעית, אולי בנסתר.
התרחשויות כאלה, בנסתר הן לחם חוקנו היום ו מאז נהינו לעם ולפניו,
אולי מישהו מהחברים ינסה להסביר , בבקשה בלי גרפמוניה.
בסיום המגילה אסתר פרק י (א) וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם:
מה זה שייך לעניין? ומה הפסוק הזה בא ללמדנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2015 16:37 |
|
| |
התקבל באישי
| נס המגילה |
|
א. נכוו שהמגילה לא נותנת במה להתרחשויות לא טבעיות. אבל מי אמר ששרשרת התרחשויות שגורמת לתוצאה בלתי הגיונית ולוגית בעלעל לא מוגדר גם כנס? במיוד לפי דבריו של הרב דסלר שההבדל בין נס לטבע זה שטבע הוא נס תמידי ואילו נס הוא שינוי מהנס התמידי. דבר נוסף, מעיון בתורת המלבים על המגילה, עולה שהיו הרבה ניסים גם במובן הפשוט של שענוי מדרך הטבע. למשל הוא מסביר שבעצם זה שהיא נכנסה למלך היא חויבה במיתה. ולא רק שהוא חננן אותה אלא אמר לה מב בקשתך עד חצי המלכות ותעש. אתה יכול פשוט לומר שמדובר במלך עם קריזות ואתה יכול לומר שמדובר במלך חכן שכח עליון שינה את דעתו. בקשר למיסים. המגילה היא גם במובן מסוים ספר מכתבי הקודש. אבל בל נשכח שהמגילה היא היתה גם איגרת רשמית של מלכות פרס של אותה תקופה. וככזו, היא חייבת לסקר אוביקאיבית את קורות אותם ימים. וכיון שכתוב במגילה שאחשורוש הסיר את המסים בעקבות החתונה הממלכתית עם מלכה שלא יודעים מאיזו מדינה היא. לכן כעת שנודע שהיא שייכת לען היהודי, אז מן הראוי להחזיר את המסים. על דרך הרמז יש בזה ביאור יםה, אבל כנראה התכוונת יותר לפשט. אין לי אישור כתיבה אבל תוכל לפרסם זאת. נשלח מהאנדרואיד שלי
| |
|
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2015 16:59 |
|
| |
ירוחם
מה טוב שפתחת אשכול בנושא. יש לנו חג, שבא רק פעם (או פעמיים יום אחרי יום) בשנה, ואין התייחסות חדשה?
והלא אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש.
השאלה הראשונה מובילה אותנו, לדעתי, לידי ניתוח של מושג הנס אצל חז"ל. מתוך דבריך, שאין כאן נס בחינת דחית חוקי הטבע, אנו מסיקים כי הנס הוא בצירוף הנסיבות המאושר שהפיל את המן ואיפשר למרדכי ואסתר למנוע את מזימתו.
צא וראה כי יש לנו כמה שיטות כמה צריך לקרוא מן המגילה (להלכה קוראים את כולה מתחילה ועד סוף), ויש מי שאומר שמתחילים בקטע "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", המספר על אחשורוש שאינו נרדם, שומע הקראה מספר הזכרונות על מרדכי שהצילו, ומכאן מתחילה עליית מרדכי ונפילת המן. טעמו הוא ש"כאן מתחיל הנס". כלומר, הנס של הענקת הזדמנות למרדכי לעלות - ולהמן להסתבך.
ברבות הדורות, התערבות ניסית של דחית הטבע הפכה לבעיה פילוסופית, ויש שהכחישו בכלל את מציאות הנס וטענו שזה, לכל היותר "שקר קדוש" (הרמב"ם האיזוטרי לדעת חלק ממפרשיו).
אולם אם בוחנים את התנ"ך, דומה שכבר שם הנס אינו בהכרח בדחית חוקי הטבע (אם היה מושג כזה בימי משה רבנו) אלא בהתאמה הפלאית של האירועים. גם נס קריעת ים סוף בא על ידי רוח שרבית חזקה, ורוח הביאה את הארבה ואת השלו. אין כאן, לדוגמא, הופעה של הארבה בלב מצרים כנוצר יש מאין. הארבה מגיע יש מיש, ברוח מאפריקה הרחוקה. הנס הוא בכך שהוא מגיע למצרים בדיוק ברגע בו משה מאיים להביאו.
יש לנו דוגמאות של ניסיות יותר מנוגדת לטבע, ואכן זו אינה קיימת במגילת אסתר. וכבר חז"ל העירו על כך והדברים מובאים בויכוח של תנא עם מין נוצרי ומשובצים בתוך תפיסה קבלית של ההשגחה ושינוייה במשך הדורות בפירוש הגר"א על המגילה (והרב ברוודה הפך זאת לספר שלם).
***
התוספת של כבוד המלך אחשורוש בסוף מגילת אסתר היא אכן חסרת כל ערך לסיפור הנס. ויש לשער שהיא נוספה בידי המחברים כדי שאם המלך יבקש שיקריאו לו, ישמע את הצלחותיו גם בתחילת הסיפור וגם בסופו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2015 17:00 |
|
| |
הערה: תגובתי נכתבה לדברי ירוחם הראשונים כי לא ראיתי את האחרונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2015 18:57 |
|
| |
רבינו המיימוני, ניסי מצרים הם עדיין נס אלא שאנו רואים שהנס צומצם ככל הניתן, כלשונו של אחד מרבותיי:"אלוקים הוא חובב טבע". ה' התערב במערכת המטאורולוגית ויצר רוח חזקה, ואז שוב התערב וכיוון את הרוח כך שתבקע שביל בים.
שוב התערב ושבר את גלגלי מרכבות המצרים, הוליך עמוד אש וענן לפני מחנה ישראל, וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2015 19:47 |
|
| |
הרב מימוני שבוע טוב. למרות דבריך הנכונים, עדיין אני שואל ושאלתי על הברכה שעשה ניסים לאבותנו- אני מסכים כי כל נס הוא בדרך הטבע. אבל כאן לא היה נס כזה אפילו- לכאורה-. כאן היתה התפתחות חיובית. לאחר שנעשו מעשים שלילים, התפתחות אינו נס. מתי מברכים כעיקרון נסח הרמב"ם מהגמרא.
רמב"ם הלכות ברכות פרק י
הלכה ט
הרואה מקום שנעשו נסים לישראל כגון ים סוף ומעברות הירדן אומר ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו במקום הזה, וכן כל מקום שנעשו בו נסים לרבים, אבל מקום שנעשה בו נס ליחיד אותו היחיד ובנו ובן * בנו מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה או שעשה נס לאבותי במקום הזה, הרואה גוב אריות וכבשן האש שהושלך בו חנניה מישאל ועזריה, מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שעשה נס לצדיקים במקום הזה, הרואה מקום שעובדין בו עכו"ם מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שנתן ארך אפים לעוברי רצונו, מקום שנעקרה ממנו עכו"ם אם בארץ ישראל ו הוא מברך שעקר עכו"ם מארצנו, ואם ז בחוץ לארץ הוא מברך שעקר עכו"ם ממקום הזה, ואומר בשתיהן כשם שעקרת ממקום זה כך תעקר מכל מקומות ותשיב לב עובדיהם לעבדך.
האם מי שמבקר בשושן- צריך לברך על הנס? מי שמבקר בגבול מואב מברך על הנס של בלעם ובלק.? וכו' אני לא מדבר כבר על כך שנעשו ניסים לאבותו ב2000 שנות הגלות ולנו ולב לא ראיתי שמברכים על הנסינו במדינתנו במלחמות ובחיי יום. זה כתבתי סתם כי זה מציק אבל אני חוזר לשאלה הראשונה בהסתמך על הרמב"ם.
אני מצפה לתגובות נוספות בטרם אגלה את דעתי- כי באמת היה נס ממש בסיפור המגילה- אבל החינוך שקיבלנו אינו מאפשר לנו לראות, בלי משקפיים השחורות.
התשובה לשאלה השניה. המגילה מנקזת בהמשך את המעשה למרדכי משנה למלך.
מרדכי ראה כי בכסף אפשר לקנות שלטון- המן- אחשורוש- צריכים לדאוג שלממלכה יהיה הרבה כסף , שלא יהיה חשוף להשפעות בשביל כסף.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2015 21:11 |
|
| |
ירוחם,
לא הבנתי מה ראייתך מן הרמב"ם, אם כוונתך שהדוגמאות הם מניסים שלמעלה מהטבע, לא הייתי בונה על זה כי ברור שכדוגמא יבינו את הניסים היותר גדולים וידועים.
רק לניחוש, האם אתה מתכוון שהנס הוא שהמן לא קלט שאסתר יהודיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2015 22:32 |
|
| |
הרמב"ם מנה את הניסים שעליהם מברכים ברכה, סימן שהנס חייב להיוט בולט וניכר,
לא זה לא הנס. מה זה היה שייך להמן הוא היה ממונה על בית הנשים?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2015 07:27 |
|
| |
עוד הגיג
נראה שהיה מאגר בתולות לא קן, לפחות עשרות אלפים. בכדי להגיע למקצה הגמר, לבית הנשים, הגיוני שהיה צורך להתאמץ. האם הלכתית היתה אסתר יכולה להתאמץ? בפרט לדרשת חז"ל שהיתה נשואה למרדכי (המתעלם מחיפוש בתולות דווקא).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2015 07:51 |
|
| |
תלמיד
מן המגילה משמע שאסתר לא ניסתה (וכמסתבר לא רצתה) להפוך למלכה הראשית. המידות שלה, כמו אי נסיונה להשיג מעבר למינימום ההכרחי, הן שחיבבו אותה. וכמובן יופיה - לפי הפשט. וכפי שיתברר בהמשך הסיפור, היתה חכמה מאד בפיקחות והבנה כיצד להפעיל את אחשורוש.
עליה נאמר:
והנערה יפת תואר ויפת מראה.
וכן
אסתר פרק ב
(טו) וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ:
אשר להצלחתה אצל אחשורוש, הגמרא מציעה שלושה נימוקים שאינם סותרים:
(טז) וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ:
(יז) וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי:
יש שכתבו שאסתר אחת משלוש יפהפיות שאין כמותן בכל ההיסטוריה.
יש שכתבו שאותו יום היה מסוגל לכך, כיון שהיה שיא החורף, ואז הקור מביא לקירוב.
ויש שכתבו שסייעתא דשמיא היתה לה, שכן "ירקרוקת" היתה ובכל זאת העדיף אותה אחשורוש.
לי לא ברור אם כבר בשלב זה הבינה אסתר כל כך בטיב בני אדם, כפי שהגמרא מנתחת את הרעיון שלה להזמין את המן ואת אחשורוש למסיבות פרטיות. ואפשר שגם זה תרם להצלחתה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2015 09:05 |
|
| |
דוחק. לו רצתה היתה מגיעה למבחני המיון כחסיד סאטמר ללשכת הגיוס
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2015 10:27 |
|
| |
הרב מימוני
אסתר גילתה במקרה הזה פיקחות ערמה וידע בפסיכולוגיה של הגבר, ההזמנתו של המן לסעודה, עוררה אצל המלך קנאה גברית, וזו היתה מטרתה העיקרית
עם כל הכתוב בחז"ל, אסתר ומרדכים חיו בשושן כיהודים מתבוללים לכל דבר, בלשי המלך לפני בחירתה, לא גילו שהיא יהודיה. ומרדכי היה צריך לספר לסובבים אותו כי יהודי הוא.
מה הם לא ראו את תכלת מרדכי? לפי ההסבר של הפיוט.
הדמיון לסאטמר בולט אצלם, גם לא רצו לעלות לארץ, למרות שכבר היתה מדינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2015 10:39 |
|
| |
ת"ט, חסיד סאטמר מגיע ללשכת הגיוס בדמוקרטיה שבאמת לא מאד רוצה אותו שם. אסתר הגיעה למיון במגה דיקטטורה שלא הבינה חכמות. אם היא היתה מתחילה לעשות קולות משונים ולנופף בזרועותיה היו נותנים לה כמה מלקות ובודקים מה יקרה. וזה בהנחה שאחשוורוש התעניין במנת המשכל של המועמדת או בכל דבר שמעבר לריסיה הארוכים. הקריטוריון היחיד שהמגילה מזכירה הוא 'בתולה טובת מראה'
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2015 10:48 |
|
| |
יפת מראה- רואים. מאין ידעו שהי בתולה? בדקו אותה על חבית יין,
|
|
|
|
|
