ליל תשעה באב (נדחה) בפורום תשע"ה

שאלות אפשריות:

על מה אנו צמים?

האם אנו באמת מתגעגעים למקדש?

מה אומר לנו המקדש?

איך ייראה המקדש לעתיד לבוא?

מהו החורבן של עם ישראל? איך אפשר לקדם את תיקונו?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

שאלה שראיתי במקום אחר: האם יתכן שגם בעוד 20,000 שנה נשב ונתאבל על החורבן?

אריאל
שאלתך אולי רומזת לאמונה המקובלת מאוד היום ביהדות החרדית שיש עוד מקסימום 225 שנים לעולם, בתוכם חייבים להיות ימות המשיח.
שמעתי פעם בשם איזה רב חשוב, שצריך לכתוב היום בספרים, שלא בטוח שזו אגדה מוסכמת והרמב"ם לא פסק את זה.
כדי שבסוף האלף השישי, (- אם לא יבוא משיח), ימנעו משבר גדול על ידי שיאמרו שכבר לפני 250 שנה כתבו שזה לא נפסק...

והאמת שגם

האמת שהאמונה הזו מבוססת על טעות בפירוש הברייתא. הברייתא הביאה מסורת עתיקה שימות עולם מחולקים לב' אלפים תוהו, ב' אלפים תורה וב' אלפים משיח. כלומר, המשיח צריך להגיע בסביבות שנת ד' אלפים (המאה השלישית לספה"נ). סוף העולם יגיע בו' אלפים.
מאחר והמשיח לא הגיע אז (וכבר בעלי הברייתא אמרו 'בעוונותינו שרבו חלפו מהם') פירשו האפולוגוטיקנים שהמשיח יבוא במהלך אותן אלפיים שנה. מה שהברייתא לא התכוונה אליו. ואיכשהו היום יש שחושבים שהמשיח יבוא בסוף האלפיים שנה.

אריאל

1 "שהעולם הוא 6000 שנה" הוא חלק נפרד בברייתא והוא מוזכר גם בספר היובלים ועוד מקורות חזלי"ם וחיצונים.

2 הרמב"ם טוען שאינו מוסכם וזה דעת יחיד. ר"י אל ברצלוני בפירושו על ספר יצירה מאריך הרבה בזה וכותב שיש שחולקים על זה.

זמן החורבן 

1 בפסוקים בשביעי ופסוק אחר בעשירי ובמשנה אמרו שגם בראשונה חרב בתשעה בו

ותירצו בברייתא שנכנסו בשביעי למקדש ושרפוהו לעת ערב של סוף תשיעי והיה בוער עד שקיעת החמה שבין ט' לי' 

במלחמות היהודים מספר יוסיפוס משהו לא ברור (?) על תשיעי  ועשירי בקשר לבית שני - האם זה השפיע על התירוץ הנ"ל ?

זה ודאי לא מוסכם כי בחלק הרי יש סדרה של תאריכים לימות המשיח וחורבן העולם. העניין שכמו כל קצי המשיח שמובאים בגמ' ועברו, גם סופי העולם שמובאים בגמ' יכולים לעבור.
בכל אופן נשמור את הדיון לתשעה באב.
רק עוד שאלה למיימוני: האם מותר בכלל לקיים דיון כזה בת"ב? תורה לא משמחת?

מיימוני,

אתה רוצה לומר לי שבכל דיוני ליל תשעה באב מאז ייסוד המסורת ועד היום לא עסקתם בשאלות יסוד אלה? בטוח שכן. אמנם אין בית המדרש ללא חידוש אך תן לפחות תקציר/סיכום ממסקנות העבר, שלא ייטחן גם פה קמחא טחינא... 

מעזרת הנשים נשלח פתק מקופל אל רב בית המדרש, הרה"ג מיימוני, וז"ל:
"מה בית המקדש אומר לי?
בית המקדש אומר לי שהלכות טומאה וטהרה יחזרו. אומר ששבועיים בכל חודש אני איאלץ להיות מנודה מהציבור, גם אם קורים אז דברים חשובים ומעניינים כמו קרבן פסח. יהיה אסור לי לאכול עם כולם, ואפילו לשבת על כסא בבית שלי. 
אם לא אגור בירושלים, זה אומר שבעלי יסע לו עם הבנים ('יראה כל זכורך'), ואני אשאר בכל פעם שבעה-שמונה ימי חג, לבד בבית. ועוד כהנה וכהנה. 
כן, עכשו כולם יבואו ויגידו לי שזה יהיה תענוג רוחני עצום ונפלא שאנחנו בכלל לא מבינים אותו. 
אז נמאס לי מתענוגות רוחניים שאני לא מבינה. כאלה יש לי כבר היום למכביר. 
ויש לי חשש עמום שגם בזמן בית המקדש הכל ימשיך כרגיל, ואני אהיה חייבת להאמין לכולם שהנאכס שאני מרגישה זה בעצם תענוג רוחני".
על החתום: השכנה של למינגית  

למינגית
צל"ש

רב_מחשבות - דנו גם דנו אלא שלא הגיעו לכלל מסקנה. ראה בין היתר באשכולי.

לכן ביקשתי לפחות תקציר הדיון/הטענות, שיתחילו עכשיו מהיכן שעצרו שם. 

למדנו נייל פוסטמן שבמדעי הטבע יש התקדמות, במדעי הרוח והחברה לא פעם יש מעגליות.

בקשר לתאריכים שקשורים לחורבן (וסליחה מהשכנה של למינגית...)

בירמיה ל"ט ב' וכן נ"ב ו', ובמלכים כ"ה ג' נאמר שבתשעה לחודש הרביעי הובקעה העיר (במלכים לא כתוב איזה חודש).

נדמה לי שבירושלמי כתוב שמרוב הצרות הם התבלבלו בחישוב והנביא כתב את התאריך שהיה מקובל בעם.

מישהו יודע מה בדיוק כתוב בירושלמי ועל מה?

תוקן על ידי כמדומני ב- 25/07/2015 23:37:57

וישלח ... אל הנביאים אשר בית ה' לאמר: האבכה וספד בחמישי ובשביעי כאשר עשיתי זה כמה שנים ?
ויהי דבר ה' ..... צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים. (זכריה).

בזמנן היתה אתחלתא דגאולה הרבה מישראל (כמה ב % ?) עלו ברשיון מלך פרס כבר הספיקו למנוע אותם מבניית המקדש וכבר מלך דריווש והרשה שוב לבנות ועוד לא סיימו לבנות המקדש (עד שנתיים אחרי נבואה זו).

גם אילו יסיימו את בניית המקדש עדיין הם פחווה תחת מלכות פרס ולא מלכות עצמאית כמו שהיה עד שנים ספורות לפני החורבן.

אחר שחרב הבית שניה חזרו לצום בתשעה באב ובי"ז תמוז ו(אחר חורבן ביתר חזרו לצום) בג' תשרי ובי' טבת. התקווה לשוב שוב לציון לא פסקה  - אחר שהתקיימה בפעם הראשונה בימי כורש - עד שמומשה 

לכאורה חזרנו לאותו מקום של השאלה הנ"ל שתשובת ה' היתה שלא לצום ואולי ט"ב שאני שהיום שאין עסוקים בבניית המקדש צריך לצום בו בשונה משאר צומות.