"ואלו הן שמצילין אותן בנפשן" (משנה סנהדרין עג:)

שנינו במשנה (סנהדרין עג.):

"ואלו הן שמצילין אותן בנפשן: הרודף אחר חבירו להרגו, ואחר הזכר, ואחר הנערה המאורסה.
אבל הרודף אחר בהמה, והמחלל את השבת, ועובד עבודה זרה אין מצילין אותן בנפשן."

מצילין אותן הוא כמובן את הנרדפים את זה שעומד ליהרג ואת הזכר והנערה המאורשה.
וזה ההבדל בין הרישא לסיפא שבסיפא אין את מי להציל (את הבהמה את השבת את האמונה...) ולכן שאר עריות שיש בהם חיוב מיתה גם כן יהרג ולא יעבור

אבל הבנה אחרת אפשרית שאין כאן רק מטרה של הצלת הנרדף אלא הצלת האדם מעבירה שעומד לעבור. (ולפי זה, הסיבה לחלק בין עבירות שונות היא אחרת) ולפי זה גם אם העבירה (של גילוי עריות) היא ברצון ה"*נרדף" גם כן יהרג (מי שעומד לעשות מעשה כגון בזכר השוכב ולא הנשכב) וסמך לזה יש כמובן ממעשה פנחס וזמרי.וכמו כן הדין נהוסף שנאמר בתלמוד שם שכל מצוות שבתורה אם אומרים לו לאדם עבור או תיהרג יעבור ואל יהרג אבל עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים יהרג ואל יעבור.
על פי ההסבר השני מקור הדין הוא פשוט שאם מותר וצריך להרוג אדם כדי שלא יעבור עבירה חמורה כזו וודאי שגם הוא צריך לעשות זאת בעצמו. ואותה סיבה בשפיכות דמים שגם כן ניתן להצילו בנפשו לכן גם הוא יהרג ולא יעבור

ובעבודה זרה שנאמר שיהרג  ואל יעבור למרות שלא ניתן להצילו בנפשו ככתוב במשנה לכאורה היא קושיא אבל באמת בגמ' הובאה ברייתא שדעת רבי שמעון שאף בעבודה זרה ניתן להצילו בנפשו ואכן דין זה של יחויות שלשת עבירות שבהם יהרג ולא יעבור נאמרה בשם רבי שמעון. ואם כן אינה מוסכמת ובאמת היא לא כל כך שייכת כי עבודה זרה היא תלויה בלב וכבר נחלקו בזה אביי ורבא במסכת שבת בדין עובד מיראה ולדעת רבא אין זו עבודה זרה ובהתאם לשיטתו פסק רבא במסכת עבודה זרה שאין דין יהרג ואל יעבור בעבודה זרה.

לפי ההבנה השנייה פרט לשינויים קלים בפרטי הלכות יש כאן הבדל גדול ויסודי שלפי זה אדם שעומד לעבור עבירות חמורות (מהרשימה דלעיל) אף שלא עכשיו ברגע זה עומד לעבור גם כן יהרג.
ואולי זה מקור למה שכתב הרמב"ם (בהלכות ממרים, מסברתו , כדבריו) שמי שכופר בתורה ואינו מקבל את סמכותה בעיקרון "יהרג מיתת כפירה ומיתתו בכל אדם"  ומה שנתבאר הוא עוד יותר קיצוני מדבריו.

יש לציין לסיפור שבא לכאורה לפני הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הנושא היה אם לפרסם על אשה מופקרת שהיא נשאית איידס (למרות חיסיון רפואי או אחר) מפני שהיא רודפת את מי שבא במגע מיני עימה. והשיב בשלילה מפני (בין היתר) שמי שבא עליה הוא בא על נדה וניתן להצילו בנפשו. (בעיקרון ולכן לפחות אין חובה להצילו...).

בער היקר, הפירוש השני, ובעיקר השלכותיו, הוא קודם כל לא הגיוני –

למען הסר ספק כל האמור לעיל ולהלן ומעולם ועד עולם בין על ידי ובין על ידי מי מטעמי ו/או מבאי כוחי ו/או אחר הוא אך ורק על פי ובהתאם ובמגבלות ובסייגים של חוקי המדינה ו/או הבינלאומים ו/או אחר 
 כמו כן יובהר כי אין בנכתב כדי להוות עילה לקשר כלשהו בישירין או בעקיפין או בכל דרך שהיא לעבירה פלילית /חוקית של הסתה לרצח ו/או גזענות ו/או בגידה (דאע"ש) ו/או אחר וככל שהדברים אינם עולים בקנה אחד עם החוק או עם רוחו הרי הם לגבי הנ"ל ולגבי כל דבר הבא בשמו ומכוחו בטלים ומבוטלים מעיקרא ואין לראות בהם ראיה לכאורה או אומדנא או אחר לדעת הכותב או מי מטעמו.

וכל מה שאמרה תורה וחז"ל הכל בימים הקדמונים באומות הנבערות שאין להם מוסר וכו' וכו' אבל המדינה הזאת שאנו חוסים תחת צילה היא כידוע מדינה של טובה ושל אהבה וכבר נאמר על ידי נביאינו ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם (מ)שמה. 

כמה הערות לעת עתה.

א. הכותרת מכוערת. מוטב מילה אחרת, החל ב"שוכבי משכב זכר" וכלה ב"חד מיניים". יתכן שהמונח שהשתמש בו בעל האשכול הוא טכני אבל עבורי ואני משער שלא רק עבורי זו מילה גסה.

ב. הדין של "ייהרג ואל יעבור" הוא דווקא בשעת מעשה ועל מנת להציל ובאי אפשר בהצלה אחרת ואפילו על ידי הטלת מום (ההורג את הנפש במקום שאפשר להציל בפגיעה באבר אחד חייב - גמרא שם).

ג. תמהתי מאד על הפסק של הרב אלישיב. האם אפשר לינק למקור?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

[מיימוני,

ייתכן וזה עניין תרבותי, אבל לאוזניי שלי "שוכבי משכב זכר" הוא ביטוי הרבה יותר גס : ראשית, כיוון שהוא מתאר דרך ביצוע של יחסי מין, וממתי תיאורי תנוחות מיניות נחשבים "לשון נקייה" בשפה כלשהי?! שנית, כיוון ש"הומואים" זו הדרך בה הומואים ישראלים מבקשים (באופן כללי - לא שאלתי את כולם...) להגדיר את עצמם, ואני נוטה להתחשב בדעה של קבוצות לגבי עצמם, לכל הפחות ביחס לשמם. אגב, "חד-מיניים" הוא ביטוי גרוע שכן בפועל הוא כולל גם סטרייטים שנמשכים אך ורק למין אחד (קרי: המין שאינו הם), ובניגוד ל"דו-מיניים" שהם אנשים שנמשכים (ומקיימים יחסים של זוגיות ואהבה) עם אנשים משני המינים גם יחד.
וכל זה לא היה אלא כדי לסייג את ההסכמה שלי למשפט הראשון בדבריך - הכותרת אכן מכוערת! (כמו כל כותרת שקוראת לרצח אדם אחר, אפילו אם האשכול בפנים הוא בעצם פרובוקציה על סאטירה והכל ב"הפוכה" על מה שכאילו-באמת לא נאמר בו וכו', כפי שעולה יפה מדברי יש3 לעיל).]

גם אני מצטרף לקריאה: הכותרת מכוערת, ביום שבו מטורף רוצח בני אדם בסכין, כל משפט שמעורר איזו הזדהות עמו, לא מתאים. (והרי הוא פצע בחורה אנושות, וגם את"ל שאותה בחורה היא לסבית, הרי לא עשתה שום איסור, ולמה נגזר דינה להריגה? זה רק מלמד, כמו שאר הנתונים, שמדובר בחולה נפש, שלא יכול לסבול את האויר שמחוץ לכלא, והתאמץ מאד למצוא דרך פנימה).

.

תוקן על ידי בערולאאדע ב- 31/07/2015 00:47:28

בקשר לכותרת

אני מקבל את דעת הציבור שהיא (הכותרת, ולפחות חלקים ממנה כדלהלן) מכוערת משלש סיבות שנמנו עד כה 1 הלשון אינה נקייה (מיימוני) 2 קריאה לרצח בכל מצב בעולם היא מכוערת (אמשלום) 3 הזדהות עם מטורף. 

כאמור אני מקבל אבל ללא הודאה באשמה שכן

לגבי 1 יש חילוק בין כתיבה לדיבור כפי שמוכח מכל מקום ששינו את ה"קרי" ללשון נקייה והשאירו את הכתיב. (כמובן שאת זה אי אפשר לשנות אבל מכל מקום למה מראש נכתב כך...). ועוד  "חד מיניים" זה תואר על האופי ולא על המעשים, שוכבי מ"ז זה תיאור על מקרה אפילו חד פעמי. ובנוסף הכותרת לא מספיק ארוכה ? בקשר לתירגום המדויק של המילה אם אני לא טועה היא "גבריים" או "אנושיים" 
 
 ולגבי 2 זה דעה ליברלית שכמובן אינה עולה בקנה אחד עם הדת.  
 
ולגבי 3 אני חושב שלגבי רוב הקוראים אין כאן הרגשה של חיבור לטירוף ושיגעון אלא של הזדהות עם דעה שאולי לא מוסכמת עליהם. (אולי אני טועה).

_____________________________________________________________________

אברם 

אתיייחס לדבריך לפי סדרם 

1 מדוע לא נהרוג גם מחללי שבת, רובעי בהמות 
התשובה היא שלא כל העבירות הן באותו חומרה וגם מבין אלו ששווים בעונש כגון שהם בסקילה עדיין יש חילוקים בחומרתם. לא אני ממציא את החילוקים שאצטרך לתת טעמים כמו שאיני מתיימר לתת טעמים לחילוקי העונשים השונים כגון ששוכב עם בתו בשריפה ועם כלתו בסקילה.

2 לפי הפירוש הזה אין צורך בכלל בסנהדרין
לא מדויק יש צורך בבית משפט לדון אדם שכבר חטא אבל שונה מכך הוא אדם שאינו "מקבל עול שמים" וזה כתב הרמב"ם כמו שהבאתי. 

3 לכאורה, אדם שרואה את העדים הולכים להרוג את עובר העבירה וחושב שהם טועים בעובדות – אמור להרוג את העדים, כדי להצילם מרצח...
זה גם בלעדי מוסכם כי מי שרודפים אותו להרגו שלא בצדק שמותר לו להשכים ולהרוג את רודפו ואם הנידון שהם חושבים שעושים בצדק מפני שגגתם זה כבר לא קשור למה שכתבתי.

4 הנושא כאן הוא מהותי הרבה יותר מפרשנות משניות, 
זה מוסכם ואני כתבתי כך בפירוש.

5 שכל מי שמאמין בתורה מן השמים כפשוטה נמצא על רצף אחד עם אותו רוצח
הוספת על דברי תיבת "כפשוטה" כנראה לרמז שדבריי יכולים להיות כפרשנות לתורה בניגוד לתורה שבעל פה המוסכמת וזה בניגוד לדבריי כמובן שבאים על פי המשנה והתלמוד והראשונים שצויינו בהודעתי. ואינני מוצא בתורה שבכתב "כפשוטה" דווקא לומר כדבריי.

6 אותו רוצח ממצעד התועבה
איני בא לשפוט אישית את הסיפור שאיני מכיר מספיק וכמו שציין ישיבישער שאותו אדם רצה להרוג עוד אנשים שככל הנראה מזדהים באופן עקרוני לעבירה אך אינם מבצעים אותה מסיבות שונות. (שזה ראוי לדיון נפרד) 

7 למען הסר ספק, בעיניי הרוצח הוא רוצח.
כמובן כך זה בעיני כל דובר עברית ולא ראיתי בזה משמעות מעבר לשינון השפה. (ובתורה מות יומת המכה רוצח הוא יש תוכן למשפט כי "מכה" הוא לא בהכרח רוצח).

תוקן על ידי בערולאאדע ב- 31/07/2015 00:44:14

קצת פוליטיקה 

האם הציבור החרדי מגנה את הרצח הנ"ל הרבה יותר מאת הרצח של אבוחדיר 

האם זה מראה על גזענות בקרב הציבור הנ"ל שהערבי התמים דמו מותר - יחסית - יותר ממי שהכל מודים (גם ללא דבריי) שבאופנים מסוימים מצווה להרגו על רקע מעשיו אלו שעליהם נהרג.

קישור אם הצלחתי להבין נכון, האשכול הזה נפתח לפני הרצח (!!)

הטענה כאן היא לא מדין מורידין ואין מעלין שתלוי בגדרו של עולם (כמו ב"ד בזמן שהשעה צריכה לכך) אלא מדין חומרת העבירה שמחייבת הצלה.

חידה בתורה "משכב זכר" מהו ? ומהו "משכבי אשה" ? (הפוך מהמקובל) נכתב גם כתשובה חלקית למיימוני על הבעייתיות שבכותרת.

ואם למצוא שם לכותרת כבר מתאים יותר "מעשה סדום" שהוא כאמור בתורה ניסיון אונס של גברים. אלא שהמחוקק הישראלי הוציא הדברים מפשוטם ולמד שכל האומר ... חטאו אינו אלא טועה ואף אנשי סדום לא כיוונו אלא דרך איברים וכדו'.


ואברם, איך שכחתי, הרי אתה כאברם העברי בשעתו שניסה להציל את אנשי סדום ממוות 

תוקן על ידי בערולאאדע ב- 31/07/2015 02:44:47