האם אירוסין בימינו היא מצווה?

בכרוניקה החרדית התפרסם שאלה שנשאלה אצל הגר"ח ""גם לגבי סגירת שידוך לפני יום כיפור, ענה הגר"ח ברורות כי 'אדרבה, מוטב לחטוף מצווה נוספת לפני יום הדין ויהיה זה לו למליץ יושר'"" וצריך ביאור איזו מצווה מקימים בשידוך אירוסין בימינו

לכבוד חלמישצור:

כידוע, נהגו לבנות את הסוכה- במוצאי יום כיפור,

משום-"ילכו מחיל אל חיל",

ושאלתי היא:

לשיטתך- איזו מצווה מקיימים בבניית סוכה??

אלא-בהכרח, שמצווה-אינה דווקא דבר יבש, ליטאי, נוקשה,

אלא-משהו שקשור יותר, לרגש, ולצורת חיים.

מצדרביעי עשית סוכה ודאי מצווה תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ט העושה סוכה לעצמו אומר ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה. לאחרים לעשות לו סוכה לשמו. בית יוסף אורח חיים סימן תרמא העושה סוכה לעצמו אין צריך לברך על עשייתה אף על גב דגרסינן בירושלמי העושה סוכה לעצמו וכו' אגמרא דידן סמכינן שאין צריך לברך על עשייתה. כן כתב הרא"ש בפרק לולב וערבה (סי' ג) וזה לשונו בירושלמי (ברכות פ"ט ה"ג) תניא העושה סוכה לעצמו מברך לעשות סוכה עשאה לאחר מברך על עשיית סוכה ואגמרא דידן סמכינן דגרסינן בפרק התכלת (מנחות מב.) אמר רב חסדא כל מצוה שעשייתה על ידי גוי אין ישראל מברך על עשייתה וסוכת גנב"ך כשרה ואיכא מאן דאמר (שם:) כל מצוה שאין עשייתה גמר מצותה אין צריך לברך: אבל שהחיינו היה ראוי לברך דתניא העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו וכו'. ברייתא זו בפרק לולב וערבה (מו.) ובתר הכי אמר רב אשי חזינא לרב כהנא דמסדר להו אכסא דקידושא וכתב המרדכי (סוכה סי' תשסט) והאידנא לא מברכינן שהחיינו על עשיית סוכה כמו שעשו בימי החכמים התנאים והאמוראים וי"ל לפי שכל אחד היה עושה לעצמו לפיכך היה מברך אבל עתה שאחד עושה למאה אין נראה שיברך העושה והשאר לא יברכו וסמכינן אהא דאמרינן (שם) רב כהנא מסדר להו אכסא דקידושא וכן עמא דבר: וכתבו התוספות (שם ד"ה נכנס) והרא"ש (שם) והר"ן (כב: ד"ה ואם) דמשמע בברייתא שאם בירך שהחיינו בשעת עשייה אינו מברך כשנכנס לישב בה ותמהו על זה דהא צריך לברך משום יום טוב כדרך שמברך בשאר יום טוב ואפשר דכיון דסוכה מחמת חג קא אתיא זמן דידה אף על פי שבירך בחול פטר לזמן דחג:

עשיית סוכה היא בוודאי מצווה כי ברור שמכשירי מצווה הם מצווה.