| נשלח ב-4/9/2015 12:24 |
 |
| |
סליחות - מטרה או אמצעי ?
בכל שנה אנו מבקשים סליחות מאלוקים מחודש אלול או משבוע לפני ראש השנה ושוב אחרי החגים חוזרים למה שהיה לפני כן
נמצא אם כן שהסליחות הפכו למטרה בפני עצמה שרק אומרים בלי כוונה לשנות
וכמובן שהשכל הישר אומר שהסליחות הן רק מעין הצהרת כוונות להבטחה לשינוי התנהגות ובקשת סליחה על התנהגות קודמת
אז האם אנו מצליחים לעבוד על אלוקים
ואיך אנו בעצמנו מרגישים עם זה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2015 17:54 |
|
| |
אייזין
איקון ירוק על אשכול מוצלח, עם תיאור עובדתי, מסקנה ושאלה שמציגה מתווה לדיון!
אפילו ציינת את המקור שבו השתמשת לניתוח. "השכל הישר"...
אדון בדבריך, כי יש לי כמה הערות.
אבל קודם גילוי נאות: לדעתי הסליחות כפי שהן הן מטרד. ובוודאי שתלמיד חכם המנצל את זמנו אמור לא לבזבז עליהן את הזמן שניתן לו משמים. וכמדומה שלא אני הראשון שאומר זאת.
ולהערות:
א. התיארוך של הסליחות הוא נכון. אבל אפשר לא להסכים עם הקביעה כי
הסליחות הפכו למטרה בפני עצמה שרק אומרים בלי כוונה לשנות
ראשית, הרבה אומרים סליחות על מנת להשתנות.
שנית, האם מטרת הסליחות היא להשתנות - או לאסוף עוד זכויות על ידי בקשת סליחה וחרטה על העבר?
אתה עצמך כתבת שהסליחות הן גם
בקשת סליחה על התנהגות קודמת
לא כל בקשת סליחה היא מן הלב ובעוצמה רגשית. אבל מה לעשות, לפעמים אנו עושים ואומרים דברים שאנו יודעים שהם נכונים אבל לא תמיד מצליחים להתחבר אליהם. אבל אנו עדיין בוחרים לומר אותם או לעשותם. ולכן הם נחשבים מעשה שלנו.
ושלישית - על מצוות רבות אפשר לומר שהן "הפכו למטרה בפני עצמה". ולא עוד, אלא שבבורותנו יש המפרשים שכל המצוות לא נועדו אלא כדי שנעשה מצוות, ולא התוכן חשוב אלא הדרישה. וזו לא רק דעה שאפשר למצוא אצל חרדים כמונו, אלא גם אצל הפילוסוף ישעיהו לייבוביץ...
ב. שאלת
האם אנו מצליחים לעבוד על אלוקים
ואיך אנו בעצמנו מרגישים עם זה ?
ואלו שאלות חשובות ביותר, וכל אדם בר דעת וישר לב צריך להציגן לעצמו!
ויפה עשית שכתבת אותן כאן. (ואולי כבר דנו בעבר בהן בפורום?).
התשובה לדעתי היא כזו:
אכן קשה לשנות הרגלים. והתשובה היא לא רק לקבל על עצמנו לשנות הרגל רע, אלא גם לחפש את שורשו. כלומר איך קורה שאני מגיב כפי שאני מגיב, לא בדעת ונגד ההלכה. כאשר אדם מתבונן בדברים ומחפש איך קורה שהוא, למשל, קם מאוחר כשהוא רוצה להגיע למנין מוקדם, או כועס וצועק כאשר הוא רוצה רק לדבר בנועם, עליו לבדוק איך התגובה הזו מופיעה. מה המחשבות שיש לו אודותיה. ואז לשנות את ההבנה (הכעס רק גורם לא להקשיב לי ולהיות נגדי. כדי לקום מוקדם עלי ללכת לישון מוקדם, וכדי לישון מוקדם עלי לשנות... וכו'). ואז מתחילים על עבודת הרגל חדש, וזה יכול לקחת חודשים אם לא שנים!
וגם צריך לא לקחת יותר מדי על עצמי.
כל זה מחייב חכמה רבה.
האם אלו שמגיעים לומר סליחות באמת חושבים על זה? איני יודע. צריך אכן שהרבנים מנהיגי הקהילות ישוחחו על הנושא הזה ויסבירו אותו.
ולשם כך צריך שיבינו בנושא הזה בעצמם. ושהקהל ירצה להקשיב.
הסליחות יהיו הזדמנות לא רק להקדיש זמן משאר החיים לנושא התחזקות אלא גם מועילות להתחזקות בפועל.
ג. איזה ערך יש לסליחות שהן הקראה של טקסטים שלא מתחברים אליהם ואינם משפיעים על האדם?
שתי תשובות בדבר.
מסתבר שכל סליחה משפיעה ולו פעם אחת. וזה משהו.
שנית, אדם מגיע לימים הנוראים עם תחושה שהוא עשה משהו כדי להתחזק. אפשר לבקר: הוא בזבז זמן על סליחות בשעה שהיה יכול לעשות משהו יותר מועיל, כפי שהסברתי לעיל. אבל מכיון שלא סביר שבני אדם יעשו משהו יותר מועיל, אז לפחות הרגילו את עצמם להקדיש זמן מדי יום או לילה כדי להיות בבית כנסת ולהקריא בקשות של סליחה ומחילה.
הייתי רוצה לשנות את העולם ואת האדם לטובה. כולנו היינו רוצים בכך. אבל קשה מאד להשיג יותר מצעד קטן. וזה צעד קטנטן ולכן, עם כל הסתייגותי, איני יכול לומר שמי שעושה זאת מבזבז זמן לחינם. או מרמה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2015 20:57 |
|
| |
לדעתי הסליחות כפי שהן הן מטרד. ובוודאי שתלמיד חכם המנצל את זמנו אמור לא לבזבז עליהן את הזמן שניתן לו משמים. (מיימוני),
מ ה יעשה אדם בעל שכל לא יחווה את סליחות לא את ראש השנה (שבין כה אינו מאמין עליו פרטים רבים שמקובלים עליו) ולא את.... מה ישאר לו לחוות - אתה חושב שעדיף לאתר חוויות שלא בתחום הדתי כדי להפריד בין המישור הדתי לחוויתי - האם יש בזה תועלת ?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2015 21:13 |
|
| |
אנחנו לא מבקשים סליחה. אנחנו מדקלמים פיוטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2015 21:25 |
|
| |
לא יודע מה אתכם אבל אני רואה המון אנשים לוקחים ברצינות גמורה את כל עניין הסליחות ההיטהרות הנפשית והרצון הפשוט להיות טובים יותר.
זה שברוב המקרים לא נשאר הרבה מכל זה לאחר יו"כ זה עניין אחר לחלוטין שראוי לדון בו אבל לרוב לא מדובר בדקלומי פיוטים בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2015 22:08 |
|
| |
| לאמר כתב: |  | לא יודע מה אתכם אבל אני רואה המון אנשים לוקחים ברצינות גמורה את כל עניין הסליחות ההיטהרות הנפשית והרצון הפשוט להיות טובים יותר.
זה שברוב המקרים לא נשאר הרבה מכל זה לאחר יו"כ זה עניין אחר לחלוטין שראוי לדון בו אבל לרוב לא מדובר בדקלומי פיוטים בלבד. |
|
נכון מאוד. יש הרבה מאוד כאלו, אני גם בהחלט מבין את אלו שהכניסו את זה במסגרת של אמירת פיוטים, זה סוג של דרך להזכיר לאדם להגיע לסליחות האמיתיות. קשה מאוד להניע הרבה אנשים לפעולה בלי למסגר אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2015 22:50 |
|
| |
לאמר (ברוך השב!) וכמדומני
איקון ירוק
אני מסכים בהחלט
בער שאינו בער
אכן אם מתחילים לפורר כל דבר ולשאול עליו פילוסופית, מה נשאר? מעט מאד.
עדיין. אני סבור שאפשר להתחבר וחשוב להתחבר למה שהוא מצוה מקורית יותר מצד השתייכותה לתורה ולמסורת. אנו יודעים שהסליחות הן מאוחרות. אז מי שטוב לו איתן, מה טוב. מי שהן מטרד עבורו הרי הוא פטור מהן בלי רגשות אשמה.
ואילו האופן שבו יש לתפוס את ראש השנה ואת יום הדין ואת היחס בינינו לבין ה', אלו שאלות עצומות, אבל אולי ראש השנה בדיוק נועד שנחשוב על זה ונבין את זה כמה שביכולתנו? וניישם זאת לגבי עצמנו להשתפרות? אני מצטער שאני כותב כללי. כאן צריך דוגמאות, אבל לא אוכל לעשות זאת בינתים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2015 23:18 |
|
| |
מיימוני, ולמה אתה חושב שצריך להקפיא את היהדות בחובות שנקבעו עד לפני 1500 שנה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2015 23:59 |
|
| |
מיימוני איני שואל מכיוון פילוסופי מה אמורים להאמין בקשר לראש השנה / דת אמונה בתורה / בחז"ל / ועוד אלא בנושא פסיכולוגי (תקנני אם אני טועה) לדעתך ראוי ונכון להפריד את תחום הרגשות (או לבטלו כליל....) מתחום הדת וזאת אם הבנתי נכון כדי למנוע שיבושים בהגדרות המצוות הדתיות ובכן החלופה האחרת מלבד דיכוי יצר החווייה היא מציאת ביטוי ופורקן לחווייה במקומות שאינם נוגעים וחופפים לעניינים דתיים (אולי תוכל לעזור למצוא אותם...) ושאלתי האם מטרה זו (או אחרת, ומהי ?) כל כך חשובה ולמה ?
אם ענית על כך אנא באר יותר לרפי השכל כמוני שלמרות רפיונו הוא מהווה מטרד גדול בחיים
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2015 00:16 |
|
| |
ואגב. יש לי שאלה שאני מתחבט בה בעיקר בימים הנוראים והיא. אדם שמכוין בתפלתו ברוך אתה ה'...- אתה אם אתה קיים, אתה שגם אם אתה קיים איני יודע מה אתה, אתה שגם אם אתה קיים ופעיל בייחס לעולמינו איני יודע אם אתה שומע תפילה או שמא כל התפילה היא הצגה כדי להאמין בך (כהתרשמותי בדעת הרמב"ם)
וכן על זה הדרך
האם קיים דין תפילה (כמובן לפי הצד וכו') האם נחשב למאמין (על תנאי...) ביו"כ שרק אז מכפר
סדר כוונת קריאת שמע של יום חול. 1 מכוין "לקיים מצוות ק"ש" שבכלל סביר שאין זה מצווה לדקלם אלא מצווה כללית וגם אם כן לדקלם אז עשרת הדברים... וכמובן אם בכלל משה אמרה ולא איזשהו סופר מאוחר וכמובן גם אם משה אמרה אם באמת יהו'ה אמרה ואם הוא בכלל... ועל כך בהמשך. 2 יהו'ה אלהינו- יהו'ה אחד האל ששמו בלשונינו הוא יהו'ה הוא אחד הפילוסופי של הרמב"ם שאינו מחולק ואינו מחובר ואינו גוף "ואינו..." ומהו כן ? - לא בטח הקדמונים לא התפלספו כל כך, אחד הוא כפשוטו שהוא הכי חזק מעל שאר האלהים שקיימים או שלא ? ואיך שכחתי את רש"י שלעתיד לבא כולם יאמינו באחדותו (אבל זה לא באמת הפשט...)
ובסוף איך שכחתי מה שאמרו להמליכו בשבעה רקיעים (מה זה בכלל ?) וכו'
אוי כבר אי אפשר להאריך כל כך בחי"ת
אני מתנצל על הבלגן רק רציתי להמחיש קצת
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 06/09/2015 00:33:56
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2015 01:58 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2015 02:00 |
|
| |
שני דברים שהייתי משנה בסליחות
1. למה אתם צריכים לסבך אותנו עם כל המלים הנשגבות האלה? תכתבו ברור! בקהילה שלי יהיו תפילות פשוטות וחמות שאנשים יכולים להבין.
2. מי שענה וכו', עננו וכו' וחבריהם היו מוצלחים מאד. ראו הפייטנים כי טוב ועשו אלף כמוהם. בקהילה שלי יאמרו שורה אחת מכל קטע. (וחשוב מאד: אחרי כל שורה יכריז החזן 'אנו מדלגים לקטע הבא' כדי שהקהל יזכה לחוש את הסיפוק הנפלא של הדילוג)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2015 02:24 |
|
| |
בער, כבר נכתבו בעבר תיאורים דומים לדבריך ואפשר להוסיף עוד הרבה:
א. יקבל ע"ע עול מלכות שמים אבל כ"ז לפי האידיאל הישן של עבדות למלך גדול ולפי אידיאלי החירות המודרניים יקבל ע"ע עול החופש.
ב. לא ישים ידו על עיניו שלא נזכר בגמ' שום מקום ואינו אלא מנהג פגאני. וחלילה חלילה שיעשה צורת שי"ן שיש לחוש לסרך קבלה רח"ל.
ג. (יכוין לקיים מ"ע דק"ש וכבר תיארת)
ד. (יכוין לקיים מ"ע דייחוד ה' וכבר תיארת)
יקרא בכוונה עצומה: שמע ישראל ויכוין כנגד כל האנשים המוסריים די בכל אתר ואתר. ה' ויכוין כלפי רוח העולם, או כלפי הסיבה הראשונה שאין לה רצון ושאיפה, או כלפי הטוב שבכל אחד מאיתנו, או כלפי אל הסערה העברי, או כלפי האיש מאש וחשמל שראו הנביאים.
אלוקינו אם כיוון כלפי הסיבה הראשונה יהרהר בליבו שזה כנגד הנשים וקטני הדעת המאמינים שי"ל קשר עמנו, אבל אם כיוון כלפי הטוב שבליבנו יהרהר ברצונו להיות טוב יותר, ואם כיוון כלפי אל הסערה ישבע בליבו שלא יעבוד את הבעל או את ים.
ה' כנ"ל.
אחד ישמר מליחדו בשבעת הרקיעים שאינם אלא אמונה פגאנית פרוטו קבלית שנפוצה במאות הראשונות לספירה ובחוגי יורדי המרכבה. אלא ייחדו בכל על צבירי הגלקסיות. ואם כיוון לאל הסערה יהרהר שאין לעבוד אלא אותו ושהוא חזק מהאלים האחרים.וישמר שלא יצייר בליבו שום דמות ותמונה, או ישמר לצייר בליבו צלם האל הרוכב על כרוב כפי שראהו בקודש הקדשים של המקדש המקומי טרם איחוד הפולחן.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 06/09/2015 02:27:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2015 02:45 |
|
| |
אריאל ההבדל שנראה שאתה נהנה מהפולמוסיות הזאת ויש שסובלים ממנה כמ"ש החכם יוסף דעת יוסף מכאוב (ומה טוב לאותם התמימים - ראה מעשה מחכם ותם - החיים בגן עדן של שוטים)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2015 07:37 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | 1. למה אתם צריכים לסבך אותנו עם כל המלים הנשגבות האלה? תכתבו ברור! בקהילה שלי יהיו תפילות פשוטות וחמות שאנשים יכולים להבין.
2. מי שענה וכו', עננו וכו' וחבריהם היו מוצלחים מאד. ראו הפייטנים כי טוב ועשו אלף כמוהם. בקהילה שלי יאמרו שורה אחת מכל קטע. (וחשוב מאד: אחרי כל שורה יכריז החזן 'אנו מדלגים לקטע הבא' כדי שהקהל יזכה לחוש את הסיפוק הנפלא של הדילוג) |
|
אתה יכול פשוט להיות ספרדי... (אם לא תשתעמם מלומר את אותם הסליחות 40 יום)
לעצם האשכול, המטרה המוצהרת של הסליחות היא לבקש סליחה על מה שעשינו, לא בהכרח יש ה אמירה לגבי העתיד. אם כי לא יתכן להודות שמעשה מסויים הוא לא טוב, ולבקש עליו סליחה, ללא רצון עז שהמקרה הזה לא יישנה.
זו הסיבה שצריך קבלה לעתיד, אבל ברמת העיקרון אני חושב שהסליחות מתייחסות בעיקר לעבר. אם כן, זוהי המטרה בעצמה, אלא שיש בה מכורח המציאות גם אמצעי שהוא חלק כמעט בלתי נפרד.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2015 09:38 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | 1. למה אתם צריכים לסבך אותנו עם כל המלים הנשגבות האלה? תכתבו ברור! בקהילה שלי יהיו תפילות פשוטות וחמות שאנשים יכולים להבין.
2. מי שענה וכו', עננו וכו' וחבריהם היו מוצלחים מאד. ראו הפייטנים כי טוב ועשו אלף כמוהם. בקהילה שלי יאמרו שורה אחת מכל קטע. (וחשוב מאד: אחרי כל שורה יכריז החזן 'אנו מדלגים לקטע הבא' כדי שהקהל יזכה לחוש את הסיפוק הנפלא של הדילוג) |
|
בקהילה שלי:
1. יקצרו את הטקסט באופן משמעותי מאוד.
2. את מה שנשאר אמרו בנחת.
3. (אפרופו האשכול הסמוך על גזענות...) לא תהיה אפליה בין קטעים. לא יהיה מצב שהחזן זועק ומתחנן במריחה ב"שמע קולנו", ומאידך בולע מילים במהירות מדהימה ב"עננו".
כמו"כ בר"ה: יהיה חיוב לתת ל'עלנו' שאחר התפילה לפחות 50% מהזמן של 'עלנו' שבחזרת הש"ץ... :)
|
|
|
|
|
