המתודה היהודית

החשיבה היהודית הבסיסית.

מבוא

ברצוני להגיש לכם את המתודה היהודית. המתודה היהודית – בניגוד לבלבול הרווחת בציבור, היא מאוד פשוטה ומובנת לכל. רק עוד לא קם האדם שייקח על עצמו את האומץ לכתוב אותה להמונים.  הסיבות הם משונות ומוזרות, חלק צודקות וחלק סתם בורות לשמה וחלק ליצנות לשמה. אני אומר לשמה כי יש הרוצים שההמונים יהיו בורים, חלק חושבים שזה טובתם וחלק פשוט לייצניים.

כתלמיד חרדי שלמד בחיידר ובישיבה קטנה וישיבה גדולה ואחרי הנישואין למדתי בכולל רוב חיי, וכמובן עמל תמידי בכל מקצועות התורה והיהדות, אני נפעם כל פעם מחדש מהבורות הרווחת בציבור, ומה שכואב הכי הרבה היא כמובן הבורות של אנשי האקדמיה. אם בחרדיות יש להם סיבות משלהם למה לא מלמדים את המתודה כפשוטו, בכל זאת לכל אחד יש את הארון הספרים וכל אחד מחוייב ללמוד תורה כל חייו ככה שאפשר להאשים את האיש שלא הגיע להבין את המתודה כפשוטו. כלומר אפי' שלא מלמדים לו את זה בכל זאת הוא אמור להגיע לזה בכוחות עצמו, ואם לא יגיע לפחות יתנהג על פי מה שמציעים לו חכמי הדור.

לא כן בציבור הכללי, אם  לא מלמדים את המתודה היהודית כפשוטו, הוא לעולם לא יגיע לזה. מילא את הציבור אי אפשר להאשים, אבל איפה אנשי האקדמיה ? למה הם בורים במתודה היהודית ? להם אי אפשר לסלוח ולמחול, הם מתפרנסים מכספי ציבור ותפקידם היא ללמוד וללמד. ואם הם לא עושים זאת, אז הם מועלים בתפקידם הציבורית.

ובכן אני לוקח על עצמי דבר שגדול עלי ברמות, אבל אין לי ממש ברירה כי הדברים בוערים בי בעצמותיי זה עשור, מאז שנפתחתי לחומר האקדמי וראיתי את החסר שם. חסר שם את הבסיס שבבסיס, לא שחסר שם פרטים למיניהם, חסר שם ממש את הבסיס וזה מה שהכי כואב.

במאמר הזה אני אתן את המתודה היהודית בקצרה.

לפני שנתחיל ברצוני להדגיש דבר חשוב מאוד, שהמתודה היהודית היא יהודית כמובן אבל היא לא שייכת ליהודי, היא שייכת לכל אדם כפרט בכל מקום ובכל זמן. ותשתכנעו בכך לאורך כל המאמר.

במאמר הזה אני לא מוכיח ולא מתפלסף עם שום דעה, רק מביא את המתודה כפשוטו ובקצרה כמה שאפשר (בספרי כמובן אני מאריך יותר עם הוכחות ומתפלסף עם הדעות הרווחת בציבור ובאקדמיה אבל במאמר הקצר הזה אני פשוט רוצה שהפרט יקבל את המתודה כפשוטו, ברור וחד כסכין ככה שלא תישאר אדם בכל היקום שלא ידע את הבסיס הפשוטה של המתודה היהודית)

בהצלחה לנו

Max maxmen

=============================================

פרק ראשון

הפרט

שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד. בניגוד לדעה הרווחת שמדובר על האל הטרנסצנדנטי, מדובר על הפרט. כלומר אם בימי קדם כל ישות חברתית וכל כוח נקרא אל, האל שלנו הוא הפרט. כלומר האל שלנו הוא אחד = הפרט. בניגוד לכל הישויות החברתיות כל פרט טפל לכלל, היהודי אומר שהישות החברתית היא אמצעי לפרט ולא ההפך שהפרט טפל לכלל.

למעשה כל ישות חברתית שרואה את עצמה כישות ויש לה דגל שהפרט מקריב למענה את חייו ?! זה עבודה זרה של תורה כלומר היהודי לעולם לא מקריב את חייו למען ישות דמיונית כי זה עבודה זרה כפשוטו. ולכן הוא מצהיר "שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד"

הפרט הזה חייב לומר: "כל העולם נברא\קיים בשבילי" כלומר לפני שמבלבלים אותו עם המוסר והערכים האנושיים, הוא חייב קודם כל לומר שכל העולם נברא בשבילי, אני לא מכיר בשום צוו אנושי, לא בלא תגנוב ולא בלא תרצח ולא בגילוי העריות וכו' וכו'

עכשיו תרגיל מחשבתית.

הפרט הזה, חייב להתפשט תרתי משמע, גם מהמלבושים וגם מכל דעה ודוגמטיות שקיבל מהוריו ומסביבתו, שזה אומר תתפשט מהחיתול, מהשפה, ומהלוח שנה וכמובן מכל המוסר והערכים הדוגמטיים ותחזור לגן עדן שזה אומר, אתה עוד לפני שקבעת להגדיר את היום והלילה (אתה יכול לחיות בקטבים או במחילות בחושך) אתה לא כופה על התינוק את החיתול ובוודאי לא כופה עליו את השפה. אתה ערום לגמרי בלי בגדים בלי שפה בלי אוכל מבושל בלי כלום ממה שאתה מכיר. והנה כל העולם שלך ממש גן עדן כבן חורין שמותר לו הכל בכל מכל כל.

זה לא רק תרגיל מחשבתית זאת פשוט המציאות של הפרט וככה מתחיל המקרא לתת לנו את המתודה היהודית.

המקרא לא מתחילה עם אדם הראשון ההוא של לפני שש אלפי שנה, היא מתחילה איתך בהווה. כל אדם הפרט הוא אדם הראשון לצאצאיו הוא. ולכן המקרא מתחילה עם התרגיל האמיתי הזה. ושוב זה לא תרגיל, זאת פשוט המציאות שכל אדם בהווה הוא האדם הראשון לצאצאיו הוא.

אם לא תפנימו את הדבר הזה עד סופו\עומקו, חבל לכם להמשיך.

ובכן במקרא שהוא מדבר על האל, הוא מתכוון על התבונה שלך, התבונה שלך הוא האל התנכי. כל מי שיאמר לך אחרת הוא פשוט שקרן או בור ועםארץ. וכנ"ל אני לא הולך להוכיח זאת במאמר הקצר הזה.

אם לא תפנימו את הדבר הזה עד סופו\עומקו, חבל לכם להמשיך.

ובכן אתה ערום ומשתכנע  שכדאי לך להגדיר את היום והלילה, אתה לא ישן יומיים וער יומיים אתה ישן בלילה וער ביום. כלומר יכולת לגור בקטבים או במחילות בחושך או דווקא באור כל שעות היום עם חשמל\אש.

לפני זה אתה משתכנע שכדאי שפה כלומר כדאי ללמוד שפה ולדבר, המקרא משכנע אותנו בכך עם מעשה האל כביכול, כלומר אפי' האל עשה את הסדר עם שפה ומכאן עשרת המאמרות של הבריאה = ויאמר יהי,,, ויהי,,,, וכו' וכו' כלומר אם נדע את שפת הטבע נדע לנצל אותו לטובינו בדיוק כמו שהטבע מסודר כמו שהיא באקראיות ככה אנו נדע לא להיות אקראיים וננצל כל הטבע לטובתינו.

המקרא גומרת את הבריאה בשש ימים לשכנע אותך לשמור שבת, למה שבת ? שלא תהיה עבד לטבע, יום אחד בשבוע אתה בן חורין מכל ונהנה מעמלך שזה המשפחה האישית שלך. השבת הוא סמל שיבוא יום עם התפתחות התבונה האנושית נצליח להפוך את כל הימים לשבת שלא נהיה תלויים בטבע ובוודאי לא עבדים לה.

בכל אופן בלי לשים לב המקרא מגדירה לך את היום והלילה ואת השבוע ואת החודש ואת עונות השנה. וכמובן נותנת לך את השפה.

אבל אתה עוד ערום מכל וחיי בגן עדן. זה לא גן עדן מוחלט, אתה עוד חייב לישון בלילה במקום לישון מתי שבא לך. כלומר יש לך כבר את הלוח שנה כלומר אתה כבר חקלאי שאוכל אוכל מבושל וצריך את לוח השנה בשביל החקלאות, ולכן המקרא נותנת לך יום אחד בשבוע להיות בגן עדן האמיתי בלי עמל החקלאי ובלי הבישולים הכל מוכן לך ביום השישי.

וכאן נשאלת השאלה למה ? למה אני צריך את היום והלילה ואת החקלאות ? למה לא להיות לקט בגן עדן ולהיות בן חורין וחופשי בלי שפה (הרי השפה גם הורג בנו על דרך החיים והמוות ביד הלשון) ערום מכל ?

להשיב על זה נצטרך לעבור לפרק הבא, אבל בנתיים נסכם את הפרק הזה.

הפרט חייב לומר כל העולם נברא בשבילי שזה אומר הכל מסביב הם פונקציה בשבילי ולא שאני פונקציה להם.

בניגוד אצל כל הישויות הדמיוניות מישהו דמיוני נותן לך כביכול חירות וחופש בלי הטבע כמובן, מצדם תמות מתחת הגשר מרעב, הרי אסור לך לאגור אפי' מים ומי גשם על פי החוק המפגר של הישות הדמיונית. והגדיל לומר מילטון פרידמן שאפי' את המושג ירושה צריכה הישות לבטל ככה שכל נולד ייוולד בלי הטבע,והגדיל השופט ברק לומר שגם לנשום אין לך זכות בלי רשותו של השופט, המתודה היהודית טוענת שאתה חייב לומר שכל העולם נברא בשבילך. שזה אומר שאתה לא מכיר בשום קניין ומותר לך לגנוב (אין לא תגנוב בלי קנינים) ואפי' לרצוח את מי שמונע ממך את הטבע שהיא שלך.

זה לא שהמתודה היהודית טוענת או נותנת לך זכות לומר זאת, זאת פשוט המציאות של הפרט. אם תשלול ממנו את הטבע, הוא יחד עם עוד פרטים פשוט ייצוא לצייד כמנהג הטוב של הג'ונגל.

למה היהודי לא עושה את זה ? נראה בפרקים הבאים למה. אבל אסור לנו לחשוב לרגע שוהיות שהיהודי לא עושה את זה, זה אומר שזאת המציאות שהפרט נכנע כמו היהודי, ולא היא, הפרט לא נכנע והוא יוצא לצייד, אפי' יהודי בהווה שחונך והוא תבוני ולא עושה זאת אז צאצאיו בהמשך עושים זאת. כלומר חינוך יהודי בהווה לא מבטיח לך את ההמשך כלומר מתוך הסבל המשפחתי, צאצאיך לא יקבלו את החינוך והעיצוב הנכון והם ייצוא לצייד. אין לנו דוגמא יותר טובה מהלאומניות המודרנית אצל היהודים. אם אלפי שנים מאז מרד בר כוכבא היהודי נשבע שהוא לא אוחז בחרב יותר (= אבלות בספירת העומר, היא הזיכרון לכך), הנה במאה האחרונה הרבה צאצאי יהודים הם לאומניים ואוחזים בחרב ומקריבים את רווקיהם ורווקותיהם למולך. אני מדגיש את הרווקות דווקא להראות מהי ישות דמיונית. ישות דמיונית מביאה את הפרט להיות כזה טיפש שהוא מוכן להקריב את צאצאיו הרווקים (שעוד לא הולידו את ההמשכיותו האישית והנצחית שלו) למולך, במקום שהוא ישמור על עמליו הוא, הוא שולח אותם לשמור עליו ועל הישות הדמיונית וככה הוא נכרת אישית יחד עם צאצאיו, בוודאי שהרווק\ה עצמו\ה נכרת\ת באופן טוטלי מעולמו.

ולכן בסוף כל סוף כל פרט אפי' שהוא צאצאי יהודים, ייצא לבסוף לצייד. כי שאתה שולל מהפרט את הטבע, הוא יוצא לצייד שזה אומר הוא מבטל את כל המוסר והערכים הדוגמטיים ויוצא לרצוח ולגנוב וחזרנו למבול = אנדרלמוסיה ואנרכיה.

אז מה עושים שלא יהיה מבול  ?

ובכן, קיבלנו את המתודה היהודית ועם המתודה היהודית לא אמור להיות מבול. אם כל אחד יבין שבאמת כל העולם נברא בשבילו, אז נתנהל עם הזולת אחרת לגמרי. מה עוד – וזה קריטי מאוד להפנים, שאם אני מתכנן להוליד כאדם הראשון את האנושות בהמשך, אני חייב לקחת בחשבון את כל צאצאי האדם הראשון התנכי, כלומר אם ממנו לפני שש אלף שנה יצא מה שיצא, אז אייך אני מתכנן לי להוליד בהמשך, אם זה מה שיקרה לצאצאי ?

אתה מסתכל לך לראות מה קרה לצאצאי אדם הראשון התנכי, ואתה אומר זה מה שתצא ממני בעוד שש אלפי שנים ? אתה חייב איזה דרך להעביר לצאצאיך שלא ככה צריך לחיות.

ואז אתה צריך את ההיסטוריה לדעת למה יצא מה שיצא ממנו שככה אנו נראים היום. והנה זה מה שהמקרא עושה לנו, הוא עושה לנו תרגיל מחשבתית לאורך ההיסטוריה מאז האדם התבוני הראשון זה שהמציא את החקלאות ואת חוקי המשפחה.

את העבר אפשר לפרש אייך שבא לנו, אבל המקרא מפרש אותה בצורה כזאת שנבין את מה שאנו צריכים להבין וזה כמובן להבין את המתודה היהודית.

אז המקרא נותנת לנו להבין דבר ראשון שכל אדם בהווה הוא אדם הראשון התנכי, המקרא נותנת לנו להבין שתבונה השכל הוא אחדותית לגמרי ככה שאפשר להמציא את השפה לדבר אחד עם השני. המקרא משכנע אותנו שגם לטבע יש שפה אחדותית ככה שכל הסדר בתוהו ובוהו האקראי נעשתה עם שפה כנ"ל.

ואז המקרא אומרת לך, אם לא תאמר בקול גדול שכל העולם נברא בשבילך ?! אז אתה מתכחש למציאות !! ותסבול ולא תשרוד אישית. בינתיים תהפוך להיות חייה בג'ונגל, תרצח ותגנוב ותתנהג בדיוק כמו בג'ונגל.

מהי שרידות אישית ? ובשביל מה זה טוב ? בזה נעסוק בפרק הבא !!

נסכם את הפרק סיכום סופי.

הפרט בהווה חייב לומר שכל העולם נברא בשבילו, הוא לא צריך בשביל זה שפה וחיתול ובגדים וכמובן לא צריך את היום והלילה ואת החקלאות, בוודאי שהוא לא מכיר בשום מוסר וערך דוגמטי, הוא חי בג'ונגל ומתנהג בהתאם.

מי מונע ממנו את זה ? השכל האישי האלוהי שלו !! מכאן תפנימו שכל דבר האלוהים המקראי זה השכל האישי שלכם. ואני מתחייב לכם שלא תהיה דבר אחד במקרא שהשכל האישי שלכם לא תסכים עם זה. ולכן המקרא קורה לזה שכל אלוהי. המקרא לא אומרת לך זה השכל וככה תעשה כלומר היא לא קובעת לך מה ואייך לחשוב, היא נותנת לך להתבשל במיץ שלך עד שאתה מגיע למסקנה שאין מנוס. בדיוק כמו במדע הניסוי הוא הקובע את העובדות ככה המקרא עושה איתך ניסוי וככה אבולוציונית היא מפתחת יחד איתך את המתודה.

מי שלא הפנים את הדבר הפשוט הזה שהמקרא מפתחת באופן אבולוציונית את המתודה שלה ?! פשוט לא הבין את המקרא.

ובכן בינתיים בפרק הזה המקרא מפשיטה אותך ערום מכל, בלי שפה בלי חיתול בכפיה בלי חקלאות ואוכל מבושל ולכן אתה לא צריך את היום והלילה ולא את הלוח שנה (כמובן עוד מותר לרצוח ולגנוב לפחות עד שנגיע לסיפור המבול המקראי, לפני כן הכל היה מותר ואם זה היה מותר להם אז זה מותר לך כל זמן שאתה עוד לא למדתה את המתודה, תלמד את המתודה ותראה שזה לא כדאי כלומר לעולם לא אוחזים בחרב בדיוק כמו שהחרדים נוהגים, מכאן גם תבין למה הם לא מתגייסים לצבא), וכל העולם שלך לעשות עם זה מה שבא לך. אתה בן חורין וחופשי עם הטבע. לא כמו אצל האלים האחרים ששם מישהו כביכול נותן לך חירות עם תנאים כמו, אתה צריך את רשות השופט ברק לנשום ?! לא ולא אתה לא צריך לקבל זכויות פשוט יש לך את זה באופן טבעי וזה המציאות הטבעית שלך.

ובכן נעבור לפרק הבא (בעוד שבוע בעזרת השם)

בברכה

Max maxmen

עודד היקר אני התחיל עם הסוף: "בראש אם בכלל קיים אותו דבר אשר אתה מבקש לתאר"

אתה נכנס כאן לדעתי לקטניות ומכין את עצמך למלחמה אישית עם משהו דימיוני שנקרא מקסמן, ולהגן על משהו דמיוני שנקרא האקדמיה. אתה אומר בערך ככה: אם מקסמן אומר משהו אז בוודאי כבר אחרים עלו על זה, ואם אחרים לא עלו על זה אז אין מצב שמקסמן עלה על זה ולא האחרים, ולכן היא לא קיימת.

ואני שואל אותך אייך אתה יכול להתייחס לדבר ולהכחיש אותו ? אז מה תאמר שהיא לא קיימת אצל אחרים רק אצלי ?! אוקיי אז אני האדם הראשון לצאצאי שאצלם זה קיים בדיוק כמו אדם הראשון התנכי.

אבל כמובן אני מכחיש את זה, ולא טוען שזה שלי, זאת החשיבה של רבותי וכל מתלמידיהם היותר נבונים והנה יש לך הווה גדול של בני אדם ראשניים ככה שבדור הבא הם כבר יהיו למיליונים. ואני הסביר את עצמי.

כל עבר נתון לפרשנות בוודאי מתודה וחשיבה שהיא הרלוונטית לעתיד החשיבה האנושית, כלומר הפרשנות היא הרלוונטית בהווה בשביל העתיד, לדוגמא מאז הנצרות ופילוסופי יוון באימפריה הרומי, התנך קיבל פרשנות חדשה, והנה מהווה שלה (מאז אימפריה הרומית) עד ההפיכה המדעית והגותית במאות האחרונות, היא היית הפרשנות היחידה והבלעדית שאפי' רוב רובם של היהודים הלכו אחריה, אם זה הרבה מחז"ל ואם זה הגאונים והראשנים ובימי הביניים, כולם פה אחד התייחסו והתווכחו ודנו על אותו פרשנות כלומר הכל התנהל והתייחס כלפי הפרשנות הנוצרית והיוונית.

אני אתן לך דוגמא, חז"ל כבר מנסים להצדיק את המשטר של הגויים, ואומרים: הוי מתפלל לשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה ?! איש את רעהו חיים בלעו. (אגב, חז"ל לא טוענים שצריכים להקים מלכות יהודית שהיא נגד התורה והחשיבה הבסיסית, הם טוענים שבני אדם צריכים מוראה, על דרך "אם אין יראת אלוהים במקום הזה ?! ויהרגוני !!", כלומר חז"ל אומרים שצריך מוראה שהמוראה של היהודי היא מוראה שמים, אבל שאר בני אדם שאין להם מוראה שמים, צריכים גננת ושוטר, אחרת איש את רעהו חיים בלעו) הרמב"ם כבר הופך את זה לחוק טבע שבני אדם חייבים משטר, אותו דבר בעל העקרים ועוד, והרמח"ל מצדיק כחוק טבע את ההיררכיה האנושית, כלומר את האי שוויון.

המצב הזה התמשך עד המהפיכה, הכל על בסיס הפרשנות התנכית. ואז שוב הכל השתנה – ותראה איזה פלאי פלאים שוב התנ"ך אשם, על סמך פרשנות התנ"ך. פילמר הנודע רצה להמשיך להצדיק את המשטר היחיד על התנ"ך עם פרשנות מוזרה מאוד (אם לא דיבילית), ואז לוק (אחד מי המשפיעים הגדולים על  קאנט ועל החשיבה המודרנית) הוציא שתי מסכות להתמודד עם הפרשנות של פילמר וכמובן נתן את הפרשנות שלו לתנ"ך והוא בונה את חירות הפרט ושויון בין המינים = ביטול שליטת הגבר על האישה) על התנ"ך.

הוה אומר חירות האדם, חירות הפרט מתחיל עם התנך כלומר שאתה רוצה לדרוש חירות אתה לוקח את התנך ולא את אפלטון ואריסטו ולא את הסמכות אלוהי הבייביסיטר הנוצרי והאיסלמי, אצלם אין חירות, רק טיפשות ועבדות ואי שויון ומוות.

הפרשנות החדשה ישנה של התנ"ך, הביא את ביטול המלכויות היחיד והביא בחזרה את חירות הפרט. לא לגמרי כמובן הרי אנו עוד תחת אליל הכסף והקניין ותחת אליל הרוב = דמוקרטי. עוד לא קיבלנו בחזרה את שליטת התבונה על האדם (ואין חירות האדם, לאדם שאין לו תבונה. כי שאין תובנה הכל אצלו חוקים וחוקים היא עבדות ולא חירות. מתי החוק מבוטלת ? שהאדם מבין את החוק ואז הוא בן חורין. לדוגמא אף אחד לא רואה כפיתיות עם חוקי התעבורה, כי הוא מבין את החוק שלמעשה היא סדר ולא חוק כפייתית)

לסיכום:

הכל שאלה של פרשנות בהווה לקראת העתיד, ולכן אם בהווה אני מפרש את התנ"ך המקורי כפי שרבותי פירשנו אותו, וככה יפרשנו אותו צאצאי וצאצאי תלמיד רבותי, אז היא קיימת אפי' שהאקדמיה עוד הולכת בחושך של ימי הביניים.

ובכן אני לא מנסה לחדש כלום להפך אני נותן כאן את הליבה היהודית שלדעתי כל תלמיד חכם או להבדיל איש אקדמי אומר היה לדעת זאת, ומה לעשות אף אחד לא עשה זאת כלומר לא כתב אותה על ספר בשיטתיות\מתודית.

עקבתי אחרי הספרות שלנו כל חיי ורואים שהם היו בחשיבה הזאתי אפי' שאין ספר שיטתי עקבית להסביר את זה כמו שאני עושה. קיבלתי מרבותי שהם קיבלו מרבותיהם,,עד סיני ואדם הראשון, ואני טוען שזאת החשיבה וגם מוכיח את זה בספרי. מצד שני עקבתי בעשור האחרון (וכאן מגיע תודה לחברי הפורום היקרים, הייתם לי בית מדרש טוב) אחרי ההוגים החיצוניים כמו שפינוזה שאמור היה לדעת את זה ונדה, כלום. עקבתי אחרי כל ההוגים הרלוונטיים כמו פילמר לוק הובס קאנט הגל מארקס האייק מילטון פרידמן וסליחה עם שכחתי מישהו, ושוב נדה כלום. אני עוקב כל הזמן על הרצאות שיוצאות מהאקדמיה ברשת ושוב נדה\כלום (ואני לא רוצה לחשוד שהם מטעם).

בוודאי שיש אצל כולם חלקים פה ושם, אבל לא כשיטה ובשיטתיות ובעקביות,  ובוודאי לא תפסו את החשיבה הבסיסית שאת זה אני רוצה ללמד להמונים.

לגבי המילה מתודה: במבוא בספר אני באמת מטפל בעניין ואני מסביר בהרחבה את כוונתי במילה "מתודה" והנה אני מצטט לך משם.

שאנו מדברים על מתודה היהודית הכוונה היא, שאיש אקדמי יידע לקשר למשל בין מצוות ברית מילה לבין מצוות ישוב ארץ ישראל, או מה פתאום ממזר אסור היה לבוא בקהל השם כלומר לא היה יכול להתחתן עם בת ישראל. כלומר כל איש אקדמאי שלא יודע לקשר כל מצווה למצוות אחרת, פשוט לא הבין את המתודה היהודית.

והיות שהאלוהים שונא חנפנים בטירוף, אני לא אחניף לאף אחד, ואני אומר שזה בושה למין האנושי שאנשי האקדמיה לא יודעים את החשיבה היהודית הבסיסית.

אם במדעים המדויקים ההמונים לא מכירים את שפתם – שפת המתמטיקה, עוד אפשר להבין. אם ההמונים לא מכירים את שפת הרפואה כלומר את מדעי הרפואה, עוד אפשר להבין. אבל שלא ידעו את המתודה היהודית ?! שמשמה רבינו אומר מראש שכל אדם פשוט שישמע את המתודה היהודית, יאמר: רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה  (וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם־חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּֽה), כלומר משה רבינו האמין בפשטות המתודה וככה היא באמת, אז אייך זה שההמונים לא יודעים אותה, ומה שמטריף ביותר היא שגם אנשי האקדמיה לא יודעים אותה.

אם בגלות הארוך אנשי המסורה שמרו להעביר אותם רק בעל פה לתלמידים הוגנים דווקא, מפני פחד מהשלטונות\מהמשטרים, אפשר להבין למה לא כתבו אותם על ספר, אבל היום שאפשר לומר שמבחינת זה יש לנו חופש וחירות, אז מה מונע לכתוב את המתודה לכל דורש וחפץ ?

אם ידיעת המתודה לא טוב לחינוך הילדים כלומר זאת דברים שרק אדם שמילא כרסו עם תורה משנה הגדה וספרי ההלכה יכול ללמוד אותם, אפשר להבין למה ילדים או עםארצים לא יודעים אותה. אבל אין שום סיבה וצידוק למה שאנשי האקדמיה לא ידעו אותה. הרי לא משום כך הם מתפרנסים מכספי הציבור ? הרי תפקידם היא להעמיד תלמידים, ואם הם לא יודעים את המתודה אז אייך בדיוק ידוע תלמידיהם את המתודה ?

כשלושים שנה למדתי מרבותי, עמלתי עמל רב להעמיק ולהבין את הכתובים וכמובן להבין את רבותי החיים, ככה שאת המתודה קיבלתי בשלימותו, אבל ביום שיצאתי לחוץ להריח את חכמת האומות, התאכזבתי. ובעיקר התאכזבתי מאנשי האקדמיה היהודיים אלה שתפקידם ללמד מחשבת ישראל לצעירים ולדורות הבאים.

אם אצל החרדים המתודה לא נלמדת כנ"ל בגלל החינוך, רק היא מושגת אישית, כל אחד כפי כוחו ועמלו. בכל זאת איש החרדי ההמוני נותן את אימונו בחכמי הדור ככה שהוא לא ניזק מאי ידיעתו את המתודה בשלימות. אבל צעירי בית ישראל וכלל צעירי האומות שלומדים אצל אנשי האקדמיה, ניזקים כי לא יוצאים עם הידע הפשוט וכמובן אנשי האקדמיה הם לא להם מנהיגים וההמונים לא נותנים בהם אימון ככה שבעצם ההמונים ניזקים.

ע"כ הציטוט משם.

לסיכום עניין זה. שאני אומר מתודה וחשיבה בסיסית אני מדבר על דבר מושלם שכל ילד יכול לקבל אותו ולהבין מנין יוצא כל מצוות התורה ומה הקשר ביניהם (וזה הכי חשוב). זה לא רק עניין שיבין, זה בעיקר שהוא יקבל את חירותו האישית והנצחית. יש לי עניין שהוא ייצא מעבדות לחירות מכמה סיבות טובות, 1, בגלל העריבות האנושית זה לזה 2, חוק הטוב להיטיב 3, אני רוצה שצאצאי ייוולדו לעולם אנושי של חופש וחירות שזה (ורק זה) מבטיח את התפתחות התבונה וניצחון הטוב על הרע. אני לא רוצה שיקרה לצאצאי כמו שקרה לצאצאי אדם הראשון התנכי.

ולכן הספר היא לא עניין של ביקורת (שמשום מה, מיזה אתה מפחד כל כך), זה בעיקר לתת את התובנות האלה לזולת. נכון שאני עושה זאת כי אחרים לא עשו את זה וזה אולי ביקורת כבידה, אבל לא זאת מטרתי. אין לי עניין לבקר את אנשי האקדמיה סתם לשם הפולמוס, ואני רוצה שתבין את זה. יש לי עניין שאתה ואני וצאצאיך וצאצאי ידעו ויחשבו כבני חורין ולא שיתנו לאנשי האקדמיה לחשוב במקומם.

אז כל זמן שההמונים נותנים לאנשי האקדמיה לחשוב במקומם, אז יש מקום לבקר אותם ולהסביר להמונים שאסור להם להיתלות בהם, 1 כי כל אדם צריך להיות בן חורין ואין האדם בן חורין אם אין לו תבונה, 2, על אלה שאתה סומך ?! הם גם לא מספיק תבוניים כלומר לא יודעים את המתודה והחשיבה הבסיסית, או ח"ו הם מטעם ואז צריך פשוט לבטל את המפלצת הזה שנקרא משטר, שהם מדברים מטעמם.

אייך רבונו של עולם אנשי האקדמיה נותנים לרווקים ורווקות להקריב את עצמם למען המולך הדמיוני בזמן שהם הרוקים והרווקות נכרתים מעולמם האישית והנצחית ? זה אפשרי אך ורק שאין להם שום מושג ירוק מהי החשיבה הבסיסית של היהודי. אותו דבר לגבי אי חלוקת הארץ לכל פרט, אייך אפשר רבונו של עולם לקדש את הקניין הפרטי על חשבון הזולת בזמן שהארץ שייכת לו מיורשה ? זאת אפשרי אך ורק כי אנשי האקדמיה אין להם מושג ירוק מהי ארץ ישראל ליהודי. עוד לא ראיתי מישהו שיסביר למה שמיטה ושמיטת כספים ? מה הקשר בין שמיטה לארץ ישראל ? מה הקשר בין חוקי המשפחה לארץ ישראל ? מה פתאום רק בני ישראל קיבלו תורה למה האל לא כפה על כל האומות תורה ? ואם כבר כפה על האומה היהודית אז למה חוקי משפחה ? (ניסיתי לעורר עניין לנושא העומק הזה באשכול על אפלטון, ואף אחד מחברי הפורום לא התייחס או בגלל שלא הבין כלום או כי שתיקה כהודיה). מה פתאום הדת היהודית צריכה ארץ משלה ? למה כל דת אחרת לא צריכה ארץ משלה ?

מיותר להתחיל להתפלסף כאן, כי אפשר לכתוב כרכים שלמים על האבסורדים של החשיבה האקדמית והחשיבה ההמונית הדוגמטית, אבל דיי מה אמרתי להראות את האבסורד, אייך רבונו של עולם אפשר להיות כל כך דוגמטיים, ומה שהכי מטריף היא מצוות ברית המילה שבלי לדעת למה, אתה פשוט רוצח אכזר וטיפש. והנה דווקא ברית מילה גם האתאיסטים עושים את זה בשמחה.

ושוב אנשי האקדמיה והביקורת שלי, הם לא העניין כאן, העניין כאן הוא חירות האדם ההמוני. אני רוצה שכל יהודי שהולך לעשות דבר אכזרי ביותר לתינוק בן השמונה ימים, שידע למה הוא עושה את זה.

אני ראיתי את רבי מורי לפני שנסע עם חתנו לברית של הנכד הראשון שלו, הוא שאל את חתנו, למה אתה הולך לעשות דבר אכזרי כזה ? הוא פשוט לא נתן לו לעשות זאת עד שהבין וכיוון למצווה כמו שצריך.

אני מסיים את הדיון איתך בלומר, שהספר בא לתת לקורה את הבסיס החשיבתית של היהודי, והחשיבה הזאת היא הבלעדית שנותנת לאדם חופש וחירות מוחלטת ולכן כדאי לו להבין אותה ולדעת אותה.

כל חופש וחירות שמבטיחים המשטרים, הם קלישאה ודמיון. כי אין חופש וחירות מוחלטת אם מישהו צריך לתת לך אותו. מה עוד המשטרים בעצמם הם תחת אליל הכסף ותחת אליל הרוב, ככה שאין האדם חירותי אם הרוב או אליל הכסף קובע לו את התנהלותו.

בברכה

Max maxmen  

תוקן על ידי maxmen ב- 17/11/2015 23:33:50

המצאת חוקי המשפחה

הפרט שחייב לומר שכל העולם נברא בשבילו, והוא לא מכיר משום כך בשום דוגמטיות אנושית וכמובן לא מקבל שום מוסכמה אנושית שבא לשלול ממנו את העולם\הטבע, הוא הוא הבן חורין באמת. וככה מתחיל המקרא עם כל פרט בהווה. המקרא נותנת לו את הטבע ואומר לו מהכל אתה אוכל חוץ מעץ הדעת טוב ורע.

וזה גם לא בכפיה כלומר יש לו בחירה וחופש לבחור לאכול מעץ הדעת טוב ורע. וככה הוא עושה באמת, הוא אוכל מעץ הדעת טוב ורע ולכן הוא מבין מהי טוב ומהי רע. וזה כמובן מטפורה שבא לומר ברגע שיש לך מודעות אתה קובע מהי טוב ומהי רע.

הטוב המוחלט - אומרים לנו חז"לינו, היא כמובן: טוב לו שלא נברא משנברא, אבל עכשיו שנברא ?! יפשפש במעשיו כלומר הוא חייב לפשפש במעשיו בכדי לדעת מהי הטוב ומהי הרע.

הדבר היחידי שאפשר לומר שהוא טוב אחרי שנברא, זה עצם החיים שלו, וביחס לחיים מהי הרע ? המוות כמובן !!  ולכן המודע יודע את מותו הקרוב (כל דבר זמני הוא קרוב), ולכן גם החיים הם לא חיים, על דרך כל העומד למות כמת דמי (תרגום: כל דבר שעתיד למות הוא בעצם מת כבר עכשיו, זה רק שאלה של זמן), ולכן מאותו רגע שאכל מעץ הדעת טוב ורע כלומר הגדיר את החיים כטוב, באותו רגע קיבל את עונש המוות שלו כלומר במודע הוא יודע שהוא ימות. ולכן האדם דבר ראשון רוצה לנצח את המוות.

בחשיבה האבולוציונית האדם מבין שניצחון המוות אפשרי, לפחות הוא יכול להאמין בכך, ויותר נכון כדאי לו להאמין בכך, ככה הוא ידרוש את הטבע ואת חוקיה הדינמיים וינסה לנצח את המוות.

בינתיים ניצחון המוות אפשרית אך ורק על ידי ההולדה האישית. כלומר הוא מחכים ומוליד ומחכים את צאצאיו וככה כל דור ודור אמורים לפתח את התבונה ועם הזמן ינצחו את המוות.

האדם מול שאר האורגניזמים התפתח באופן כזה שהוא חיי יותר שנים (לא דורות) מכל בעל חי אחר (לא לגמרי מדויק אבל בגדול זה נכון), האדם ההומו סאפיינס מול כל סוגי קופי האדם שחיו רק 20\30 שנה, הוא חי כמאה שנה היום. בכל אופן כלפי האדם זאת פונקציה של התפתחות התבונה ולא אקראית, התפתחות התבונה היא המביא לאדם את האריכות הימים וכמובן האיכות הימים.

ובכל אופן נחזור לעניינינו לאדם הפרט. הוא מודע לכך שהדרך לנצח את המוות הוא ההולדה האישית שלו. וככה המקרא מלמדת לנו את ההולדה: אחרי שאדם הבין שהוא ימות אז הוא ידע את חוה אשתו, הדגש כאן הוא על המילה "ידע" כלומר הוא לא הזדווג עם אשתו באופן דטרמיניסטי, הוא הזדווג עם אשתו מדעת = ידע את חוה אשתו. ואשתו קוראת לבנה בשם קין, לומר שקניתי את השם כלומר היא נצחיה כמו האלוהים על ידי ההולדה על ידי קין בנה. כלומר הזוג הזה מרגישים שהם כביכול ניצחו את המוות על ידי ההולדה הם לא באמת מתים ואם נוסיף לזה שבנם יקבל את כל התובנות שהם השיגו בחייהם ?! אז לא רק החיים האישית שלהם ממשיכה לחיות רק בעיקר הם משיגים את התפתחות התבונה שזה עיקר העיקרים.

אם נסכם את דברינו אלה עד כאן, נאמר שהאדם מוליד מדעת בשבילו אישית בכדי להיות נצחי על ידי צאצאיו.

השאלה המוסרית שהאדם חייב לשאול את עצמו היא, שאם נמנו וגמרו (תרגום: החכמים עשו הצבעה ביניהם והתוצאה היית שרוב חכמים אומרו ש,,) "טוב לו לאדם שלא נברא משנברא", אז אייך האדם מוליד בכפיה חיים ? ועוד בשביל לו אישית בגלל נצחיות חייו ? מה פתאום ? ובאיזה זכות ? אם היה אפשר לשאול את הבן\ת קודם, אז מילא, אבל אם בלתי אפשרי לשאול אותם קודם, אז באיזה זכות ?

תשימו לב שאותו שאלה נשאל כלפי האלוהים, אייך הוא יצר את היקום\המפץ\התא האורגני הראשון, בלי לשאול אותם קודם ?

השאלה הזאתי מביא אותנו למסקנה עמוקה מאוד, שאין לאלוהים שום סמכות מוסרית לדרוש מאתנו משהו. אותו דבר ההורים, אין להם שום זכות לקבוע לנו משהו. אותו דבר החברה או אמנה חברתית, שום דבר מכל מוסכמות אנושיות או אלוהיות לא מחייבות שום נולד שנולד כל רגע ביקום. וככה בדיוק קיבלנו את החופש והחירות המוחלט.

אני מקווה שמובן הדבר הפשוט הזה. שזה אומר כמו שהאלוהים לא יכול לדרוש מאתנו משהו ולכן באמת נתן לנו את החופש המוחלט + הטבע + השכל האחדותית שחרט בנו. ככה ההורים ואמנה חברתית לא יכולה לשלול מאתנו את הטבע, והם מחוייבים לתת לצאצאיהם את התובנות הפשוטות האלה (עוד נרחיב בסוגית אמנה חברתית בהמשך המאמר), שבראשם היא המשפט: חייב כל אדם לומר שכל העולם נברא בשבילי.

נמשיך.

ובכן למה האל וההורים מביאים אותנו בכפיה ? בסדר נתנו לנו את החופש ואת החירות ובעיקר את השכל להיות מושגחים מכל רע ולפתח את התבונה (אגב: השגחה פרטית = השכל שנטע בנו האל. ולא כמו אלה שמאמינים באלוהי הבייביסיטר כאילו הוא בייביסיטר והוא משגיח עלינו, לא ולא השגחה פרטית ביהדות היא השכל ועם השכל האדם משגח, והבינו זאת לעומק), אבל הרי נמנו וגומרו שלא טוב לו שנברא משנברא, אז למה באמת ?

כלפי האל, אנו לא יודעים לענות הרי אין לנו עסק בנסתרות (= עיקרון ההפרכה של פופר), אנו והמקרא (וחז"לינו) מתחילים מאדם הפרט בהווה. ואם התשובה שלנו למה אנו מולידים מספיק טובה לנו, אז נוכל לומר את זה גם כלפי האל, כספקולציה\תזה כמובן ותו לא.

התשובה של ההורים\הפרט למה הוא מוליד, היא בגלל "חוק הטוב להיטיב", כלומר כל טוב רוצה להיטיב. לא הטבה שמביא את המוטב להיות תלוי במיטיב, זאת לא הטבה רק עבדות, הטבה המוחלטת היא שאני יוצר חיים חופשיים כמוני. אני כבן חורין טוב בורא בני חורין כמוני. מאותו סיבה האל כביכול יצר את החיים, הוא הטוב שרוצה להיטיב ולכן ברא את החיים בצלמו ממש. ומהי הצלם האלוהים ? החירות !! וכמובן היכולת להיטיב = להוליד חיים, עם השכל האלוהי שחרט בנו.

נסכם את העניין הזה ונאמר: האדם מוליד חיים בראש ובראשונה בגלל חוק הטוב להיטיב, שזה אומר הוא מוליד חיים בני חורין באופן מוחלט כמוהו שכל העולם קיים בשבילו. הסיבה השניה היא כנ"ל: רצונו להיות נצחי על ידי צאצאיו עם התפתחות התבונה עד ניצחון המוות.

ואם נתעקש לשאול כך: אוקיי אתה רוצה להיטיב אבל בכפיה ? התשובה כמובן היא: נתנו לך את החירות והחופש אפי' לחדול להיות כלומר התאבדות היא אפשרית ולכן אתה לא חייב לבחור בחיים ואם אתה בוחר בחיים אז גם אז יש לך את החירות והחופש המוחלט כלומר אתה לא חייב לדאוג לנו לנצחיותינו האישית כלומר אתה לא חייב להוליד ותמות ערירי.

כל זה, לא צריכה להיאמר על ידי ההורים או על ידי האל, זאת פשוט המציאות. המציאות היא שכל פרט נולד בכפיה ולכן היוצר והבורא חייב לתת להם את החירות והחופש + הטבע + השכל. וזה מה שבאמת הוא מקבל כלומר כל פרט במציאות הוא בן חורין.

האדם שבוחר בחיים, צריך להכיר תודה להוריו ולאלוהים, ולכן באמת אומרים חז"לינו שבעתיד (עתיד של התפתחות התבונה האנושית) לא תישאר לאדם רק להודות לאל כלומר שום מחוייבות לאל רק להודות, רק הכרת הטוב. אותו דבר כלפי הוריו, אין לאדם שום מחוייבות להוריו, רק הכרת הטוב. (עוד נגיע להבין בהמשך למה כיבוד הורים הם אינטרס אישית של כל פרט והיא מאריכה לו את חייו הוא. אבל שוב זאת אינטרס ולא חובה כנ"ל)

אני מתעקש שנבין את זה, שוהיות שהאל וההורים מביאים אותנו בכפיה, ולכן אין לנו שום חובה כלפיהם. תודה והכרת הטוב ולכבד ?! כן !! אבל חובה וסמכות ?! לא !!. למה אני מתעקש כל כך ? כי כל הדמגוגים בכל הזמנים ניצלו את האל למטרה לכפות על הבן חורין משהו. וזה בלתי נסבל כנ"ל. האל וההורים בוראים אותנו כבני חורין ולכן אין שום סמכות במציאות. אתה רוצה לשכנע אותי במשהו ?! אז דבר ברורות למה כדאי לי לעשות מה שאתה מציע, אל תדבר בשם האל כי במילא הוא לא מחייב אותנו כנ"ל ואל תדבר כהורה כאילו יש להורה סמכות כלשהי, כי אין לך את הזכות כנ"ל. ק"ו לא הורים, רק סתם בני חורין ינסו להיות סמכותיים כלפי זולתם ?! וכי למה ? אם יכולנו לחשוב (ואנו לא חושבים כך כנ"ל) שיש לאל או להורים איזה שהוא סמכות ?! בוודאי שאף אחד מחוץ לאל וההורים, אין שום סמכות כלפי הבן חורין.

אחרי ששללנו את הסמכות של האל וההורים ובוודאי הסמכות של כל אדם אחר, וככה יש לנו את החופש ואת החירות המוחלטת. עכשיו אפשר להתחיל לדבר תובנות וזה מה שהמקרא עושה עם הסיפור התנכי.

התובנה הראשונה היא שאנו הולכים למות, ואנו לא רוצים למות כמובן. הדרך לנצח את המוות היא על ידי התפתחות התבונה, ולא נספיק את זה בשבעים השנים, ולכן אנו מולידים בכפיה מחוק הטוב להיטיב את שרידותינו האישית, ואנו נציע להם את הידע שלנו והם ימשיכו לחפש ולחקור וללמוד עד ניצחון המוות. בינתיים אדם שהוליד חיים, הוא חי לנצח על ידי צאצאיו. אדם שלא הוליד חיים הוא נכרת מעולמו, וזה העונש המקראי הקשה ביותר. כרת = כריתת האדם מעולמו = לא השאיר חיים.

דור שלא פיתח את התבונה האנושית, או דור שמביא שהתבונה הולכת אחורה, הוא דור שחייב כרת והוא מקבל כמובן כרת. על דרך דור שלא נבנה בית המקדש כאילו נחרב בימיו. מכאן אנו מגיעים למסקנה מפחידה ביותר.

אם אנו מניחים שכל הטוב היא פונקציה של התפתחות התבונה וכל הרע היא פונקציה של אי התפתחות התבונה, אז המסקנה היא שכל הרע שקיים ביקום הוא באשמתינו אנו, ובאשמת אבותינו. כלומר אם מחר תמצא תרופה לסרטן ?! אז יכולנו למצוא את התרופה לפני מיליוני שנים אילו רק היינו מחפשים. על אותו דרך בכל תחום חיינו אפי' המוות עצמו היא באשמתינו וזה עונשינו הטבעית.

מכאן השכר והעונש. השכר המקראי הוא התפתחות התבונה ולכן תהיה תרופה לסרטן, והעונש המקראי היא כמובן שנסבול מסרטן. וקחו את מחלת הסרטן כדוגמא לכל שאר החולאים של האנושות ושאר כל הרע שעוד נמצא באנושות בינם לבין עצמם ובינם לטבע האקראי.

עוד נרחיב בעניין השכר והעונש המקראי בהמשך, אבל רציתי שנבין את זה כבר עכשיו בפרק הזה שחיים הם חיים נצחיים וזה השכר של ההולדה, ואי הולדה הוא מוות = כרת.

עכשיו, יכול הפרט לבחור בכרת, כלומר הוא יכול לומר: לי מתאים הכרת הזה, וסובייקטיבית אצלו זה בכלל לא עונש, וזה באמת כך. "שכר ועונש הם יחסיים למטרה האישית של הפרט". תבינו את הדבר הזה לעומק.

חוקי המשפחה

ובכן תשימו לב שעד עכשיו דיברנו על הפרט בלי הבדל מגדר, כלומר עד כאן באמת אין הבדל בין גבר לאישה שתיהם בני חורין באופן מוחלט.

אבל שאנו מגיעים להמצאת חוקי המשפחה, כאן האישה ידה על עליונה ונסביר את זה לעומק.

ניקח שני פרטים, אחד זכר ואחת נקבה ושתיהם הגיעו להחלטה שהם רוצים נצחיות אישית וכמובן מחוק הטוב להיטיב הם רוצים לברוא חיים.

מה שרובינו לא יודעים, שהמציאות הטבעית של שתיהם היא שאין להם משיכה מינית דטרמיניסטית בכדי להוליד. ככה שההולדה היא לא פונקציה טבעית רק פונקציה דעתנית. (והזכרנו את זה לעיל והסברנו למה המקרא קורה להזדווגות "וידע" = דעת = מתוך דעת) בניגוד לדוגמטיות שלנו כאילו יש כאלה שנולדים הומואים לסביות, כולנו הומאים ולסביות באותו מידה. לא רק זה, אם חשבנו שאנו רק הומואים ולסביות, אפי' זה לא מחוייבת הטבע, כלומר אפשר בהחלט שהאדם יפתח לעצמו משיכה לבעלי חיים או סתם לגמור את חייו עם לאונן כל חייו מול תמונות וסרטים.

וחז"לינו במטפורה המקראית אומרים במליצתם שבאמת האדם הראשון התנכי לפני שמצא את אשתו, דפק כל מה שזז בג'ונגל, כלומר לעומק הם אומרים מה שאני אמרתי בעברית מדוברת לעיל, שאם אתם חושבים שבזה אין לכם חופש, אז תפסיקו לדמיין שטויות, כי כל אדם הוא דינמי בעניין הזה.

הכל פנים ההולדה היא לא פונקציה מינית, אפי' אילו כל בני אדם בלי יוצאים מהכלל היו נמשכים לבת\ן מינם, אפשר לא להוליד או להפיל וכדומה. המסקנה היא שההולדה היא מדעת. ואת זה אני רוצה שנבין לעומק שאין שום חוק טבע שכופה על הפרט את נצחיותו ושרידותו, נצחיותו ושרידותו האישית היא פונקציה דעתנית.

ובכן יש פרט ממין זכר שרוצה שרידות אישית. ויש פרט ממין נקבה שרוצה שרידות אישית. וכאן יד הנקבה על עליונה. ולמה ? פשוט מאוד, הנקבה בכדי להוליד צריכה זכר לרגע אחת אפי' כשיכור כמו שעשו בנות לוט לאביהם. לא כן הזכר, הזכר בכדי להיות בטוח שהילד שלו ?! צריך את הנקבה כנאמנת לו לפחות שנה. אני אומר שנה כי צריך לפחות שלוש חודשים לדעת שהיא לא בהיריון ממישהו אחר ואחר כך המצווה כמובן, ואז לחכות תשעה חודשים עד הלידה ורק אז הוא יכול להיות בטוח שהבן שלו.

אני מקווה שמובן כאן העניין הבסיסי הזה שלנקבה אין צורך בנאמנות של הזכר כלפיה בכדי לזכות לשרידות אישית מה שאין כן הזכר חייב את הנאמנות של הנקבה כלפיו בכדי לזכות לשרידות אישית.

מכאן הכתובה היהודית, שאומרת הבעל מבטיח לאישה הכל בכל מכל כל, והיא מצידה מבטיחה לו נאמנות כלומר היא מולידה באמת את הילד שלו ולא את הילד של השכן. מכאן גם תבינו את הדוגמטיות והבלוף של הפוסט מודרניים שדורשים מהאישה שוויון. מה פתאום שוויון ? למה האישה צריכה לקחת על עצמה את העול המיותר הזה לפרנס את המשפחה אם היא שורדת בלעדיה ? ככה שלא פלא שבאמת מתרבות נשים חד הוריות ודיי בצדק הרי בשביל לשרוד היא לא צריכה את הגבר המטומטם בסביבה.

אבל לפני שאנו ממשיכים להתפלסף, נחזור למקרא. המקרא עושה לנו תרגיל יפה, ואומרת לנו ככה, דבר ראשון האישה לא סוגרת דילים עם הזכר לפני שהיא בודקת מהן האפשרויות שלה, והנה היא יורדת לטבע ולומדת מבעלי החיים אייך הם שורדים והנה מצא לה את הנחשית והנחשית מלמדת אותה דרך דיי טובה וקלה לשרוד, הדרך הכי קלה שיכול להיות, והיא, להיות ערמומית כלומר להפיץ ריח מיני ולכבוש כמה שיותר גברים ללילה אחת וככה היא תשרוד. האישה: אייך את מגדלת את צאצאיך ? אני לא – עונה הנחשית, אני פשוט לא מגדלת אותן, מולידה\משפריצה אותן ובוחרת, והפלוס היא שאבולוציונית אני לא צריכה את הגוף הכבד שלך, לא צריכה ידים ולא רגלים ולא עיניים ולא טעם באוכל בקיצור חיים משוגעים.

תשימו לב, התפתחות התבונה לא תהיה לה באופן כזה רק להפך, מבחינת אבולוציונית (כמובן מחשבתית) היא תחזור להיות כמו הנחש שאין לה רגלים וידים ואין לה טעם באוכל וכו'. וכמובן איזה חוק הטוב להיטיב יש כאן ? אם אמרנו שההולדה היא פונקציה של חוק הטוב להיטיב, כאן יש רק הרעת אבולוציונית.

אגב: החשיבה המקראית היא חשיבה אבולוציונית והזכרנו את זה כבר. אבל כאן בסיפור הנחש בוודאי שהמקרא רואה את מצב הנחש כעונש אבולוציונית הרי אף אחד לא כזה טיפש לקחת את סיפור הנחש כפשוטו. המקרא עושה כאן תרגיל מחשבתית נכונה ואמיתית לדרוש לאישה דרך טובה לפני שהיא סוגרת דילים עם הגבר והנה היא בוחרת כן לעשות דיל עם הגבר רק מהסיבה הפשוטה שכל דרך אחרת אולי תביא לה שרידות אישית, אבל רק לדור אחד. הרי מה היא תעשה עם הבן שלה ? האם הבן ישרוד בדרך הזו או הוא יהיה כמו הנחשים שרובם לא שורדים אישית ואז בעצם היא לא שורדת שתי דורות.

עוד הפעם,,,, נכון שאמרנו שהאישה ידה על עליונה בשרידות אישית אבל רק לדור אחד, בדור הבא (העולם הבא כפשוטו. ועוד נסביר את זה בפרקים הבאים), הבן שלה לא ישרוד בלי חוקי המשפחה.

ולכן המקרא מגיע למסקנה שאין מנוס, רק בחוקי המשפחה שהגבר מבטיח לאישה הכל בכל מכל כל, ובהסכמתה ובנאמנות שלה, הוא יכול לזכות לשרידות אישית לדורי דורות. זאת אינטרס אישית גם לנקבה כמובן אבל לא אינטרס מידית לדור הראשון, מכאן שידה עליונה על הגבר אבל מצד שני הנה הם סוגרים דילים כאלה אפי' שהן לא צריכות את זה בדור הראשון, מכאן שלאישה ניתנה בינה יתירה כלומר האישה רואה לרחוק יותר מהגבר ולכן היא כבר בדור הראשון מוכנה לסגור דיל עם הגבר.

האמת היא שהמקרא לא סומך על הגבר וממציאה לו את הניתוח, אם היה לגבר את הבינה של האישה, המקרא לא היית עושה ניתוח ומשכנעת אותו לדבוק באשתו. אבל המקרא משום מה לא סומכת על הגבר וממציא לו את הניתוח לומר לו חביבי האישה היא בשר ובשרך ועצם מעצמותיך. רק ככה אולי הוא ידבוק באשתו.

אבל המקרא לא משקרת לו כלל וכלל, באמת אם ידבוק באשתו, אחרי תשעה חודשים הוא באמת יוכל בעזרת השם להצהיר על הילד\ה האישי שלו ולומר: הנה בשר מבשרי ועצם ועצמותי, הרי הילד\ה הוא ארבעים כרומזניים של הוריו כלומר עשרים כרומזניים אקראיים של הגבר ועשרים כרומזניים אקראיים של האישה יחד בראו\יצרו חיים חדשים.

נסכם את המצאת חוקי המשפחה בכמה מילים.

אין לפרט שרידות אישית בלי חוקי המשפחה שזה אומר האישה צריכה להבטיח לו את נאמנותו שהיא מולידה את ילדיו הוא ולא של השכן. מכאן הבית כלא - ששתי פרטים בני חורין ,מוכנים להיכנס לטובת החיים שהם יוצרים (תזכרו, בכדי שאתם תחיו ?! ההורים מוכנים להיות בבית כלא לכל החיים ולוותר על חירותם המוחלטת) , כלומר בניגוד לתזה שהאדם הוא חיה חברתית, האדם הוא לא חיה חברתי בכלל רק להפך הוא החיה הבלתי חברתי שקיים בכל היקום, ולמה הוא בכל זאת ממציא את היסוד החברתי הראשוני שזה הזוגיות ?! בכדי ליצור חיים !!

אז חוקי המשפחה חייב להיות בית כלא ? לא ולא, האדם הוא דינמי הוא יכול להיות חברתי, אם הוא רוצה הוא יכול להמציא את האהבה ואת החברות האמיתית ואת הידידות האמיתית, אבל כל זה דעתנית כלומר טבעית אקראית לא היינו מגיעים לזה כלל וכלל כנ"ל, רק דעתנית ותבונית הוא יכול לעצב את עצמו לאהוב את הזולת, ואייך זוכים לאהבה אמיתית ?! על ידי נתינה שאדם נותן, הוא אוהב, ככה אהבת הילדים וככה אהבת האישה ואישה את בעלה. כלומר שום אהבה לא בא מהטבע, באהבה צריך להשקיע נתינה ורק על ידי נתינה אוהבים את המקבל. ושאוהבים את האישה אז זה חיים טובים ושאוהבים את הילדים אז זה חיים טובים כלומר כל זה – חוקי המשפחה והילדים, הם לא עול ובית כלא רק להפך זאת חיים מלאים עם תוכן וכיף, וכבר הוכיחו המחקרים שהאושר האמיתי בא מנתינה.

ובכן לאישה יש שרידות אישית בלעדי חוקי המשפחה לפחות בדור הראשון, ולכן מתבקש מהגבר להבטיח לה הכל מכל כל בכדי לזכות לשרידות אישית.

עכשיו נעשה תרגיל מחשבתית להראות את ערוות הפילוסופים הדוגמטיים. ואני מבקש את תשומת ליבכם לעניין.

אילו האל הוא המצווה המקראי, למה הוא צריך את חוקי המשפחה ? הרי להפך שהאל יפעל כמו הנחש כלומר האדם יהיה מוכרח מצד הדטרמיניזם להתרבות. כלומר המשיכה המינית תביא להולדה. אני אומר זאת לאלה שחושבים לדאוג לאל שתהיה לו ביקומו בעלי חיים. אם האל צריך חיים, יש לו את הדרכים שלו כמו שאר האורגניזמים (אם והיה שהם מתרבים בכפיה, ואנו לא בטוחים בכך) שהמיניות נכפת עליהם וככה ההתרבות. לא כן באדם כנ"ל ואז נשאלת השאלה למה ? הרי אם זה מה שהוא רוצה שנפרה ונרבה בשבילו ובשביל האינטרס והמטרה שלו ?! אז קודם כל, למה לצוות אם אפשר לעשות את זה טבעית כמו שאר האורגניזמים, ובעיקר השאלה שלי היא, למה חוקי המשפחה ? אם אנו מולידים לאחר – לאל או לחברה או למין האנושי או לכל ישות שהיא, אז חוקי המשפחה ממש לא רלוונטיים, רק להפך חוקי המשפחה רק יכולים להפריע, ותראו באמת שבכל הישויות החברתיות היו נגד חוקי המשפחה מאותו רעיון שחוקי המשפחה מפריעים לישות ולכן אם האל הוא המצווה המקראי ?! אז חוקי המשפחה הם סתירה ופרדוקס !! מכאן תבינו לעומק שמצד המקרא אין אל מצווה חיצוני לנו רק להפך האל המקראי כנ"ל נתן לנו את החופש המוחלט כמו ההורים, הוא לא אל מצווה כי הציווי היא סתירה לחירות ולחופש כנ"ל ומה עוד, אל מצווה לעולם לא היה מצווה על חוקי המשפחה האישיים, ואם המקרא מציע את חוקי המשפחה ?! אז המקרא יוצאת בהנחה שהאל נתן לנו את החופש המוחלט. ואז נשאל אם ככה מיהו האל המצווה התנכי ? התשובה נאמרה כבר לעיל, שהאלוהים התנכי מייצג את התבונה הטהורה כלומר כל פעם שאנו רואים במקרא שהאל אמר זה בעצם תבונת הנביא אומר. אדם הראשון וחוה שדברו עם האל כביכול הם בעצם דברו עם עצמם שזה אומר דברו עם שכלם.

אותו תרגיל שעשינו כלפי כל מין האנושי, נעשה אחרי שכביכול האל בחר בבני ישראל להיות עם הנבחר (עוד נעמיק לעומק מה פירוש בחר ומה פירוש עם נבחר ואם יש בכלל דבר שכזה), ונשאל שוב את אותו שאלה, אם הוא בחר בבני ישראל כעם נבחר אז למה הוא ממשיך לדרוש את חוקי המשפחה ? הרי שוב בני ישראל בינם לבין עצמם לא צריכים יותר את חוקי המשפחה ?! הרי אם המטרה של האל זאת זרע אברהם יצחק ויעקב ? אז לא צריך יותר את חוקי המשפחה ? מכאן תבינו למה בחשיבה הביסיסית שלנו אין לאומניות כי אם יש לאומניות, אז צריך להיבטל חוקי המשפחה כי חוקי המשפחה רק מפריעים לעם הנבחר להתרבות.

ובכן אם תבינו את התרגיל הזה לעומק, אז תבינו למה "שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד" מדובר על הפרט ולא על האל האחד עם הא הידיעה. תבינו לעומק שכל צוו מקראי הוא צוו התבונה ולא צוו אל מבחוץ תבינו למה באמת כל אדם בהווה הוא הוא האדם הראשון המקראי לצאצאיו הוא בעתיד.

האמת היא שתבינו הרבה מאוד דברים, אם תמשיכו להעמיק בדבר. אני אתן עוד משהו קצר

בהצלחה

Max maxmen

בפרק הבא (בעוד שבוע בעזרת השם) נרחיב למה הזוג הזה נהפך להיות חקלאי למה הוא ממציא את השפה ואת לוח השנה. ובעיקר נרחיב למה הוא ממציא את החינוך, בעיקר נעסוק באיזה זכות הוא ממציא את החינוך והעיצוב הרי בסוף כל סוף חינוך זאת כפיה ולכן השאלה היא באיזה זכות אנו כופים חינוך וכל אחד יודע שעם החינוך בא כאב המצפון לכל חיינו ואז השאלה היא שאלה מטריפה באמת הרי באיזה זכות אתה מביא כאב מצפון על צאצאיך ?

בברכה

Max maxmen