לחקר התנגדות החרדים לאייפון ודומיו

מניעים:

הדבר המפחיד את החברה החרדית אינו הפורנוגרפיה, כי אם זו היתה המלחמה היא היתה קלה מאד ומסתיימת מזמן. אין אדם דתי ושפוי בדעתו שמצהיר בדעה צלולה על רצון לצפות בדברים כאלו, כך שאפליקציית סינון חינמית ופשוטה היתה אמורה להמצא במכשירו של כל אדם דתי/חרדי ובא לציון גואל.
(היו, כמובן, חוטאים בודדים, כפי שהיה משחר ההיסטוריה) מכאן ועד המלחמה בכל האינטרנט, מפורום אוצר החכמה ועד לוח יד 2, רחוקה הדרך. וודאי שאין כל מקום לצמצום האינטרנט 'רק לנזקקים לו לצרכי פרנסה'.
כמו כן, אין הפחד קשור בבזבוז הזמן הנגרם ע"י האינטרנט - אין זה דבר קריטי עד כדי ניהול מסע צלב עצום כל כך. זה תלוי בחשבון נפשו של כל אחד ואחד.
אם כן, מה הם המניעים שהביאו למצב זה?

א. האייפון הומצא ב2007.
ברור שאם היה האייפון מומצא ע"י תומס אדיסון הוא היה היום פריט חובה לכל אדם מבוגר, חרדי ושאינו חרדי, במקום זאת, עסק אדיסון בהמצאה של נורות חשמל משמימות והשאיר אותנו להתמודד עם בעיית האייפון.
אבל אל יהי נימוק זה קל בעיניכם. החברה החרדית נבנתה במכוון כחברה שמרנית קיצונית, עוד מימי החת"ס שהשתמש במליצה הידועה 'חדש אסור מן התורה' (ובניגוד להוגים אחרים כרש"ר הירש או ראי"ה קוק) נמנע הציבור החרדי מלאמץ לחיקו כל חידוש. שאלת האידיאולוגיה השמרנית מול המהפכנית נידונה רבות, בעיקר בפילוסופיה האמריקנית, וראו כאן זוית יהודית של הנושא http://musaf-shabbat.com/2012/10/19/יצר-הרע-לא-יצא-לגמלאות-חיים-נבון/
הנימוק העיקרי בעד השמרנות קובע שכל שינוי עלול להביא השלכות שלא שוערו מראש, ולפיכך הוא מסוכן. לעומת זאת, אחרי תהליך הסתגלות ארוך, יכולה החברה לעכל אותו.
לפיכך, מתבונן המגזר שלנו בחשדנות על כל תופעה חברתית חדשה, שסכנתה טמונה, לפי האידיאולוגיה השמרנית, בעצם היותה חדשה.

ב. האינטרנט מוציא את החרדים מהגטו
אם העיקרון הראשון שקבע החת"ס הוא השמרנות, הרי העיקרון השני הוא ההתבדלות. לפי עיקרון זה, האסון הגדול ביותר ליהדות היה האמניספציה, שגרמה ליהודים לאבד את יהדותם כחלק מהשתלבותם בחברה הכללית. והדרך הטובה ביותר להתמודד עמה היא באמצעות שיבה לגטו וירטואלי שימנע יצירת קשר חברתי בין החברה החרדית לזו החילונית. גישה זו נסמכת על דברי הרמב"ם (פ"ו מהל' דעות ה"ב) הקובע שאם ראה אדם שאנשי מדינתו מקולקלים עליו 'לברוח לחוחים ומדבריות' ולא לשבת עמם.
כאשר אדם מקבל בקביעות את המידע שלו מואיינט, ואלה! וחבריהם, מיטשטשת חומת הגטו שלו, הוא הופך לחלק מהחברה הכללית. שימו לב - לא מדובר כאן בכלל על התחלנות ואפילו על ירידה ביראת שמים אלא על איבוד ההתבדלות שהיא מעיקרי החרדיות.

ג. האינטרנט מאפשר לחרדים לחשוב
עיקרון שלישי הידוע בציבור החרדי בן זמננו הוא עיקרון דעת תורה, אחת מתוצאותיו היא שבאופן רשמי, לא יכולה להישמע בציבור כל דעה הנוגדת את הקו הרשמי של הממסד החרדי. כך, גם אם דעות אחרות נשמעות תמיד בחדרי חדרים, לעולם אינן יכולות לצבור תאוצה ולהתגבש כקבוצות כח.
כלל זה אינו יכול להיאכף ברגע בו קיימים פורומים אינטרנטיים, שכל בסיס קיומם הוא יכלתו של כל אדם להביע את דעתו באופן חפשי. דבר זה יוצר מקרים 'חמורים' יותר כמו עצכ"ח או קבוצות פייסבוק שונות, ו'קלים' יותר כמו פורום בח"ח, אברכים וכו'. אבל למעשה אפילו פורום אוצה"ח, שהוא בית מדרש וירטואלי והלוואי שכל הגולשים באינטרנט היו מבלים בו, עומד בסתירה לקו זה.

אריאל
מוזר לי לכתוב לך כזה דבר, אבל אני חייב לומר שהניתוח שלך העלה בי תחושה של מאמר שנכתב על ידי אדם מבחוץ שלא מכיר את הציבור החרדי לפני ולפנים.

אני מקווה שתסלח לי על עוד אמרה אחת אישית לפני שאכנס לעניין עצמו, אני חושב שפשוט השימוש הרציף באינטרנט שחק אותך. במחשבה שנייה, יתכן שאתה באמת בריא בנפשך יותר מהסטנדרט ולכן אתה פחות מרגיש את הבעיות, אבל הציבור ברובו הגדול אינו כך.

ראשית, לא שייך לעבור מניע-מניע ולשלול אותו, כי הנקודה זה המכלול. פו.רנוגר.פיה היא רק קצה הקשת מבחינת בעיות הצניעות. אל תשכח שמדובר על ציבור שבחלקו הגדול לא פותח עיתונים כמו 'בשבע' ואף למעלה מזה, איך שיהיה האינטרנט מלא במגוון של חוסר צניעות, בין מהסוג שקופץ מבלי משים ובין מהסוג שברגע אחד של רצון בלתי מרוסן יכול להגיע לקצה הסקאלה.

תכנות החסימה הם בעייתיות מאוד, הן בגלל שרובן ניתנות להסרה די בקלות ברגע של חולשה והן בגלל שרובן מכסות את הבעיות באופן חלקי בלבד. 

יש גם את האפשרות הקלה מאוד להיכרות בין - מגדרית ברשת, מעל ומעבר לכל אפשרות אחרת בחיי היום יום,וזה גם באינטרנט מסונן. הסיפור שכתבת הוא לא סיפור נדיר, אני זוכר שלפני יותר מ-10 שנים אמר הרב סילמן (שאינו חשוד במניפולטיביות באמירותיו הוא 'דוגרי' אמיתי) שהוא יכול למלא 'מזרח' שלם עם 'פראקים', רבנים ואדמורים, שנפלו עמוק עמוק באינטרנט.

זה עוד לפני ההתמכרות הקלה כל כך לבילוי זמן קיצוני שיש באינטרנט ובסמרטפונים, מישהו אמר לי משפט חכם, שהבעיה שהוא רואה בסמרטפונים היא שאף פעם לא משעמם למי שיש לו אותם. אנשים כל הזמן בזה בצורה קיצונית ואי אפשר לדבר אתם. הם לא חווים את החיים בצורה בריאה כי כל הזמן יש להם תעסוקה, תעסוקה ריקנית וגם מסוכנת (מזווית חרדית כמובן).

לגבי שיטות הפעולה, לא זכור לי מאבק תוך דתי שנוהל באמצעות הסברה בלבד וצלח, יש לך דוגמא? (כוונתי אפילו לא מהציבור החרדי אלא מציבורים דתיים אחרים).
המאבקים שצלחו שמוכרים לי הם אלו ששלבו בין תעמולה, חצי כפייה, והסברה. זה מה שעושים כאן. נכון שיש מקום לתת יותר פתרונות כשרים, אבל הרי עושים זאת באופן חלקי (לאחרונה ה'מוגן' של נתיב נוחל הצלחה לא מועטה), וזה לא חכמה גדולה לדבר נגד, מי שחושב שצריך לעשות, שיעשה!

תוקן על ידי כמדומני ב- 29/12/2015 20:14:20

אי"ה אענה לך בהרחבה כשיהיה לי זמן

.

האם למי שגולש באמצעות סמרטפון מותר לענות?

רגע! ולמי שגולש באינטרנט, שגם הוא נאסר בתכלית האיסור על ידי כל הגדויילים, יכול לטבול בדיון ושרץ בידו?

.

אגב, גם אני מתנגד לאייפון. עדיף אחד מהמתחרים מבוססי אנדרואיד.

ואולי אחרי ההצלחה הכבירה של מאתים השנה האחרונות הגיע הזמן לחשוב על שיטות אחרות?

כמדומני
1. שאלה היא עד כמה ניתן לעצור את החיים בגלל גזירות. יש לא מעט לדון בעניין מהיבטים שונים[דוגמה (קיצונית?)לא מצינו שאסרו על ראש ישיבה ליהנות מכספי המוסד שמא ימעל]
2. הטענה שזהו עיסוק יזום המבזבז זמן ראויה לדיון. אבל אינה עניין דתי מובהק. יש מספיק עיסוקים גוזלי זמן שאין כנגדם פוצה פה. איני רוצה שהרבנים ינתבו לי כל שניה. לכשתהיה ישר עם עצמך - גם אתה אינך רוצה.

בעל 
איך נסור מהנהגת גדולי ומצוקי ארץ שכה הצליחו וכל מעשיהם בסיוע משמים, כפי שכל אחד רואה

תוקן על ידי תלמידטועה ב- 30/12/2015 10:49:24

ת"ט
מה זאת אומרת איני רוצה? אנחנו חיילים כל חיינו !

ת"ט
1. אני חושב שכאן זה הרבה מעבר לגזירה, זה קרוב להיות הרע בעצמו (לא ממש, אבל קרוב).

2. לא מדובר על עיסוק סתם שמבזבז זמן כמו איזה טטריס, מדובר בגורם הממכר הגדול ביותר בעולם בשנים האחרונות בבצורה קיצונית וכמעט מטורפת.

ועוד משהו, כאשר האמנתי לחלוטין בתורה וברבנים, שמחתי עם העובדה שהם ניהלו לי את החיים בדברים כאלו.

תוקן על ידי כמדומני ב- 30/12/2015 11:35:16

כמדומני,
אז אולי כדאי לתת למנהלי חיים לנהל אותנו גם אם אנחנו לא מקבלים את הנחות היסוד? (אורתופרקסיה בלע"ז)

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 30/12/2015 11:43:13

השאלה הכללית: האם השימוש ההולך ומתרבה בטכנולוגיה ככלי תקשורת בין בני אדם: טלפון, רדיו, טלויזיה, סלולארי, מחשבים, אינטרנט, סמארטפון, וכו', איננו גורם למכניזציה של השיח והלימוד?

א. התורה שבעל-פה  מבוססת על לימוד בעל-פה של תלמידים מרבותיהם או של לומדים זה עם זה. מה נאמר, איך נאמר, לשם מה נאמר, וכו', הדברים הללו כוללים כוונות דקות שלא את כולן אפשר להעביר באמצעות תקשורת מכנית.

ב. האם התרגלות למיידיות שבתקשורת מכנית איננה פוגמת ביכולות הריכוז הנדרש לקריאה, והעיון מהכתוב הדרוש ללימוד, וההאזנה וההקשבה הנדרשים על מנת להבין את מה שנאמר?

ג. כשם שריבוי הספרים הביא במהלך הדורות לירידה איכותית במימד המוסיקלי של הדיבור, האם ריבוי תקשורת אלקטרונית איננה גורם לירידה איכותית בעומק הכתוב?

ד. האם בני האדם שולטים בטכנולוגיה או שמא יוצרי הטכנולוגיה שולטים בבני האדם?

ה. איך בכל זאת להשתמש בכלי תקשורת מכניים, על יתרונותיהם בקיצור מרחקים וחסכון בזמן ונוחות ואפשרות להבעת דעות שונות, בצורה נבונה?