מידות האדם

שלום וברכה, רציתי לשתף אתכם בשאלה שעלתה לי:
חז"ל ציינו שמי שנולד במזל מאדים יהיה שופך דמים. כמובן שהוא יכול להוביל מידה זאת להיכן שירצה. המסר שחז"ל מסרו לנו (וכן נוקטים רוב בעלי המוסר) שהאדם לא יכול לעקור את המידות שלו אלא להטות אותם לאפיקים שונים.
לעומת זאת ברמב"ם בשמונה פרקים מובא שהאדם צריך להקצין את המידות שלו מן הקצה אל הקצה, והיינו שאם הוא נדבן אז עליו להיות קמצן וכן ההפך, ואם הוא אדיש עליו להראות אכפתיות יתר וחום לב וכו'. 
ובכלל, המציאות מוכיחה שאם אדם מתרגל במידה מסויימת זמן רב הוא מתרגל להיות כזה ולהתרחק מהמידה הרעה לחלוטין ולעקור אותה...

מה דעתכם?

מימוני תודה רבה על תשובתך. אם כי נראה שדרכך להאריך יתר על המידה בתשובותיך במקום לנקוט בתשובה פשוטה (ואני מדבר כאשר ניתן לקצר...). בכל מקרה, לא הייתי רוצה להרחיק ולומר שיש כאן מחלוקת בין הרמב"ם לגמרא ולא שמעתי על דבר שכזה (כמובן שזה לא אומר דבר... אבל עדיין...). לכן אבחר בינתיים להמתין לתשובות שאולי יישבו את העניין. והיה ולא, תשובתך תתקבל בברכה. 

א. אינני רוצה לקבל את הסברא לפיה בגלל שמיימוני כתב ארוך או בגלל לא-יודע-מה, דבריי יחליפו את דבריו. 
בנוסף, איני רואה בעיה בתשובתו. לא בעיה חריפה המספיקה כדי לדחות את דבריו. 
אני מסכים של חייבים להסכים איתו. אבל לא מעבר לזה, וזה בדיוק כמו שלא חייבים להסכים עם אף אחד.
רק מפריע לי לכתוב על הרקע של האמירה.

וזה חוץ מזה שמיימוני כתב הרבה דברים המועילים לכל מי שרוצה ללמוד את הסוגייא כראוי, ומסדרים לו משנה סדורה בה. וגם הסביר בטוב טעם כיצד יש להביט על הסוגייא. ואף לא כתב את התשובה כאילו מדובר במחלוקת, אלא בשילוב. 

ב. אני אישית כופר בתועלתו של ה"הרגל". הרגל אינו אלא אוסף של חוויות דומות רבות לאורך ציר הזמן. בכל רגע על ציר הזמן, החוויה מעט שונה. ולאחר אוסף גדול של חוויות דומות, נוצרת חוויה כללית "אופיינית". חוויה אופיינית זו היא שהאדם מתקשר אליה, ובאמצעותה הוא מתחבר את מה שהיא מייצגת. (ומלבד זאת אני מאמין שהיא רק סימן ולא סיבה. מכיוון שלא המעשה יוצר את המחשבה אלא להיפך.) לכן הרמב"ם כותב, כמו שמיימוני כתב - שע"י הרגל אפשר לשנות. וכבר כתב הגר"א (ראה באבן שלמה) שאע"פ שהדרך היא ללכת לקיצוניות השנייה, לא ילך אליה בבת אחת, אלא מעט מעט, ובכל שלב יעמוד זמן מה. ורק אחרי שיעמוד זמן מספיק בקיצוניות השנייה - אז יוכל לחזור לממוצע. וזה שוב שילוב - כעין מה שכתב המיימוני.

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 20/03/2016 16:29:58

היי,
א. הרקע של האמירה הוא מחמת תשובות רבות של מיימוני שיצא לי לראות, כאן רק היה לי את המקום להעיר על כך כיוון שהדבר נוגע גם אליי.
ב. הדברים שמיימוני כתב הם לדעתי ברורים, אם הדברים היו מגדירים מחדש או כדו' זה היה מועיל אמנם ברגע שהשאלה נותרה אותה שאלה רק התשובה התחדשה - היה אפשר לקצר...
ג. אשמח לקבל הפניה מדוייקת לדברי הגר"א - חידוש נפלא עבורי.

למיימוני היקר,
עקב תשובה של אחד המשתתפים כאן, עיינתי בספרו של הגר"א אבן שלמה וראיתי כי הוא מציין גם את דברי הגמרא וגם את דבריי הרמב"ם (מספר סעיפים לאחר מכן). כך שאין סתירה בין השניים והגר"א סבר כי הדברים לא חלוקים. 
אם כן, שוב הדבר מצריך עיון.